RK

אז הלכה למעשה אין לנו מחלוקת (חוץ מזה שאני לא נהגתי על הקופרה ואתה לא נהגת על ה-FR ). ועוד דוגמא הפוכה - פיז'ו 406. רכב בעל יכולות כביש מעולות והגה מתקשר, אשר מוציא כל חשק לנהיגה ספורטיבית ומעודד נהיגה רגועה במוד שיוט קבוע. תקשורת הגה היא רק רכיב אחד מני רבים, בטיב ההגה עצמו ובטיב הרכב. זה בוודאי לא רכיב שבא בגדר ייהרג ובל יעבור.

הנקודה העיקרית היא שרוב האנשים, לדעתי, מבלבלים שלא במודע תחושה, שהיא מושג אמורפי, עם נתונים אחרים. לא באמת מעניין את הנהג עם איזה גלגל הוא דרס את השנקל, אלא מה הוא עושה עם זה ואיך הוא מתרגם זאת ללגרום לרכב לעשות כרצונו. בפשטות - מיעוט בפעולות הגה ותיקונים. דהיינו - דיוק, ודיוק ותחושה אינם היינו הך. אם יוצאים מתוך הנחת שינויי המשקל אז שוב, הגענו למשקל. המשקל, אגב, הוא הרבה פעמים לא יותר מגורם מרסן על מנת שלא לסובב את ההגה יותר מדי בהפניה הראשונית ובשל כך אנשים הנהנים מנהיגה ספורטיבית מעדיפים הגה כבד יותר. נקודת המוצא לא צריכה להיות האם ההגה נותן להרגיש כל דבר שקורה מתחתיו. הרבה מזה לא מעניין ומפריע לעתים. ההגה צריך לאפשר נהיגה מדוייקת ככל האפשר. לדוגמא - לאון FR חדשה, הגה חשמלי שזכה להרבה ביקורת. ברצף פניות די חריף (ועל פני כמה "מקצים") לא נזקקתי ולו פעם אחת לתיקון לאחר האינפוט הראשוני ותיקוני החלקות, על פי הצורך, התבצעו בתנועות קצרות ומדודות. ההגה עשה את עבודתו. אז נכון שהוא קל ומלאכותי במהירות "עירונית" אבל when push came to shove הוא תפקד היטב, וזה מה שחשוב באמת.

זה לא מדוייק, אם כי טעות נפוצה. קיים חיבור ישיר בין ההגה לגלגלים, גם במכוניות המצויידות בהגה חשמלי. נכון לעת זו יש איסור, כמדומני, על הגאים drive-by-wire, דהיינו ללא קשר מכאני ישיר בין גלגלים לגלגל ההגה. כל השוני הוא הנעת התגבור - הידראולית או חשמלית. הקשר קיים גם קיים! על פי ההגיון שבטענתך גם הגה הידראולי אינו בעל קשר ישיר, שכן יש גורם מתווך או מעמעם, אם תרצה. יתרה מזאת, כל הגה הממיר תנועתו לסיבוב הגלגל בכל אמצעי שהוא הוא בעל קשר עקיף על פי הגיון זה, או כל הגה שהוא לא של אופניים/אופנוע. לעניין משקל, הטענה שלך נכונה חלקית - אם ניקח לדוגמא את ה-156 למול ה-159, הרי שב-159 ההגה מרגיש כבד יותר וגם מתקשר יותר, אבל מאידך זהו רכב שונה בתכלית, עם יחס היגוי אחר ומתלים אחרים. באיביזה קופרה, למשל, ההגה כבד אך קשה להאשים אותו בתקשורת יתרה.

ציטוט: תקשורת הגה היא היכולת של ההגה להעביר לנהג את המידע המדויק ביותר באשר לכמות העומס על הגלגלים. המידע מועבר לנהג באמצעות שינוי במשקל ההגה כתלות בעומס ואיך תגדיר זאת? שינוי משקל ממשקל ההגה ב-idle לעומת משקלו תחת X עומס? אם נקבל את מה שאמרת, אז הגה חשמלי שיתוכנת היטב לשנות את תגבורו בהתאם לפרמטרים מוגדרים מראש של עומס עדיף עשרות מונים על הגה הידראולי או הגה שאינו מתוגבר, בשל האפשרות לתכנת את שינוי המשקל ולהגיע לתוצאה הרצויה. ויש מספיק אנשים, גם בארץ, שיוכלו לתכנת כל הגה קיים שיבצע זאת. עומס, ד"א, הוא גם לוחמת הגה תחת האצה כשהגלגלים מופנים ברכב הנעה קדמית חזק. זוהי תחושה שדווקא עדיף לנטרל. גם כאן הגה חשמלי ניתן לתכנות ועדיף, לכאורה. בקיצור, תחושה מהגדרתה אינה מדידה. גם שמיעה וראיה, שנמדדים, לכאורה, מסתמכים על פידבקים מהנבדק, הכפופים לנקודת מבט ותפיסה אישית.

אתה סותר את עצמך. מחד אתה טוען שזה לא דבר סובייקטיבי ומאידך טוען כי כל אחד "ירגיש בהבדל". זה דבר והיפוכו. תקשורת הגה אינה ניתנת למדידה ועל כן היא סובייקטיבית גרידא. איך, לדתך, תמדוד תקשורת?

גם תקשורת נקבעת באמצעים מכאניים, לא מאגיים - נאבות , זרועות מתלה, זוויות מתלה - כל זה משפיע לא פחות ולעתים אף יותר מתגבור (נוטים לייחס יותר מדי תכונות שליליות, לדעתי, לתגבור חשמלי וזה השתרש עמוק מדי במדיה ובתודעה של חובבי הרכב). הנקודה היא שחוויית ההיגוי נקבעת על ידי פרמטרים רבים ותחושת ההגה, כמו שאמר רוני, לא תעזור הרבה אם כל היתר גרוע. גם תחושה יכולה להיות עודפת וכמות מסרים מוגזמת תקשה להבחין בין המוץ לתבן. לעניין יחס היגוי, ברור שאין יחס טוב או לא, אבל תסכים שברכב ספורטיבי, ככלל אצבע, הגה קצר יותר יתרום ליכולת ההפניה ועדיף להתרגל להגה קצר במהירות גבוהה (באם היחס קבוע) מאשר לסבול מיחס ארוך בקטעים המעניינים. בכל אופן, הנתון של יחס ההיגוי תורם הרבה יותר לחובב הרכב מאשר נתון של סיבובים מנעילה לנעילה, גם בהקשר של מהירות וגם, להבדיל, בקוטר הסיבוב. כך, למשל, אלפא 156, עם 1:13.8 ו-2.1 סיבובים בין נעילות מפנה את הגלגל 24 מעלות לכל כיוון. E46, עם כ-1:15 ו-3.4 סיבובים בין נעילות מפנה כל גלגל כ-40 מעלות לכל כיוון ומשיגה קוטר סיבוב מעולה עם בסיס גלגלים של 2.73.

דיוק, למשל. לא פחות חשוב מתקשורת. יחס היגוי קצר לתגובה מהירה יותר (פרמטר חשוב בהרבה מהמספר הסתמי של סיבובים בין נעילות) מתחת ל-1:15 יהיה מבורך, אם כי בפורשה, למשל, הוא ארוך יחסית - 1:16.9 ב-996.

צריכת הדלק - כ-6 ק"מ/ל' בעיר (בעיר נתוני היצרן מדוייקים להפליא), כ-10 ק"מ/ל' בחוץ. הממוצע בין 7 ל-5.7 ק"מ/ל'. המשולשים, אגב, יקרים מאד. אצל היבואן 4 משולשים יגיעו בכיף לקרוב ל-8K, ניתן להשיג בפחות. האחזקה של הרכב בפירוש לא זולה. טיפול בסיסי (שמן+פילטר) מסובך יותר מהרגיל עקב גישה לא נוחה לפילטר (יותר שעות עבודה). הטיימינג די יקר, אבל גם ב-TS הוא לא זול. חלקים המשותפים עם דגמי פיאט זולים, אבל הם מעטים בשהוואה ל-145/6, למשל. חלקים ייחודיים יקרים, אלא אם מייבאים מחו"ל. ה-MAF (מד זרימת אוויר) גם ידוע כחלק שנוטה לשבוק. בארץ - 3,100 ש"ח. באנגליה - 145 ליש"ט. אשמח לעזור במה שאוכל.

הערותיי בירוק לעיל.

תגובה קצרה ביותר: אתה שוב טועה ומטעה לגבי ה-NCAP. בובות ריסוק יש לכל יצרן, כל יצרן שמכבד את עצמו בפן הבטיחותי מבצע קדם מבחנים משלו. ריסוק רכב ברכב עדיין אינו מבחן רשמי של NCAP. לגבי כבישים מהירים ואחרים - שאלת לגבי ההגדרה שלי, עניתי לך. מכאן ועד לרמזורים בכביש 40 הדרך מאד ארוכה. לגבי התנשאות וכדומה - אתה שוב קובע או מנסה לקבוע לי מה אני רואה או מוכן לראות. אני לא רואה חו"ל, הרבה יותר חשוב לי איך אני אחיה כראוי כאן, היכן שאני מתכוון להמשיך לחיות. אכן יש לי שיטה מהפכנית לשיפור מצב הכבישים. היא נקראת חינוך ושינוי נקודת השקפה. ראש פתוח. הבעיה עם השיטה שהיא לוקחת בדרך כלל זמן רב, וכשנתקלים באטימות והתבצרות בעמדות כמו כאן, זה לוקח אף יותר. לעניין כוס קפה - anytime.

קודם כל, מבחן ה-64 קמ"ש מתבצע בעצם נייח אם כי אכן הוא offset. המבחן שהבאת הוא לא המבחן של ENCAP, אלא מבחן פרטי של היצרן לצורכי פרסום. אל תטעה אחרים בשל ולמען ערכיך, טובים הם בעיניך ככל שיהיו. ברור מאליו שככל שתסע לאט יותר יהיה לך יותר זמן תגובה, אבל גם ברור שאין לך כל קריטריון ברור לקבוע מה לאט ומה מהר. מדוע באירופה הממוצע הוא בין 120 ל-140 ובארץ 90? בגלל הקלישאות על מצב הכבישים? ברוב הכבישים הבינעירוניים בארץ (דו מסלוליים) אין כל מניעה לקבוע מהירות מותרת של 130 קמ"ש מבחינת מצבם, ואף יותר בכביש 6, שם גם המהירות הממוצעת בפועל גבוהה מכך. קביעת המהירות המותרת היא שרירותית והמספר 90, נכון למציאות העכשווית, מצוץ מן האצבע. לשאלתך, הכוונה בכביש חיפה - תל אביב בהגדירי אותו כדרך מהירה הוא מבחן המעשה. המדובר בכביש אשר לכל אורכו (גלילות - חיפה דרום) קיים פס הפרדה ובו שני נתיבים ובקטעים מסויימים אף יותר לכל כיוון וללא אף רמזור. דהיינו - כביש בטוח לנסיעה מהירה. לעניין הנימוק שלך, ואני מצטט, "אולי אני דמגוג זול, אך אני דמגוג זול שאוהב את החיים שלי ומשתדל לשמור גם על שלך" הרי שהוא פטרנליסטי ומתנשא. מי שמך?! אני יכול להבין שמנסיונך במד"א אתה רואה בדבריך משום שליחות אבל אתה מתקשה להבין שהנימוק נכשל ולו בכך שהוא מתעלם מעובדה מאד בסיסית והיא שאתה רואה רק את מקרי הקצה, בעוד רוב רובם של המקרים אינו מגיע כלל לטיפולך בכובעך זה. תחשוב גם על זה לפני שאתה קובע לאחרים מה טוב להם. דבר נוסף - אתה לוקח ומונה רשלנות של מספר גורמים נכבד בנוף התחבורתי הישראלי אך מטיל את האחריות הסופית ואת ההגבלה על הנהג בלבד וזהו חיפוש המטבע מתחת לפנס (או הממל"ז) בהגדרתו המילונית.

זה לא ניסיון להכשלה, זה ניסיון לראות אותך מתמודד עם מצב לא סטנדרטי. ~30 שיעורים ילמדו אותך, תרצה או לא תרצה, לתפעל כלי רכב מנועי ולהזיזו ממקום למקום. אשרי הטסטר שמנסה לראות אם אתה יודע לעשות גם משהו מעבר.

מה שאני הבנתי זה שלא היית ערוך לפניה ימינה ובשל כך לקח לך זמן לבחור את דרך הביצוע, כשבסופו של דבר "נאלצת" להידחף ברגע האחרון תוך הפרעה לאלה שנסעו אחריך, דבר שהתאפשר לך אך ורק בשל טוב לבו של נהג אחר. זו אולי לא סיבה לטסטר להכשיל אותך, אבל בהחלט מצביע על חוסר ריכוז בנהיגה ועל היעדר "חוכמת כביש" שבאה משני מקורות - ניסיון (שלא יכול להיות לך, לפחות לא באופן חוקי) ודרך ארץ. עוד דבר, למה לכתוב "ק'שה"? אין גרש אחרי האות "ק", אלא אם האקדמיה תיקנה את זה בזמן האחרון

אם נסעת 40-50, שזה לא מהר, ושמעת צפירות סימן שלא הסתכלת במראות לפני שהאטת. אולי בכלל לא היית צריך להאט בשלב זה, אלא פשוט לבחון את המצב, למצוא פרצה ולהשתלב. ההרגל המגונה של קודם להאט ואחר כך לחשוב הוא פשוט מטרד לכל משתמשי הכביש ונפוץ מאד, משום מה, על כבישינו. ודרך אגב, לעבור טסט, ראשון או אחר, זה לא מאד קשה. כללי המשחק ברורים מאד, פשוט צריך לפעול על פיהם. מה שבאמת קשה זה לנהוג טוב.

מה שלא ברור בדבריו של סיימון, יותר נכון די ברור, הוא שהוא מתעלם מדבר בסיסי ביותר - מהירות של ~ 100 קמ"ש היא לא מהירות בה יש סיכוי טוב שרק תיפצע. לא נערך אף מבחן ריסוק, לפחות לא כזה שתוצאותיו מובאות בפני הציבור הרחב, במהירות כזו. מבחן הריסוק שנחשב לקשה ולעיקרי, החזיתי, נערך במהירות של 64 קמ"ש. כ-40 קמ"ש מתחת למהירות שטענת לבטוחה, פחות או יותר. עד לפני כמה שנים הנתון היה גם 58 קמ"ש, דרך אגב. לפיכך, ברור שהגבלת המהירות היא שרירותית ולא קשורה לנתון סטטיסטי זה או אחר. אין מאחוריה כל רציונל בטיחותי שהוא אלא, כאמור, פטרנליזם, רצון להשליט סדר מסויים (הגיוני או לא זו, בין היתר, מהות הוויכוח שלנו) והרצון לגבות מיסוי עקיף.

הערותיי בירוק לעיל. קשה להאמין שגם בפורום מוטוריקה כגון זה עדיין אנשים קונים פרופגנדה ולא פותחים את הראש. אין כל הצדקה בהגבלת מהירות באיזורים שאינם מועדים לפורענות (וכבישים בינעירוניים ישרים אינם כאלה, להבדיל ממשעולי הרים למיניהם ואזורים בעלי ריכוז אוכלוסייה) פרט לפטרנליזם ו/או גביית מיסוי עקיף. לכסות את זה באיצטלה של מלחמה בתאונות או דאגה לשלום הציבור זה נאיבי במקרה הטוב וזלזול באינטלגנציה בכל מקרה.

איש מכירות של יצרן מתחרה, עם רכב שמהווה תחרות ישירה (סוויפט) - מה ציפית שהוא יגיד לך, תקנה את הגרנדה פונטו? כמו כל דבר שיגיד איש בעל עניין כלשהו, תבדוק בעצמך (נסיעת מבחן).

האקזמפלר הספציפי נדיר כי הוא ה-156 דיזל היחיד בארץ ואחד מ-3 הספורטוואגונים בלבד (שני האחרים GTA, האחד סלספיד והשני ידני).

הג'ימני לא פונה לאותו קהל של רוכשי הג'יפונים העירוניים. הוא פונה לרוכשי רכבי שטח, עם התחשבות מינימלית בנסיעה בכביש. ככזה ובמחירו ובעלויות האחזקה שלו אין לו מתחרים. לפותח השרשור - החסרונות שציינת אינם חסרונות עבור רוכשי הג'ימני. מערך השיקולים שלהם שונה לחלוטין.

טלפון לבית המשפט לא יעזור, תצטרך לכתוב בקשה לדחיית מועד דיון. לא כ"כ סביר שתקבל תשובה בטלפון ואם לא תרצה לחכות לדואר, תתעדכן במרכז המידע הטלפוני (02-6593333) או באתר האינטרנט של בתי המשפט(www.court.gov.il). לעניין דחייה מסיבה רפואית - רוב האישורים הרפואיים כוללים תניה לפיה הם אינם תקפים עבור מוסדות משפטיים. אם תרצה לדחות מסיבה רפואית, תצטייד באישור מתאים.

הקורס שעשיתי בזמנו (לפני קרוב ל-5 שנים) ב"מסלולים" גמר לי את הקדמיים. בקורס שעשיתי ב"אלטרנתיבי" היה פתרון נחמד לקטע הזה - תרגולי הבלימה היו ברטוב. גם יותר מיומנות וגם פחות בלאי לצמיגים.

NMP - הכוונה שלי הייתה שהתנהגות מרשימה לא חייבת להיות מהנה. מה שצריך ברינג (או בכל מסלול אחר) זה מהירות פניה ומשיכה טובה, לא כיף.

מבחינת הישג הנדסי - המיני המקורית ומקלארן F1 (איך אף אחד עוד לא הזכיר את היצירה הזאת?!), כל אחת בתחומה. מבחינת היותן אייקון - שוב המיני, E-טייפ, לוטוס 7 על נגזרותיה המרובות, דיפנדר וריינג' רובר.

הקשר בין השראה, או כיף, אם תרצה, לבין יכולת לדפוק זמני הקפה קטן ממה שרוב האנשים חושבים.

משתתף בצערכם. שלא תדעו עוד צער.