Who_Cares

3 דלתות פחות נוח, בשביל הפעמים הבודדות שיושבים הילדים מאחור.

אז אבקש למקד את הדיון לשאלה הזו: בתקציב דומה אפשר צרפתית משנתון גבוה או איביזה/מאזדה שנתיים-שלוש זקנה יותר. על מה ממליצים ללכת ולמה? כרגע מסתמן שאין כמעט היצע בגזרה הידנית, אז הכיוון הוא אוטומטית לצערי

מהשרשור הזה נראה שאין מה לצפות מהאיביזה לצריכה טובה יותר מ-13-14 בנסיעה הררית. הבעיה שאין היצע משמעותי של ידניות ולכן אני מתחיל לפזול גם לאוטומטיות. בגזרה הזו - מתלבט באמת בין צרפתית יותר משנתון 18-20 (שאולי גם טיפה יותר חסכונית?), לבין מאזדה/איביזה משנתון 15-17. מה דעתכם?

לגבי הפיג'ו 1.2 טורבו התכוונתי לאוטומט. באופן כללי יש לי נטיה לידני אבל לא פוסל גם אוטומטית אם תהיה אופציה ראויה. הדאצ'יה הרגישה לי פחות נוחה ומאובזרת. איך תריכת הדלק של האיביזה והמאזדה? מה הכוונה שהקקטוס ישנה מדי לתקציב?

הי, בשנים האחרונות נהגתי על 208 דיזל וזה היה הרכב הכי כיף שהיה לי. חזק, חסכוני, נוח בטירוף. לצערי, הלך לעולמו בעקבות תאונה והגיע הזמן לחפש מחליף. הדרישות: 1. אחזקה נוחה. מוכן לדרישות טיפול כדי לשמור על אמינות. 2. נוח לנהיגה. רוב מוחלט של הנסיעות הן של הנהג לבד, מעט מאוד עם נוסע-שניים. 3. נמרץ - נהיגה בעיקר בינעירונית הררית. לא רוצה עגלה. 4. חסכוני - מיועד לנסיעה של כ-20KKm בשנה, מחפש צריכה של 14-15 ק''מ לליטר לפחות. 5. ידני יתרון, לטובת הנאה מהנהיגה. הכיוון הוא לסגמנט של סופר מיני, המיני קטנות חולשות מדי, משפחתיות יקרות יותר ואין צורך במרווח שהן נותנות. האינסטינקט היה לחפש 208 דיזל חלופית, אבל לובינסקי הפסיקו להביא אותן ב-2018 ויש מעט מאוד חתיכות כאלה. 208 עם מנוע 1.2 טורבו גם נראית מעניינת, שנתון 2017-19 נכנס בתקציב. מכיר את הסיפור עם הרצועה ומודה שאפילו בתור בעלים מרוצה של פיג'ו זה קצת מרתיע. קליאו גם אופציה, הידנית בשנתונים 19-20 בתקציב, או האוט' 17-18. החשש הוא כמובן ממחלות של רנו (יש לי ניסיון לא טוב בעבר, אבל בהחלט ייתכן שנפלתי על לימון). מחפש עוד אופציות שיענו על הצרכים - חזק, חסכוני ונוח. i20, ספייסטאר, מאזדה2, איביזה, סוויפט מרגישות לי נחותות בפרמטרים האלה, אני טועה? תודה מראש למי שיוכל לעזור לי

זה כן 3, באפליקציה יש 10.

אני מתבלט אם הכי גרוע זה שהרכב בכלל לא שלו או שהרכב עבר תאונה קשה בתחילת חייו, שוקם ונמכר כחדש... אפשר להוציא דוח תביעות ביטוח כדי למזער את הסיכון שמדובר באפשרות השניה, ולבקש לראות תעודה מזהה של מי שרשום כבעל הרכב בשביל האפשרות הראשונה. אפשר גם להוציא כפל רישיון עדכני מהעמדות האוטומטיות כדי לוודא שלא מדובר בהפקדת סוחר.

איך קקטוס עזור פה? גם הסטפווי במקור עם 5 שנות אחריות, ולקקטוס מקבילה ישארו רק שנתיים ..וחצי כמו לסטפווי - רק שהיא תעלה 15 אלף יותר. לגבי היציבות של הסטפווי, זה באמת משהו חריג? ממה זה נובע?

תודה למי שהגיב עד כה, ברור לי שה208 הוא רכב מוצלח יותר, הדבר האחרון שמחזיק אותי לכיוון הסטפווי הוא האחריות הארוכה יותר וההוצאה הראשונית הנמוכה יותר - משמע שאני פחות חשוף לנזקי ירידת הערך שאין ביכולתי לצפות אותה... בעצם ההתלבטות היא בין שקט נפשי (סטפווי) לבין איכות הרכב והנהיגה (208 ) אם יש למישהו עוד תובנות שיכולות לעזור לי.. האם יש מקום לחשוש מתקלות ב208 לאחר תום האחריות? שוב תודה

זו בהחלט הייתה אופציה מעניינת עבורי - רק שההיצע מאוד מצומצם ולא מצאתי משהו שנכנס לי בתקציב לצערי.. אני צריך דעות בנוגע לשני הרכבים שתיארתי.

לילה טוב, זקוק לרכב חסכוני ואמין לנסועה הררית של 32KKM - אני מגיע לישורת האחרונה עם שני רכבי דיזל ידניים: 1. סטפווי, 7/2016, 70KKM, אחריות לעוד שנתיים וחצי, 40 אלף ש"ח. 2. פיג'ו 208, 55KKM, אחריות לעוד שנה, 50 אלף ש"ח. ממה שיצא לי לבדוק ולהרגיש, שני הרכבים במצב טוב, בלי תאונות או תקלות. הפיג'ו יותר נוח ומאובזר ואמור להיות גם קצת יותר חסכוני ובאופן כללי מרגיש יותר אוטו מבחינת איכות החומרים. לתחושתי הרכב הרגיש גם קצת שמור יותר. לרעתו - הרגיש כאילו רצועת הכוח היעילה של המנוע קצרה מאוד מה שידרוש פעילות מוגברת של ההילוכים. הסטפווי יותר זול בקניה ומגיע עם תקופת אחריות ארוכה יותר לטובת השקט הנפשי... מבחינת האחזקה - לפיג'ו טיפולים כל 15KKM לעומת 20KKM בסטפווי אבל ידרוש החלפת טיימינג יקרה בעוד שנתיים בערך (בפיג'ו רק ב165KKM או 10 שנים). על מה הייתם הולכים ולמה? תודה לכל העונים

הי. אז הבוקר נהגתי שוב על הסטפווי דיזל, והיה בסה''כ בסדר. המזגן נתן עבודה, והמנוע עוצמתי ומורגש. תכל'ס הוא נותן עבודה, והדבר היחיד שהפריע לחויה היה רעשי הרוח החזקים החל מ90 קמש. בשקלול כולל הרכב די סבבה והיתרון של המחיר והאחריות די משמעותי. אם נתמקד רק בדיזל, אז מולו ניצבים הדיזלים של לובינסקי - 208/קקטוס שלפי הבנתי אמורים לספק חיסכון בדלק יחד עם חווית נהג טובה ונוחה יותר, אבל החיסרון שלהם הוא במחיר ובהיעדר אחריות. עד כמה נראה לכם קריטי העניין של אחריות לרכב בן 2-3? האם שווה להתפשר על הנוחות בשביל זה ובשביל חיסכון במחיר הקנייה (אבל עלייה בצריכת הדלק)?

ממה שהתרשמתי, הרנו אסטייט ממש לא נפוץ וגם משמעותית יותר יקר אז לא נראה לי שהוא יכול להיות אופציה ריאלית. לגבי הקקטוס - יכולה אכן להיות אופציה מעניינת. החיסרון לעומת האפשרויות האחרות הוא שהמחיר שמבקשים על המעט שמוצגות למכירה הוא בסביבות ה-60, קצת מעל התקציב שלי, והאחריות שנשארה למודל 2016 היא סביב השנה בלבד. האם אני יכול להניח שהיא תשמור על הערך שלה טוב יותר מאחרות? המזגן בקליאו הוא כמו המזגן בסטפווי דיזל או כמו בסטפווי בנזין?

שלום לכולם, בהמשך לשרשור הקודם, אני מחפש רכב חסכוני לנסיעה של 30K ק''מ בשנה, התקציב המתגבש הוא בסביבות 40-50 אלפי ש''ח. האופציות שלפניי הן: 1. דאצ'יה סטפווי דיזל, 2016-17, עם בערך 60-70 אלף ק''מ, והיתרון הגדול שאפשר להשיג עם אחריות לעוד שנתיים+-. החיסרון - נסעתי ברכב והוא מרגיש קצת ספרטני, ובנוסף אני חושש שהמזגן לא יענה על הצרכים שלי (ח-ם לי...) 2. פיג'ו 208- קשה להשיג דיזל, יש אחת-שתיים בלוחות. אם אמצא זה נשמע לי כמו פיתרון מועדף אבל יקר יותר. נסעתי בבנזין הידני והוא היה משמעותית יותר נוח מהסטפווי. מצד שני אין אחריות והמחיר גבוה יותר בסביבות 10k לרכבים עם נתונים דומים. האם אפשר להניח שהפער הזה יישמר גם במכירה של רכב דיזל בן 5-6 עם 150-170k ק''מ, או שרכבים כאלה נמכרים במחיר דומה בלי קשר ליצרן? גם אופציית הבנזין לא ירדה מהפרק, למרות שמרגיש לי שהוא יהיה קצת חלש מדי. 3. חשבתי על כיוון קצת אחר ולגמרי מחוץ לתקציב, אבל עם המימון הזול הוא בכל זאת עלה- קליאו חדשה 0.9 טורבו ידני, מחיר לניילונים 72. נראה שבהינתן המבצע הזה, ירידת הערך של רכב חדש מפחידה פחות (25-30 אלף ש''ח ב3 שנים? לרכב חדש באחריות זה יפה, לא?) ויש אחריות כמובן. הביצועים והצריכה מוצלחים פחות מהדיזל, אבל האבזור והנוחות יותר מאשר בסטפווי, ובדומה ל208 רק עם אחריות. אז מה דעתכם - נוחות מול אחריות? כוח ויעילות מול איבזור ואיכות חומרים? תודה מראש למי שיתפנה להתייחס ולסייע לי.

אני בהחלט מבין את ההיגיון שבזה, מצד שני סביר להניח שהשפעות הנסועה המרובה יגיעו בשלב מאוחר יותר - אחרי שתיגמר האחריות, לא?

מה אפשר לומר על האמינות של המנוע 1.56HDI של סיטרואן? על המנוע K9K של רנו אני שומע וקורא שאומרים שהוא אמין (בניגוד אמנם לחוויה שלי, אבל אני מוכן לקבל שנפלתי על לימון), האם אותו דבר אפשר לומר על המנוע של סיטרואן? ואם נשווה 3 מכוניות דיזל ידנית בתקציב של בערך 50K - פלואנס, סטפווי וC3 או קקטוס, לאיזה כיוון היית ממליץ ללכת? (בסטפווי שנתון 15-16, בסיטרואן וברנו שנתון 14-15)

בהמשך להודעה הקודמת שלי, מה אתם אומרים על הדיזל הידני של סיטרואן? יש קצת יותר אפשרויות מאשר המנוע של רנו

אז ככה, קודם כל, תודה לכל מי שהתייחס עד כה. אני מבין שרכבי מיני פצפונים לא יתנו לי כ"כ מענה. בינתיים נוסע על פיקנטו 1.2 אוט' כרכב חלופי - אמנם לא לגמרי עגלה כמו שחששתי אבל לא מרגיש לי הכיוון וכנראה לא נותן מענה לצורך ברכב חסכוני בתוואי נסיעה מאתגר, והכי חשוב - לא ממש נוח בנהיגה ארוכה. לא התנסיתי עדיין ברכב סופר מיני. בנוגע לרעיון לקנות דיזל חדשה, האמת שהייתי שמח לזה אבל זה כבר גבוה מעל התקציב שאני יכול לגייס, וירידת הערך בשנים הראשונות היא לא משהו שאני אצליח להכיל (מתוך תפיסה שההחזר החודשי אמור לכסות לפחות את ירידת הערך של הרכב). בגלל שקשה למצוא רכבי דיזל במצב טוב בתקציב שלי חשבתי לפתוח את הראש לרכבי טורבו בנזין קטנים שיוכלו לתת מענה לחיסכון בדלק בלי לאבד לגמרי את הנוחות וזמינות הכוח שבנהיגה. הניסיון שלי עם המגאן דיזל היה די אמביוולנטי - מצד אחד הוא היה חסכוני, נוח וחזק, אבל מצד שני הוצאות האחזקה היו הרבה מעבר למצופה (משהו כמו 40,000 ש"ח בארבע שנים, אמנם חלק מזה כשכר לימוד עד למציאת מוסך אמין...) האפשרות האוטומטית שלי הייתה לנסות לשחזר את היתרונות בתקווה להימנע מהחסרונות, ולחפש רכב דיזל עם ק"מ סביר. בתקציב של 30K אני חושש שזה קצת ריסקי. דוגמא אחת שנראית סבירה - פלואנס 2012. במקביל, אני מתחיל לחשוב להעלות את התקציב כדי לשפר את הסיכויים למצוא רכב במצב טוב יותר, מתוך תקווה שזה יוכל לעזור בצמצום עלויות האחזקה. (כמה לדעתכם אפשר להוריד במחיר לבחור הזה?) השאלה אם אעלה את התקציב לאזור ה-45K-50K (לא רואה איך אצליח להתמודד עם מימון גבוה מדי. להזכיר שיש לי כרגע בסביבות ה-15K פנויים), עדיף לחפש סופר מיני טורבו בנזין בת 2-3, או להמשיך בכיוון הדיזל עם סיכויים משופרים בשל התקציב? בהינתן שצריכת הדלק וזמינות הכוח של רכבי הטורבו-בנזין יתנו מענה לצרכים, השאלה המשמעותית היא האם הם יחזיקו מעמד בנסיעה מרובה או שהבלאי יהיה גבוה? כי הדיזל לכאורה אמור להתמודד עם העומס בלי להתפרק (רק לכאורה, כמובן..) שוב תודה על תשומת הלב ועל העזרה שלכם

הרכב עד כדי כך לא נוח? וגם, לאיזה סדרי גודל של צריכת דלק לצפות מהקליאו/208? התחלתי טיפה להסתכל על האיביזה, יש שם כ"כ הרבה גרסאות שהלכתי לאיבוד. איפה להתמקד ולמה?

תודה על התשובה המהירה. למי התכוונת במיני הידניות? מה לגבי איביזה? אשמח גם להתייחסות לגבי האמינות ועלויות האחזקה הצפויות, בהתחשב בנסועה הרבה. תודה

שלום לכולם, בשעה לא כ"כ טובה או מוצלחת, הרכב שלי ספג פגיעה לא נעימה והשמאי קבע אובדן להלכה. הרכב היה רנו מגאן דיזל ידני שנת 2008, קניתי לפני 4 שנים ונסעתי 130KKM - לזכותו יאמר שהיה מאוד חסכוני בדלק והיה נמרץ עם הרבה כוח זמין גם בעליות, מה שהפך את הנהיגה בו לדי מהנה. מצד שני הוצאתי לא מעט על תיקונים ותקלות, כנראה נפלתי על לימון משובח.. (מנוע + פעמיים רדיאטור ופעם אחת מאוורר לרדיאטור + קלאץ' + 3 מדחסים למזגן ופעם אחת מאייד + מלא דברים קטנים אחרים). עכשיו אני נאלץ לחפש רכב חדש. אני נוסע הרבה - בערך 35KKM בשנה בתוואי הררי רוב הזמן. אני זקוק לרכב חסכוני - גם בדלק, אבל לא פחות חשוב בתיקונים לאור ניסיון העבר. רוב הנסיעות הן לבד ולכן רלוונטי גם רכב קטן. ידני כמובן חזק בתמונה. מכיוון שתוואי הנסיעה שלי הררי ברובו - מחפש רכב שידע להתמודד יפה עם תנאי הדרך, ושלא ייחנק בעליות. לגבי התקציב, אני מאמין שאקבל מחברת הביטוח בערך 10K על הרנו, את התוספת אני מנסה למזער כמובן, אבל לא לקנות בזול מדי משהו שלא יספק את הצרכים. חשבתי על תקציב של 30K בסה"כ, עם אפשרות להגדלה קלה אם זה ישפר משמעותית את האפשרויות, ועדיפות לצמצום התקציב אם אפשר מבלי לפגוע יותר מדי במענה לצרכים. למרות שהיה מצופה ממני לסלוד לגמרי מהצרפתיות בעקבות הניסיון איתן, אני באופן מפתיע פתוח גם לכיוונים כאלה. ממה שהתחלתי לאסוף ולקרוא, עלו כאופציות i10, ספארק, סוויפט או פיקנטו שמרגיש לי שיאכזבו קצת בביצועים, ומכיוון הצרפתים - קליאו או סטפווי עם מנוע 0.9T, פג'ו 208. אשמח לעזרתכם המלומדת.

יש לי תיעוד של 3 טיפולים, שלא בוצעו במוסכי היבואן, אלא במוסך של הרץ. בטיפול 30 כתוב שהחליפו רפידות קדמיות, וביצעו חריטה לצלחות קדמיות. גם מופיע כוון בלם יד. חוץ מזה יש בשלושת הטיפולים החלפת מסננים ושמנים, וב-45 גם מגבים ושוב כוון בלם יד.

האמת - צודק, זה נשמע יותר הגיוני. בינתיים התברר לי שבשל אי הבנה כבר שמו את הגודרייד . אז עכשיו נשאר לגמור אותם ולהתקדם הלאה. חוזר לבדיקה - אין שם עוד שום דבר חשוב? כל היתר כסת"חים?

ברור לי שאלו לא צמיגים להישאר איתם לאורך זמן. בכל מקרה, אשדרג עצמאית בלי להיות כבול לפנצ'ריה ספציפית. את הגודרייד אשמור למקרה הצורך או שאזרוק באיזו פירוקייה..

כמה גרוע הגודרייד? ראיתי שאפשר לקנות את המישלין פרמסי ב450 ש"ח לצמיג. אז הזיכוי על גודרייד הוא בעצם רק 150 ש"ח. חשבתי שאולי בזיכוי כזה עלוב כבר עדיף שכבר ישימו גודרייד, ואשדרג עצמאית לטויו/GOODYEAR. זה ייצא כמעט אותו מחיר עבורי, ואוכל להשתמש בצמיגים הנחותים במקרה הצורך..