אני בחרתי 2, למרות שאין מצב שאני אגרר לאיומים. מקסימום לצעקות/הסברים...
לפי דעתי הכל מתחיל בחינוך הבסיסי שאנו, הישראלים, מקבלים: אם זה במשפחה, בצבא, או בכל מוסד/גוף שאנו שייכים אליו.
לפני חודש חזרתי מטיול ארוך, וכבר שהגעתי לנתב"ג קיבלתי את השוק של התרבות הישראלית שמסתבר ששכחתי:
אנשים צועקים אחד לשני, אין שום שמץ של נימוס וכבוד אחד לשני, משפטים כמו: "יום טוב", "בוקר/ערב/צהריים טובים", "תודה ובבקשה" כבר מזמן רובנו שכחנו. כולנו ממהרים לשום מקום. כשאני מביט למישהו ברחוב/בכביש בעיניים אני רואה בעיניים שלו זלזול ושנאה - כאילו כולנו אויבים אחד לשני.
(ותאמינו לי, בארצות אחרות שהייתי-זה לא ככה)
כל זה בא לידי ביטוי גם בתרבות הנהיגה שלנו !
כבוד לזולת ! - זה מה שחסר לנו במדינה, וחבל...
ולפני שאתם קוראים לי יפה-נפש, אני מודה שגם אני בכלל לא 100%.
הבנת הבעיה היא המפתח לפתירתה...
הראל,