amnontre

מאחר שאין לי סורק, אינני יכול להעלות את הכתבה. אשתדל להעלותה בהקדם. בינתים אתן כמה דוגמאות מתוך הכתבה, המתארות את התנהלותו של אפרים אילין בנוגע ל"קיזר-פרייזר" ובנושאים אחרים. מדוע המכונית יקרה כל כך בארץ? את התשובה ניתן למצוא בדין וחשבון שמוציאה לאור בימים ההם ועדה ממשלתית מיוחדת. מתוכו מתברר שהממשלה מקציבה לאילין לשם עידוד המפעל הצעיר קצבת רווחה גבוהה של 12.5% נוספים על הוצאות הייצור. רווח נוסף בסך 11.25% מובטח לחברת "קפריש", היא חברת השיווק. אין צורך להוסיף כי "קפריש" ממש כמו "קיזר-פרייזר", שייכת בחלקה הארי לאפרים אילין. מכיוון שמובטח רווח נטו של 23.75 אחוזים, נוסף על הוצאות הייצור, מה פשוט וגאוני יותר מאשר לנפח את הוצאות הייצור ולהגדיל ע"י כך את הרווח? אילין-- כמו כל תלמיד בביה"ס-- יודע חשבון פשוט זה. בין שאר הוצאות הייצור של המפעל נרשמים, רכישת מגרש יקר על הר הכרמל, בניית וילה מפוארת על אותו מגרש לשם שיכונו של המנהל הכללי (אילין שמו), הקצבת משכורת בסך 5000 ל"י לחודש למנהל הכללי (כנ"ל), והקצבת משכורת בסך 2000 ל"י לגיסו, נתן אברמוביץ. ובאמת מי בישראל לא היה מוכן לקבל משכורת של 5000 ל"י לחודש כאשר עליה משתלמים לו עוד רווחים מובטחים בסך 1187.5 ל"י ? שום יצרן לא היה חולם לחסוך בסעיף כה מוצלח של הוצאות ייצור. במקום ייצור של 6000 מכוניות לשנה, ויצוא של 90% מכמות זו, מייצר קיזר-פרייזר מדי שנה לא יותר מ 2500 מכוניות לשנה, ורק בשנה אחת- 1954, הוא עובר פעם אחת ויחידה את קו המחצית של התפוקה המובטחת ומייצר 3513 מכוניות. באותה שנה מתקרב גם היצוא היחסי לרמה המובטחת ומיצא 2993 מכוניות. זוהי שנת הזוהר היחידה, שגם בה מפגר היצוא אחר המובטח, ב 2407 מכוניות. אולם, פיגור זה כמוהו כאין, לעומת השנים שלפני כן ואחרי כן. בשנת 1957 למשל, מיצא קיזר-פרייזר 817 מכוניות בלבד ומקבל במחירן 1.7 מליון דולר -- לעומת 15 מליון דולר הכנסה במטבע זר, שהבטיח להביא בהקמתו. ההאשמות הכלכליות נגד אילין אינן פוסקות. למשטרה מגיע דוח סודי ובו האשמות חמורות, לפיו קנה אילין בארה"ב נחושת, שנועדה להשלח לחיפה. לפי ההסכם אסור להעביר את הנחושת לארצות שמעבר למסך הברזל, בהתאם לתקנות האמריקאיות המגדירות אותו כחומר אסטרטגי. הדוח מספר כי אילין פורק את האוניה בנמל אירופי, והיא מועברת לאחר מכן מעבר למסך הברזל. כאמור אשתדל בקרוב לסרוק את הכתבה ולהעלותה לפורום.

מצורף צילום של עמוד השער של השבועון ' יעד- עיתון חופשי' ספטמבר 1960. בשבועון מופיעה כתבה בת 4 עמודים של הכתב הראשי של השבועון- דן מרגלית. הכתבה עוסקת באילין מעלותו לארץ באמצע שנות ה30 של המאה הקודמת ועד 1960. בין היתר נאמר שהיה יד ימינו של מפקד האצ"ל, דוד רזיאל. הכתבה מציגה את אילין באור מאוד מאוד לא מחמיא בכל הנוגע לעסקיו, במיוחד בהקשר של "קיזר-פרייזר". לפי הכתבה המכונית היתה יקרה בהרבה מהמכונית המיובאת וטיבה לא היה דומה כלל לטיב המכונית המיובאת.

מצ"ב קטע מתוך עיתון "הארץ" מינואר 1961. אמנון

מצורף צילום ברור יותר

זוהי פרסומת שהשתרעה על פני עמוד שלם בג'רוזלם פוסט בשנת 1969

ל- gluk, לבקשתך אני מעלה את הצילומים של הליילנדים. אמנון

ביום שישי הבא, אשלח שתי תמונות של שני ה"אחים" הסופר ביברים, וכן תמונה של ביבר אנגלי שנת 63 שברשותי. אמנון.

תודה על ההצעה, אך יש לי סמל.

בני אתה צודק,היום כשהמשכתי להוריד את הצבע בפורד, ראיתי שיש קשת כחולה סביב הכנף האחורית , וכך גם הכנפים הקדמיות והפס מתחת לחלונות שעובר לרוחב ואורך כל האוטובוס. שאר האוטובוס אפור בהיר . באמצע האוטובוס מופיע (אך קשה להבחין) הסמל של "דן" ומתחתיו מופיע המספר הפנימי. מעניין שב-GMC מצאתי את הצבע הכחול בשכבה התחתונה בכל האוטובוס פרט לגג. אמנון

תודה על תגובתך. אני עדין תוהה לגבי הצבע-- משום שגם אני וגם אחרים זוכרים מהעבר הרחוק את הצבע הכחול, אבל יותר מכך, בתהליך של הסרת הצבע, מצאתי שהשכבה הראשונה היא כחולה, וזאת בשני האוטובוסים. יתכן שהצבע הכחול היה הראשון שבו היה צבוע בתקופה הראשונה של "דן" ושהצבע הבהיר היה הצבע הבא? אגב, אשמח אם תוכל להעביר את הצילומים לפורום תחבורה ציבורית. תודה אמנון

מצורפת תמונה ובה אני מופיע, ברחוב שאני משער שהוא רחוב הנמל בחיפה, בסוף שנות החמישים. אני מזהה וויליס מסחרי בצד ימין של התמונה. בצד שמאל המכונית הראשונה היא לדעתי פורד קנדי 1942, המכונית השלישית היא טנדר וויליס, והמכונית שחוצה את הכביש היא לדעתי משאית פורד משנות הארבעים. האם מישהו מזהה את המכוניות האחרות? תודה אמנון

אכן היה נחמד לראותו חוזר לחיים, אך כנראה שבשלב זה אסתפק בצביעה. אמנון

לפי ארכיון אגד, האוטובוס הנ"ל היה משוריין בתש"ח.

תודה על ההפניה לשירשור של האוטובוסים. האם ניתן להעביר את ההודעה שלי לשירשור זה, וכמו כן גם לפורום תחבורה ציבורית? בתודה, אמנון

אוטובוס F-8 שהיה שייך לקואופרטיב "דן". נמצא בשלבי צביעה. חסר מכללים. אמנון.

כמעט סיימתי לצבוע (פרט לדלתות) אוטובוס GMC שהיה שייך בעבר הרחוק לקואופ' "דן". אני משער שזהו אחד האוטובוסים הבודדים מתקופת קום המדינה שהיו שייכים לקואופרטיב "דן", שלא רק ששרד אלא גם כמעט שלם לחלוטין (האוטובוס הנ"ל שלם למעט כסאות העץ). אני מתנצל על איכות הצילומים-- צולם בסלולרי. מאחר שלא הצלחתי למצוא את השירשור בנושא האוטובוסים, הרי שאני פותח הודעה חדשה. לבסוף ברצוני להודות לבני הספל על כך שאת פנייתי לפורום כדי לברר באילו צבעים היו אוטובוסי "דן" בשנות החמישים המוקדמות, הוא העביר מיוזמתו לפורום תחבורה ציבורית. לצערי, לא קיבלתי תשובה לשאלתי בשני הפורומים או בהנהלת "דן". לבסוף החלטתי לצבוע לפי זכרונות ילדותי ולפי שרידי הצבעים בשני אוטובוסי "דן" שיש ברשותי. אמנון

אני מחפש צילומי צבע של אוטובוסי קוא' "דן", משנות החמישים ועד תחילת שנות השישים. בעיקר אני מעונין לדעת באילו צבעים היו צבועים אוטובוסי G.M.C שנת 1949. ופורד F-8 שנת 1947. ניסיתי למצוא זאת באגף המשק והדוברות של חב' "דן" , אך לא הצלחתי. (גם ארכיון אין בדן). בתודה. אמנון.

לדעתי זה מק, או סופר וויט, לשניהם היו ז'נטים פתוחים (כוכבים). לעומת זאת לאוטובוסי G.M.C ולפורד F-8 היו ז'נטים סגורים.

נמרוד משתתף בצערך.

בריסקה עם הגה ימני ?.

סופרוויט רגיל, בתוספת מגן שמש.

אכן אני אמנון מקרית-שמונה. המשאיות הנ"ל שרתו בצה"ל כמיכליות דלק ומים, כשעל כל משאית היו מותקנים שני מיכלים, כשכל מיכל מכיל 2250 ליטר. כמו כן על המשאיות היו מורכבים קרונות קשר. בנוסף המשאיות האלו גם שרתו את החוליות הטכניות, לאחר שהותקן על המשאית מנוף "אייל". כך שלהערכתי, סביר בהחלט שהמשאיות הללו היו בסדרי גודל של שמונה טון.

מצ"ב משאית סיקס GMC משנת 1942 הנמצאת ברשותי. המשאית במצב נסיעה. השמשה הקדמית והפנסים הקדמיים טרם הורכבו לאחר הצביעה.

לדעתי הרכב הימני פורד אנגליה 46. (בייבי פורד, הכינוי של פורד פרפקט הוא עם 4 דלתות ומכסה מנוע וגריל שונים.) הרכב המסומן לדעתי מכונית קונסול (פורד אנגלי) משנות השישים.

אם זו משאית צבאית 4x4 , סביר להניח שזה D600.