תמיד קיימות נקודות שבירה מסויימות, שאתה אומר לעצמך רבאק למה לא יכולה לעבור חצי שעה מסכנה בלי שמשהו מוטורי יצוץ לך בראש.
גם אצלי האהבה לרכב היא ממתי שתחלתי לדבר אז בין אמא לאבא נזרקת מילה כמו במוו, סוברו, אופל וכד...
ועד היום אני יכול למנות יותר טוב מאבי את הרכבים שהיו ברשותינו ממתי שנולדתי ואיזה בעיות ספציפיות גם היה לכל רכב, מפליא את עצמי כל פעם מחדש שאני זוכר את הרכבים לפרטי פרטים בגיל שהראש של רובם באותה תקופה היה שקוע ברובוטים ודינוזאורים.
זה ללא ספק מחלה, אבל מחלה שאני אישית ועוד הרבה כמוני אוהבים לחיות איתה, זה מחלה שאם אתה מבריא ממנה אתה מרגיש שלקחו לך משהו בחיים!
זה מחלה שאתה בצבא שחברים שלך מתכננים את הטיול שלהם לאחרי הצבא, אז אתה חוסך שקל לשקל כדי להביא את הבייבי שלך!
זה מחלה שנגיד אתה נמצא בבית ולא נהגת כל היום, אז אתה יורד למטה באיזה שעה שלא תיהיה מתניע נוסע ועצם הנסיעה והנהיגה זה מה שצריך כדי לנקות לך את הראש. אז אתה חולה!
חחחחח מגיל צעיר ידעתי ליד מה אני רוצה להצטלם!