ועם כל זאת למרות האמירה הזו בכל זאת החברים עדיין חברים ,
מגיעים למפגשים , טיולים , ארועים כמו פארק גמת גן השקות וכ' .
כמו כן קוראים את החוברת האובטומוביל שהיא שלנו , ממש שלנו ,
החברים כותבים מספרים ומשתפים .
ומן הסתם זוכים מעת לעת לאיזו הקלה , הכרה מול משרדי הממשלה .
משתתפים מרצון (בלא תמורה ) בארועי קהילה כמו הארוע לחיילי צהל בספטמבר כבר שנה שניה
ארוע בבית ספר לקציני ים עכו , רמת הדסה , ארועים בבתי חולים , לילדים אוטיסטים והרשימה עוד ארוכה .
זאת מרצון ואהבה , מול הגוף ש "לא מקבלים כמעט כלום" אולי בעצם אנחנו נותנים , תורמים ?!
תחשבו על זה ......
נכון שהדברים זזים לאט מאוד כמו קצב הנסיעה של המכוניות שלנו .
אנחנו נמצאים תחת כנפי אירגון גדול יציב לאורך שנים ומול חברים טובים .
אגב , התשלום בכלל לא נראה יקר, מחיר שנתי שאפשר לשבת על כוס קפה בורקס ועוגה טובה .
דרור .