טוב, אולי כאן יהיה דיון ענייני יותר בשאלה המעניינת הזו.
שמי ברק גולדפינגר ולמי שלא מכיר (אני מניח שהרוב) אני המטורף שהקים את המסלול הכוכב יאיר. כמו כן אני פעיל מזה 12 שנים בענף הקרטינג כך שעברתי לא מעט (עשיתי, ראיתי ושמעתי פחות או יותר הכל).
אמר פה משהו ובצדק - קרטינג 4 פעימות זה לא ספורט מוטורי - זה כאילו או לשחק בנדמה לי. מי שעשה 2 פעימות בחייו מבין למה אני מתכוון. קארט 4 פעימות הוא כלי עבודה ומטרתו לתת הנאה מסויימת למשתמש, להכניס כסף לבעל המסלול ולהתקלקל כמה שפחות. קארט 2 פעימות הוא כלי ספורטיבי שמטרתו ליסוע כמה שיותר מהר במסגרת התקנון, שיקולים כמו אמינות או מחיר הם מישניים, המטרה היא לנצח מרוצים. ההבדלים הטכניים בין הכלים הם עצומים ולא אכנס אליהם כעת. מרוצי 4 פעימות בישראל נולדו בחטא קדמון של בעלי המסלול המקוריים בנחשונים וזאת משום שהענף היה חדש והם רצו לחשוף אותו לכמה שיותר אנשים. בכל העולם אין דבר כזה שנקרא מרוצי 4 פעימות וגם הכלים לא בנויים למרוצים. אם אתה רוצה להתחרות - תקנה כלי תחרותי!
לדעתי מרוצי 4 פעימות מונעים מאנשים להתקדם וקובעים איזושהי נינוחות ספורטיבית - "אני לא אשם שהפסדתי, היה לי קארט גרוע" או "בעל המסלול הקמצן לא משקיע בכלים" ספורטאי אמיתי הוא זה שמשקיע בעצמו ושואף להיות הטוב ביותר.
צודקים אלו שאומרים שזה יקר, אבל מה לעשות? ספורט מוטורי הוא ספורט יקר, תשאלו את חברי הפורום האחרים שמתחרים בראלי. אפילו מכונית ראלי בסיסית ביותר עולה כמו קארט חדש + עלויות עונה (אחת לפחות) ואני לא מדבר על המפלצות (שם השמיים הם הגבול). כך שבסופו של דבר אני לא מאמין שההוצאות הם הבעיה, תמיד יהיו אלו שיש להם ומוכנים להוציא.
הבעיה היא יציבות. על מנת שכל ענף ספורט יתקיים בצורה טובה הוא צריך קודם כל מתקנים (לכדורגל וכדורסל צריך איצטדיונים, היכלים וכו...) לראיה כאשר היו 2 מסלולים פעילים (לזמן קצר מאוד)- נחשונים וספורט קרטינג בנתניה (בשנת 98 או 99) היו מעל 35 נהגים פעילים בתחרויות ולאף אחד מהם לא היו ספונסרים מפוצצים, כולם ממימנו מכיסם הפרטי והמחירים לא היו שונים מאוד מהיום! המצב הורע כאשר החלו להסגר מסלולים ולא היה ברור מה הולך לקרות, כמו כן מריבות פנימיות לא הקלו על המצב ונוצרו 2 ליגות שונות אך למרות זאת היו בסה"כ 25-30 נהגים. אני מאמין שכאשר יהיה מתקן מסודר (במהרה בימינו אמן) שיבטיח יציבות ונוחות למשתמש אז המספרים יעלו שוב (וברור לי שזהו תהליך בניה ארוך).
התחושה שלי היא שבשנים האחרונות הנגישות הקלה יחסית של הקרטינג (4 פעימות) היא העקב אכילס של ה 2 פעימות. בסופו של דבר קארטינג הוא ספורט של צעירים ובאים הורים ואומרים: "למה שאני אעשה את זה לעצמי? מה אני צריך לרוץ אחרי הילד במסלול? שיקח 50 שקל וילך לקניון! או שיקח 200 ש"ח וילך לתחרות, למה צריך להשקיע?" במסלולים הסגורים הילדים לא נחשפים לספורט האמיתי ולא רואים 2 פעימות נוסע (ומי שראה יודע שזה לא משהו ששוכחים מהר) וכך הספורט נותר נחלתם של השרוטים.
יש עוד הרבה מה לכתוב על הנושא והוא test case מעניין לכל עתיד הספורט המוטורי בארץ, אבל עכשיו אני עייף
מקווה שלא ניפחתי לכם את השכל יותר מדי,
ברק