מאחר וזה מתייחס לדבריי, אגיב ברשותך.
אם היית קורא טפהל'ה "בין השורות" - ושלא נדבר על מילים מפורשות שנכתבו - בפוסט פתיחת הת'רד הזה, היית ברגע קולט שבקונסטלציה שלנו מדובר בבחור שנמצא בחרדה מענין הנישואים והילדים כעת, בחור שמרגיש שאונסים אותו להכנס למצב שהוא לא מעוניין בו. אז איך אתה יכול, לכל הרוחות והשדים, להמליץ המלצה מטופשת כזו של להשאר במקום הפשע שלה ולהמשיך להיאנס על ידה? אתה בכלל מכיר את הנפש הפועלת שלו?
כן. בהחלט אחזור על כך ואחדד:
לחץ?! תתנגד/תברח. אל תעשה שום צעד בלחץ, בטח ובטח ובטח שלא אשכרה להתחתן מתוך לחץ. רבאק!
יש הבדל תהומי בין שותפות/חברות לבין נישואין. בייחוד הקונספט הדתי שהיא רוצה ללכת עליו, להלן: "אין ילדים בלי חתונה". הם שותפים נפלאים, להלן: "אין ריבים, אין מחלוקות על כסף, על עבודות בבית, הכל מרגיש נוח ונכון. מסתדרים עם ההורים והכל."
מחוייבות הדדית יש בין הורים וילדים. לא לבת זוג שהיום היא כאן ומחר היא שם, אפילו שהיא אם ילדיך. לאחת שהיום היא אוהבת ומחר תהיה אויבת. קפוץ לביהמ"ש לענייני משפחה/ביה"ד הרבני הקרוב למקום מגוריך ותווכח בכל המיץ של הזבל שיש בעולם שיוצא מאנשים שהיו מאוהבים פעם, שהייתה להם "מחויבות הדדית" פעם, שרצו לקנות טבעות מיותרות באלפי שקלים. אז כן חבר יקר, נישואין זה דרעק. לגמרי.
תמשיכו לחיות יחד בשותפות וחברות. תמשיכו לאהוב. זה נפלא.