v.michael

גם אני בדעה של לוקו. תאשמו מקום ואני בא. יש כבר אישור והאישה

המון תודה לך על המידע ועל הפירוט. עזרת לי מאוד וגם נתת לי מוטיבציה כן לעשות את הבדיקה שהייתי חייב כבר לעשות אותה מזמן.

אני נדרתי נדר שיום אחד בחיי אני זה שיפטר את ואסגור את "העמותה הזאת". כאשר רוצים לתת לחבר כוח, פרסום וכסף אז פותחים עמותה ומה הכי הזוי זה שזה מגיע מהכספים שלנו. איך לעזעזל נותנים כזה כוח לאדם שלא מבין כלום בבטיחות בדרכים חוץ מלהגיד שחייבים להגדיל מצלמות מהירות. מה גם כאשר מפרסמים סטטיסטיקה סותרת אז הוא ממשיך לנגן את אותה המנגינה. מעניין מה יש לו להגיד על זה שמספר ההרוגים עלה? הוא לא קולט שהירידה קלה הייתה בגלל מכוניות יותר בתיחותיות והכנסת מערכת esp כחובה. מה שמסביר דרך אגב את העליה הגבוהה בקרב הנפגעים קשה. את זה הוא לא מפרסם.

אנחנו בשרשור על רטלין אני מעדיף יום חמישי בערב. ב-7 מגיע הבייתה ואז יוצא לכיוון. גם שבת אין לי בעיה. רופני- לפני שבוע אני עוצר לתדלק בנתיבות ואז המתדלק מתחיל: הוא- מה זה טראקס? אני- לא, קפטיבה, טראקס הוא יותר קטן. הוא- הא... וואלה אין הבדל. אני- אל תגזים, הוא כמו ג'וק רק נפוח. הוא- כן. חבל שהם קוריאנים. אני- כבר לא. מיוצר במקסיקו במפעל של ביואיק. הוא- לא אחי זה דייהו. אני- בסדר. צודק, חרא של רכב. הוא- מה אתה מתחרה? (ראה את המדבקה של דריפטינג קטנה ושל קארספורום) אני- לא זה מהפורום. טוב אחי, אני חייב לנסוע. הוא- וואלה, אין על יפני, הונדה וטויוטא. אני נעלתי את הדלת ובגלל העצבים לא הבנתי איך לעזעזל בנתיבות יש לך יציאה אחת לכיוון הנגדי בלי יכולת בצומת הבאה לעשות פרסה. יוצא ככה שבאתי מב"ש ויצאתי לכביש שהכיוון הוא לב"ש בחזרה.

אתה מבין, רוצים שנבוא דלוקים לבדיקה תחשוב איזה גיבוב נרביץ שם.

אני מודע לזה שחייב לעבוד על עצמך כי אחרת זה מביא אותך למצב לא נעים. כמה נקודות שהוזכרו כאן- היתרון בבעיית קשב אצלי זה באמת המצב שאני יכול לעשות מולטי טסקין מטורף. רק מה הבעיה? שאחרי כמה פעולות אני מסוגל לשכוח איזה משימה שהייתה בהתחלה ושצריך לחזור עליה נגיד למחורת או כעבור כמה שעות. עוד דבר שאני ניסיתי ללא הצלחה זה- לעמוד כמה דקות לפני היציאה ולחשוב מה אני צריך לקחת. מנסיון זה לא עובד. כי פשוט אני לא מצליח להיזכר

באיזה תאריך קבעת אולי אני גם אקבע לאותו יום נביא לך את הקליאו ספורט

אני לא נכנס לכיס של אף אחד ואולי אם היה לי את היכולת הכלכלית אולי הייתי מגיע בגלל שאין אלטרנטיבה. בכל זאת דעתי היא שלא לשם צריך לשאוף אלא דווקא לנהגים עם רכבים פשוטים ולא ליוקרה. אותי מעצבן שאחרי זה אותם אנשים מופיעים בטלויזיה ואומרים שהם מקדמים ספורט מוטורי. באמת? אם בחור עם 306 או סיאט רגילה לא יכול להגיע בגלל העלות המופרזת שעולה כל שבוע. עד עכשיו לא הבנתי מה ההבדל בין שבוע שעבר לשבוע הזה. הרי גם שבוע שעבר זה היה שעתיים לכל מקצה. קיצר זה מעצבן שאני לא יכול להרשות לעצמי פאקינג 30 דקות נטו מסלול, ולא שחסר לי אלא זה על גבול ההגזמה שאם נספור עלות נסיעה + מקצה זה יוצא 500₪ בשביל 30 דקות. 60€ ל-30 דקות כאשא כל הקפה היא דקה, זה מטורף. אני שלחתי הודעה לאיזה אוליגאך שאולי הוא רוצה להשקיע במסלול בארץ, נראה אם הוא יענה. (סיפור אמיתי)

דניקס אני כבר כמה פעמים יצאתי להקלטה בלי מכשירים או כמעט אין מצב שאני לא שוכח משהו. עד כדי כך זה מרגיז אותי שלפעמים אני מקלל את עצמי כל הדרך בחזרה. אשתי גם רבה איתי על בסיס יומי עם הבעיה של אי ריכוז טוטלי. מחר אני אברר לגבי מכון "טובה" וארשם לנוירולוג.

נכנסתי בטעות לשרשור על רטלין וכמעט גיבבתי שם. בשניה האחרונה עצרתי לשפוך את הלב ואני אעביר את הגיבוב לכאן. פתאום בזמן שאני כותב ומסביר על קצה המזלג את הבעיה של קשב וריכוז אישית שלי, אני קולט שיש לי בעיה רצינית והרגשה כזאת של " אני חייב לשפוך את זה". אז היון אני אגובב קצת וכך אולי אשבור את הקרח של כל הפייסבוק כאן.

תודה על התשובה המפורטת. אני מאשקלון ואין לי בעיה לנסוע למרכז או דרום, אשמח לשם של מכון טוב. אני בגיל 30 ובכוח סיימנתי הנדסאי לפני הצבא אך כאשר ניסיתי ללמוד להנדסה לפני כמה שנים, היה לי מאוד קשה. בכל מקרה כמו שכתבתי אני רוצה לשפר את רמת החיים שלי גם פרטיים וגם כעצמאי היום אני מרגיש שכאשר אני מגיע בבוקר למשרד אני מפוזר וזה פוגע ישירות בניהול העסק שלי. אני מאמין שאם קצת עזרה חיצונית כגון תרופה או טיפול אני יוכל לעשות את מה שאני מצפה מעצמי.

הנושא הזה נוגע גם אלי. אני לא הובחנתי אבל כל הסימנים מראים שיש לי בעיה מאוד חמורה. אני לא סטודנט וגם כנראה לא יהיה בעתיד, אבל זה פוגע בי בחיי יום יום. אני לא מרוכז בכלל ושוכח דברים, לא מסוגל לדבר עם בן אדם מבלי להסתכל ימין ושמאל במקרים שיש איזשהי הפרעה וזה על קצה המזלג. לא הצלחתי לגמור לקראו ספר בחיים שלי וניסיתי הרבה. פשוט לא מסוגל לשבת כמה דקות ולקראו. ישר מתחיל לדפדף או ליגלוש לעמוד הבא. בכל מקרה אני נרשמתי לרופא משפחה שישלח אותי לבדיקה אז לכן ברשותכם אשאל גם שאלה. מה אני אמור להגיד לרופא כדי שישלח אותי לאיבחון? שתיים, איפה הכי טוב לעשות אותו? תודה לעונים.

אני לא מכיר את מסלולים ןלכן אני לא חולק איזשהי השוואה אבל יצא לי להכיר טוב את המדריכים בזמנו באלטרנתיבי ולראות הדרכות שלהם ורק מילה טובה יש לי להגיד עליהם. מאוד מקצועיים. והמחיר הוא מאוד טוב, חבל שאין לי רכב מתאים (אני עם קפטיבה).

כנראה זה איזשהי רכבת לא סגור על השם. נו... יש סיכוי לתמונה של בנצי?

אנח שכן עברתי קורס בהונגריה יכול להגיד שאנחנו פה רחוקים שנות אור. המחיר משתלם מאוד ביחס לתמורה. תחשבו שמ-10 בבוקר עד 6 אתה רק נוהג. לקראת 6 זה היה כבר מתיש. אני חושב ש-350₪ זה יקר מאוד. נהוג לגבות סכומים כאלה לכמה שעות טובות ולא לשעתיים. לי אין רכב למסלול אבל במחיר של 200₪ הייתי מגיע עם הקפטיבה שם על שליטה ידנית ומתחרה אני חושב שזה כן בדיקה של כדאיות של מסלולים ולפי דעתי עם כל האהבה שלי לאנשים שתורמים לספורט מוטורי, לא תמיד חייבים לנצל את המצב הקיים כי זה סוג של מונופול.

כרטיס למסיבה עולה בין 80-100 יורו וכמובן יש את הוי.אי.פי שעולה לרוב בסביבות 200-250. כמו ש-zx כתב זה סבב אירופאי אבל לפי דעתי אמסטרדם הכי שווה. 100+30 על "אבטיח" + 120 על המלון + 350 על הטיסה ונוסיף 200 לבזבוזים יוצא 800 יורו ואתה מסודר

בנצי, אם אני אעשה לייק אני אשן בסלון שבוע. לא שזה כזה רע אבל השבוע קיבלתי מזרון חדש של סימנס ולא זכורים לי כאלה לילות מתוקים מאז הגעתו. היה בזמנו פייס של גיבוב, הוא חי?

שומי לכבודך- עלות היא 350₪ טל': 0522256496. לירון פוס

יש יום מסלול בשישי הקרוב. שני מקצים של שעתיים, מקסימום 10 רכבים בכל מקצה.

Zx כל פעם שאני רואה את הכינוי זה מזכיר לי סיפור אישי שבזכותו אני היום נמצא איפה שאני נמצא. לפני 4 שנים ברחובות הייתה וולקן לבנה עם שני פסים אדומים לאורך הרכב. כל יום שהלכתי לעבודה עברתי לידה, זה התחיל עם שלום, שלום ואז עם הזמן התחלנו להסתכל אחד על השני במבט עמוק ופנימי. יום אחד ראיתי שמשהו קרה לה, היא הייתה פתאום נראת לי שונה. אני קולט שעל החלון האחורי מודבק שלט "מוכרים אותי", באותו בוקר איחרתי להסעה בגלל רצון להכיר אותה לעומק. " איך לעזעזל קניתי לפני חצי שנה ווגית?" שאלתי את עצמי, הווגית הזאת ששתתה ממני את כל הדם ונגסה בי עמוק, עמוק כל פעם שחשבתי על מישהי אחרת. עד כדי כך הווגית הייתה קנאית שהיא דאגה שלא יהיה בכיסי כספים שיובילו אותי לבגוד. בזמן שאני מגיש בקשה לרבנות הווגית חוטפת מחלה קשה במערכת מוטורית חיונית שעלותה כמה אלפי ש"ח. יש תמיד את הרומן עם ההיא שאתה יודע שאתה מאוהב אבל זה לא יכול לעבוד ותמיד ישאר בגדר סיפור רומנטי פנימי. לאחר כמה חודשים השכן שלי ברחובות מתחתן עם המלכה ומביא אותה לחניה ליד הווגית שלי. אין יותר טוב מלהסתכל מהחלון ולראות את שתי נשות שלך אחד ליד השניה תגידו שזה לא היה סימן שהרי מה הסבירות שדווקא השכן שלי יקנה אותה? באותה תקופה החלטתי שיותר אני לא מתברבר יותר מידי ולא אתן לעצמי לאבד חלומות ואהבות. התגרשתי מהווגית והדבר הטוב שקרה מאותה ההחלטה שלא להתברבר אלא להיות יותר החלטי היא שהייתה בחורה (אמיתית) בעבודה שלא יכולתי שלא לחשוב עליה בכל זמן נתון ועוד מבלי להכיר אותה יותר מדי. הבחורה הייתה תפוסה אבל בהזדמנות הראשונה אמרתי לה את מה שאני מרגיש והיום אני נשוי +1 באושר ועושר שיהיה לכולנו יום נעים וכמו שאומרים יום שלישי פעמיים כי טוב.

לוקו בוא נזכור שזה יום לפני המפגש. כי אם אנחנו הפעם נפקשש כנראה שלא נופיע בו אני עבדתי באינטל וזה הכי מוסדי שיכול להיות. אנשים צבועים נמצאים כמעט בכל פינה. תחשבו שכל שנה אתה כמו מטומטם כותב על איך תרמת למפעל ומה עשית ואז המנהל צריך להסכים או לא. היו אנשים שהסתובבו עם מחברת במשך כל השנה וכל תקלה או דבר שהם עשו ישר כתבו. כל הצביעות של הערות של תחזיק את המגש בשני ידיים ושכאשר אתה יורד במדרגות תמיד יהיה איזשהו חכם שליד מנהל יצעק על כל המסדרון שתתפוס במעקה. הכי מצחיק זה שכאשר הוא יוצא מהמפעל הוא אוכל "אבטיח". כמובן שגם הכרתי שם אנשים מאוד טובים ואנושיים, הא... גם שם זה קוביות אבל בגובה בערך של 1.5 כי כל פעם המנהל היה עובר ומציץ לראות מי יושב שם.

בנצי תמצא אותי בפייס michael volzhansky נעשה לך לייק תמורת גיבובון

אם כבר נדייק אז ביטוח לאומי משלמים על סך ההכנסה ולא על הנטו ומקדמות מס במקרה ןהוא משלם אז זה על המחזור החודשי בהתאם לקביעה של מס הכנסה. אני שילמתי 5k לדיג'י כולל ציוד ואם הייתי בוחר דיג'י שבעל העולם הציע הייתי חוסך 1000₪. הקטע שאני לא מבין זה שפתאום באולם אומרים לך שהציוד זה של חברה אחרת ודבר איתם, על המסכים דבר עם ההוא ועל העיצוב זה בכלל עסק אחר. אצלי הדיג' הגיע ב-6 וסיימנו עם הריקודים ב-01:30. ורוב בעלי העסק מגיעים בשעות האלה כי ב-7 קבלת קהל והוא כבר מאורגן שם ורוקדים לפחות עד 1 ולוקח לו זמן לקפל. לכן המחיר עבור רק דיג'י בלבד עד 2000 אפשר להבין ולא צריך לשכוח שלרוב הציוד מושכר בנפרד או מגולם במנה.

התחלתי את הבוקר עם הודעה שההקלטה נדחת בשעה וחצי ואני כבר הגעתי למקום. אז יש לי שעה וחצי גיבוב שעליהן אני מתוגמל על סך 240₪. כל הלילה חשבתי כיצד אני עובר את המחסום שבו אני נמצא מזה 5 חודשים. המחסום שטבעי אומנם שיהיה אבל הוא מאוד פוגע בתפעול של עצמך בכל הקשור לניהול עסק. ישבתי וחשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה שחייב לעבור שינוי משמעותי. התקשרתי לבנק ובקשתי כסף על מנת לעשות שינוי. הבנק אישר ואני החלטתי שאני קונה את החלק של השותף ונשאר לבד. הוא שכיר 100 במפעל שהוא עובד בו כבר שנים והתרומה שלו היא בשעות הערב לאחר העבודה. אני מאמין שאתה חייב להיות בתוך העסק בשלב מסויים, וכרגע זה השלב המכריע. העסק במצב של עבודה שאחד לא יכול לנהל וזאת הזדמנות לתפוס את המומנטום על ידי שיווק ופרסום. קיצר לקחתי את הביצים שלי וסיפרתי לשותף את הרעיון בלקנות את החלק. הוא הסכים אבל אני מרגיש שהוא לא קלט את זה כל כך. הוא חבר טוב שלי ואחד האנשים שאני בוטח בו בעיניים עצומות אך לפעמים צריך לקחת החלטות.

אישתי תמיד מעירה לי על הנושא. אני לרוב בתוך העיר נוהג עם יד אחד בשעה 9 ומחוץ לעיר מנסה לאחוז בשני ידיים עקב ארועים שבהם אתה חייב להגיב במהירות ויעילות, במיוחד במהירות שהיא 90-100. היד השניה אצלי היא על ידית ההילוכים(רכב אוטומט) וזה נשאר מהאיביזה הידנית שהייתה לי. עידן, אתה צודק בכל מה שכתבת אבל צריך לקחת בפרופורציה שלא ניתן לצפות מכל חבר פה שינהג על פי "חוק". אנו יודעים שבמפגשים ובכביש נכון גם עוברים את המהירות המותרת( הכול השערות ) אין ספק ובזה אני בטוח שעצם העניין שאנשים נחשפים פה למידע עוזר ותורם להם בכביש. טוב, חפרתי. הולך מהיום לשנות את ההרגל של יד אחת בתוך העיר