RK

בלוק של פיאט, חתיכת מתכת. להגיד על המנוע שהוא של פיאט, זה כמו להגיד על המנוע של קוניגסג שהוא של פורד.

145/6 הגיעו לארץ בדגמים הבאים: 1.6 - בסיסי למדי, ללא ABS ועם שני חלונות חשמל. 103 כ"ס. 1.7 16V - 129 כ"ס, מאובזר קצת יותר, כולל ABS. שני המנועים בתצורת בוקסר, מוזרקים. 2.63 סיבובי הגה מנעילה לנעילה. 2.0 טווין ספארק - 150 כ"ס, מתלים מכויילים באופן ספורטיבי יותר. 2.1 סיבובי הגה מנעילה לנעילה. המנוע יקר משמעותית לאחזקה מהבוקסרים. יחידות ספורות בארץ - פחות מ-15 145 ו-146 במצטבר. יש להיזהר מאלה שמבקשים מחירון ופחות על דגמי ה-2 ליטר, בד"כ מדובר במוקשים שיגרמו לכאב ראש וחור בכיס. 2 ליטר טובה תימכר בכ-10 אלף מעל למחירון.

בסופו של דבר מדובר ברכב טוב, לדעתי, לנהג חדש, בתנאי שאתה מסוגל להתמודד עם העלויות שינן זולות במיוחד, אם כי בוודאי אינן יקרות כפי שאנשים נוטים לחשוב. אחזקת 146 עם מנוע 1.6, כולל ביטוח מקיף, עולה לי כשקל אחד לק"מ נסיעה, לרבות תחשיב בלת"מים ממוצע ועם רגל כבדה על דוושת הכיף. מנוע 1.7 לא אמור להיות הרבה יותר יקר. הנקודות החלשות - מערכת חשמל, בלמים חלשים (ב-1.7 טובים יותר ביחס ויש ABS) וביצועים בקו ישר בזינוק מהמקום, למי שזה מעניין אותו. תאוצות הביניים סבירות בשל ההילוכים הקצרים, שגובים את שלהם בצריכת הדלק. תנוחת הנהיגה די גבוהה ועדיין איטלקית מדי, דבר אשר תוקן רק ב-156 ו-147. לחוות דעת ממצה יותר, אני ממליץ לשאול את שאלתך בפורום מועדון אלפא-רומיאו ישראל, iaroc.org.il.

לשם הדגמה בלבד, קניתי את הרכב שלי מבעליו הראשונים לאחר 7 שנים על הכביש, עם 58000 ק"מ מציאותיים להחריד, מאומתים בהיסטוריית טיפולים. כמו בכל מקום אחר, אין להכליל. כיצד אתה יכול לקבוע שנהג אחד לא נהג, שניים לא נהגו ושלושה כן? תפנימו, באלפא, כמו בכל רכב אחר, יש לנהוג ולבחון כל מקרה לגופו. ו-78000 זה אמנם מעט, אך ייתכן. קיימת בארץ, לדוגמא, 146TI עם הרבה פחות.

רכב של יצרן אחר יד 3 עם 78000 זה יותר הגיוני? פחות הגיוני? לא מובנים לי ההקשר וההגיון מאחורי הקביעה.

האודומטר ב-145 דיגיטלי. סביר להניח, שאם התעסקו עם הקילומטרז', לא עשו זת דרך הדאשבורד. תנסה לבדוק בלאי ריפודים/ציפויים, אם כי אלה לא תמיד מהווים אינדיקציה נאמנה, מה גם ש-145/6 רבות בפז"מ הזה עברו ריפוד דלתות/תקרה/מושבים.

תביעות קטנות הן עד 17800 ש"ח. כל הציטוטים שלעיל טובים לעבודה בדיני חוזים בשנה א'. בחיים האמיתיים, השונים במקצת מהלימודים, צריך ראיות, שאין לו לפותח השרשור. לגבי מציאת עורך-דין שייקח תיק מפסיד תמורת אחוזים - שוב, בהצלחה.

לפותח השרשור: אתה יכול להגיש תביעה, אם לא חבל לך על האגרה והפסד ימי העבודה ושכ"ט עו"ד. לזכות כנראה לא תזכה, אלא אם יש משהו שלא הזכרת שיכול לעזור לך, או שהמוכר יעשה טעות פטאלית ובלתי סבירה בעליל. על סמך מה שפירטת, סיכוייך לא גבוהים במיוחד. קייס, לכאורה יש לך, אך יש גם בעייה ראייתית קשה, בדמות חוסר כמעט מוחלט בראיות, פרט לעובדה, כי אכן, ככל הנראה, יש פגיעת שאסי ברכב. אם תחליט לתבוע, בהצלחה.

הסקיד-קאר, כמכשיר הדרכה, היה לא פחות ממדהים. רמת ההדמיה שלו, במהירות פחותה (ומסוכנת פחות) של אירועים שקורים במהירויות כביש ריאליות הופכת אותו לנכס של ממש. מה גם שהתירגול, כערך נוסף, מהנה ביותר. יצויין, כי בנוסף לקורס באלטרנתיבי עברתי קורס במסלולים והדרכה בדרייב-ארט.

ותזכרו לכבות אותם כשאתם יוצאים מהערפל. מדליקים אותם לפי תנאי השטח ולא לפי תחזית מזג האויר או מדד הפאניקה. מה שמזכיר שערפל לא נותן פטור מחגורות הבטיחות...

המקלארן שוקלת 1138 ק"ג. המנוע שלה שוקל 260-270 ק"ג. מנוע הויירון, כאמור לעיל, כ-700. כלומר, הכנסת מנוע הויירון למקלארן תוסיף קצת יותר מ-400 ק"ג במקום בו הם לא תוכננו להיות. אכן מטורף... הויירון, עם כל הכבוד (ויש כבוד, והרבה), היא די הפלצה מוטורית (דוגמא טובה היא מד ההספק על לוח המחוונים, שני בטמטומו רק למד המומנט ביונדאי קופה...). המקלארן היא הסופרקאר הטובה בכל הזמנים, לצד (וכנראה לפני) ה-F40, הקונטאש והזונדה המתקרבת לסטאטוס שלהן בצעדי ענק.

מועילים מאד, בערפל. בגשם, ההשתקפות שלהם בטיפות המים מסנוורת מאד.

פנסי ערפל אחוריים שמודלקים בכל מצב פרט לערפל מסנוורים, במיוחד בגשם.

אם כבר, ההיפך הוא הנכון, לפחות בכבישים בינעירוניים.

רעיון נפלא! עוד נושא לישיבת הוועד הבאה וברצינות - הייתה עונה נפלאה, עם מירוצים רוויי אקשן, ושמירה על רוח חברית כראוי לליגת מועדון (מכאן גם הלבוש הלא פורמלי, כשפרט לקסדה, כמובן, רוב הנהגים מסתפקים בכפפות ולעתים נעלי מירוץ).

2 עמודים קודם לכן כתב Mad Max: . חוץ מזה, היה מירוץ נפלא, רווי אקשן ומהנה מאד, כן יירבו!

הבנת הנקרא: בראשית התגובה שלי כתבתי "דעתי שלי, לאחר שנתיים ו-40000 ק"מ". הרכב עדיין אצלי, ונוסע, ב"ה.

זוהי דעתך שלך. דעתי שלי, לאחר שנתיים ו-40000 ק"מ היא כדלהלן. הביצועים לא יותר מסבירים מהמקום (103 כ"ס על 1220 ק"ג משקל מלא מוכן לנסיעה), לא רעים בכלל בהיבט של תאוצות ביניים (הילוכים קצרים וצפופים). התנהגות כביש טובה - מאוזנת, צפויה, סלחנית וספורטיבית במידה. עולה, לדעתי, על כל רכב בר השוואה ובן-גילה, פרט ל-306/ZX. כך גם בעניין ההגה - מתקשר לא רע, אך פחות מהשתיים הנ"ל. טיפולים - פעם ב-20000 ק"מ. הייתי ממליץ להחליף את השמן פעם ב-10000 ק"מ. המחירים אינם זולים, אך אינם שוחטים (600-650 ש"ח פעם ב-20000 ק"מ זה לא כ"כ נורא). אמינות - לא יפנית, אך לא אסון. פרט למערכת החשמל אין תקלות מיוחדות. צריכת דלק - תלוי מאד בסגנון הנהיגה, אך ההילוכים הקצרים לא מקלים כאן. צפה לכ-9-10 ק"מ/ל' בעיר, וכ-13 ק"מ/ל' מחוץ לעיר. נהיגה ספורטיבית תניב כ-8 ק"מ/ל', ואף דרומה מכך. נקודות זכות "יום-יומיות" - "מובלעת" מול מושב הנוסע - נוח מאד, אך בא על חשבון תא הכפפות, שזה, פחות או יותר, כל מה שנכנס אליו. המושבים נוחים ואוחזים לא רע. תא המטען גדול דיו (380 ל') והמושב האחורי מתקפל ועוזר להגדיל במקרה הצורך. פאולים - תנוחת נהיגה איטלקית טיפוסית - רגליים קרובות וידיים רחוקות. בלמים חלשים ומתחממים מהר (בנהיגה ספורטיבית - לא משהו שמורגש ביום-יום). המזגן לא להיט בכלל למי שרגיל ליפניות. בסה"כ הרכב הוא שילוב לא רע של רכב שפונה לנהג עם שימושיות משפחתית.

אני משער שאתה אומר זאת לאחר שנהגת והיו בבעלותך מספר אלפות, שלאורך שנים של בעלות גיבשת את הדעה המלומדת שלעיל. ה-145/6, והדגמים שבאו אחריהן אינם חורגים, מבחינת אמינות, ממכוניות אירופאיות בנות גילן. כמובן שיש לתת את הדעת למכוניות שהוזנחו, כמו שיש לתת את הדעת לכל רכב שהוזנח. מעבר לכך, ולמערכת חשמל רגישה מעט אין שום בעיות מיוחדות, גם אם זו לא טויוטה קורולה. הערות מסוג "מבלה יותר במוסך מאשר על הכביש" אינן יאות לפורום המכבד את עצמו, ולכותב בר דעת ונימוס אלמנטריים, ביחס לכל רכב. לגופו של עניין, הרכב אינו מהיר באופן מיוחד בהאצה מהמקום, אך סביר ביותר בהאצות ביניים, בשל הילוכים בעלי יחסי העברה השומרים את המנוע בתחום היעיל. זאת, מן הסתם, על חשבון צריכת הדלק. ההתנהגות מאוזנת, מהנה וסלחנית. ההגה מתקשר, אם כי לא ברמה של ZX ו-306. בוודאי יותר מכל יפנית או אירופאית אחרת, פרט למוזכרות לעיל. הרכב מהודר למדי. תנוחת הישיבה איטלקית טיפוסית - רגליים צפופות וידיים מתוחות (ביחס). הדוושות דורשות זמן להתרגל אליהן, אך נוחות לביצוע "עקב בצד אגודל". בסה"כ מדובר ברכב נחמד, המשלב לא רע את הפן הספורטיבי עם השימושי, ולא מתנחל במוסכים בניגוד לדעה הרווחת.

כאמור - לא נקרא ולא ספורטיבי. מהיר, אך ללא המעורבות וההרגשה - אחיזת כביש ומהירות פניה, בניגוד לדעה המקובלת, דווקא לא רעות, יחסית, אך אין כמעט תקשורת עם הנהג דרך השלדה וההגה המחריד. נוחות סבירה מינוס - שיכוך החזרה לקוי בבולמים האחוריים "מקפיץ" את הרכב בירידה מפסי האטה, וזו רק דוגמא אחת. מהירה - ביצועים מעולים בקו ישר. לא מאמין שהיא תאמת את נתון היצרן (8.7 שנ' ל-100), אך ניתן, די בקלות, לרדת מ-9.5 שניות. במהירויות גבוהות התאוצה פוחתת באופן יחסי (ובתחושה) בשל יחסי העברה ארוכים. אמינות כמעט מוחלטת. בכ-3 שנים שהרכב במשפחה (כ-70000 ק"מ) הוחלפה רק משאבת הגה-הכוח (פרט לטיפולים שוטפים). לא צורכת שמן. הביטוח לא זול, אך לא יקר באופן בלתי-סביר. די דומה ל-146 שלי. צריכת הדלק מזערית יחסית לנפח ולהספק - 12.5 ק"מ/ל' בנסיעה מעורבת, 16 ק"מ/ל' בנסיעה בין-עירונית.

שווקי היעד. בשווקים שונים הרכב מכונה בשמות שונים.

גם אם נניח ש-60000 מכוניות בשנה זה אחוז נכבד מהשוק האנגלי (אין לי מושג כמה כלי-רכב נמכרים שם בשנה), הרי שקשה לי להניח כי המכונית הנמכרת באנגליה היא פתוחה, או ספורטיבית (בניגוד לאופנועים, שם זה תמיד אופנוע ספורט קיצוני זה או אחר, אבל זה לא לענייננו). השוק האנגלי הוא לא היחיד אליו כוונה הבארקטה, וגם המכירות הרבות (בהנחה) באנגליה, לא הופכות את הרכבים שהזכרתי (בארקטה וקופה, וגם מולטיפלה, בשל העיצוב, בעיקר) למכוניות main-stream. מכונית נישה היא מכונית שמיועדת לקהל מסויים, בד"כ מצומצם יחסית, שדורש ממכוניתו, לכל הפחות, ייחוד. אין ייחוד במכוניות 1.6 אוטו' אליהן, לדעתי, כוונה התגובה, ולכן הן לא יכולות להיות מכוניות נישה.

לפיאט קופה מעולם לא הייתה גרסת קבריולט. ומה זה בדיוק קודמת? 131 אבארט? 124 ספורט?

היא נמכרה לא רע גם באנגליה, למרות ההגה השמאלי. הסיבות לכך שפיאט בצרות נעוצות בכל דבר, פרט למכוניות הנישה שלה (קופה, בארקטה, מולטיפלה). לא רק שהן לא תוכננו להכניס ממון משמעותי ישירות (בניגוד לקידום תדמית), אלא שבמספרים שהן נמכרו (לא רעים לכשעצמם, בתור מכוניות נישה), גם לא היה להן סיכוי. לגבי פונטו או לא - הבארקטה מבוססת על רצפה מקוצרת של הפונטו Mk. 1. המנוע הוא מנוע 1.7 מהסדרה המודולארית של פיאט. המכונית דווקא שובחה על התנהגות הכביש שלה (למרות היותה מונעת מלפנים, בניגוד למתחרותיה - מיאטה ו-MGF), ואף השיגה זמנים מצוינים בבחני המסלול שנערכו לה.

הסאלין אמריקאית, ובעלת הגה שמאלי.