CrankyCPA

מומלץ בחום. לא נראה לי שאתה עושה עבודה טובה.

מימשתי לא פעם אחריות על טלפונים סלולריים, והיבואן שלח את המכשיר לתיקון. רק במקרים חריגים שבהם התיקון היה בלתי אפשרי או לא כדאי עבור היבואן, המכשיר הוחלף לחדש.

לא. וגם אתה לא. וגם אם אתה עובד אצל יצרן רכב אתה כמעט באופן וודאי לא נמצא בעמדת קבלת החלטות. הקריטריון שהגדרת הוא "כול דבר שיש בו שירות ואפטרמרקט". הקריטריון הזה תקף לכל מוצר שאינו מוצר מתכלה ושעליו היבואן מחויב לספק אחריות ושירות. גם יבואן של מוצרי אפל נדרש להחזיק מחסן חלפים, מעבדות, נקודות מכירה, מערך שיווק ופרסום, טכנאים שצריך להכשיר, ושירות לקוחות שיש לספק לאורך כל תקופת האחריות וגם אחריה. ובכל זאת כמעט לכל סוג מוצר שנמכר בישראל יש יותר מיבואן אחד. לכן, הדוגמה שלי מוכיחה באופן ברור שאתה פשוט טועה.

בארצות הברית, היצרן מוכר לדילרים, והדילרים הם אלו שמוכרים ללקוחות הקצה. אתה צודק בכך שלדילרים בארצות הברית יש לובי חזק מאוד. זה בא לידי ביטוי, למשל, בכך שדילר של פורד מקבל בלעדיות למכור רכבי פורד בעיירה מסוימת. אם ארצה לפתוח מחר דילרשיפ מתחרה של פורד באותה עיירה, לא אוכל לעשות זאת. אבל בתור לקוח אני יכול לנסוע לדילר של פורד בעיירה הסמוכה ולקנות שם את הרכב במחיר יותר זול. יש אפילו אנשים שנוסעים לקנות רכב בסטייט אחר כי המחיר זול יותר והם נוהגים ברכב חזרה לביתם. בישראל, המצב שונה: יבואן אחד מקבל בלעדיות על יבוא מותג פורד, וכל האחרים יכולים "לדבר אל הלמפה". הדבר המצחיק הוא שכולם כאן מדברים בביטחון ש"זו דרישת היצרן", כאילו הם השתתפו באופן קבוע בדיוני הדירקטוריון במטה החברה בדטרויט. אולי – ורק אולי – מדובר בציות של היצרן לרגולציה הישראלית והיצרן, שמעוניין למכור את תוצרתו בישראל, נאלץ לציית לרגולציה המקומית, גם אם הדבר לא בדיוק לרוחו. זו לוגיקה מבית היוצר של 'אם בחורה אחת לא אוהבת קרחים, אז כל הבחורות בעולם לא אוהבות קרחים'? אין ליצרן עלויות כפולות או מערכות כפולות בכך שהוא מוכר לשני יבואנים (או יותר) בישראל, מאחר שהם פועלים באותו שוק וכפופים לאותה תקינה. הרווחים נפגעים אצל היבואנים, שנאלצים להתחרות זה עם זה על אותו בסיס לקוחות. אז למה אני יכול לקנות מוצר מקורי ורשמי של אפל גם ב-KSP וגם ב-iDigital? למה אני יכול לקנות סמארטפון של סמסונג גם ביבוא של סאני וגם ביבוא של יבואן אחר? ולמה, כמעט בכל תחום שאינו רכב, מספר יבואנים מביאים את אותו המותג ומתחרים זה בזה?

בשמחה, אבל רק אחרי שאתה תלמד היסטוריה. תתחיל מזה שתקרא מה עשה טדי (לא פרנקלין, טדי) בתחילת המאה ה-20. היסודות התרבותיים והכלכליים של מדינת ישראל הונחו על ידי אנשי העליות הראשונות, שהגיעו ממזרח אירופה ובעיקר מרוסיה וליטא, והביאו עמם את האידיאולוגיה הסוציאליסטית. מי דיבר על התיישבות השיתופית? ואיך בדיוק זה קשור לעובדה שנותנים בלעדיות על מותג רכב מסוים ליבואן אחד? ולפעמים (בעצם רוב הזמן) הרגולוציה נועדה להגן על היבואן כדי שלא יהיו לו מתחרים. זהו קשקוש מוחלט. יצרן רוצה למכור וכמה שיותר. זה ששני יבואים יתחרו זה בזה (יופי!) ויקרעו אחד את השני זה לא מעניין את היצרן. לפי אותו היגיון עקום, לא אמור להיות יותר מיבואן אחד לכל סוג של מוצר. תנסה לייבא רכב לארץ. תעדכן אותנו איך זה עבד לך. כאמור, מדובר בקשקוש מוחלט. יצרן מייצר כדי למכור, ולא משנה לו אם הוא מוכר ליבואן ישראלי אחד או ל-100 יבואנים ישראלים. מה שמעניין את היצרן זה בעיקר להזיז את המלאי.

התרבות והחברה הישראלית עוצבו על ידי אנשי העלייה השנייה. מקום המדינה ועד המהפך שלטה מפא"י, והמדיניות הכלכלית בארץ עד אמצע שנות ה-80 התאפיינה בסוציאליזם, אשר לעיתים קרובות התקרב לגבול הקומוניזם בהיבטים מסוימים. לא הבנתי איזו דוגמה אתה מצפה שאביא, במדינה שבה היבואנים הבלעדיים שולטים ללא עוררין בשוק הרכב, עוד הרבה לפני שנולדת בכלל. אתה נאיבי. עיצבו את הרגולציה כך שחסמי הכניסה לשחקנים חדשים גבוהים עד כדי כך שכמעט אף אחד לא טורח לנסות. כי זה עוד לקוח? למה למוצרי אפל יש מספר יבואנים? למה למוצרי סמסונג יש מספר יבואנים? התבלבלת בין הרוזוולטים. לידיעתך, היו שניים, וכן, הייתה ביניהם קרבת משפחה.

סבו של חבר שלך רכש אדמות ביצה ליד הירקון בחברה שהייתה על גבול הקומוניזם. מותר, אך אם הקמת עסק מצליח ואתה מנצל את הכיסים העמוקים שלך כדי לרסק כל מתחרה פוטנציאלי, ובעקבות זאת משתלט על השוק ומפקיע מחירים כרצונך – ראוי ואף חובה להתערב. לא יאפשרו לך להיכנס למשחק, גם אם מאוד תרצה ואף תהיה מוכן להכניס את היד עמוק לכיס. כנראה גם טדי רוזוולט היה קומוניסט

כן. ברור. זה לא אומר שחובה לאפשר לו. ייתכן מאוד שכן. צריך לבדוק את הנושא לעומק.

אלה האנשים שבזכות הכוח והקשרים שלהם יצרו את המציאות שאנו מתמודדים איתה כיום, והם גם אלה שמפעילים את אותו כוח וקשרים כדי למנוע שינוי במציאות. הוא האדם האחרון שהייתי מקשיב לו. ביבי של עולם הכלכלה.

אם כבר מדברים על קומוניזם, יבואן בלעדי הוא עיוות היסטורי מימי מפא"י העליזים, שבהם משפחות מיוחסות קיבלו זיכיון בלעדי לייבוא מותג רכב מסוים, ומאז מחזיקות בו במשך עשרות שנים. לדוגמה, משפחת קרסו. אבל נשים את זה בצד לרגע. אתה צודק שישנם מוצרים תחליפיים: לדוגמה, אם אני רוצה סופר מיני אני יכול לבחור ב-i20, מאזדה 2, טויוטה יאריס, MG3 היברידית או פיג'ו 208. עם זאת, אין תחרות בין מספר יבואנים על אותו מותג, למעט רכבי סופר-יוקרה. היסטורית, כל הטבת מס נכנסה בעיקר לכיסם של היבואנים ולא לכיסם של הצרכנים. מי שרוצה לראות (בערך) את המחיר האמיתי, יכול לבדוק בכמה מוכרים את אותה המכונית במגרשי יד ראשונה 0 ק"מ. ומה שקורה בשוק החלפים זה בכלל פשע נגד צרכנים.

לפני המלחמה נדון עשרות פעמים שחמאס מורתע, אז מה?

לאור הבלאגן עם מנוע ה-1.5 HDi, לא עדיף כבר לבחור במנוע ה-1.2 PureTech? להבנתי, במנוע ה-PureTech, אם מקפידים על החלפת שמן בתקן המתאים כל 10,000 ק"מ והחלפת רצועת הטיימינג כל 60,000 ק"מ, ניתן למנוע את התפוררות הרצועה וסתימת מעברי השמן. כלומר, יש למעשה טיפול מונע לבעיה.

סופר מיני משומשת במחיר של 80 אלף אכן ניתן למצוא תוך שבוע-שבועיים. לעומת זאת, סופר מיני שמורה, עם נסועה שנתית ממוצעת (או פחות), בבעלות פרטית, עם טיפולים מסודרים במוסך מורשה ובשמירה כללית על פנים הרכב, זה משהו שיכול לקחת בקלות מספר חודשים טובים.

היא לא שילמה מעט מעל המחירון, אלא הרבה מעליו. אני מקווה שצמיגי דנלופ החדשים היו שווים את זה. אפשר להגיד את אותו הדבר על לוי יצחק.

המבצע החל ב-14 באוקטובר, ומשלוחי הנשק לא שינו הרבה, שכן בשלב זה המלחמה כבר הוכרעה לטובת ישראל. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ישראל צמצמה בהדרגה את יכולות הייצור העצמאיות שלה, בתמורה לרכישת נשק אמריקאי, שנעשתה באמצעות כספי סיוע. כיום, אנו נמצאים במצב שבו ממשל לא ידידותי לישראל יכול, למעשה, לחנוק אותנו באופן מוחלט. מי שסומך בעיניים עצומות על האמריקאים וחושב שתמיד "יהיה בסדר", מוטב שיבדוק מה קרה למדינות אחרות שסמכו בעיניים עצומות עליהם.