roee

אתה טועה. אין לגימבל שלושה צירים של הפנטום יכולת צידוד עצמאית. מה שהוא עושה זה לעקוב אחרי כיוון השילדה, אבל לייצב משהו כמו 10 מעלות של תנועה לכל צד, כך שמתקבלת תמונה חלקה לגמרי בלי המכות לימין\שמאל שאתה מקבל עם כל גימבל שני צירים. זו רמה אחרת של ביצועים. מה שכן, יש לו גם רמה אחרת של בעיות, עד עכשיו... אני מניח שהם יסדרו את זה בקרוב.

פנטום 2 עם H3-3D עולה 900 דולר. ציוד FPV מסביב עולה עוד 350 דולר. אין כאן על מה להוציא 8000.

תלוי על איזה שודד אתה נופל. ב1200 דולר אפשר לקנות VISION+ עם מייצב שלושה צירים ומצלמה מובנית. אם לא זה, אז קנו את הפנטום 2 עם מייצב H3-3D (שלושה צירים, לא שניים) שצריכים לעלות באיזור 900 דולר ביחד. פנטום גרסת 1.2 הוא לא פנטום 2. אלו שני מוצרים שונים לגמרי. מדובר בפנטום 1.

כשאני מדבר על "שוק", על מה אתה בעצם חושב שאני מדבר? מה מרכיב את השוק הזה? פרטים, יבגני. אנשים שונים שפועלים בהתאם לאינטרסים שלהם. השוק החופשי הוא מקדש ההחלטות האנושיות. זו לא ישות עם רצון עצמאי, ובוודאי שלא גורם אקראי. זה עונה גם על השאלה של באגירה מקודם לגבי מתן ההלוואה לאחיך - האינטרסים לפיו פרטים פועלים לא חייבים להיות כלכליים. לפעמים הם "אלטרואיסטים" לחלוטין. אלו עדיין שיקולים של רווח והפסד, פשוט לפעמים הדברים שמרוויחים הם לא כסף. בכל מקום בו אתה מתערב בשוק, אתה מתערב ברצונם של אנשים שונים לסחור זה עם זה בתנאים שלהם-עצמם. רעיון ההגבלה הוא ריאלי לחלוטין, ולפעמים גם רצוי בשביל לספק מטרה מסויימת (פוליטית או חברתית) גם במחיר פגיעה בסחר - אבל הפגיעה תמיד קיימת. חשוב לומר שאפשר להגביל ריבית, אפשר להגביל שכר בכירים ואפשר להגביל מחיר לחם פרוס - אבל לכל אחת מההחלטות האלו יהיה מחיר ויהיו השלכות. לפעמים הן מינוריות (הגבלת שכר בכירים - זה לא באמת ישים למעט בחברות מסויימות מאוד, ועוד נראה לגביהן), לפעמים הן קטסטרופליות (הגבלת שיעור הריבית). ההבדל בינינו (לפחות אחד מהם) הוא שלי אין אידיאלים כאלו שאני מנסה לכפות על אחרים. אם מלווה מציע את כספו במחיר מסויים, וזה טוב ללווה, הרי שאין שום אידיאל בעולם שדורש ממני להפריע להם לסחור זה עם זה. ההנחה שלי היא שהלווה יודע יותר טוב ממני אם כדאי לו לקחת את ההלוואה, והמלווה יודע טוב ממני אם כדאי לו להלוות. אני לא מבין איך אני יכול לתרום משהו לסחר ביניהם, או להפוך את המצב להוגן יותר אם אני מעדיף אוטומטית את טובתו של הלווה על פני זו של המלווה (ואל תניח שיש קורלציה בין מעמדך כלווה או כמלווה לבין מצבך הכלכלי; ראה את דוגמת הטייקונים לאנשים עשירים שלוו כסף מהציבור הרחב). ועם זאת רוב הריבית במשק רחוקה שנות אור מהמגבלה החוקית. זה רק אומר שהשוק הוא self regulating, אבל כבר ידענו את זה, לא? ... וזה בדיוק מה שקורה כשאתה מנסה ליצור שוק מלאכותי. הגבלות, ואז הגבלות על ההגבלות, ואז עוד הגבלות, וככה אתה מקבל פרצות מס ופרצות בחוק שמפרנסות עסקנים, עורכי דין ורואי חשבון יקרים, ביחד עם ביורוקרטיה נרחבת שאמורה לאכוף ולתקנן את ההגבלות (ונגזרותיהן) ושחיתות תואמת (כמו בכל מוסד ביורוקרטי). חוקי המס הם הדוגמא הכי טובה לכך (בישראל ובכל מקום אחר בעולם). זה רלוונטי מאוד. כי אתה יכול לעשות אחד משני דברים - אתה יכול לקבוע את גובה הריבית בחוק באופן שנמוך מהריבית הנוכחית (ואז יצרת עיוות בשוק, שכן מוצר שתומחר קודם בX מתומחר עכשיו מתחת לX, בעוד שהנסיבות סביבו לא השתנו), או שאתה יכול לקבוע את גובה הריבית בחוק אבל לקבוע רף גבוה מספיק שההגבלה לא תחול על איש (ואז בעצם לא עשית דבר). כשמדובר בכסף, יצרת פרצה שקוראת לכלמיני גורמים. משקיעים זרים, ספקולנטים, מלביני הון. זה דבר אחד להגביל את מחירו של לחם אחיד, זה משהו שונה לגמרי כשאתה נכנס לכספים. לא הבנתי כלכך את הפסקה הזו. אתה טוען שצריך לעשות רגולציה לריבית רק בגלל שלנותני ההלוואות יש שיקול דעת באשר למי שהם נותנים את ההלוואות? אחד מהכלים של הבנק להפעיל שיקול דעת בנוגע למקבלי ההלוואת הוא שינוי גובה הריבית. אם הכנסת מגבלות מספיק חריפות על הריבית בשביל שיורגשו בהתנהלות מול הבנקים (ולא רק מול השוק האפור), הרי ששללת מהם חלק משיקול הדעת שלהם. זה בדיוק כמו שתחייב חברות ביטוח במחיר פוליסה מקסימלי לרכב - הם פשוט לא יבטחו אנשים בסיכון גבוה, כשלפני כן הם היו מבטחים אבל במחיר גבוה יותר. אני לא חושב שזה מה שאתה רוצה לעשות. זה לא סתם בסדר, זה בסדר גמור. למעשה, זה כלכך בסדר, שלא ברור לי באיזו צורה אחרת אתה חושב שזה יכול להתנהל. מודל קוסט פלוס, שבו אתה מכריח את היבואן למכור את הרכב בעלות ועוד מקדם רווח, כמו שאתה עושה עם הריבית? האם תחיל את ההגיון הזה כלפי כל מוצר? הרי אז אתה עובר לכלכלה מתוכננת של ממש, כמו בקומוניזם. אני לא סתם מאמין שזה האידיאל שלך ואתה פשוט לא רוצה לקרוא לו בשמו. כל הודעה שלך למעשה פורסת אידיאלים קומוניסטיים. בסאבטקסט שלך כל הזמן מופיעה האקסיומה שאם מישהו מרוויח הרבה, זו בעיה שצריכה תיקון, ואם אנחנו לא מתקנים אותה זה רק בגלל שאנחנו לא מתערבים משיקולים אידיאולוגיים או מעשיים, אבל שבעולם מושלם היינו רוצים לתקן אותה.

יבגני, סליחה שאני אתעלם מכל יתר המלל ואתרכז בעיקר. אני יודע שאתה לא מת על זה, אבל בוא נתקדם. הדיון מעניין אותי. יש לי כמה שאלות, שאני חושב שעשויות להשאל בכל מקום גורם צד שלישי (המדינה, במקרה הזה) מתערב במחירים בצורה יזומה. ההנחה היא שהריבית אכן הוגבלה לכזו שמשקפת את שחיקת הכסף (כלומר, ממחר אסור יותר לתת הלוואות בריבית שהיא מעל מדד המחירים לצרכן), והשאלות כדלהלן: 1. איך אתה מתמחר את הסיכון שבלווה מסויים? כיום מנגנון הריבית משקף את הסיכון שגלום שבלווה. הבנק חופשי להציע ללקוחותיו הטובים יותר ריבית אטרקטיבית יותר, וללקוחות המסוכנים להציע ריבית טובה פחות. עכשיו ביטלת את המנגנון הזה; הבנק לא יכול הרי לגבות יותר מהריבית המקסימלית המותרת, וגם לא יכול לגבות פחות שכן מתן הלוואה כזו הוא הפסד ריאלי. כלומר, הבנק יכול לגבות רק ריבית אחת מכל הלקוחות שלו, ולא משנה מה רמת הסיכון. 2. איך אתה דואג לכך שעדיין יוצע אשראי? הפכת את ההלוואות לדבר לא רווחי בעליל. אם מותר לבנק להרוויח רק בגובה המדד - כלומר רווח מעשי של 0% - איזה אינטרס יש לו בכלל להציע אשראי, למעט ללווים הכי גדולים ויציבים במשק (נשמע קצת רגרסיבי, לא? מי שיקבל אשראי הוא רק הלווים הטובים - כלומר העשירים - ביותר)? במצב כזה, הבנק יעדיף בהרבה אפיקי השקעה חלופיים. 3. בהנחה שעוד מישהו מציע אשראי, איך אתה מונע ממשקי בית, שפתאום מוצפים בכסף זול, למנף את עצמם לדעת? תראה מה קרה עם מחירי הדיור, שדחפו אנשים ממוצעים למנף את עצמם במיליון שקל ל30 שנה. אם ההלוואות מסובסדות, הם יקחו כסף. 4. איך אתה מונע מכרישים מתוחכמים לנצל את הריבית הזולה בשביל למנף את עצמם ולהשקיע את הכסף הזה באפיקים אחרים? אלו כמה שאלות שנוגעות בריבית, אבל הן נכונות בכל מצב בו אתה מנסה לתמרן את השוק לעשות את מה שאתה רוצה. הבעיות האלו יתפתחו סביב כל מוצר שתתערב במחירו בצורה מלאכותית, אבל במקרה של הלוואות זה הופך לקצת יותר מעניין בשל הסחירות הגבוהה שלהן (אפשר לטעון שהבעיות האלו צצות גם כשאתה מגביל את מחיר החמאה, אבל בחמאה הרבה יותר קשה לסחור ולתרגם אותה בחזרה לכסף). אני כבר יודע איך אתה תענה; זה יהיה שילוב של "אני לא יודע, יש אנשים שהתפקיד שלהם זה לדאוג לדברים האלו" ביחד עם "הפיקוח על מחירי מוצרי המזון עובד, זה יעבוד גם" ועד "לא אמרתי בכמה נגביל את הריבית, אנחנו נגביל אותה לרמה הוגנת".

מעניין אם את העסקים שלו הוא מנהל לפי העקרונות הנאצלים הללו.

אכן. מה היה לנו אצל יבגני? דיבורים על "ריסון" (כשהקריטריון היחידי הוא מה מוצא חן בעיני יבגני - אבל זה עדיין שוק תחרותי! לא מתערבים הרבה! רק קצת! איפה שיש חזירות. נגיד בהלוואות, בכל מצב בו המלווה מנסה להרוויח כסף. אבל זה בסדר, כי מה קורה אם מישהו שאין לו פשוט חייב הלוואה? תחשוב על הילד הערבי שמנקה מדרגות, רועי. הוא לא חכם כמוך רועי ולא מוצלח כמוך, רועי. הוא צריך הלוואה. מה, לא תתן לו? ומה יעשו כל אלו שלא חכמים ומוצלחים כמוך? אז מה אם עבדת קשה. הרבה אנשים עובדים קשה. קיבלת הזדמנויות. לא, אני לא מכיר בזה שהייתה לך מוטיבציה לעשות משהו עם החיים שלך; גם מוטיבציה זו הזדמנות! זכית בלוטו של הרחם. אני בכלל לא חושב שאנשים צריכים לעבוד קשה. כל התחרותיות הזו משחר ההיסטוריה... לא צריכים אותה. מה זאת אומרת שהתחרות מקדמת אותנו? מאיפה אתה יודע? זו סתם ספקולציה שלך. אנשים עושים וממציאים כי יש להם הזדמנויות, שהחברה נתנה להם. לכן, הם צריכים להעביר את מה שהם עושים וממציאים בחזרה אל החברה. לא, לא את הכל. מה פתאום את הכל? אני לא קומוניסט. הם צריכים להשאר עם מספיק, אבל לא צריכים להיות חזירים. כך, המדרגה הבאה שהילד הערבי ינקה היא מדרגת המס שממש מעלי. אני גם ככה לא צריך להרוויח כלכך הרבה, רק לקבל פנסיה טובה ויציבה. בלי כל המשברים וה"קלקלה", כמו שקורא לזה באגירה. אני רוצה שהפנסיה שלי תהיה מובטחת. אתה מבין עכשיו למה אני כן רוצה תשואות על החסכון הפנסיוני שלי, שמושקע באג"חים וחברות ציבוריות, למרות שאני מתלונן כל הזמן על איך שהם פועלים? הרי כל המעצבנים האלו עם המוטיבציה שלהם רק מרוויחים כסף ואני לא יכול להרשות לעצמי להשאר מאחוריהם. זו הקונספירציה הזו של "שחיקת ערך המטבע" כמו שאמר עפר, שהמציאו הקפיטליסטים בתור תירוץ בשביל שהבנקים ירוויחו כסף. אז כן, אני משקיע איפה שיש תשואות, אבל מכריחים אותי לעשות את זה. מבחינתי - אפס תשואה, רק תנו לי פנסיה יציבה ומובטחת ואני מסודר. אם יפסיקו עם כל החזיריזם הזה, לא יהיו משברים וככה אני אקבל את הפנסיה שלי. אין לי שום ספק שהמצב חייב להשתנות. איך? שיחשבו כבר על משהו. בניגוד לכל הקיצוניים כמו רועי, אני פשוט יודע שחייבים לעשות משהו בשביל להפסיק את השטויות האלו של ריביות, של רווחים, של יוזמה - אנחנו ניקח מכולם את הכל ונחלק להם הזדמנויות שוות בחזרה, ואז נראה אותם שוחקים לי את הפנסיה)

נכון, אבל לא רק. הריבית מורכבת מאובדן ההשקעה האלטרנטיבי (מה היית עושה עם כספך אם לא היית מלווה אותו - כמובן שאם יש השקעה סולידית לגמרי שעושה 10% בשנה, אתה לא תלווה בפחות מזה), מהסיכון שהלווה לא יחזיר את הכסף, מהתחרות בשוק (כמה מלווים ישנם חוץ ממך, וכמה לווים ישנם חוץ ממי שבא ללוות ממך) ומהשחיקה בערך המטבע (לכן הרבה הלוואות מתומחרות כצמודות למדד). באגירה, כמו שאמר ניטץ', זו חרא של דוגמא כי היא מונעת משיקולים משפחתיים ולא עסקיים. שיקולים משפחתיים חלים על המשפחה שלך, אבל לא מעבר לזה, כך שאם אתה רוצה למדל את השוק כולו אחרי זה, לא יצא לך טוב כלכך.

למה להגביל את הריבית, ולא להגביל כל מוצר אחר? הרי הלוואה היא בסופו של דבר מוצר ולא יותר.

אם נדייק (לא שזה משנה בשלב הזה, אבל ניחא), לא העליתי את הנושא של ריביות, אלא דיברתי על תשואות בשוק ההון. הסיבה שהעליתי את זה הייתה על מנת לדבר על המוסר הכפול שלך: אתה רוצה תשואות בתיק ההשקעות שלך, ולא תסבול תיק השקעות שמפסיד עבורך כסף - אך באותו זמן ממש, אתה תתלונן על מה שעושים מנהלי החברות הציבוריות בשביל להשיג את התשואות שאתה שלחת אותם להשיג.

אני לא יודע אם זו באמת הגישה שלי, או שזו הצורה החד מימדית והכמעט אלימה בה אתה מפרש את העמדות הפרגמטיות שלי, שגורסת שהמטרה של אדם היא להגיע להישגים מקסימליים בהנתן הנסיבות מחד, ומקדשת את חופש הפרט, חופש העיסוק וחופש הבחירה מאידך. הרי בסופו של דבר, בשביל ליישם את העקרונות הסוציואקונומיים שלך צריך להפעיל אלימות מאורגנת כלפי האזרח (מה קורה למי שלא רוצה להשתתף במערכת הכלכלית של יבגני? אין לך OPT OUT, יקחו אותך לגולאג), ובשביל ליישם את זו שלי צריך רק להניח לאנשים לנפשם. בעולם שלי, שניהם לגיטימיים. הבעיה עם מלווים בשוק האפור, להזכירך, היא האלימות שהם מפעילים לגביה וכן היבטים שונים של הלבנת הון. אני לא חושב שעצם ההלוואה אינו חוקי, ואני בוודאי לא חושב שהם יותר גרועים מהאשראי שנותן הבנקים. האידיאל שלי קורא לאנשים לקחת אחריות על הפעולות שלהם, בעוד שהאידיאל שלך מפשיט מאנשים את האחריות האישית לחיים שלהם ומעביר אותה אל המדינה - שכמובן תנוהל על ידי אנשים כמוך, שיודעים, למשל בדיוק כמה כל אחד צריך להרוויח. לקחת הלוואה בשוק האפור? לא אשמתך. לא למדת מקצוע מבוקש? לא אשמתך. אתה לא מסוגל להגיע לרמת חיים כמו בטלוויזיה? לא אשמתך. זה הכל אנשים כמו רועי שזרקו אותך לכלבים, כי הם עבדו 18 שעות ביממה וסיכנו את כל מה שיש להם בשביל להתקדם, ובעשותם זאת הם שחקו את הבטחון התעסוקתי שלך ואת החסכונות שלך. הכי טוב היה אם הם היו נשארים במקום וזהו. גם הטענה שאנשים עובדים בשביל להרוויח מגוחכת בעיניך, יבגני? וגם העובדה שהם קונים נכסים בשביל להרוויח? האם רווח הוא דבר מגוחך בעיניך, יבגני? תופעה חברתית פסולה שצריך למגר כי היא מפריעה לפנטזיות ה"כלכלת מצב יציב" שלך, שבה כולנו הופכים לפרטים אפרוריים בלי שאיפות או מטרות?

נו, אז מעולה! אה. אני מת על הוויכוחים האלו איתך (גם) כי אתה בעל עסק בעצמך. זה מכניס אותך לפינה מאוד טחובה ואפלולית כשבאים לדון בנושאים כאלו. כמה זמן אתה היית מעסיק אדם שאין בו צורך? שבוע, חודש, לנצח? אתה לא צריך אותו. נגיד שהוא המומחה מספר 1 בארץ לאיגואנות ואתה כבר לא מוכר יותר איגואנות. אין לך מה לעשות איתו. מה עכשיו?

הShure לא בהירות בכלל. יש לי SE530 מאוד מוזיקליות. האוזניות הביתיות של הן Sennheiser HD650 כך שאני רגיל ואוהב את הסאונד היותר רגוע וחם, והן מצויינות מהבחינה הזו.

כשאתה דורש מאנשים להלוות בריבית שמשקפת שחיקה ותו לא, אתה בעצם מראה שהבעיה שלך היא לא איתי. היא גם לא עם אנשים מהסוג שלי, או עם קפיטליסטים או עם כל פרט אחר. הבעיה שלך היא עם האנושות כולה. אתה מתכחש לקונספט נהיר למדי כמו ריבית, שבו אני מלווה לך את הרכוש שלי, לשימושך, תמורת רווח. אתה מציג את זה כעושק. אני מניח שגם מי ששם את הדירה שלו בAIRBNB תמורת יותר מעלות האחזקה שלה הוא שיילוק, ואלו שמוכרים מכונית מעל המחירון צריכים להשפט על ידי מיניסטריון השפע?

"שוק חופשי" הוא לא יותר מסחר וולנטרי בין שני אנשים או יותר. מהבחינה הזו הוא קיים כבר מהרגע שבו האדם הבין שאם יש לו במערה שתי נבלות יותר ממה שהוא צריך בשביל לשרוד את החורף, הוא יכול להחליף אותם תמורת ערימת עצים. יזמים תאבי בצע (או פרסום או תהילה או כוח, שכולם ברי החלפה עם כסף) הם מה שקידמו אותנו מאז ומעולם, כל אחד בדורו. לומר שהאדם מנהל סחר חופשי רק ב30 השנה האחרונות זה פלא כרונוגרפי מסדר הגודל של בריאת העולם לפני 3000 שנה. יבגני, אני מקווה שזה עונה על השאלה שלך אודות מתי נוצר השוק החופשי. הוא תמיד היה שם. מדי פעם היו שחקנים בדמות מדינות ואריסים, אבל גם אז התנהל שוק שחור ברקע. אנשים תמיד סחרו זה עם זה בתנאים שהתאימו להם, עוד הרבה לפני שהומצא הניאו-ליברליזם.

אז מה, יבגני, עכשיו גם הקונספט של ריבית לא מוצא חן בעיניך? ותגיד, בלי ריבית, למה שאנשים ילוו את כספם? הרי ריבית היא בסך הכל תמורה בעבור השימוש בכספו של מישהו אחר, כשהריבית אמורה לשקף ואת אובדן ההכנסה האלטרנטיבי של הכסף בזמן שהוא ניתן כהלוואה, פלוס הסיכון שהלווה לא יחזיר את הקרן. אז ביטלנו את הריבית, ועכשיו אף אחד לא נותן לאף אחד הלוואות; ובלי אשראי, איך תיווצר צמיחה? או שגם אתה רוצה באותה הזדמנות לבטל את הצמיחה? אז איך העולם יתקדם? אבל אם אני מבין נכון, לפי גישתך - הגובלת בניהיליזם - העולם לא באמת צריך להתקדם. זה שהוא מתקדם עשרות אלפי שנים לא אומר דבר על מה שצריך להיות. אלו קיצונים כמוני שמניחים שבגלל שדברים פועלים בצורה מסויימת הם גם צריכים להמשיך לעבוד כך, ושאנחנו צריכים להרכין ראש בפני הטבע האנושי ומעלליו. יבגני, אחד מאיתנו רדיקל שכופר בהיסטוריה האנושית כולה, וזה בטח לא אני.

התשואה היא לא בשבילך, התשואה היא עבור קרן הפנסיה. במצב שבו אתה מקבל קצבה מובטחת, הדרך היחידה שלהם לפרוע את ההתחייבות האקטוארית היא להרוויח בשוק ההון. זה נכון אגב גם לחברות הביטוח.

בחברות בורסאיות גרעין השליטה לעיתים הוא לא יותר מ25%. רוב השוק מוחזק על ידי הגופים המוסדיים, שמייצגים את האדם השכיר, והם מכתיבים את המדיניות (או לפחות אמורים לעשות כן). אני לא בטוח למה אתה חושב שאני קיצוני כלכך - אני לא אמרתי אם זה טוב או רע; לא עסקתי כלל באם זה רצוי, אלא רק ציינתי מה מצוי. מה דעתי על העניין הזה? אין לי דעה. זה בעיני תופעה פיזיקלית בדיוק כמו גשם או גרביטציה, אבל כך אני רואה הרבה דברים בכלכלה. אלו העובדות, ועכשיו צריך לחשוב איך לנצל אותן לטובתנו.

הנה עוד אחד עם רגישות הומאנית. אתה מתעלם ממה שאני כותב, כי ברגע שאני מתחיל לדבר על תשואות זה כבר לא מעניין אותך יותר. המסר מסובך מדי בשביל תפיסת העולם הפשוטה שלך. זה בערך כמו ג'ורג' בוש "הקאובוי". יש "טובים" ויש "רעים". אבל להבין ששופרסל - או כל חברה ציבורית אחרת - פועלת באקלים שבו צריך לייצר תשואה מקסימלית או שההנהלה הולכת הביתה - זה כבר מסובך מדי. אלה לא "טובים" או "רעים", כי מדובר כאן על אותם אנשים - הציבור הרחב - שעומדים בשני הקצוות של התופעה הזו; הקצה שגורם לה, והקצה שסובל ממנה. אותם אלו שיתלוננו על המחירים בסופר, יפתחו מחר שרשור על "איפה להשקיע 100 אלף שקל", ויתלוננו שהתשואות בבורסה נמוכות מדי. הם גם אלו שיצפו לתשואות חד ספרתיות גבוהות על האג"ח שלהם ואח"כ שההשקעות הספקולטיביות שלהם נגמרות בתספורת, ועוד כהנה וכהנה תופעות שחורגות בהרבה מגזרתו של הרציונל. אצלכם אבירי הצדק החברתי, לא הולכים רחוק יותר מקפיצה או שתיים בין הסובב והמסובב. אם יש דיון על דברים שהם יותר מורכבים מכך שהמנכ"ל של שופרסל חזיר או שהשיטה הקפיטליסטית אכזרית, אתם מעבירים את זה אוטומטית לפסים אישיים.

אני מדבר על דבר אחד, ואתה מדבר על דבר אחר לגמרי, וזה נמשך ככה כבר במשך שלושת הפוסטים האחרונים. שוב: אני לא מדבר על השקעות סולידיות מול ספקולטיביות. שופרסל זו השקעה סולידית בכל היבט. אני מדבר על כך שחוסכים - ולא משנה באיזה מכשיר - דורשים תשואה, מה שדורש מחברות להתייעל, להוריד משכורות, לפטר עובדים ולהפקיע מחירים. זה הכל. ואם אתה כבר מדבר על חברות סולידיות, אז דווקא בהן זה הרבה יותר גרוע, כי שופרסל היא לא סטארטאפ ואין לה טכנולוגיה יוצאת דופן או אפיקי שיווק בינלאומיים ולא תכפיל את עצמה מחר. הדרך היחידה "להציף ערך" זה להתעלל בעובדים, בספקים ובלקוחות. שאלה פשוטה עבור האנשים העובדים של הפורום: האם אתה מחזיק ישירות או באמצעות מכשיר חסכון כלשהו (קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, תעודת סל, מדדים) מניות או אג"ח של אי די בי שהיא הבעלים של שופרסל? לרוב האנשים, התשובה תהיה "כן". אז אתם חלק מהבעיה. כי כשהביצועים של מכשיר החסכון שלכם לא יהיו טובים דיים, אתם תתלוננו או תרוצו להחליף אותו. אתם לא תתעכבו לשניה אחת על היחס לעובדים בשופרסל. אז שופרסל צריכה לייצר כסף.

אתה צודק, אבל זה לא קשור למכאניזם הבסיסי שבו החוסכים רוצים שהחברות ישלמו להם ביד רחבה על עבודתם כשכירים, ומצד שני לוחצים עליהן להביא תשואה בכל מצב וכל מחיר כחוסכים. זו הנקודה שלי וזו הצביעות שאתה רואה מסביב. פתח מחר בית השקעות שכל מטרתו היא "השקעות הוגנות" (מה שזה לא אומר), עם פחות דגש על תשואה, ותראה כמה שכירים קשיי יום יעבירו לשם את החסכונות שלהם.

הבעיות בהתנהלות המוסדיים לא עומדות באופן מנוגד להשגת התשואות. למעשה, להפך: הטענה היא שהמוסדיים לא מתנהלים מול החברות באופן מקצועי שמטרתו השגת תשואה מקסימלית לחוסכים, בלבד. אם הגופים האלו היו מתנהלים לפי שיקולים ענייניים, ולא לפי "שמור לי ואשמור לך", היינו רואים הרבה יותר לחץ על המנכ"לים של החברות להביא תשואה והתנהגות עוד יותר אגרסיבית מצידם.

אני חושב שתיאוריית ה"חלחול למטה" היא פופוליזם שנועד להשתיק את מתנגדי השיטה. זה לא עבד לפרק זמן ארוך, רק איזה 10 שנים עד שהיה ברור שזה לא בדיוק המצב. שוק חופשי הוא הכרח לכלכלה מודרנית, וכלכלה מודרנית, בסופו של דבר, מיטיבה עם כולם. אבל אין איזה מנגנון מובנה בשוק החופשי שירים את העניים למעלה. ממש לא. זו לא ממש "שיטה". לשוק חופשי אין אג'נדה. שוק חופשי רק אומר שכל אחד מתנהל לפי האינטרסים הצרים שלו, ובסך הכל המערכת המתקבלת היא מערכת יעילה יותר. הסיבה היחידה שזה כך היא טכנולוגיה, שגם היא מונעת על ידי הרצון של אנשים פרטיים להמציא ולהרוויח. שיוויון הזדמנות, ושיוויון בכלל, לא קשור לשוק חופשי. שיוויון הזדמנויות זה איזשהו אידיאל ביזארי של האדם המודרני. אין בטבע מצב של שיוויון, והוא גם נוגד את ההתפתחות האבולוציונית. השוק החופשי הוא טבעי כי הוא בעצם מצב בו הישות השולטת מושכת את ידיה מכל הקשור לניהול הכלכלה ומשאירה אותו לפרטים, שיתנהלו לפי הרצונות שלהם. אני לא פוסל שיקולי מוסר, רק "מוסר סוציאליסטי".

אתה בוחר להסתכל על זה בצורה מאוד, מאוד פשוטה ושטחית. זה טוב לססמאות ולהפגנות, אבל זה לא כזה טוב אם אתה רוצה להבין איך דברים באמת עובדים ולמה הם לא הולכים להשתנות בקרוב. העובדות הן פשוטות: 1. כשאתה, כצרכן, מחפש את המבצעים ואת ההנחות, אתה מגביל את הרווח של הסופר. בכך אתה גם מגביל את השכר שהוא יכול לשלם לעובדים שלו, שהם ההוצאה הגדולה ביותר (מעבר למלאי, כמובן). 2. כשאתה, כאדם פרטי (ואולי אתה ספציפית לא הדוגמא לזה בגלל שיטת הבלטות אבל בוא נדבר על השכיר הנורמטיבי) מחליף את קרן הפנסיה שלך, או מחליף את המסלול שבה, או משקיע דרך בית השקעות מסויים בשביל לקבל החזר טוב יותר על כספך (כפי שאתה אמור וצריך לעשות, למען הסר ספק) - אתה בעצם מגלגל הלאה את הצורך להשגת תשואה. הצורך הזה מתגלגל למנהלי ההשקעות, ומשם לועדת ההשקעות של הגוף, ומשם מיתרגם להחלטות השקעה או ללחץ על הגוף בו משקיעים באמצעות דירקטורים. המדד הוא אחד: השגת תשואה על ההון. לא מעניין אף אחד מהן המשכורות ומה היחס לעובדים. הם רוצים לראות צמיחה. וצמיחה רואים בדיוק עם תרגילים כאלו כמו ששופרסל עשו בשלומי. ואם המנכ"ל לא יביא צמיחה, יזרקו אותו הביתה (אלא אם מעורבים שיקולים זרים, כמו בעל גרעין שליטה שרוצה לחלוב את העסק עד תום וצריך את עושה דברו בהגה; אבל למען הפשטות נניח שהעסקים מתנהלים בצורה בריאה). אז איך אתה רוצה, בתור אדם פרטי, להגיע לתשואה על תיק ההשקעות שלך ולפנסיה טובה, בלי תשואות על ההשקעות שלך? פנסיה, נגיד, היא מכשיר שתלוי בתשואות האלו. בלעדיהן היא חסרת היתכנות כלכלית. אתה לא יכול לדרוש תשואה מצד אחד, אבל לקשור לחברות את הידיים מאחורי הגב מצד שני. זה לא עובד. אז כולם מתלוננים, אבל חברות כפופות, בסופו של דבר, לרצון בעלי המניות, ורצון בעלי המניות - רובם אזרחים פשוטים שמושקעים דרך הגופים המוסדיים - הוא להרוויח. אז שלא יבואו בטענות אח"כ.

אז זהו; זה לא ממש עובד ככה. כשהזוג הזה קונה מוצרים, הוא מצפה לתמורה מקסימלית ועלות מינימלית. כשהזוג הזה משקיע (ישירות או דרך פנסיה), הוא מצפה לתשואה. הלחץ הזה, של התייעלות והשגת תשואה על ההון, בעולם תחרותי מאוד וגלובלי, מגיע בסוף למנהלי החברות (השכירים), שכפופים ללחצי השוק ובעלי המניות. אין כאן יד מכוונת ו"חתולים שמנים" שגורפים את ההון, לפחות לא יותר מפעם; פשוט אלו הציפיות של בעלי המניות מהחברות אותן הם מחזיקים - התנהלות יעילה ואגרסיבית. מאחר ובתעשיות רבות מאוד מרכיב כוח האדם הוא היקר ביותר בעסק, אפשר להבין מדוע מורגש שם לחץ להתייעל. אבל אני מבטיח לך שהתייעלות דומה אתה תראה גם בכל סעיף אחר.