Black Joker

תודה.

מעניין, תודה.

אפשר להירגע - שי אגסי יעבור להיות דירקטור.

תודה על השיתוף. תמונות מצויינות. ז"א ש-A1 מספיק בשבילו?

בלי להתפלסף יותר מדי, אני לא מאמין במילה הזו "מושלם". היא ממש לא בלקסיקון שלי (לא רק בענייני גיטרות). צורם? אני באמת לא מרגיש את זה. כמו שאמרתי, פאנצ'י זה בהחלט. רבאק, צורם זה כבר סוג של העלבה וזו בהחלט לא סקוויר בולט . כל אחד והטעם שלו. אני לא אהיה בעלים של S-S-S בחיים, אלא אם כן, אקבל איזו סטראט משנות השישים המקודמות בחינם . אני מכיר את הדגם שציינת של האפיפון והתייחסתי לכך גם מבחינת מחיר - לא משתלם לקנות אחת כזו היום, כיוון שהמחירים של גיבסון ה"סטאנדרטיות" היום, הם לא מרקיעי שחקים. אתה ציינת שיש לך LP STD ואם לא מדובר באחת בת עשרות שנים, אז סטודיו "משופרת" כמהה, בהחלט יכולה לעמוד ברף שלה. אגב, ציינת שאתה מורה. אם אתה עובד עם ספרים, אשמח אם תוכל לשתף, אני בהחלט מחפש אחד.

באף רמת אבזור, לא קיים קרוז קונטרול בגטס.

אני מודע לחוק שאוסר לצטט הודעה מעלייך, אבל מדובר בהודעה ארוכה ואני מעוניין להתייחס אליה בפסקאות:

אני חייב להודות שגיטרות קאסטום לא מושכות אותי באופן מיוחד ועל זה אני מברך (הוצאות, הוצאות...). אגב, הטעם שלי באמת פשוט. כאשר אני מזכיר LP, אני מדבר על STD ולא על אף תצורת CUSTOM למיניהן. לדבר על רצון לרכוש גיטרות, תמיד אפשר. בפועל, בחמש שנים האחרונות, אני בזוגיות רק עם גיטרה אחת ופתאום נתקפתי עוד פעם ברעב, נקווה שנעבור את השנה הזו בשלום . אם כבר באסיסטים, אני ממש נהנה מהנגינה של פלי מ-RHCP. רואים שהוא והבס הם יישות אחת בהופעות .

1. מכיר את וורמורת' מקריאות באינטרנט בלבד. ממה שקראתי, מדובר בחברה מעולה, אבל לא הטופ שבטופ. 2. אני סגור מאוד על הצליל שאני מחפש: דיסטרושיין חם בתצורת H-H וצליל מתוק של זכוכית שבירה בתצורת S-S-H (היה לי S-S-S ופשוט לא אהבתי). אם אחליט ברצינות ללכת מתישהו על ה-S-S-H, זו תהייה רק FAT STRAT. הייתה לי תצורת H-S-H וכמה שלא אהבתי אותה ועדיין לא אוהב אותה, פשוט לא תודה. 3. בכל דבר צריך לעשות התפשרות ואין גיטרה שתיתן לך 100% בשני הערוצים לשביעות רצונך המלאה. אני כרגע עם SG ובהחלט נהנה, אבל לא שבע. 4. LP ו-SG ממש לא רחוקות אחת מהשנייה. ל-LP יש יותר ססטיין וזה נכון שלכל אחת יש את הצליל שלה, אבל מבחינת איכות בנייה, הן לא נופלות אחת מהשנייה. היופי פה, שזה לא נגמר בצליל ויש את הצוואר, הצורה, הפיקאפים. בקיצור, לא חסר. 5. לא הקטע של ההוצאות השוטפות הפחיד אותי, אלא כל העניין של להכנס לעוד עולם חדש ולהתחיל לחקור אותו ואתה יודע, הרי, שזה לא נגמר...יש מגברים, פדאלים, גיטרות, פיקאפים וכו"... האמת היא, עכשיו שאני חושב על זה יותר לעומק, זה לא היה עניין של פחד, אלא יותר עניין של רצון להישאב יותר ויותר לעולם של הגיטרות החשמליות.

זה לא שלא חשבתי על קאסטום, אבל שלוש סיבות מנעו את זה ממני: 1. מחיר - קאסטום טובה תעבור את ה-10K בכייף. 2. אני לא מקצוען ולא מחפש שלמות. 3. הטעם שלי יכול לקלוע לגיטרות מפס ייצור, ככה שאני לא "בעייתי" והמבחר בשוק בהחלט מספק אותי. כל מוזיקאי/נגן חובב יכול להיות "פלצן" ולהגיד שאף דבר לא מספיק לו. תכלס? SG או LP וסטראט, סוגרות לי את כל הפינות מצויין. אגב, חשבתי פעם ללכת לכיוון הבאס, אבל למזלי, הגיטרה השאירה אותי אצלה (הוצאות של חשמלית ובס ביחד, זה לא דבר חיובי לכיס...).

באופן אישי, אני מנסה לחשוב באופן רציונאלי ולכן 10K זה הרבה מאוד בשביל הוצאה על גיטרה במצב שלי כרגע. אני כרגע חובבן מינוס. נגינה של שעה-שעתיים ביום בשביל לנקות את הראש ולא יותר. אני לא מופיע, לא מג'מג'ם עם אף אחד ובשורה התחתונה, אפילו מגבר ראוי לגיטרה כזו, אין לי. אני גר בבניין ולא יכול להרשות לעצמי לפתוח את המגבר הקטן שלי, אפילו עד החצי. קאסטום? זה כבר "תירוץ" אחר. אני פשוט לא מספיק בוגר בשביל אחת . נ.ב לכל אחד יש את החצי שעה לפני השינה, לא תצליח לעבוד עליי פה.

לפני כמה שנים בארץ, המחיר שלהם היה מחיר שחיטה. עכשיו, כאשר יש יבואן חדש, המחירים החלו להיות נורמאליים. PRS 24 CUSTOM היא בהחלט חלום וחלום שלא כ"כ קשה לממש - סה"כ 10,000 ש"ח (לא שאני מזלזל, אבל יש כאלו שהחלום שלהם זה בוגאטי...). אגב, במרום הן נמכרות עכשיו ב-8000 ש"ח - מציאה! אני מאמין שבשנים הקרובות, אשיג לי אחת. חייבים גיטרה כזו לנשמה.

תוכניות לשנה הקרובה בעניין: 1. מאז ומתמיד רציתי לס פול, אבל לא התעמקתי בעניין. אני חושב באופן מאוד חיובי על לס פול סטודיו והחלפת הפיקאפים לקלאסיק 57. אני מאמין שאחת כזו לא תיפול מסטאנדרט רגילה (ואף מילה על וינטג'). 2. החלפת המפתחות ב-SG לננעלים (אני עצלן אדיר עם העניין של הליפוף מיתרים) והחלפת הפיקאפים, שהם קצת נושכים יותר מדי בקלין. תאבון לא חסר ופה זו הבעיה. אני יכול לחשוב לפחות על 5 גיטרות שאני רוצה, אבל זה פשוט יהיה בזבוז של כסף ולכן כרגע ההתמקדות שלי תהייה בלס פול או אקספלורר. אגב, הצעות תמיד תתקבלנה בברכה. נכון, אבל לפעמים יש מבצעים שווים, בהם המחירים לא גבוהים בהרבה מהמחירים בארה"ב. שוק היד שניה בארץ הוא מגוחך. אני לא מעוניין להכליל, אבל רוב הגיטרות נמכרות ב-70%-80% ממחירן בחנות. גיבסון, למשל, ממש לא כדאי לקנות יד שניה. אפילו חצי שעה בלבד לפני השינה, עם ריצה קטנה על סולמות ואלתור נחמד, בהחלט גורמים לי ללכת לישון בכייף. נ.ב אח...החפירות על גיטרות של גיל 16, חוזרות פתאום, נוסטלגיה.

שכחתי מהדגם הזה של ימאהה. מביקורות, הבנתי שהוא עדיף על הסקוויאר בולט. לא יצא לי לנגן עליה, אבל הבנתי שהקלין שלה ממש לא רע להתחלה ובכלל, היא נחשבת לאחרת הגיטרות הכי טובות למתחילים. אני כבר כמעט חמש שנים עם גיטרה אחת ועכשיו בא לי עוד אחת. כנראה שכל העסק עם המונוגמיה, לא עובד טוב בעניין הגיטרות .

אני דיברתי על חנייה בבית פרטי. בכל מקרה, מבניינים שגרים בהם חברים, החניות בדר"כ מחולקות בין עמודים לכל דירה, כך שהסיכוי להיפגע, הוא לא גדול במיוחד. אל תבין אותי לא נכון, כל עוד המכונית בחוץ, תמיד יהיה קיים סיכוי לנזק. אם המכונית תפגע, אז זה כבר לא משנה מה היו הסיכויים לכך. מאחזקת המכונית הראשונה, אני חולם על גראז' ולאורך כל הדרך, אנשים אומרים שלי שעם הזמן, אני אבין שזה שטויות. עכשיו, כמעט עשר שנים אחרי, אני עדיין חושב על זה וכנראה שכך גם יהיה עד שאני אשיג את מבוקשי.

אני הגבתי לשאלה על מקור התמונה, שהעלתי. אני מודע לכך שקיימים היום לא מעט בניינים עם חניון תת קרקעי מרווח או מרווח פחות, לא חלקתי עלייך . מהמקרים שאני מכיר וזה ממש לא הרבה, בדר"כ החנייה היא כפולה ובבניינים חדשים (לא ברמה של פרוייקט YOO בהכרח), מוצעות היום אפילו שלוש חניות תת קרקעיות. התמונה שצירפתי, היא של וילה עם חניון תת קרקעי - מבחינתי, חניון תת קרקעי פרטי זה החלום, אבל אני מוכן "להסתפק" גם בגראז'. שורה תחתונה: בהחלט יש לאן לשאוף.

אני אומנם לא קשה יום, אבל מעוניין בגיבסון אקספלורר אדומה. תוכל לעזור לי? נ.ב כל הכבוד על היוזמה. אני מקווה שזו סקוויאר

וואו, פשוט וואו. תודה רבה על השיתוף.

עם כל הכבוד לארה"ב, לא חסרים בתים מפוארים בארצנו הקטנה, שלא היו מביישים אף אחד. לא מדובר בדירה, אלא בבית פרטי וזה אכן בארץ .

אם זו חנייה ליד הבית באזור החנייה הקבוע שלך, אין הרבה מה לעשות, חוץ מלנשוך את השפתיים. אם זה היה אחרת, בעיטה לטמבון, בהחלט הייתה פיתרון הולם. בהתחשב במצב הנוכחי ובמידה ויש נזק מוחשי (אתה תחליט אם השריטה הנ"ל שווה את המאמץ או לא), שווה להשאיר פתק ולבקש ליצור קשר. זה לא אומר שהבעלים של המכונית, יחזור אלייך, אבל אולי ילמד אותו להתנהג אחרת בפעם הבאה.

כנראה שחנייה תת-קרקעית בבית פרטי, זה הפיתרון המושלם .

לא שכחתי.

סטלה זו סה"כ רמת אבזור. קיימת איביזה כזו בגרסאת ה-100 כ"ס בתצורת חמש דלתות.

פעם ראשונה: שיחה תרבותית ובקשה לפנות את המכונית מהחנייה הפרטית. פעם שנייה: חסימה והוצאת המכונית, לאחר שהחוסם יבקש לעשות זאת. פעם שלישית: חסימה ולא להענות לבקשת הפולש, להוציא את המכונית. לחכות לשיחה של המשטרה ולהענות לבקשתם, להוציא את המכונית. פעם רביעית: לחסום ולחכות לניידת. הערה: כמובן שכל פעם מלווה באפשרות שיפגעו לך במכונית, אבל מה ניתן לעשות? עד כמה אפשר להיות סמרטוטים ולבקש את מה שמגיע לך ממילא? נ.ב גם אני, לצערי, יודע מה זה לחזור אחרי יום עבודה ולראות מכונית זרה בחנייה.

אם תקרא פוסטים באתר על "אופניים חשמליות" , תבין כמה העניין עצוב . ההודעה המקורית נכתבה בהלצה ולא ע"מ להטיף. מה שסמיילי קטן היה יכול לעשות...