Black Joker

עם הגורה הנוכחית, אני מקפיד על אוכל יבש בלבד, ע"מ למנוע מפח נפש בעתיד . אני מאמין בחשיפה לכלבים אחרים ובכלל, לכל ה"דברים" שם בחוץ.

א. היית צריך להיות הוגן ולציין שמדובר בגור ולא בכלב בוגר. ב. אני בהחלט לא תומך ברעיון של להשאיר את הכלב בגינה לבד - אין שום יתרון בנושא, אלא רק חסרונות. ג. אני בהחלט לא מצפה שהגור לא יעשה צרכים במשך עשר שעות ולכן דוגיסיטר נשמע לי מצויין. הוצאת הכלב פעמיים ביום, גם אם לא לפרוק אנרגיה, אז לפחות לעשות צרכים. ד. איך הגור ילמד לא לעשות צרכים בבית? להרגיל אותו לפדים, זה רק פתח לצרות. ה. בזמנו, אני לא יכולתי לסבול את הריח של צרכים בבית ובמיוחד צואה. אני לא מאחל לאף אחד להריח את זה ישר כשהוא קם משינה נעימה, זו בהחלט אווירה מבאסת . * לגורה שלי, לקח לא מעט זמן לעשות צרכים בחוץ. זה ממש לא היה עניין של יום או שבוע...יותר לכיוון המספר חודשים. מה אני אגיד/אכתוב? המון, אבל ה-מ-ו-ן סבלנות וזה בהחלט השתלם (טפו טפו טפו). * הגורה שלי אוכלת כרגע אינסטינקט - http://www.dogfoodadvisor.com/dog-food-reviews/natures-variety-instinct-dog-food-canned/ מדגים. אחרי עוף וברווז, מסתבר שדגים בהחלט תורמים לה לפרווה.

הגורה שלי מקבלת את האוכל הכי איכותי שיש בשוק כרגע, בתקווה שעם הזמן, נרד ברמה. אני לא מוכן לקבל עשיית צרכים בבית, אבל כל אחד ינהג בביתו, כפי שהוא חפץ.

באסה שאין הדחה ביום שלישי .

אחלה פירוט, סה"כ המחירים בהחלט הגיוניים.

יצא לי להיות בעלים של פולו כזו, גם ידנית. הילוך שלישי העברתי ב-40 קמ"ש. 30 קמ"ש זה פשוט מוקדם מדי והמכונית תקרטע. הילוך רביעי העברתי ב-60-70 קמ"ש. אני לא זוכר מתי העברתי להילוך חמישי, אבל אני מנחש שזה היה ב-90 קמ"ש. העצה הכי טובה, היא פשוט לנהוג ולהרגיש את המוכנית. אחרי זה, הכל יבוא בטבעיות.

גם נכון, כיאה לבן משפחת הטרייריים.

למצוא יורקשייר גזעי או דמוי גזעי בעמותות, זה דבר קשה מאוד. אנשים בדר"כ לא נוטים לוותר על גזע כזה. אגב, כלב גזעי ומתועד (עם תעודות) יחצה את ה-5000 ש"ח בכייף, אם אני לא טועה. 10 שעות זה המון זמן לבד וכדאי לדאוג למישהו שירד איתו לפחות פעמיים ביום (העלות מאוד זניחה - בסביבות ה-20 ש"ח לטיול). רוב האנשים ירשמו לך שזה המון זמן להיות לבד. אם תחליט ללכת דווקא על טרייר מעורב חמוד (ולא חסר כאלו), אז אני בעד. 10 שעות בבית עדיפות על עשר שעות בכלוב בכל מצב.

אני דווקא חיבבתי את גילי...

קראתי ששבוע הבא, יגיעו הדיירים החדשים ותהייה המשימה הכי גדולה שהייתה עד כה עם בית מזוייף.

למה סתם לכתוב חצאי דברים? מותר בליווי מבוגר!

עיצוב ה-3 דלתות, בהחלט עושה חסד עם המכונית. לדעתי, 3 דלתות לרכב מיני, מוסיף לא מעט נקודות זכות לעיצוב, אבל אני מבין את אותם אנשים שמעונייניים ב-4/5 דלתות. לדעתי, ה-MII עם השלוש דלתות, הרבה יותר יפה מאחת עם יותר וכן, אני יודע ש"סה"כ" מדובר ב-2 דלתות פחות .

בזמנו (לפני מספר שנים), הבנק דרש ממני עמלה של 2.5 ש"ח על כל 10 ש"ח - חוצפה לשמה! סביר להניח שכל ירקן/בעל מכולת, ישמח לעזור.

בהחלט כייף לשבת מקדימה, אבל מאחור זה סיפור אחר לגמרי. האלמרה די צפופה ליושבים מאחור.

היום התפרסם בעיתון, כי קיים חשד לכך שילד בן 12 מארה"ב, רצח את אחיו בן 9 והתאבד. לצערנו, סיפורים כאלו מתרחשים כל הזמן. מאוד הייתי רוצה לרכוש ולהחזיק אקדח בבית, אבל אני בהחלט מבין את העובדה שאין חוק שמאשר זאת. קיימים יותר מדי אנשים חולי נפש והגיל לא משחק פה תפקיד.

לחשוב שהמחיר היה 1500 ותוך פחות מדקותיים, ירד ל-1000! האמת שלא נתנו נתונים של הרכב, כמו קילומטראז' ויד, אבל אני מניח שזה לא משנה הרבה בכזה מחיר. מעניין שהמוכר טען שהמכונית הותנעה פעם בשנתיים(!) והיא באמת התניעה. לסיכום, אחלה תוכנית הייתה היום.

המכונית אצלי כבר שלוש שנים והצריכה שלי היא 1-12/13 משולבת (נוטה יותר לבינעירוני). בהחלט, הפרוייקט הכי טוב שאני מכיר, הוא מכירתה וקניית GT-R במקומה. אני כרגע עובד על זה וזה לא פשוט, אבל שווה את זה.

הרסת את הבדיחה .

כל אחת ואחת צריכים לעשות חשבון נפש ולהחליט מהו הגיל האידיאלי לכל שלב חשוב בחיים, גם הבאת ילד לעולם נחשבת כשלב ועוד חתיכת שלב... אני מודה שאני לא גאון גדול בביולוגיה, אבל גילאים 30-32 הם עדיין גילאים פוריים אצל האשה, לא? אני מבין את השעון הביולוגי של נשים, אבל לא צריך "לאבד" את החיים, בגלל לחץ.

אני אומנם לא הסתכלתי על סטטיסטיקות שונות, אבל יוצא לי לראות מדי יום, אנשים שנהיו הורים בגילאי 25-28 ואפילו 20-25, אלו לא גילאים דמיוניים. לקחת משכנתא בגיל 25 (הרי צריך דירה, אם כבר אנחנו זוג+1, לא?), לשלם הוצאות כבדות על גנים וכו', שמסתכמות בכמה אלפים לחודש + תשלומי חשבונות שונים, שגם ככה אנחנו צריכים לשלם (חשמל,מים וכו"...), לא נותן לנו יוצר מדי סיכוי לעתיד מזהיר, במיוחד אם אין לנו גב בדמות הורים מבוססים וכו"... אני כן מאמין שאם עברנו את גיל 30, או "איכשהו" () הגענו לגיל 35, אז כן, כל מה שרשמתי מעל, פשוט לא שווה את הנייר שהוא רשום בו. זו, לפחות, דעתי שלי.

כאן באה לידי ביטוי ההשכלה הפיננסית, שלא ממהרים ללמד בבתי הספר וחבל על כך. לדעתי, צריך להגיב לאיזון מסויים ורק אז לחשוב על ילדים. יחד עם זאת, ברור לי שלא כולם מצליחים/יצליחו להגיע לנקודת האיזון האישית והמיוחלת שלהם ולכן גם פה צריך לעשות חושבים. בכל מקרה, לפחות לגביי, אני לא ארצה ילדים לפני שאהיה יציב מבחינה כלכלית. אם הגיל ייתן את אותותיו, זה בהחלט יהיה כבר סיפור אחר.

עניין של פינוק ותו לא. בהחלט הרגל מגונה, אבל לכל אחד מאיתנו יש אחד כזה. אני בכלל לא מתחבר למים בטעמים ומעדיף מים רגילים על פניהם. לא שותה קפה בכלל. משקאות אנרגיה אני שותה פעם בחודשיים בערך. אני בהחלט מנסה להמנע, אבל לפעמים יש מבצעים בסופר של 4 ב-10 ואז הפיתוי הוא יותר מדי גדול. באופן כללי, אני לא שותה משקאות עם סוכר, למעט האנרגיה. בהחלט יש לי בעיה עם צריכה מוגזמת של משקאות מוגזים (ללא סוכר), אשר נעמדת בארבעה בקבוקים בשבוע.

כשאני ניגש למקרר באמצע הלילה, אני מייחל למצוא שתייה שהיא לא מים. לא משנה מה, לא מים. למה? פשוט יותר טעים. הפואנטה שלי הייתה, שמשקה האנרגיה כלל לא השפיע עליי. לא הרגשתי "קופצני" בכלל.

"מרוץ העכברים" מתבטא בלחיות/לעבוד בשביל לשלם חשבונות. אנשים עשירים אשר עדיין עובדים, יצאו ממזמן מאותו מירוץ. כנראה שהדבר הכי חשוב בחיים הוא איזון ולא כסף. יצא לי לראות לא מעט אנשים שבאו ממעמד נמוך והגיעו למעמד הגבוה, אך ורק בזכות עבודה קשה. היום הם כבר בעלי משפחות והתרגלו לעבודה הקשה, שנעשתה ממכרת יותר מניקוטין. התוצאה היא אישה אומללה ובודדה בבית וילדים, שלא יודעים מה זה אבא אמיתי. אני מקווה שאצליח למצוא את האיזון שלי בחיים, אבל אני יודע שזה לא יהיה קל. אני לא רואה את עצמי נח, עובר בסוכניות של רכבי יוקרה, שוחה בבריכה והולך לישון, כל יום - מצד אחד. מצד שני- אני לא רוצה להיות אבא לילדים ולעבוד 10-12 שעות ביום ולפספס את הילדות שלהם - שום כסף בעולם, לא שווה את זה.

אני מוכן להישבע שיצא לי להתעורר מספר פעמים, צמא באמצע הלילה ושתיתי פחית שלמה של משקה אנרגיה, חזרתי למיטה ונרדמתי תוך מספר דקות ספורות בלבד.