משהו שכתבתי פעם בפורום אחי:
הבנתי על איזו התרגשות כולם מדברים, אותה ההתרגשות שלפני הטסט.
לא יודע מה אתכם, אבל אני הצלחתי להשטלת, או שאולי לא להשטלת, אלא להדחיק.
איך שעולה המחשבה לראש, ישר הייתי מכסה אותה ב-"לא! זה סה"כ עוד יום רגיל שאני הולך לנהוג!"
טוב, למעשה זה רק אחד הדברים שעשיתי בשביל למנוע את ההתרגשות [לא למנוע לגמרי, אלא רק לטשטש].
בזמן הטסט עצמו, לא התרגשתי הרבה מדי..
מכירים את זה שאתם משחקים במשחק מחשב ורוצים להראות לחבר איך אתם הורגים יפה את המפלצות?
ואתם משתדלים לעשות את זה הכי טוב שאפשר שיעשה רושם על החבר? ונכון שיש מין התרגשות באוויר? שהכל יצא טוב כמו שאתם מתכננים?
זאת הייתה ההתרגשות בטסט, ועם הגישה הזאת באתי לטסט, להוכיח לטסטר [נו טוב, טסטרית במקרה שלי] שאני טוב בזה,
שאני טוב בלהרוג מפלצות [בנהיגה] ושמגיע לי רשיון.
את הרשיון תקבלו אם הטסטר יתרשם מכם, אם תצליחו להראות לו שאין לכם שום בעיה בלהרוג מפלצות.
וזה לא משנה מה האחרים אומרים.
זה שאתם מספרים למישהו שיש לכם טסט, והוא שואל איזה, וכשאתם עונים לו "ראשון ואחרון" הוא אומר בתשובה "פ'חחח, היית רוצה. אתה חושב שזה כ"כ קל?"
לא ידידי, אני לא חושב שזה כ"כ קל, וכן, הייתי רוצה, אבל למה הפסימיות? הזלזול?
חוץ מזה שזה מגעיל, וככל הנראה טחנו לבנאדם הזה את השכל שאי אפשר לעבור טסט ראשון, ושכולם גנבים - (מה שלא נכון בעליל)
אבל אנחנו לא הבנאדם הזה, אנחנו לא רואים הכל בשחור. [כי כנראה בגלל זה הוא הולך להיכשל בטסט הראשון שלו, והשני, וכך הלא. ואולי אני טועה.]
ואותה הבחורה הנחמדה, שזרקה לאוויר משפט "פ'חח, נראה איזה טסט אתה תעבור" (בכוונה שראשון לא נעבור בטוח)
מאוד חכם מצידה, היא כנראה שכחה שהיא לא מכירה אותי, ובחיים לא ראתה איך אני נוהג שהיא כבר מחליטה שנכשלתי.
לא הייתי רוצה שהיא תיהיה הטסטרית שלי או של מישהו אחר.
ו"כנגד כל הסיכוים", וכל התיקווה שהייתה לאותם האנשים שבטוחים שלעבור טסט ראשון זה רק בסרטים - עברנו טסט ראשון.
חברים, תלמדו טוב בשיעורים, אל תמהרו לשום מקום, תקדישו את הזמן ללמידה, ותעברו טסטים.. אהם, סליחה, טסט* [אחד ויחיד]
דימה