אאוץ

נגעת במהות. אותם נהגי ונהגות שבת, באותם תיאורים - הם אלה שצריכים את הטיפול האמיתי. לא בנקודות או בקנסות, אלא חינוך והדרכה. אותם נהגים, גורמים לרוב האנשים להישבר ברוחם ולנהוג בצורה לא רגועה - קרי - עקיפות מימין ושמאל, הידחפות וביריונות. ואז מה קורה? יש תאונות. ההגיון הלא מוצלח של משרד התחבורה עושה 1+1 אבל שוכח שיש משתנים חוץ מפעילויות חיבור וחיסור, שזה כנראה כל מה שהם זוכרים משיעורי מתמטיקה. ואז הם אומרים: רגע... אם מרחק כפול זמן שווה מהירות, יעני, האדם עובר הרבה מרחק בפחות זמן, המוח לא מעכל. הוא אינו יכול. אז זה בטח מה שגורם לתאונות... רבותיי - מה שגורם לתאונות זה עצבים!! זה נהגים שלא מתחשבים ולא אכפת להם מהזולת. איפה ואהבת לרעך כמוך? זה תקף גם בכביש! כעס ועצבים מעוורים, בדיוק כמו השפעת סם או אלכוהול - אף גרוע יותר כי יש פה המון אגו! להעלות את המהירות המותרת בבין עירוני ל-150 קמ"ש זה נחמד, אבל קודם צריך ריסטרט מבחינת כל מה שהם יודעים על נהיגה. פה צריכה לבוא רפורמה חדשה ואכיפה נוקשה נגד אלה שחולמים, ולקנוס על סטיה מנתיב, חוסר איתות והתאהבות בנתיב השמאלי. כל זה אומר דבר אחד - אני שם *ין ענק על כולם. יש באמת אבל באמת הבדל תהומי בין נהג ממהר לנהג מהיר... נהג ממהר לחוץ אינו מרוכז, אלא בשעון... והמהיר, הכי מרוכז מכולם.

רק אני חושב שהעצים יכלו לעזור להפחית מהירות?

המום. מבולבל. רמי היה בחור יוצא דופן וזה ניכר עליו בצורה שאי אפשר להבליג. תמיד אזכור אותו על ה-CTI הצהובה. יהי זיכרו ברוך. חברים!!!!! תתחילו לחמול על דו"ג בכבישים! תנו להם יותר זכויות, כבר ראיתם כמה חיינו שברירים! את האגו תשאירו לנבלה אחרת.

יפה מאוד. השארתי לך ה"פ, מצפה למענה.. בהצלחה.

מבין אותך והמילים שלך נוגעות קרוב אליי. זה מה שקורה שאנחנו מחליטים להיות העם הנבחר, ולא במובנים של הדת. העם הנבחר של יפיי נפש ורחמניים. זו תכונה נעלה, אבל לא כמדינה במצב בטחוני כמו שלנו. ברוסיה או בארה"ב לא היה את מי לשחרר אפילו. לא היה לאוייב מה לחטוף כי לא היה לנו את מי לשחרר לו בתמורה.

לצערי זה אינו האיום היחיד. האוייב הוא השכן שלך. אותו שכן שחטף את שליט!

אבל בהגיון, אתה מבין שכך אתה מוותר על חיילים נוספים? שיש לזה מחיר?

מצד שלישי, נתנו מוטיבציה לאוייב לחטוף חייל נוסף, לשמור אותו במרתף תת קרקעי 8 שנים עד שהממשל ייכנע ללחץ ישחרר 800 רוצחים נוספים. הם למדו שחטיפות זה דבר משתלם. עכשיו שקול דבריך.

מסכים איתך לגבי הכל. אני לא הייתי נוהג אחרת מאשר נהגו הוריו של גלעד. אנשים נפלאים שהפכו עולמות למען אהבתם ופרי אהבתם. הביקורת אל המדינה ואל הפרט - שהוא החייל הנ"ל. ביקורת בונה, כן? את הנעשה אין להשיב...

בקצרה, אני מאוד שמח בשמחת הוריו של גלעד, ושמח עבור גלעד שקיבל את חייו בחזרה מחדש. אני רועם על החוסר הפרופורציונאליות בחילופיי שבויים. סליחה, טעות שלי, חילופי שבויים תמורת שבוי אחד. אחד מול 400 רוצחים. אחד. אני בהחלט חושב שאחד משלנו שווה הרבה יותר מאחד של האוייב, אבל החילוף לא היה הגיוני משום בחינה חוץ מאשר מורלית ואישית למשפחת שליט. לכן, בשמירת ישראל, לפעמים הוצאת האמוציונאליות הכרחית להמשך קיומנו. אם גלעד היה מוציא את האמוציונאליות שלו, הוא לא היה איתנו היום. אבל 400 רוצחים היו נעולים בבטחה ואנחנו הינו מוסיפים להרגיש מעט יותר ביטחון ואמון בראשי המדינה שלנו שהם לא נכנעים ללחצים חיצוניים ושומרים עלינו בכל מחיר, גם במחיר של הקרבה של חייל אחד עד כמה שליבי יצא אל גלעד ואל משפחתו - באמת ובתמים.....

איפה התבטאתי בצורה לא נאותה? אכן דברים קשים נאמרו, כביקורת כלפיי החייל גלעד שליט, ולא רק. אכן לפי דעתי מוטב לנו חייל (תושב ישראל) מת מאשר עוד הרבה מאוד תושבי ישראל מתים ויכול להיות שלמעשה זה מה שקורה. דבריי יכולים להיות מקוממים ואני מבין זאת. אבל אין פה בוטות. כשהולכים לצבא, במיוחד לקרבי. צריך להיות מוכנים נפשיים לחרף נפשנו למען ארצנו. זו גם הסיסמא, תקן אותי אם אני טועה. מתיחת הביקורת, בין אם היא עדינה או בוטה בפייסבוק (לא שאני מצדיק), היא לא נעימה לעולם. לא הכל יכול להיות נעים. הכרחית? לדעתי כן. כל חייל שקורא, כן ילמד משהו מסויים מהמקרה ואולי אם יפול בשבי גם הוא, חס ושלום, יידע לא להתנהג בפחדנות ולא יתן לפחד לשלוט בו עצמו ככל העת. בכל דבר רע יש גם טוב.

אתה מפספס במעט את כוונתי. כוונתי היא שהוא, ע"פ הכתבה והתחקיר, לא עשה מעשה משמעותי שיכל למנוע את המקרה. לא בתחקירים בידיי האוייב, ולא בהתחילת ההיסטוריה בירי על הטנק וכמה שעות לפני כן כשהוא וחבריו החליטו לנמנם מעט ולחלום על מקומות יותר נחמדים במקום לשמור עליי ועליך. הוא יכל למנוע את חטיפתו, הוא יכל למנוע את הסבל של מדינה שלמה - ובזכות זה הוא חי היום ובנוחות אני מאמין. הוא כן נידב מידע - לא משנה אם היה מידע מועיל או לא. הוא עשה הכל להישאר חי והצליח. זאת נקודתי.

אלי, אני מרגיש שהמגמה פה היא יותר ביקורת בונה כדי שנלמד מהמקרה בעתיד. אז כן מותר למתוח ביקורת כדי להפיק לקחים, כנראה סובייקטיבים כי אנחנו עדיין לא השולחן הסודי של הרמטכ"ל.

שירתת בצבא ואיפה? העובדה היחידה שידועה לי בוודאות, היא כאשר בהתנתקות, הוגבר הירי מעזה. אז אולי הם בעצם היוו קו הגנה אסטרטגי מבחינה צבאית על הישבן שלך ושלי?

ברור לי, מכיוון שהוא שרד שנים של שבי. הוא לא שרד כי הוא משכמו ומעלה.

לא יודע מה הוא ידע ומה ערך המידע שהוא מסר, אבל אין לי ספק שהוא שפך הכל. דבר אחד אני יודע שהוא ידע - את הסבל האדיר שגרם למדינה שלמה. בכל זאת בחר בטובתו האישית, ושל הוריו הנפלאים. (בלי ציניות).

שום דבר לא מובטח, גם לא טנק מלא טובין ותקלין. לפחות זה נותן אפשרות בחירה לגיבור שנפל בשבי. כל השאר בעיניי לא יותר מאשר אגואיסטים.

הפתרון היותר ריאלי, זה הפתרון של היאקוזה. גלולת מוות מוסתרת. מכובד, יפה ומתחשב. אלא אם אתה מאמין שתשרוד את הסבל - תתגבר, תתעלה כפי יכולתך. כך או כך אתה גיבור.

אז נסכם שכל חייל מהסוג שאנחנו מדברים - אינו חייל אמיתי. תחפושת פורים במקרה הנחמד. הוא לא היה שווה שיחרור של 400 רוצחים. רוצחים שאולי יחזרו לרצוח. אני מאמין שאתם מבינים קצת חשבון, קרבן אחד לעומת.....

מחשבה שהתפתחה בראשי תוך כדי קריאת הכתבה, שליט למיטב זיכרוני בין הבודדים שהוחזרו משבי ערבי בחיים. כל השאר קיבלנו במקום חיים, קיבלנו מתים. יש לי סברה שעל פניה, אותם חיילים חזרו מתים. הם לא שיתפו פעולה. הם לא ששו לנדב מידע. ולכן מתו. האוייב אינו סבלני או סובלני מאוד. מהכתבה נשמע ששליט קישקש כל מה שביקשו על מנת להישמר ללא סבל או מוות "מיותרים". עם כל הכבוד לחום והאהבה הישראלים, מאות אלפי מפגינים למען שיחרור שליט דאז. הוא אינו ראוי בעיניי שלי. הוא מכר אותנו לטובתו שלו, ואח"כ ישראל מכרה את עצמה לטובתו שלו ולטובת פופלאריותה. הוא אינו גיבור. הוא אפילו אינו חייל. אני רק יודע שחייל אמיתי היה מעדיף למות למען ארצו שלו. ואני רוצה להאמין בכל כוחי שזה מה שהייתי בוחר בו. בלי קשר - תמיד התנגדתי לתנאים שיזם האוייב למען חילופי שבויים. כן הייתי בעד מבצע צבאי לשיחרורו - על הדרך לטהר קצת מי שפכים.

מעניין, תודה. שי - מאיפה רכשת? ניתן לרכוש היום? שואל שוב - איפה ניתן לקנות אקדח עם מחסנית כדורי פלסטיק וכו'? חבר אמור לחזור מארה"ב, הוא יוכל להביא לי במזוודה מבלי שיעשו לו בעיות?

כמה שקלים זה חוסך פר X קילומטר?

תמונות סוף כל טוב. החמור מכולם: דוגמנית הידיים שלנו: הקליפסים: מסביב לשמשה: באופן כללי המצב לא גרוע ויזואלית. מה גזר הדין??

מצטרף. במיוחד אם אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (לא לוותר על ABS)

בדוק גם תאימות של גיר מטרנזיט ישנה. ויש כאלה בשפע אצל בני דודינו.