היה לי יום טוב היום בעבודה, אני מניח.
"הצלתי את המצב", למרות הדברים שרשמתי כאן בימים
האחרונים בענייני עבודה, וכן, הדברים שרשמתי הדהדו לי בראש
לאורך כל הדרך.
מאוד התלבטתי, לא רציתי לתת מעצמי כי אין חיר בסופו של דבר.
אבל הם עמדו מולי שניהם, פרוייקט ששקדו עליו במשך שנה שלמה
ועכשיו זה תלוי בי. המבט שלהם הרס אותי, ראיתי שהקריירה שלהם תלויה
בזה. בי.
אז נתתי מעצמי, המון זמן, הרבה זיעה וסבלנות. בסוף זה הצליח והם היו מאושרים.
לא הפסיקו להודות לי, אבל לא הגבתי.
רק בשלב מסויים כבר לא הרגיש לי נעים אז ביקשתי מהם שיפסיקו עם התודות.
ניגש אליי הבוס הגדול ואמר שהוא חייב לי טובה, מה שאבקש.
ביקשתי לעשות את מנהל הבנק שלי מאושר- הרגתי אותו עם המשפט הזה.