אני אומנם יליד סוף 87.
אך קופסאות שימורים מודרניות מחליאות אותי, כוחות סוס לא מרשימים אותי, ומגדשים ענקיים לא יונקים לי את גזי הפליטה.
כרגע אני לפני רכישה של רכב ראשון, ואין לי ספק שאני לא אקנה רכב חדש, ולאו דווקא בגלל התקציב.
אלא בגלל ה"משהו" הזה שקיים במכוניות ההם, כשהסטנדרטים לא היו גבוהים והעיקר היה הנסיעה והנהיגה בהם ולא כמה סוסים יש בארווה שלהן.
חשבתי על החיפושית של וולקסוואגן, ולאחר זמן מה צמצתי את זה רק לחיפושיות מתחת לשנת 66. (רכב שאין לי מושג איך הוא נוסע, איך היה נראה כשייצרו אותו, או איך היו הביקורות עליו בעבר).
בזמן שילדים חולמים על הונדה מוגדשת, אסתי, איבו, מיאטה והשאר. אני חולם על סאאב900T מהאולד ג'נריישן, על M6 E24, ועל פורשה 928...חלומות שאני מכוון להגשים, ברגע שיהפכו לאספנות.