בישראל, אחוז הולכי הרגל שנפגעים הוא מהגבוהים בעולם.
u
u63 אחוז מנפגעי תאונות הדרכים- בדרך העירונית. u34 אחוז מכלל ההרוגים – הולכי רגל !
uבני 65 + נפגעו פי שניים מחלקם באוכלוסיה.
68 אחוז מהולכי הרגל שנפגעו חצו במעבר חצייה!!
u
u(נתוני הלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה לשנת 2009 )
הסיבה לתאונות שכאלה נחלקת ל2: התנהגות הולכי הרגל והתנהגות הנהגים.
צודק מי שאמר קודם שהעובדה שהולכי רגל נוטים לחשוב שלהם זכות הקדימה, גורמת להם לאלץ את הנהג לעצור, לפעמים במפתיע.
יחד עם זאת, כהולכי רגל העובדה שהנהגים מתעלמים ואינם ששים לעצור לאנשים הממתינים, גורמת להם לאבד את הסבלנות.
מניעת תאונות שכאלה מורכבת ממהירות מתאימה (שתאפשר לעצור בכל מקרה), עירנות מוגברת בקרבת המעבר, סבלנות וכמובן התחשבות והבנה מצד הולכי הרגל עצמם.
כמובן שגם תשתית טובה יותר- סימון ברור, מיקום מעברי חצייה, פסי האטה וכד' יעזרו.
אבל עד שכל זה יקרה, כל אחד כדאי שיגדיל את המודעות לסכנה הזו, ויישם את ההמלצות הללו:
יצירת קשר עין עם הולך הרגל חשובה.
האטה ודריכות תוך חשיבה על הגרוע מכל יגדילו את הסיכוי לעצירה בזמן.
במידה ועוצרים לפני המעבר, רצוי לעצור מטר או קצת יותר לפני המעבר ולא ממש בסמוך לו (אם ניתן).
תשומת לב מיוחדת לילדים ולקשישים.
ויתור על אדיבות כל עוד קיימת סכנה שרכב מאחור יעקוף.
במידה ויש סכנה, (כמו שכבר נאמר כאן) העמדת הרכב בצורה שלא תאפשר פיזית לרכב מאחור לעקוף.
ותמיד לזכור - על הולך הרגל מוטלת גם כן אחריות, אך כנהגים , רוב האחריות היא עלינו.