amnontre

מצ"ב כמה צילומים. 1. צילום שאיתר דני גולדשמידט, הארכיוניסט הוותיק של אגד. הצילום מראה אוטובוס סופר-וייט 1948, שצולם בתחנה המרכזית בטבריה ב 1950. זהו האוטובוס הנמצא ברשותי. 2. שני צילומים המראים את האוטובוס כפי שהיה אצלי לפני כמה שנים. 3. שני צילומים המראים את האוטובוס כפי שהוא היום. אמנון.

כולי הסכמה איתך. טוב שיש מישהו שמציל את כבוד הפורום.

R-160 מפסיק את החלודה, לאחר מכן צבע יסוד. יש חומר מקביל תו"ח שמשווק על ידי טמבור. אורי סהר נהג להשתמש בחומר ששווק ע"י טמבור. R-160 מיוצר על ידי "סאסא כימיקלים" . בזמנו אני התקשרתי למפעל בקיבוץ סאסא ושם נאמר לי היכן ניתן לרכוש את החומר באיזור מגורי. במידה ותתקשר למפעל גם יידעו אותך בנוגע לחומר. אמנון.

ממיר חלודה R-120 של סאסא הוא לא אל בסיס חומצה. ליטר עולה כ-70 שקלים.

מצ"ב צילום באיכות די ירודה: צולם תוך כדי נסיעה באוטובוס מירושלים לתל אביב, במצלמה של טלפון סלולרי. כאמור, כשהתמונה צולמה השריפה היתה בתחילתה והנוסעים היו בשלב ירידה מהאוטובוס.

כיוון שאני בעצמי לא יודע כיצד מעלים תמונות , התמונה תועלה בשישי.

האם המרצדס הנ"ל עלה באש ביום א שעבר (21.12.08). כיוון שבאותו יום בשעה ארבע ועשרה אחה"צ בדרך לירושלים, באזור שער הגיא ראיתי אוטובוס עולה באש מכיוון המנוע , והנוסעים היו בשלב של ירידה מהאוטובוס. אני צלמתי את האוטובוס הבוער.

זו משאית שלל רוסית "זיל" ממלחמת ששת הימים, יכול להיות שהיו משאיות כאלו גם ביום הכפורים.

הרכב השמאלי מזכיר סיטרואן

מצ"ב צילומים של סופר-וויט 1948 , לקראת סיום צביעה (כולל צילום בצבע יסוד). עוד צריך לצבוע בצבע תכלת את מסגרות החלונות ואת הפרופיל העובר לאורך האוטובוס. אמנון

שלום מריוס, אכן גם אני נוהג לרשום 'סברה', אך בכתבה מדובר על 'צברה'. הכתבה היא בעברית מתוך העתון "דבר". הסברה מוגדרת בכתבה כמכונית הספורט הראשונה מתוצרת ישראל, כלומר מדובר במכונית ספורט ולא בואן. אגב, מעולם לא ראיתי ואן סברה. האם תוכל להעלות צילום? לגבי מכוניות מפיברגלאס, הכוונה היתה שלפי הכתבה, היו בתערוכה 4 מכוניות פיברגלאס (3 הישראליות + הראליאנט), ולא בתעשיית המכוניות בכלל. אמנון

ראשית, אני מתנצל על שלא צירפתי שאלה זו להודעה הקודמת. שאלתי היא: ברצוני להעלות לפורום כתבה מתוך עיתון שגודלו 35X38 ס"מ. הסורק עצמו מאפשר לי לסרוק דפים בגודל של A4. כיצד עלי לסרוק כתבה כזו? מדובר בכתבה משנת 1962 שאני משער שתענין את מי שמתענין ברכב ישראלי ובמיוחד את מריוס. הכתבה עוסקת בהשתתפות מכונית הספורט הישראלית הראשונה בתצוגת מכוניות בינלאומית (תערוכת המכוניות הבריטית הבינלאומית ה -47 בלונדון). בתערוכה השתתפו 3 ישראליות: "צברה", "סוסיתא" ו"כרמל". בכתבה נאמר ש3 מכוניות אלו יוצאות דופן בתערוכה גדולה זו כיוון שמלבדן יש רק עוד דגם אחד העשוי מחומרים פלסטיים (פיברגלס) והוא תוצרת "ראליינט", מפעל שנתן את הידע המקצועי לייצור "צברה".

מצורפות פרסומות שהופיעו בתוכניה של התאטרון הקאמרי למחזה של ארתור מילר "לאחר הנפילה". בחוברת זו מופיעה גם הבעת תודה של הנהלת הקאמרי לאייבי נתן שבימים אלו הלך לעולמו, עבור תרומתו.

שאלה לבני, האם יש את מספרי השילדה של הסטנדרטים שהורכבו בארץ 1936. יש ברשותי מכוניות סטנדרט 10 משנות השלושים. בתודה אמנון.

יש לי B-61 שלם, לאחר צבע. הוא לא נוסע ,אך לדעתי ניתן להניעו לאחר טיפול במערכת דלק. כמו כן יש ברשותי B-43 שנת ייצור 1955, מבחינה חיצונית נראה כמו B-61 פרט לזה שהצמיגים יותר קטנים. אולי רוני יוכל להסביר את ההבדל בין שני הדגמים. ד.א. במלחמת יום הכפורים נהגתי על B-61 מגוייס (סמי טריילר). כנהג משנה על B-61 עם גיר 5 על 4. ולאחר מכן על גיר 5על 2, אני רוצה להגיד לך שלעבוד על סמי עמוס עם גיר 5על 4 ממש לא היה תענוג. אמנון

לפי צורת החלפת ההילוכים זה גיר 5 על 4 ולא 5 על 2. אמנון.

הנהג שבצילום הוא דב אומנסקי. שרתנו יחד בתובלה כבדה מאמצע שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים. באותה עת הוא גר בקיבוץ יחיעם ועבד כנהג טריילר על סמי מתוצרת "דאף", בקואפ' "הגליל-המערבי". אמנון.

לפתוח עם בוקסה וידית גדולה, בתוספת צנור באורך שלושה מטרים. ברוב המקרים זה מצליח, במידה ולא, תצטרך לחמם את האום. אמנון.

משאית פורד F18 נוספת. מותקן בה מנוע V8. אמנון

מצורפת גלויה של המוסד לבטיחות וגהות שבה מופיעה משאית ווייט עם 5 ספרות. אמנון

מריוס שלום, לבקשתך, אני מעלה הפעם את הכתבה במלואה. לידיעתך, בספר "השיטה" שיצא לאור בשנת 1972 על פרשיות השחיתות הגדולות במדינה באותה תקופה, יש פרק שלם (קרוב ל 50 עמודים) על מעללי יצחק שובינסקי בתעשית הרכב. להלן דוגמא המצוטטת מהספר: "אחד מסודותיה הכמוסים ביותר של חברת אוטוקרס שהיה ידוע לאנשי אוטוקרס ולילנד ובשלב מאוחר יותר גם למשרד התחבורה, היה סוד ההגה הפגום במכוניות הטריומף-1500 מודל 1970 , שהורכבה במפעלי אוטוקרס בטירת הכרמל. החברה הבריטית נתנה הוראות מפורשות להפסיק לשווק או לייצר את המכוניות. מומחי החברה קבעו כי קיימת אומנם סכנה העלולה להפוך לקריטית בגלל פגם טכני זה, אך הסיכויים הסטטיסטיים לתאונה כתוצאה מפגם זה הם מעטים מכדי לבטל את הייצור או לגרום לבהלה הרת אסון בין הקונים. מומחי משרד התחבורה בזמנו של עייזר וייצמן אישרו את הטריק. המכונית הפסולה הוצאה לשוק כמודל מיוחד ל 1971". מן הפרק עולה עוד שצורת התנהלותם של שובינסקי, משרד התחבורה וחברת בריטיש-ליילנד, מנעה את חידוש ועדכון צי הרכב בישראל לרכבים משוכללים ומודרניים יותר, וזאת במיוחד לגבי משאיות ואוטובוסי הטייגר שנסעו בישראל משנות החמישים ועד תחילת שנות השמונים; בניגוד למצב ברכבים הפרטיים, הרי שלגבי משאיות ואוטובוסים לא התאפשר להביא לארץ משאיות ואוטובוסים שלא היו של חברת בריטיש ליילנד. דוגמא נוספת שאצטט מהספר: " בגלל ההסכם המונופוליסטי עם ליילנד, נאלצו הקואופרטיבים דן ואגד לשלם 10,000 ל"י יותר עבור כל שילדה שיוצרה בליילנד אשדוד מאשר היו משלמים אם היו מיבאים שילדה כזו." (להזכירכם, הספר הוא משנת 1972). אמנון

לדעתי הירוק טרקטור "שטייר", בטוח שזה לא מנוע קיטור. תוקן, בני

אני לא יודע אם שמתם לב, אך הנהג השמאלי מחזיק "סטן" , שגם הוא ראוי להיות מוצג מוזיאוני.

האוטובוס הבא שאני צובע הוא סופרוייט 1948 שהיה משוריין במלחמת השחרור. הדלת האחורית המקורית היא עם שני חלונות עליונים מרובעים בלבד. הדלת נפתחת עם ידית מכנית ביד, ובאחד הצילומים ניתן לראות דוושה ליד הדלת האחורית. הדוושה היתה מיועדת למניעת סגירת הדלת מעצמה. באחד הצילומים מופיע גם ה GMC 750.דרך אגב, צבעו הכחול מעוות במקצת בצילום לעומת המציאות. אמנון

מצורפים צילומים של פורד F-8. באחד הצילומים כאשר האוטובוס צבוע בממיר חלודה, ניתן לראות את הסמל המקורי של חברת דן באותה תקופה. שאלה לבני הספל: צדקת לגבי קיומה של מעין קשת מעל הגלגלים האחוריים. אכן, בשני האוטובוסים מצאתי סימנים מדוייקים של הקשת. אולם, היום ראיתי שבספר "יומן דן במערכת קדש" משנת 1957, האוטובוסים של דן מופיעים כשכל הגוף להוציא החלק הקדמי, בהיר, כולל מסביב לגלגלים האחוריים. האם אתה יודע מדוע? בתודה, אמנון