שמוליק חסון

תבדוק באיזה רכב הרדיאטור או מוט ההגה מותקנים הכי גבוהה מפני הקרקע ובאיזה רכב בולמי הזעזועים עדיין עובדים. זה מכיוון שאם תתחיל להתפרע ולקפוץ איתו בשטח, הגחון יהיה זה שניכנס ראשון באדמה ומי שסובל זה בדר"כ הרדיאטור או ההגה. המשולשים והקרטר בדר"כ יותר חזקים מהאבנים שפזורות על האדמה, אבל הרדיאטור לא.

את הלקוח לא מעניין הכ"ס. תסתכל בפרסומות, מי מדבר על כח סוס? מדברים על איבזור, בטיחות, עיצוב. ולוו הגדילו ועשו, מוכרים לך את המכוניות תחת הסיסמא שבמכוניות שלהם לא ניתן להשתולל כי יש מערכת שמונעת את זה. אז אתה באמת חושב שיש מספיק אנשים שמעניין אותם אם לרכב יש 165 או 150 כ"ס? הימים שמכרו BX כי היו לה 90 כ"ס ולמציבושי וסובארו 75 כבר עברו. היום הלקוחות הפוטנציאלים, אלו שבוחרים את כלי הרכב החדשים והיקרים, לא מתעניינים בנתוני ההספק וכמה הילוכים יש לגיר. כשאני למשל בוחר היום רכב ליסינג מרמה 4 לעצמי ולמשפחה, אני הולך על מונדאו סטיישן. פשוט כי אני מחפש את הפרקטיקה, הבטיחות והנוחות, ממש בסדר הזה. מבחינתי שיקזזו לה 30 כ"ס לא מעניין אותי בכלל.

מכיוון ששאלת באופן כללי. אני אענה לך שבאופן כללי רכבי השטח הארוכים (5 דלתות) עדיפים בהרבה. עלויות האחזקה שלהם זהות והם הרבה הרבה יותר פונקציונלים. הדגמים הקצרים הם לא ליותר משני אנשים. קשה אפילו להכניס ילדים למושב האחורי מכיוון שזה דורש קיפול של המושב הקידמי. ועוד אפילו לא הזכרתי את האופציה ל 7 מקומות בגרסאות הארוכות. בקיצור ממליץ לך להחליף כיוון לרכב שטח ארוך. נ.ב. במחיר של טויוטה, אתה קונה שני איסוזו, בהפרשי מחיר כאלו , אני כבר לא בטוח שעדיף טויוטה

במלה אחת: לא. בשתי מילים: לא הייתי נוג בו אפילו עם מקל וכפפות של ריתוך. זה אוטו בילתי מכיר בעליל, הרי יש כל כך הרבה C5 ללא שוק, ללא מחיר ובמצב חדש, למה לגעת בנבלה הזה?

אין, פשוט אין כמו אוטו חדש. בתור אחד שאוהב את כלי הרכב שלו, אפילו אם הם שיכים ליסינג, אני תמיד מעדיף רכב חדש עם ניילונים וריח של פלסטיק חדש ושהשערות של השטיחים שלו עומדות דום מתוח ובצבע שחור משחור כי אף אחד לא דרך שם קודם. יחד עם זאת, ממש ביום הקניה, רכב משומש לעולם יתן תמורה גבוהה יותר למחיר. מה יהיה המשך הסיפור זה כבר עינין למזל. עכשיו שיקול שלכם. לגבי המבצע של חבר, אני חושב שמי שקונה אוטו חדש יעשה בשכל אם ינצל אותו מהסיבה הפשוטה שהחיסכון הזה הוא חסכון גבוהה יותר מהניראה לעין. בתחילה אתה חוסך במחיר הרכב, אח"כ אתה חוסך בעלויות המימון של הרכב. יצא לי כבר לקנות רכב במבצע של חבר, לסוע בו שנה שנה וחצי ולמכור אותו במחיר קרוב מאוד למחיר שקניתי אותו. כך שהאוטו לא עלה יותר ממחיר הריבית על הסכום - עיסקה משתלמת. זו בדיוק השיטה של חברות הליסינג, הם פשוט כלי רכב פופלרים בזול, מאוד זול. מוכרים אותם, לא במחיר הרבה יותר גבוהה ממה שהם שילמו עליהן ליבואן, כך שהעלות של חברות הליסינג היא מימון בלבד, כמעט. עלויות מימון מאוד קל לחשב והנה רווח חסר סיכון. עכשיו ספיציפית למגאן שכרגע במבצע, אני חושב שזה רכב נהדר ולדעתי האישית רכב חדש כמו מגאן בטוח יהיה אמין וזול לתחזוקה יותר מכל רכב משומש, אפילו הוא סובארו. כך שאם אמינות הוא השיקול העיקרי, רכב חדש תמיד מנצח. בנוגע לחסכון בדלק; רכב קטן יותר כמעט תמיד היה חסכוני יותר מרכב גדול יותר, כך שאם תעלו לרכב 2 ליטר של טון וחצי הוא בטוח יהיה צמא יותר מפוקוס 1600 בטח ובטח אם יש לו הנעה ל 4 גלגלים כמו ב B4.

לדעתי האישית, תקח כביש שטח שנת 2002 או 2001 ותהנה מרכב טיולים בנוסף לרכב המישפחתי. טרופר למשל נכנס לך יופי בתקציב ויש בו 7 מקומות ללא שום בעיה ויש גם דגמים נוספים בסגנון. מבחינת עלויות אחזקה, אז ביטוח החובה קצת יקר יותר, 2200 במקום 1500 כי הוא מסווג כרכב מיסחרי. טסט כ 2500 שקלים במקום 1300. צריכת הדלק שלו היא דווקא נמוכה יותר ממיניואן בנזין, כ 1 ל 10 ועוד הדיזל זול בשקל לליטר.

אני חיפשתי רכב 4X4 תקופה די ארוכה והמוסו ממש קרץ לי. כפי הראה שמדובר ברכב אמין, הרי הוא מבוסס על מיכלולי מרצדס (מנוע וגיר בתכנון מרצדס וייצור קוריאני). מרצדס מושקיעם 20% בחברה בטח יש להם איזו שהיא השפעה. המנוע בדגמים במאוחרים הוא טורבו דיזל 5 צילנדר שמשמש אפילו משאיות, מנוע כזה חייב להיות אמין. שמעתי על קיט טורבו חליפי שמעלה את ההספק ל 150 כ"ס שזה כבר האיזור של הרכבים המודרניים. מבחינת שטח, יש לו את כל הנתונים לתת בראש, כולל סרן חי והילוך כח. השילדה היא שילדת ג'יפ אמיתית נפרדת מהמרכב, ולא איזה סטיישן ארכאי שהגביהו. מבחינת מרווח פנימי, (ואני מתכוון לדגם הסגור) הוא ענק ומרווח קלאסי למשפחה. בצירוף מחיר מחירון נמוך ושוק בקנטים אמרתי כבר אוריקה, הנה מציאה עד שהלכתי לראות כאלו לפני קניה. הדבר בראשון שאתה מבחים בו ברכבים שאני ראיתי זאת איכות גימור ליגה ז', הדלתות נסגרות בטריקה רעשנית, כל הדשבורג מצרצר כשאתה עולה על במפים והמנוע המקורי מה זה עגלה שחבל על הזמן. אני ירדתי מהמוסו ולקחתי טרופר, טרופר נותן לא פחות ממוסו בכל אספקט ומבחינתי חשוב לא פחות זה שהוא בנוי בסטנדרט יפני שהוא הרבה יותר טוב מהמוסו, כרכב חדש ל3 שנים כנראה שרכב קוריאני יהיה בסדר גמור, כרכב משומש בן 5 שנים + כבר לא שווה המוסו.

206 חד משמעי. הכי מהנה ונוחה מכל מה שהזכרת. מאוד זולה, קצת פחות איכותית ומוצקה מהחבורה אבל ההנאה מהנהיגה במקום הראשון. סתם דוגמא לחשבון הוצאות על ה 206 1.4 ליטר שנת 2006 של אישתי: 1. רכישה: 88000 שווי היום 78000 כעבור שנה וחצי ואין בעיה למכור גם מעל למחירון (סביר ביותר) 2. טיפול שנה 65 שקלים כולל שטיפת הרכב במוסך המרכזי (טיפולים משמעותיים ברכב הזה הם ב 30000 ק"מ או שנתיים) 3. ביטוח לשנה: 4000 שקלים כולל מקיף, צד ג' וחובה ב AIG 4. צריכת דלק ממוצעת בעיר 1 ל 13, מחוץ לעיר 1 ל 16 או אפילו 1 ל 18 אם נוסעים לאט - 100 קמ"ש 5. דוח תקלות: 0, כלום, הכל דופק כמו שעון שוויצרי (הרכב עבר 16000 ק"מ) בצועים: מהירות מקסימלית: ע"פ ספידומטר בכביש 6 דרום בירידה לפני המנהרה: 195 קמ"ש זינוק: לא יודע, אבל הרכב זריז, עולה לירושלים על 110 בלי בעיה ומבלי לאמץ את המנוע. נ.ב. לא לגעת באוטומטית!, הגיר, גרוע, לא אמין ומסרס את הרכב.

אני מנסה להזכר מי זה רכב השטח הקוריאני עם מנוע המרצדס ששוק כאן לפני שנים אחדות? יכול להיות שזה הסאנג יונג מוסו? או קורנד? ואם זה המוסו, איך הוא בתור רכב שטח שאמור לסוע 10000 ק"מ בשנה בכביש + טיולי שטח עדיניפ פעם בשבועיים שלושה? תודה לעונים.

אין שום בעיה בנושא. אתה משלם את הכסף לבנק המשעבד, (לא לבעל הרכב) הבנק מסיר את השעבוד, אתה מעביר בעלות והבנק מזכה את בעליו של הרכב. הכי פשוט, גש לסניף הבנק המשעבד, לא לסניף בנק אחר. הם ידריכו אותכם בדיוק על פי מה שהסברתי לעיל. שלא יהיה חשש בלבך, זה נוהל ברור וידוע ואין כאן שום סיכון לאף אחד. אני חושב שזאת הקניה הבטוחה ביותר כי הבנק יודע להבטיח את עצמו ועל כן גם אותך כמי שמשלם לו את הכסף. במקרה זה למשל אין חשש לרכב משוכפל או כל תרמית אחרת.

מכל המכוניות ברמה 4 הייתי מעלה לגמר רק 3 שיש בהן אישזהוא ייחוד על פני שאר הקבוצה: B4, C5 ושברולט מליבו ה C5 אירופאית, נוחה ומרווחת, שטיח מעופף, האוטו הנעים ביותר לנהיגה רגועה בהפרש עצום. אופי סיטראוני טיפוסי מבודד אותך לחלוטין מהמתרחש מעבר לתא הנוסעים - אין כמוהה בתחום הנוחות. לB4 איכות יפנית, מנוע יחודי וחזק ביותר (בוקסר) והכי חשוב הנעה לכל 4 הגלגלים. ה B4 לדעתי היא הבחירה לאלו (כמוני) שמחפשים את המצבים בהם הרכב מאבד את האחיזה ואז נותנים לו עוד גז הרבה גז. מליבו היא אמריקאית טיפוסית, מנוע חזק מאוד ומתאימה למי שאהב את האופי האמריקאי ונהנה מצריחת צמיגים תחת האצה מהמקום ממש כמו שהוא מבסוט מהחימום למושבים. כל השאר, כולל מוכניות נהדרות כגון מזדה, 407, אקורד מונדאו וכו'לא נותנות שום ערך מוסף ולא הייתי שוקל אותן.

אמנם אני לא סוחר רכב, אבל הנה מספר נקודות שלמדתי על מכירות: 1. מכירת רכב היא מכירה ואתה איש המכירות. לא תאמין כמה לך תפקיד מכריע בתהליך, תשאל כל סוחר. תתכונן היטב, תהיה רציני, תכין קלסר מיסמכים וקבלות של הרכב, אל תתפס בשקר, תעמוד בזמנים שניקבעו וכד' 2. לקראת הפגישה תכין את הרכב, תנקה אותו היטב, תרוקן אותו, תביא אותו למצב שהקונה יבין שהוא יכול לסוע איתו הבייתה ברגע זה. 3. אל תתבייש ל"מכור". "תמכור" את עצמך ואת הרכב, תדגיש יתרונות של הדגם ותעשה רושם של מבין במכוניות, מכיר את הדגם היטב ויודע לתחזק את הרכב ברמה הגבוהה ביותר עם המומחים הגדולים ביותר. 4. משא ומתן על המחיר הוא משא ומתן לכל דבר. אם מילאת את השלבים מעל כמו שצריך, תוכל לקבל מחיר גבוהה יותר. תחליט עם עצמך מחיר יעד שממנו לא תהיה מוכן להתפשר ואל תתפשר. תן לצד השני להציע מחיר קודם, אפילו אם הוא מציע מחירון או יותר תעשה רושם של "ההצעה שלך מאכזבת ולא הוגנת" ותציע מחיר גבוהה יותר, אפילו מוגזם. אם אתה מציע מחיר ראשון תתחיל גבוהה מכפי שקיוות לקבל. 5. ישנם כמה משפטים שתמיד עובדים במכירות (רכב או כל דבר אחר), תשתמש בהם: * "תבוא, תחליט שאתה רוצה את האוטו, ועל המחיר כבר נסתדר" *"האוטו הזה תפור עליך" *"האמת שאנ אוהב את האוטו ולא רוצה למכור, אישתי לוחצת" *"במחיר הזה אישתי לא מרשה לי למכור את האוטו" *"יש לי מלא טלפונים, אתה לא הראשון שיבוא לראות את האוטו היום" מקווה שעזרתי.

בקרוב תגלו שבמעט ואין כמו הטרופר. עביר, אמין, פשוט מרווח אחלה אחלה של רכב ביחס למחירו. אני התלהבתי מאוד מקיה סורנטו. 1. בכביש הוא תענוג, התנהגות כביש מהנה ביותר בטח ביחס לרכב שטח. 2. מרווח ונח גם לנסיעות ארוכות 3. בידוד רעשי הדיזל פשוט מושלם, מישהוא עשה עבודה נהדרת בתכנון הרכב הזה. 4. לא ישפיל את אבא שלך בשטח, אפילו ביחס לSUV יקרים פי שניים. 5. רק מהריבית על ההפרש בין מחירו למחירו של טוארג אפשר לסוע לטיול שטח בחו"ל. 6. הלוואי שהיה לי כסף לכזה.

נסעתי קצת על שתיהן, מבחינתי כאדם גבוהה (1.90), יש לי בעיה קשה עם המזדה 5. המושבים הקידמיים קרובים מידי להגה ולקונסול, בטח יחסית ל 307 שהיא מאוד מאוד מרווחת בחלק הקידמי. אם אתה גבוהה, אתה חייב לשבת במזדה 5 לפני שאתה מחליט לקחת כזאת ל 3 שנים. מבחינת נוחות נסיעה ושיכוך מהמורות ה 307 יותר טובה אבל המזדה בכלל לא גרועה כמו שברולט אוויאו למשל. מבחינת התנהגות כביש, עד כמה שיצא לי להתרשם בנסיעה קצרה, המזדה 5 לא נופל מ 6 שהיא מצטיינת הקבוצה. נ.ב. לדעתי האישית, בקבוצת המיניוואנים אין תחליף ל MPV. בייחוד אם את חשבון הדלקן משלם מישהוא אחר.

אני הייתי הולך או על B4 או על C5, אלו פחות או יותר השתיים היחידות שנותנות איזשהוא ערך מוסף בקבוצה הזאת של מכוניות משפחתיות גדולות. ל B4 מנוע חזק והנעה לכל הגלגלים ו ל C5 נוחות נסיעה של שטיח מעופף. לגבי מונדאו ו 6, מדובר בשתי מכוניות מאוד קרובות, בעל הבית שלהם הוא אותו האחד.

משום מה שי לי הרגשה שני נכנס כאן לגוב באריות, אבל שיהיה. עד היום בכל פעם שקניתי רכב מכספי (ליסינג מהחברה לא נחשב) זה תמיד היה, עד היום, פג'ו קטנות וידניות, היו לי שתי 206 ו 3098) . בכל פעם שניתנת לי ההזדמנות לבחור רכב לתקופה קצרה (השכרת רכב בחו"ל למשל), אני לוקח SUV בכל הזדמנות. יוצא לי כבר לקחת בכמה הזדמנויות קיה סורנטו וגם יונדאי טוסון ממשפחה/חברים לטיולי משפחות בשטח בארץ. בארה"ב נהגתי סה"כ כ 1400 מייל על שבי טרייל בלייזר בשתי הזדמנויות שונות. ה SUV עושה לי את זה (השברולט בייחוד). הטרייל בלייזר (תאמינו או לא) נחשב לSUV בינוני אצל האמריקאים, יש להם גם יותר גדולים סטייל אקפדישין של פורד. כמה נקודות בעיני לטובתו של הSUV. מאוד מאוד מרווח, בקיה סורנטו, אפשר לשים עוד מושב ברווח שבין שני המושבים הקידמיים שלא נדבר על טרייל בלייזר. מנוע מנוע מנוע, השבי טרייל בלייזר נוסע שחבל על הזמן (נדמה לי שיש לו 300 כ"ס), הטוסון מפרפר כל מכונית מנהלים 2000 סמ"ק אוטומטית בקבוצה 4. אפילו סורנטו דיזל 2.5 ליטר מפרפר גלגלים רק על הגז, ויש לו וואחד גומי רחב למטה. בהרי הסיירה נוואדה בארה"ב גיליתי ממש בזמן, שכשעולים בכבישים מפותלים שעוד נשאר עליהם קצת קרח מהלילה, אתה רוצה רכב 4X4 יותר מכל רכב אחר, תאמינו לי. ניסיתי לנהוג בכביש מפותל בטרייל בלייזר עם הנאה אחורית בלבד וגם עם הנאה קידמית משולבת (הם קןראים לזה אוטוטרק) ההבדל בכביש דל אחיזה מוחשי ביותר ןיכול להיות ההבדל אם תשאר על הכביש או בתחתית התהום. לא בדקתי את נושא המיגון הפסיבי, אבל ככה ממבט ראשון, אני מעדיף להיות ברכב כבד וגבוהה מאשר ברכב קל במקרה תאונה. ייתכן שאני טועה, אבל זו קונספציה רווחת בקרב הציבור, לא יעזור לכם כלום. אולי זה לא רנגלר או דיפנדר, אבל גם ה SUV המאעפן ביותר נוסע בלי שום בעיה בשבילים שהיו תוקעים כל רכב אחר. לטוסון למשל יש בקרת אחיזה שמשחררת אותך מהצלבות סרנים, הסורנטו זה בכלל חיית שטח מפתיעה לטובה. גם אם אין לרוכשי ה SUV שום כוונה לרדת לשטח, בסוף הם ירדו, למה? מאותה סיבה שהכלב מלקק לעצמו את הביצים. איזה בדואי יורד את המדרגה הזאת על DL? (הטוסון יורד בלי בעיה) קצת תמונות של טרייל בלייזר מהסיירה נוודא. ההרים האלו זה גן עדן לחובבי מוטוריקה, כביש או שטח, יש שם הכול.

כן, אני לקחתי 307 ליסינג שנת 2005, והיא אצלי כבר שנתיים אם הייתי צריך לבחור שוב רכב ליסינג קבוצה 2, הייתי בוחר 307 שוב. האוטו עבר כבר 73000 ק"מ ומבחינת תקלות אצלי היו רק: מושב נהג שיצא מהמקום ורדיו דיסק מקורי שהתקלקל. בבדיקה שערכתי בזמנו, רנו מגאן ו 307 היו הכי נוחות ומרווחות בקבוצה, אני מעדיף רכב קצר על חשבון תא המטען. התנהגות כביש של ה 307 סופר בטוחה ואחיזת שלה מצוינת. לדעתי גם כיום הרכב הזה מצטיין בהתנהגות הכביש ביחס לקבוצה למרות שהוא הכי מיושן בחבורה. הגיר האוטומטי של פג'ו זה לא פחות מקטסטרופה, דופק בהעברות הילוכים ומגיב כמו שצריך רק במוד הספורטיבי שחוזר למוד רגיל בכל פעם שמכבים את האוטו. מבחינת איכות כללית, הרכב סביר לא יותר מזה. מבחינת אמינות, כאמור לי לא היו בעיות. צריכת דלק היא 9 ליטר ל 100 ק"מ ע"פ מחשב הרכב כאשר רוב הנסיעות שלי הם משולבות עיר + בין עירוני ויש לי רגל קצת "כבדה" על הגז, אצל אישתי הוא עומד על כ 8 ק"מ ל 100 ק"מ. אני במחשבה להחליף את צי הרכב הבייתי: את ה 307 של הליסינג להחליף ל B4 ואת ה 206 של אישתי (רכב פרטי) להחליף ל 307 2 ליטר ידנית. אני חושב שזה אומר הכל לגבי דעתי על הרכב.