לא רציתי להשתתף בדיון כי אני לא רציתי לחשוף את גילי אבל את הדיון אני מרגיש אותו יום יום הנה סיפור קצר מהחיים האישיים שלי.
אני נער בתיכון מרכז נוער בירושלים, אני לומד מכונאות,הנדסאי, אוטוטרוניקה וכו', אני כבר כשנתיים מבצע טיפולים ברכבים.
אני לא טוב במקצועות עיוניים אלא בטכני עם הידיים, הבית ספר להגיד דוגרי זה בית ספר שממנו נפלו או לא הצליחו ילדים
ממסגרות אחרות, מבחינה חברתית, לימודית וכו'...
תמיד אהבתי רכבים אבל לא להיות מכונאי בשנתיים האחרונות קיבלתי את השריטה ומאז אני חולם וחושב רק על זה.
כשאמרתי להורי אני לא עושה בגרות עיונית אלא מקצועית (לא ידעתי על המגמת אוטוטק) הם קצת עשו פרצופים וכאילו לא היו מרוצים.
ברגע שהורי ואני גילינו את המגמה רק שמחנו, הורי כי אולי יצא ממני משהו יותר מתקדם ממכונאי רגיל, ואני כי החלום שלי להיות הנדסאי ולעבוד במוסך.
הייתי אמור לעשות מגמת גיאוגרפיה ורוב הסיכויים שהייתי נכשל, עכשיו הציונים שלי הרבה יותר גבוהים ויש סוף זוף מגמה
שדוחפת אותי להצליח גם במקצועות האחרים.
לדעתי זו (סלחו לי העל הביטוי) טיפשות לסגור בתי ספר מקצועיים כי אני רואה גם אצל חברים שלא יאמינו שהם יעשו בגרות מלאה
ובזכות המגמה הם על הדרך הזאת.
גם כיף לעשות מגמה שאוהבים, מקווה שתרמתי לדיון, רועי.