רכב אספנות,כשמו,הוא רכב שמגלם בתוכנו את כל הרצונות,החלומות,הדרישות,הסיפוקים הקטנים (והגדולים)ההנאות,ועוד ועוד,,,,וכל אחד יעשה כרצונו.
אבל,,,ובהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד (וחלומותיו) לדעתי,זה מה שהייתי רוצה לעשות:
1.רכב אחד לשפץ עד לרמת הבורג,רמה 1,מוזיאונית,לא לנסיעה יום יומית,אלא לתצוגה בלבד.לשנע אותו על מובילית כמו שנעשה
בארה"ב .
2.רכב שני לשפץ לרמת בטיחות,אמינות,הנאה ונוחיות מתקדמות,(ולהשתדל לא לפגוע וויזואלית במראה המקורי) שקרובות מאוד למקור,לנסיעות יום יומיות,לכייף,למפגשים,ולא לחשוש מכל זמזום חריג,או חימום יתר וכו'.
לגבי אישית,סעיף 2 קיים.
ואני עובד על סעיף 1,,,,ואני כמובן מדבר על פורד מוסטנג בשנתון 1966-1964