pink moon

אני רוצה לחזק את אמיר וזה וזה. כדי שאנשים יפסיקו למות כמו זבובים בכבישים צריך לנהוג בזהירות, לציית לחוקים ולהיות אדיבים, סבלניים ומתחשבים. תכונות שחסרות בישראל כמו אוויר לנשימה. גם לא לנהוג מהר מדי לא יזיק. בעיני הכביש הוא דרך להגיע מא' לב' בשלום וביעילות. צריכים אדרנלין? יש המון דרכים אחרות. נסו סקס פעם הבאה

יש לי רושם שהדברים מיועדים אלי. ראשית, לא דיברתי עליך ספציפית ואנא אל תמתח ביקורת על הנהיגה שלי, בגלל שאין לך מושג איך אני נוהגת. דיברתי באופן כללי. וכאמור, אין לי בעיה עם מי שנוסע בזהירות ורק מדי פעם כשהתנאים מאפשרים נותן גז. בכל מקרה לא דיברתי על מי שנוסע 80 בנתיב שמאלי באיילון. אני מדברת על מי שנוסע על פי המהירות החוקית בנתיב שאינו מיועד לעקיפה. אגב, אם מישהו עוקף בשמאלי באיילון ב-100 בלבד אני לא רואה מה הבעיה. אז מחכים עוד דקה או שתיים עד שישלים עקיפה. ואם כבר הסברת מתי בדיוק אתה נצמד לרכב - אולי כדאי שאזכיר לך שלא לשמור מרחק זה לא חוקי ובעיקר מסוכן. אני לא צריכה להסביר לך על בלימות חירום וכאלה. זה שמישהו אחר אידיוט לא מקנה לך את הזכות לסכן אותו, אותך ואנשים אחרים על הכביש.

קשה להשוות בין התרבות הגרמנית בכלל ותרבות הנהיגה שלהם בפרט, לבין התרבות הישראלית והנהגים הישראלים. שני עמים מאוד שונים, תשתיות כביש שונות, וגם חקיקה שונה. מתבקש. לדעתי ההשוואה הזאת לא תורמת לדיון משום שהגרמנים פשוט שונים מדי ממה שקורה בכבישי הארץ. מהירות תלויה בחוק ובתנאי הדרך. רוב הכבישים בישראל גרועים ועמוסים, אז לרוב אי אפשר לנסוע בהם במהירויות גבוהות מאוד - חוק או לא חוק (ולא, אני לא מדברת על כביש הערבה באחת בלילה). הגרוע מכל, בעיני, הוא הנורמה שהשתרשה כאן (וראיתי בשרשור הזה תגובות ברוח הזאת) שאם מישהו אכן נוסע לפי החוק - נאמר, 80 או 90 בבינעירוני - נצמדים לו לתחת, מהבהבים באורות ועושים לו את המוות. כשאדם (אדם, לא "אשה" ולא "זקן", קבוצות שמושמצות פה בפורום על לא עוול בכפן) מרגיש שהוא לא יכול מבחינה בטיחותית לנסוע יותר מהר, עדיף לעזוב אותו בשקט ולא להטריף אותו עוד יותר. לא? שלא לדבר על החובה לשמור מרחק... ולעניינו: מהירות של 140 כשלעצמה היא לא תמיד סוף העולם, תלוי בכביש. לטעמי, עדיף תמיד להוריד קצת את הרגל מהגז ולנהוג רגוע, כי בעיני מכונית היא כלי נשק ולא זריקת אדרנלין. אבל בתנאי כביש מסוימים, מי שנוהג 140 הוא לא בהכרח רוצח. אבל - וזה אבל גדול - איכשהו רוב אלה שטסים במהירויות גבוהות גם מלווים את זה בכל מיני התנהגויות מסוכנות אחרות, כמו לחתוך נתיבים כאילו אין מחר, לא לשמור מרחק וכו'. כולנו מכירים את הטיפוס. הייתי שמחה שהטיפוסים האלה ייעלמו מהכביש. הם מסוכנים ואני משערת שהם גם הורגים. לגבי אלה שנוהגים בטוח ורק מדי פעם, כשהכביש מאפשר, נוסעים מהר - ניחא. יש דברים גרועים יותר.

אני מצטטת מפסק דין שניתן ב-2005 בבית משפט השלום (בקישור הזה: http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/s03007129.doc) סעיף 13 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970 (להלן: הפקודה) קובע: (א) מבטח שהוציא פוליסה לכיסוי חבות טעונת ביטוח... ואירע מאורע הנותן עילה לחבות כזאת אחרי שהמבוטח העביר את הבעלות ברכב לאדם אחר (להלן – הבעל החדש), לא תישמע טענה מצד המבטח שהוא פטור מכיסוי החבות עקב ההעברה כאמור, אלא אם הוכיח אחת מאלה: 1. שלא ידע על ההעברה וכי היה נמנע, מנימוקים סבירים, לבטח את הבעל החדש; 2. שקיים ביטוח אחר לכיסוי החבות.נ (ב) נמנעה טענה מצד המבטח כאמור בסעיף קטן (א), יחייבו הוראות הפוליסה שהוצאה למבוטח גם את הבעל החדש".ב סעיף 13 יוצר השתק סטטוטורי החל כלפי חברת הביטוח ומונע ממנה לטעון כלפי הבעלים החדש, כי אין לה כל יריבות משפטית עמו, כי התחייבותה הביטוחית על פי הפוליסה עומדת רק כלפי המבוטח, הוא הבעלים הקודם, וכי עם העברת הבעלות – פוקעת הפוליסה. הסעיף נחקק בשנת תשכ"ח במסגרת תיקון לפקודה, שנועד לשנות מההלכה הפסוקה ששררה קודם לתיקון. הלכה זו קבעה כי הפוליסה פוקעת עם העברת הבעלות, שכן היא זכות אישית שאינה ניתנת להמחאה ללא הסכמת המבטח (ראו ע"א 427/64 אפרת נ' מריוואת, פ"ד יט(2) 17; ד"נ 10/65 אפרת נ' מריוואת, פ"ד יט(4) 48; י' אליאס, דיני ביטוח (הוצ' בורסי, 2002) כרך א' עמ' 65). תכלית הסעיף היא, למנוע התכחשות המבטחת לחבותה "עקב ההעברה כאמור", בנימוק כי לא ידעה על העברת הבעלות ולא הסכימה לבטח את הבעלים החדש. בדרך ההשתק הסטטוטורי, יצר המחוקק מעין חריג לכלל, כי עיסקת ביטוח נובעת בראש ובראשונה מחוזה אישי בין המבטח לבין המבוטח, כאמור בסעיף 1 לחוק חוזה הביטוח (ראו ע"א 595/80 בן איון נ' חסונה, פ"ד לה(4) 462). הפסיקה הדנה בסעיף קובעת, כי הבעלים החדש אינו הופך להיות בעל הפוליסה והוא נחזה כמעין "נוהג ברשות המבוטח" (ד' פרידמן, ביטוח רכב מנועי, עמ' 327-328; ע"א 61/83 אברהם נ' המאגר, פ"ד לח(3) 406; ת.א. (ב"ש) 261/74 עזבון הכט נ' וקנין (פ"מ תשל"ז (2) 192; ת.א. (שלום חי') 3166/96 ביטון נ' קרנית, פורסם בצלטנר, חבות לפיצוי נפגעי ת.ד., כרך ד' עמ' 232). על כן, אם מגבילה הפוליסה את הכיסוי הביטוחי אך ורק לנהג שהינו "בעל הפוליסה", אין הבעלים החדש בא בנעליו של המבוטח, והביטוח אינו מכסה את נהיגתו (ע"א 61/83 הנ"ל). אם הפוליסה מכסה רק נהיגה "למטרת עיסקו" של המבוטח, השונה מעיסקו של הבעלים החדש – לא יחול הכיסוי הביטוחי על נהיגתו של הבעלים החדש "למטרת עיסקו"-שלו (ת.א. (ב"ש) 261/74 הנ"ל).ו מכוחו של סעיף 13, כאשר פוליסת ביטוח חובה לרכב עומדת בתוקפה בעת קרות התאונה, אין המבטח יכול להישמע בטענה, כי הבעלים החדש, שרכש את הרכב מהמבוטח, לא ידע על הפוליסה ולא הסתמך עליה. דרך המילוט היחידה שמקנה סעיף 13 למבטח, במצב דברים זה, הוא במקרה בו המבטח מוכיח כי היו לו נימוקים סבירים שלא להסכים לבטח את הבעלים החדש, אילו ידע על העברת הבעלות, וכי בפועל אמנם לא ידע על כך. (ראו דוגמא לפטור מכח הוכחת חריג זה בת.א. (ב"ש) 261/74 הנ"ל). החריג השני לסעיף עניינו במצב בו היה ביטוח אחר שכיסה את החבות (כגון, ביטוח שנערך ע"י הבעלים החדש).נ שים לב שכדי שהביטוח של הבעלים הקודמים יהיה בתוקף צריכים להתקיים כמה תנאים: למשל, שיש ביטוח לכל נהג ולא רק לבעל הפוליסה; שבעל הפוליסה הודיע על כך לחברת הביטוח; ושהיא לא היתה נמנעת מנימוקים סבירים לבטח את הבעלים החדש של הרכב. אני לא הייתי מסתמכת על האופציה הרעועה הזאת כשמדובר במשהו כמו ביטוח. כל הסייגים האלה מבטיחים התדיינות ארוכה בבית המשפט, שבסופה אתה עלול למצוא את עצמך בלי כיסוי. לא חבל, כשכל מה שהיה צריך לעשות כדי למנוע את זה הוא שיחת טלפון אחת קטנה אחרי העברת הבעלות?

ראשית, אני לא אדון אלא גברת שנית, אתה מוזמן לברר בעצמך בחברת ביטוח.

דינמומטר בת"א. דווקא הבוחן היה בסדר גמור, הסביר לנו בסבלנות ונתן לנו להבין מה באמת כל כסת"ח אומר.

אתה חייב לעשות ביטוח עוד לפני העברת הבעלות. הביטוח של המוכר לא תקף ברגע שהעברת בעלות ולא מכסה אותך.

מוזר לי קצת שהתגובות שקיבלתי עד עכשיו הן בנוסח "אשמתך, היית צריכה לבדוק טוב יותר". במיוחד מוזרה לי התשובה שאם יש וי אז המכון הזהיר אותי - אולי המגיב לא הבין משהו. מדובר בסימן V מתחת לעמודה שבראשה כתוב "תקין". כלומר, המכון קבע בבדיקה שמערכת המחוונים תקינה. אין שום הערה ליד. באמת, עם זה אין מה להתפלסף יותר מדי. ולכל אלה שאומרים שהייתי צריכה לבדוק - ובכן, הבעיה לא מתרחשת כל הזמן, אלא רק מדי פעם, ולכן לא עליתי עליה בזמן הנסיעה שעשיתי לפני הקנייה. אגב, אחת הסיבות שאנשים כמוני לוקחים מכונית למכון בדיקה היא בדיוק זאת - שהם לא מספיק מקצועיים לעלות על כל הדברים ברכב לבד, וצריכים מישהו שיעשה עבודה מקצועית בשבילם. אם הבוחן המקצועי של המכון לא עלה על הבעיה, איך הדיוטה כמוני תעלה עליה?

אין פירוט ליד מחוונים, רק וי. ובעניין החוזה, אכן כדאי לקרוא. עם זאת, אני חושבת שיש לכם טעות מסוימת. החוזה נכרת בעל פה עוד לפני החתימה שלי - היו הצעה וקיבול עוד לפני שחתמתי על הנייר הזה שקובע שיש השתתפות עצמית.

הליקוי לא מסתתר בדו"ח. יש וי ברור ונחמד ליד "מחוונים". שנית, כאשר הדו"ח מוצג לי אחרי שכבר שילמתי כסף ונעשתה הבדיקה, זה אומר שהם מציבים בפני תנאים חדשים אחרי שהעסקה כבר נעשתה והחוזה למעשה נחתם (בעל פה). היו צריכים להציג בפני את הדו"ח לפני הבדיקה. עשיתי חיפוש בפורום וראיתי מישהו שהמכון בסוף ויתר לו על ההשתתפות העצמית, ולכן הייתי שמחה לשמוע מעוד אנשים שעברו דבר דומה.

קנינו מכונית בשבוע שעבר - פז'ו 206. לקחנו אותה לפני הקנייה לדינמומטר, הבדיקה יצאה מצוינת. עכשיו גילינו שיש בעיה קטנה עם המחוונים. זה לא משהו קריטי - כשמסובבים את ההגה בחזרה בסוף פנייה מוט האיתות לא קופץ ולא מפסיק לאותת אוטומטית. זה לא קורה תמיד, רק לפעמים. המבאס הוא שהבעיה אולי קטנה, אבל התיקון יקר ויעלה 1400 שקל. והנה החלק הנחמד: בדף הבדיקה של דינמומטר מצוין למטה שיש השתתפות עצמית של 250 דולר. האם למישהו יש ניסיון עם תיקון מכונית על חשבון מכון הבדיקה? נהוג באמת לגבות את ההשתתפות העצמית? מה שמפריע לי שאת הדף של הבדיקה, כולל התנאי של ההשתתפות העצמית, ראינו רק אחרי ששילמנו כבר על הבדיקה וביצעו אותה. זאת בעיני הטעיה - עקרונית מבטיחים אחריות, אחרי שכבר העסקה יצאה לפועל דוחפים תנאים חדשים. מה לעשות?

אני מתכוונת לאוטו כמובן

ב-AIG כתוב במפורש בפוליסה שהרכב החלופי הוא ידני, אלא אם קונים הרחבה לאוטומט.

ניסיתי למצוא מידע, גם בפורום וגם באינטרנט, ולא הצלחתי. ספציפית מדובר בדגם XLINE משנת 2004. תודה!

תוכל בבקשה לצרף לינק? תודה.