צפרא טבא ליושבי הפורום המכובד.
במהלך הכיפור עשיתי חשבון נפש עם עצמי והחלטתי בסוף, ככופר
מוצהר, לעסוק בעוד חשבון חוץ מחשבון הנפש...
הגיע הזמן להתחיל להרכיב חזרה את המנוע שמפורק אצלי על שולחן העבודה
והגיע הרגע בו צריך להחליט מה לעשות לראש המנוע בכדי לאפשר אי-אלו
דברים סימפטים ופליליים...
למי שלא יודע עדיין... המנוע הוא מנוע של MG Metro Turbo.
המנוע הזה מגיע במקור עם יחס דחיסה של 9.4 (כך נטען ע"י היצרן, בכל אופן)
ולכן הוא מוגדש ב-7 PSI וגם זה רק אחרי 4500 סל"ד (לפני 4500 הגדישה
עומדת על 4.5 PSI, וזה כדי לשמור על הגיר הרגיש והמזויין של הרכב הזה)
מכיוון שהשדון רוצה יותר מ-90 כ"ס (לא הרבה יותר למען האמת) המקוריים
הוא רוצה לגדוש קבוע בסביבות ה-10 PSI ועבור כך, הוא רוצה להוריד
את יחס הדחיסה, כפי שהומלץ לו, לסביבות ה7.5 עד 8.
ולכן... התחלתי בחישובי יחס הדחיסה וגיליתי כמה עובדות מעניינות.
יחס הדחיסה, לכל מי שלא יודע מחושב על ידי נוסחה פשוטה כדלקמן :
V1+V2
-------
V2
כאשר V1 הוא נפח הצילינדר מנקודה מתה עליונה עד נקודה מתה תחתונה
ו-V2 הוא נפח תא השריפה כאשר הבוכנה נמצאת ב- נ.מ.ע.
פשוט, לא ?
אז זהו... שלא כל כך.
את V1 זה באמת פשוט לחשב, כי הרי מדובר בחלל עגול צילינדרי
שחישוב הנפח מסתכם בנוסחת נפח גליל פשוטה ועם נתוני מהלך בוכנה וקוטר
צילינדר אין בעיה להגיע לתוצאה...
את V2 זה כבר בעיה...
V2 בנוי מכמה נפחים שחישובם הוא לא קל... שלא לדבר על מדידתם :
נפח (1) תא השריפה בראש המנוע עצמו, ללא קשר לבלוק.
הנפח (2) של החלל שנמצא בין הבוכנה (מסביב לה) לצילינדר בין גובה החלק העליון ביותר של הבוכנה לגובה הרינגים.
הנפח (3) של ה"צלחת" של הבוכנה, בהנחה שחלקה העליון אינו ישר לגמרי.
הנפח (4) ש"לוקח" אטם הראש.
הנפח (5) שנמצא מעל לפני הבוכנה ועד לגובה פני בלוק המנוע.
יש כאלו שיגידו שחלק מהנפחים הם קטנוניים...
אבל בדיקה קצרצרה גילתה לי אחרת...
הידעתם שברכב שבו מהלך הבוכנה הוא 81.28 מ"מ וקדח הבוכנה הוא
71.133 מ"מ... כל רבע מילימטר (!) של מהלך הבוכנה מסתכם ב-1 סמ"ק ?!
כלומר... אם מדידת נפח מס.5 (או כל נפח אחר ב-V2) מתפקשש בטיפה'לה
אפשר לקבל יחסי דחיסה שונים לגמרי ?!
נפח 2 למשל מסתכם לעיתים כמעט ב-1 סמ"ק אף הוא !!!
ואם מישהו הגיע עד לכאן וקרא את הכל... ושואל את עצמו מה אני רוצה...
אז בעצם מה שאני רוצה זה לשאול האם יחסי הדחיסה שאנו מקבלים
מהיצרנים הם מדוייקים בד"כ ?
כמה הם משתנים כאשר המנוע מתלכלך מעט ?
כמה הם משתנים אחרי אוברול ?
האם מישהו פעם ירד לעומק העניין ?
שאלה נוספת....
למתמטיקאים שביניכם...
נניח ויש חלל שצורתו ככיפה (חלק מכדור מושלם). האם יש למישהו
יכולת לנסח נוסחה שתחשב את נפחו של החלל הזה בהנחה שהחלל אכן
כדורי ולא אליפסי והנתונים שיש לנו הם הקוטר הגדול של הכיפה (בסיסה)
וגובהה (המרחק בין הבסיס לבין הקצה שלה, "קודקודה") ?
מצאתי אפליקציה שנותנת תוצאה מקורבת... אבל כאמור...
קירוב זה לא שם המשחק כשמדברים על חישוב יחסי דחיסה... או שכן ?
תודה מראש לחולי הרוח שקראו את ההודעה עד כאן...
...השדון