norbert

יכול לומר לך מניסיון של כמה שבועות אחרונים, עברתי ביותר מ-10 מגרשים וסוכנויות. אין לך שום סיבה לחפש שם. קח את הזמן ותמצא לך משהו מתאים ביד 2 במגרשים פרטיים הכל נראה נוצץ והנתונים לא רעים, משיטוט קצר שלי ברכבים ספציפיים שעניינו אותי לאט לאט מתגלות בעיות משמעותיות ומוסתרות. בחברות טרייד אין וליסינג גדולות מציעים רכבים שחוטים באריזה יפה, ונציגי מכירות שחושבים שאתה אהבל ינסו לדחוף לך רכב בן 4 עם 200k ק״מ עם עבר של השכרה וגם יסבירו לך למה זה הדבר הנכון לקנות הכי ביזיונית שנתקלתי בה היא חברה שמפרסמת אגרסיבית מאוד לאחרונה, עם שם של משחק ילדים שם ניסו לשכנע אותי לקנות רכבים קרועים וגמורים בגימור נוצץ ויפה, במחירים גבוהים משמעותית ממחירון וגם ממחיר השוק, בתואנה שאצלם אני מקבל שנתיים אחריות ואפשרות לטרייד אין בכל זמן. (לדוגמא - ניסו לשכנע אותי לקחת יונדאי i25 שנת 2018 עם 185,000 ק״מ, יד ראשונה השכרה ויד שניה בעלות חברה, ב-59,000 ש״ח)

הוא נראה די מעניין על פניו יש לכם את הסדאן או הספורטיבו? גרסת ספורטיבו מושכת אותי יותר (באופן כללי מעדיף האצ׳בק) וגם נראה שעדיפה באבזור

תודה! כן, אני יודע שבאתי עם רשימת דרישות גבוהה חשוב לציין ואערוך גם בהודעה הראשית, שדווקא עניין הסחירות פחות מעניין אותי. אני מתכנן להחזיק את הרכב (טפו טפו) כמה שנים טובות, והשחיקה במחירון או בביקוש לאורך השנים תהפוך להיות פחות רלוונטית עבורי באותו שלב. לכן דווקא אני מתעניין גם בכאלה שאינן סחירות ובמצב הנוכחי זה דווקא משחק לטובתי - סיטרואן c3, קקטוס, פיאט טיפו (איך היא?), פיאט 500x, רנו קפצ׳ור - כולן סיקרנו אותי ומציעות על פניו הרבה אוטו במעט כסף. השאלה מה באמת כדאי ומה ממש לא כדאי בלנו אגב מציעה דווקא אבזור מפתיע למחיר שלה. מולטימדיה, מובילאיי, כניסה והנעה ללא מפתח וכו׳

הרכב שלי נגנב והגיע זמני לקנות חדש תקציב באיזור ה-40K (כלומר, אני אשמח לרדת לקידומת 3 אבל גם יכול לעלות לכיוון ה45) הרכב ישמש אותי בעיקר לנסיעות עירוניות, ואולי 3-4 פעמים בחודש לנסיעות בין עירוניות קצרות (עד שעה במרבית המקרים) מה חשוב לי? 1. לא מעוניין ברכב מיני. סופר מיני ומעלה 2. גיר אוטומטי / רובוטי דו מצמדי בלבד 3. צריכת דלק סבירה ומעלה (נניח זאת הסיבה שנפסל שברולט טראקס 1.8, לא מעוניין לגור בתחנת דלק) 4. נוחות - אני איש לא נמוך (186), כרגע עם פיקנטו חלופית וסובל מאוד. צריך רכב שאוכל לשבת בו בתנוחה יחסית גבוהה 5. אבזור - אני מתכוון להחזיק את הרכב לפחות 3-5 שנים, ואעדיף שהוא לא ירגיש לי מיושן כבר עכשיו או בעוד שנה. מערכת מולטימדיה סבירה, שליטה מההגה, כוונון מראות חשמלי, בקרת אקלים - דברים שהם אמנם לא דיל ברייקר אבל מאוד משפיעים אצלי. מודה שהפקטור של ״פינוק״ די משמעותי עבורי, לא בא לי לנהוג 5 שנים הבאות בקופסת פח ערומה. העדפה לשנתון גבוה יחסית למחיר, ובכל מקרה לא לפני 2015. עדיפות ליד נמוכה וק״מ לא בשמיים רוב הזמן בשימוש שלי בלבד, לא ממש מעניין אותי המושב האחורי מאחר ורוב דגמי היפניות והקוראניות לא נכנסים בשנתון 15+ ובמצב סביר בתקציב שלי, אלה הדברים שאני בודק ומחפש בינתיים: - יונדאי i25 - מוצא בעיקר כאלה עם עבר ליסינג וק״מ גבוה מאוד ובגרסאות פשוטות ולא מאובזרות - קיה ריו - אותו עיקרון של היונדאי. קשה מאוד למצוא משהו שמור עם יד נמוכה וק״מ לא בשמיים - סיאט איביזה - הכל חמוד מאוד, אבל אחרי נסיעת מבחן הרגשתי שהישיבה והנהיגה בתנוחה כל-כך נמוכה לא מתאימים לי במיוחד - סיטרואן c3 שנתון 2017- אהבתי את הישיבה הגבוהה יחסית לסופר מיני, מרווח במושבים הקדמיים. יש לא מעט אקזמפלרים מתת דגם live של ציי רכב, מבאס אותי האבזור הדל עד לא קיים במערכות הבטיחות, רדיו רגיל של פעם, ואפילו היעדר שליטה מההגה על הווליום. ממש רכב ״ערום״. רמות הגימור הגבוהות יותר כבר קופצות ב-6000+ ש״ח - סקודה פאביה - על פניו הכל טוב, אבל מעורר אצלי פיהוק גדול, לצד עלויות תחזוקה ותיקונים לא נמוכות בכלל - מאזדה 2 / 2 דמיו - אני מוצא רק כאלה שעברו הרבה מאוד, הרבה מדי - סוזוקי בלנו שנתונים 2017-2018 - קשה מאוד לאתר ביד 2 - סיטרואן קקטוס c4 - חמוד מאוד, גבוה, מבחנים טובים, אבזור לא רע, מתבאס על היעדר חלונות מאחור (נפתחים לחרך צר בלבד), וגם קצת מכוער לדעתי מה דעתכם? המלצות לרכבים נוספים שאני אולי מפספס וכדאי לחפש? (מה עוד עברתי בדרך - רנו קפצ׳ור שמציעה את כל החבילה שאני רוצה אבל כולם אומרים להתרחק, כנ״ל פיג׳ו 2008 ואופל מוקה | טויוטה ספייס ורסו, הונדה ג׳אז או קיה סול שמצאתי רק בשנתון 2014 ומטה, סקודה יטי גם שנתונים נמוכים וק״מ בשמיים) אשמח להמלצות ודיס המלצות תודה רבה!

אני לא מצליח להבין את ההיגיון. הרי ההודעה הזאת שכתבת פה מראה שיש לך התלבטויות ואתה לא בטוח. אתה עומד לעשות הוצאה של כמה עשרות אלפי שקלים על רכב, אבל 400 ש"ח על בדיקה זה כסף שילך לפח? לך לבדיקה. אם היא יוצאת סבבה, תתחדש - הרכב עלה לך את מחירו + 400 ש"ח אם הבדיקה תפיל את העסקה, תגיד תודה שיצאת בנזק של 400 ש"ח, ולא באלפי שקלים של תיקונים ובימים שלמים של טרטורים בין מוסכים. בהצלחה!

לא דברים חריגים לאלטו, בגדול. הרכב רועש. כל רכבי המיני רועשים, האלטו יותר. הבידוד אכן לא מהמצטיינים ושומעים את זה ברעשי הרוח במהירויות הגבוהות מ-80 (אצלי. אולי התרגלתי, אולי אני פחות רגיש לזה, אולי סתם סובייקטיבי). בנוגע לרעידות- רעידות ממנוע ה-3 בוכנות בהחלט קיימות, אבל אצלי באלטו אני לא מרגיש הבדל משמעותי ברמת הרעידה בין D ל-R. אולי כאן אכן קיימת בעיה. לדעתי, אם אתה מכיר את החסרונות הכלליים של האלטו ומוכן לחיות איתם, הרכב הספציפי שווה בדיקה. יכול להיות שהכל תקין, ויכול להיות שיהיה לך ישור קו קטן לעשות, אבל בתכלס נשמע לא רע על הנייר.

למיטב ידיעתי, ב-2004 ה-323 הוחלפה ב-3. אאל"ט יש עדיין 323 מ-2004, אבל לא מעבר לכך. חוץ מזה, התפרסת פה לכיוונים שונים מאוד מבחינת הקטגוריה. ההבדל בין גטס למאזדה 6 הוא גדול. יש חשיבות מבחינתך לגודל הרכב? (צריכת דלק אני מניח שלא במיוחד חשובה לך, כיוון שהנסיעות מעטות וקצרות). אם אתה נשאר בסדר הגודל של הגטס, הייתי בודק את האופציות של דייהטסו סיריון או סוזוקי סוויפט משנתונים נמוכים יותר (סביבות 2003).

הרוב נכון, וגם יכול היה להיות רלוונטי אם אלה היו הדברים שפות"ש היה מבקש לשים עליהם דגש - אבזור, גודל, הנאה מהנהיגה, בטיחות וכו'. אבל הוא לא. הוא ביקש רכב אמין, חסכוני ואוטומטי בתקציב של עד 34K לסטודנט. ולזה האלטו מתאימה בול. אגב, אני לא בטוח כמה הרכבים שציינת חסכוניים יותר מהאלטו, אבל אל תשכח שמדובר בגיר רובוטי שהוא לא בדיוק פאר היצירה ושיא הנוחות וההנאה. לאלטו אולי אין גיר מתוחכם במיוחד, אבל הוא פשוט, אוטומטי של ממש, אמין ועושה את העבודה. ודבר אחרון - נכון שהאלטו אינה הכי נוחה, מאובזרת או מרווחת. מכאן ועד רכב "גרוע ומזעזע" המרחק רב. ולא בגלל שיש אחת בבעלותי, אלא פשוט כי קצת נסחפת. פשוט רכב מ-2010 ירגיש כמו רכב מ-2005. זה הכל. לא ביג דיל, רק צריך להיות פחות מפונקים.

אתן פה דעה לא פופולרית, אך לטעמי עונה על מרבית הקריטריונים שהצבת- סוזוקי אלטו אוטומטית מ-2009-2010 תעמוד בתקציב שלך תקבל רכב קטן, אמין וכמובן - הכי חסכוני שאפשר למצוא בגזרת האוטומטיות. מנגד, זה לא הרכב הכי נוח, מאובזר, או בטיחותי בנמצא. עם זאת, בעיניי היתרונות שווים את החסרונות. הרכב עושה בעיר 1 ל-14, ובנסיעה משולבת הצריכה כמובן טובה אף יותר. אין מה לחשוש מבינעירוני, עושה נסיעות מחוץ לעיר כמו גדול. בשורה התחתונה, אם הדגש הוא על אמינות וצריכת דלק נמוכה - ממליץ בחום. חוץ מזה שהוא קטן ונוח בתוך העיר, משתחל בפקקים, נכנס לכל חריץ שאחרים לא מחשיבים בכלל כמקום חניה... כיף.

כן, 5 אנשים במושב האחורי של הפאביה כנראה יהיה מאוד צפוף.

כולם פה חכמי כשזה על גבי המקלדת ומול המסך. אני רוצה לראות את הלקוח (ואסור לשכוח שמדובר בלקוח) שיסע מחדרה לפתח תקווה, תוך תיאום מראש, במטרה לבצע נסיעת מבחן ואולי גם לרכוש רכב - ההוצאה השנייה בגודלה בחייו ככל הנראה, ולאחר סאגה כמו זו שתיאור פותח השרשור, לא יאבד את הסבלנות וירים את הקול. אתם יכולים לחשוב שהסיבות מוצדקות או שלא (אני מאמין שכן), ואולי באמת מי שספג את העצבים של הלקוח הוא לא הכתובת, אבל בשורה התחתונה - כך זה עובד בדרך כלל. מי שבקו הראשון הוא זה שחוטף את העצבים, אע"פ שלרוב אינו הגורם לבעיה כלל. מבחינת תודעת השירות- נשמע לי שנותני השירות בדאצ'יה זקוקים לניעור רציני. מישהו שם בקרסו צריך להבין שחווית לקוח היא הדבר החשוב ביותר, בטח כאשר מנסים לבנות את המותג מאפס. שיחת ההתנצלות ממנהל אולם המכירות (או מישהו בכיר ממנו) צריכה להגיע, אבל זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. תארו לכם שבמקום שרשור כזה, שעשוי להרחיק קונים פוטנציאליים וודאי להשאיר טעם רע גם למי שאינם כאלה, היה נפתח פה שרשור שכותרתו "חווית שירות נפלאה בסוכנות דאצ'יה". אילו יחסי ציבור מצוינים, שבסך הכל היו "עולים" לדאצ'יה בהקפדה על חיוך, כוס קפה והתנצלות בפני הלקוח, אולי הבטחה לאיזו נסיעת מבחן שתגיע אליו או למתנה בדמות חיישני רוורס, שלסוכנות יעלו בערך שקל תשעים. בקיצור, ככה לא נותנים שירות. חבל.

ידידיי המלומדים, מה דעתכם על רנו קליאו III מודל 2007? אוטומטית כמובן

במידה ואמתח את התקציב ל-25K (בכל זאת כמובן אבצע יישור קו לאחר הקנייה), יש המלצות חדשות מלבד מה שהוזכר לעיל? בנוסף, אם האופציה של ידני כן על השולחן, מה כדאי בתקציב כזה? השיקולים הם בעיקר שיהיה קומפקטי, חסכוני, אמין. עוצמת הרכב והנאה מנהיגה הם בונוסים נחמדים אך פחות מהותיים.

ההעדפה היא לאוטומט על פני ידני, היות ורוב הנהיגה שלי היא בתוך העיר ובעיקר בשעות הלחץ והפקקים. מה עם 206 אוטומטית מ-2007?

צודק, ודאי שמצב הרכב ואופן הטיפול בו הם הדברים העיקריים שאני בודק. כרגע יש לי על הפרק: פנדה רובוטית שעל פניו נראית מטופלת היטב, ק"מ סביר בהחלט, ידיים פרטיות בלבד. גטס - כמה אופציות אוטומטיות gli, ק"מ גבוה מהממוצע, רובן התחילו בליסינג פונטו - אחת ויחידה שמצאתי בירושלים, אוטומטית, 200K ק"מ, והשנתון הכי נמוך בחבורה הנבדקת - 2005. מה דעתכם? מצד אחד, הגטס באמת תיתן לי את הראש הכי שקט לדעתי, וגם אם לא הן כ"כ נפוצות שהחלפים זולים וזמינים. עם זאת, צריכת דלק של 1 ל-9 מול 1 ל-14 או 15 בפנדה למשל, זה כבר די שחיטה לכיס. ועוד ברכב כזה קטנטן. החשש העיקרי שלי בפנדה הוא מהגיר הרובוטי - פחות מבחינת הנהיגה עצמה (לא מחפש את שיא הנוחות והרוך, נטו פונקציונליות של להגיע מA לB בלי אוטובוסים), אלא יותר בכיוון אמינות הגיר. לכן זה באמת משהו שאשמח לשמוע עליו ממי שמכיר והתנסה בנהיגה עליו.