יכול לדבר רק בשם עצמי - תסכול, תסכול ותסכול. הנהיגה שלי בכביש מסתכמת בצפיית הטעויות ועבירות התנועה בהתאם שלי לטמטום של נהגים אחרים, ותו לא. אין שום קשר בין מה שאני עושה לבין נהיגה, וכל מי שנהג כאן 5 דקות יודע טוב למה אני מתכוון ולאן תשומת הלב שלכם מתחלקת. מישהו כאן ציין לפניי שבשביל להיות על הכביש אתה לא צריך לדעת לנהוג, אתה צריך להיות Trained Monkey. אני מסכים איתו לחלוטין. כל הקופים האלה, באופן מצטבר לאורך השנים, גורמים לתסכול. במקום שלכל אחד יהיה את המרווח שלו על הכביש (מרווח כביש - שמירת מרחק, שמירה על הימין ואולי הכי חשוב - להתעסק בנהיגה כשנוהגים!!!) אני מוצא את עצמי מתאים את הרכב על פי צפייה מראש של טעויות במקרה הטוב (ועבירות תנועה במקרה הרע) של הנהגים מסביבי.
אז כן, מדי פעם אופי הנהיגה שלי הופל למעט "ברוטאלי". בכוונה אני רושם מעט, כי אני לא מבצע עבירות תנועה כתוצאה מכך. אני עושה דברים שבעיניי הנהג "ישראל ישראלי" ייראו מסוכנים ומסכנים, אך מה שאדון ישראלי לא רואה, הוא מה גרם לכך, כנראה הסיבה שגם הוא חושב שמה שאני (ורבים אחרים) עושים, הוא מסוכן, מבלי להבין שמה שהוא עשה יותר מסוכן, ו"גרם" לזה.
דוגמה קלאסית היא הזדחלות בנתיב השמאלי - לכאורה מכריח אותי או לבצע עבירת תנועה ולעקוף מהנתיב הימני, או לבצע עבירת תנועה ולעקוף מהשול השמאלי (אוי ואבוי), או להמתין מאחורי אדון ישראלי עד שייזכר שיש חוקים באספלט שהוא חורך את הצמיגים שלו עליו, ואחד מהם מחייב אותו להיצמד לנתיב הימני ביותר לאחר שסיים לעקוף את הרכב שנמצא בנתיב הזה. בהנחה שאדון ישראלי היה מבצע עבירה שאינה מקרינה על הסביבה, המקרה שונה לגמרי. מכיוון שהאדון המדובר מבצע עבירת תנועה וההשלכות שלה מוקרנת עלכל הסובבים אותו, שנתונים לחסדיו עד שיחליט לבצע את המוטל עליו, אנשים עושים את מה שהם עושים.
כל מה שכתבתי הוא לא לגיטימציה, ולא תירוץ ללמה לעשות את זה - הוא תהליך שמפרט תסכול מצטבר על הכבישים הנובע מעודף נהגים שלא יודעים לנהוג מסיבות שפורטו למעלה במקרה הטוב, או שמצפצפים על החוק באופן קבוע במקרה הרע. בשילוב עם רשות אכיפה בזיוניות שלא מטפלות בנושאים הנ"ל, זאת תרבות הנהיגה שנוצרה.
מה אפשר לעשות לדעתי? חינוך המוני (כן, בטח), או לקחת את הדברים שלנו ולהתחפף מכאן. כי זה האופי של החברה שלנו.