והרי אגדה שהיתה באמת, לפני 10 שנים. ת"א
אני נכנס לסוחר ומציג לראווה את ה 205 שלי משנת 1995 שחרשה את כבישי ישראל בקצב של 70,000 ק"מ בשנה (לא זה לא טעות, שבעים אלף ממוצע שנתי) היה זה רכב עבודה שקניתי ישר מהיבואן, אולם כשמד האוץ פגש את המספר רבע מיליון (250,000) החלטתי להפרד ללא הזלת דמעות יתרה.
הסוחר הציע חצי מהמחירון, אנ הנהנתי בהסכמה השארתי את האוטו והמשכתי לדרכי. בחוזה המכירה סרב הסוחר להכניס את מספר הק"מ על הרכב בטענה כי הוא "סומך עלי" ו"אין לזה משמעות, אני הקונה, לא?"
ארבעה וחצי חודשים אחרי, בדואר מכתב ממשטרת ת"א ובו זימון לחקירה. אני לא מבין על מה מדובר ופתאום טלפון מאיים בבייתי "אני קניתי מבן דוד שלך את הפג'ו ומטר קללות ואיומים" אני עדיין לא מבין.ואומר לבחור שאין לי שום בן דוד או קרוב משפחה שמכר רכב שלי.
שלושה ימים חלפו והתייצבתי אל החוקר כמו כל אזרח שומר חוק ולא שומר על זכות השתיקה. או אז התחוור לי כי רכבי עבר חמישה סוחרים בדרכו אל משתמש הקצה. אזרח תמים אחר שקנה אותו בקצת יותר ממחיר המחירון עם 48,000 ק"מ. אתם מבינים, הורידו 202,000 ק"מ וחשבו שאיש לא יבחין. כל סוחר הוריד רק קצת.
שוחררתי לביתי ונשבעתי כי לעולם לא אכנס יותר אל סוחר בישראל, כמוכר או כקונה.
מהמשטרה נמסר לי הוגש כתב אישום נגד הסוחרים.