נדודי שינה. פורומים. אינטרנט.
אופה-אופה-פה. קולות של כוסיות מבחוץ.
פותח את התריסים בסלון. פרחות ושלל קטינים צועקים.
מדברים אחד עם השני מצד אחד לצד שני של הרחוב.
ס-אמ-אמק. כמה רעש.
אימפרזה טורבו מגיעה לסיבוב המהיר והעיוור שמתחת לבית.
כנראה מבחינים בחבורות הכוסיות שעל המדרכות.
סל"ד עולה לגבוה. המון גז. המון.
חריקת צמיגים. לוקח את הפנייה בסחיפה מרשימה
ואני שוכח שהוא עושה זאת בעצם, ב-1:30 בלילה ברחוב שאמור
לישון בשעה זו.
אבל רגע. הסחיפה של הזנב לא נגמרת.
הפנייה כבר הסתיימה והוא בישורת.
הרכב כבר מחליק על האספלט כשהוא לרוחבו של הכביש.
מתקדם על הכביש כשדלתות הנוסעים הן אלו שפונות לישורת.
האחיזה חוזרת. הרכב יורה את עצמו ישר לכיוון המדרכה.
היישר לתוך הגינה של הבית הפרטי שליד. רעש עמום של בום ומתכת
מתקמטת.
בן זונה. פספס את הסקודה "רייסינג" שלי ושל התימני ב-15 מטר בערך.
אני כבר לא רואה אותו. מסתכל על הילדים שרצים לראות מה קרה.
האוטו נאבק כדי לצאת החוצה. שומעים את הסל"ד דרך דוד הפליטה
הפתוח. עשב רטוב של גינה מוזנחת, לא מאפשר לפרונט שלו להתנתק
מבליל הכאוס שהנהג שלו יצר.
משטרה. עברו במקרה.
אפילו לא האטו כדי להבין מה ההתקהלות סביב החצר.
טוב שלא חיפשתי אחר נעלי הבית ולא ירדתי. מזל.
אחרי פחות מ-2 דקות הוא היה חזרה על הכביש.
מתרחק במהירות מחבורת הפרחות. וכנראה גם מבעלי הבית שדרך הגדר
החיה שלהם הוא הרגע עבר. פאדיחה.
משאיר סימני חריטה ארוכים על האספלט מחלקים שכבר "לא יושבים במקום".
לילה טוב לפרחות, לילה טוב דוד הליקופטר.
ת-ע-נ-ו-ג. יש צדק. כמות הדאווינרים ש"לוקחים את הסיבוב" הזה בשעות לילה
מאוחרות, מרתיחה אותי.
לרוב הם מסיימים בגדר שבשיא הפנייה. זה אכל אותה ביג טיים
(אבל למזל כולנו, לא נפצע).
היום נעבור ונראה מה הנזק.
בפעם הבאה תצלם,
יהיה משהו להביא לחיים הכט,
בטח משעמם לו