Who_Cares

3 דלתות פחות נוח, בשביל הפעמים הבודדות שיושבים הילדים מאחור.

אז אבקש למקד את הדיון לשאלה הזו: בתקציב דומה אפשר צרפתית משנתון גבוה או איביזה/מאזדה שנתיים-שלוש זקנה יותר. על מה ממליצים ללכת ולמה? כרגע מסתמן שאין כמעט היצע בגזרה הידנית, אז הכיוון הוא אוטומטית לצערי

מהשרשור הזה נראה שאין מה לצפות מהאיביזה לצריכה טובה יותר מ-13-14 בנסיעה הררית. הבעיה שאין היצע משמעותי של ידניות ולכן אני מתחיל לפזול גם לאוטומטיות. בגזרה הזו - מתלבט באמת בין צרפתית יותר משנתון 18-20 (שאולי גם טיפה יותר חסכונית?), לבין מאזדה/איביזה משנתון 15-17. מה דעתכם?

לגבי הפיג'ו 1.2 טורבו התכוונתי לאוטומט. באופן כללי יש לי נטיה לידני אבל לא פוסל גם אוטומטית אם תהיה אופציה ראויה. הדאצ'יה הרגישה לי פחות נוחה ומאובזרת. איך תריכת הדלק של האיביזה והמאזדה? מה הכוונה שהקקטוס ישנה מדי לתקציב?

הי, בשנים האחרונות נהגתי על 208 דיזל וזה היה הרכב הכי כיף שהיה לי. חזק, חסכוני, נוח בטירוף. לצערי, הלך לעולמו בעקבות תאונה והגיע הזמן לחפש מחליף. הדרישות: 1. אחזקה נוחה. מוכן לדרישות טיפול כדי לשמור על אמינות. 2. נוח לנהיגה. רוב מוחלט של הנסיעות הן של הנהג לבד, מעט מאוד עם נוסע-שניים. 3. נמרץ - נהיגה בעיקר בינעירונית הררית. לא רוצה עגלה. 4. חסכוני - מיועד לנסיעה של כ-20KKm בשנה, מחפש צריכה של 14-15 ק''מ לליטר לפחות. 5. ידני יתרון, לטובת הנאה מהנהיגה. הכיוון הוא לסגמנט של סופר מיני, המיני קטנות חולשות מדי, משפחתיות יקרות יותר ואין צורך במרווח שהן נותנות. האינסטינקט היה לחפש 208 דיזל חלופית, אבל לובינסקי הפסיקו להביא אותן ב-2018 ויש מעט מאוד חתיכות כאלה. 208 עם מנוע 1.2 טורבו גם נראית מעניינת, שנתון 2017-19 נכנס בתקציב. מכיר את הסיפור עם הרצועה ומודה שאפילו בתור בעלים מרוצה של פיג'ו זה קצת מרתיע. קליאו גם אופציה, הידנית בשנתונים 19-20 בתקציב, או האוט' 17-18. החשש הוא כמובן ממחלות של רנו (יש לי ניסיון לא טוב בעבר, אבל בהחלט ייתכן שנפלתי על לימון). מחפש עוד אופציות שיענו על הצרכים - חזק, חסכוני ונוח. i20, ספייסטאר, מאזדה2, איביזה, סוויפט מרגישות לי נחותות בפרמטרים האלה, אני טועה? תודה מראש למי שיוכל לעזור לי

זה כן 3, באפליקציה יש 10.

אני מתבלט אם הכי גרוע זה שהרכב בכלל לא שלו או שהרכב עבר תאונה קשה בתחילת חייו, שוקם ונמכר כחדש... אפשר להוציא דוח תביעות ביטוח כדי למזער את הסיכון שמדובר באפשרות השניה, ולבקש לראות תעודה מזהה של מי שרשום כבעל הרכב בשביל האפשרות הראשונה. אפשר גם להוציא כפל רישיון עדכני מהעמדות האוטומטיות כדי לוודא שלא מדובר בהפקדת סוחר.

איך קקטוס עזור פה? גם הסטפווי במקור עם 5 שנות אחריות, ולקקטוס מקבילה ישארו רק שנתיים ..וחצי כמו לסטפווי - רק שהיא תעלה 15 אלף יותר. לגבי היציבות של הסטפווי, זה באמת משהו חריג? ממה זה נובע?

תודה למי שהגיב עד כה, ברור לי שה208 הוא רכב מוצלח יותר, הדבר האחרון שמחזיק אותי לכיוון הסטפווי הוא האחריות הארוכה יותר וההוצאה הראשונית הנמוכה יותר - משמע שאני פחות חשוף לנזקי ירידת הערך שאין ביכולתי לצפות אותה... בעצם ההתלבטות היא בין שקט נפשי (סטפווי) לבין איכות הרכב והנהיגה (208 ) אם יש למישהו עוד תובנות שיכולות לעזור לי.. האם יש מקום לחשוש מתקלות ב208 לאחר תום האחריות? שוב תודה

זו בהחלט הייתה אופציה מעניינת עבורי - רק שההיצע מאוד מצומצם ולא מצאתי משהו שנכנס לי בתקציב לצערי.. אני צריך דעות בנוגע לשני הרכבים שתיארתי.

לילה טוב, זקוק לרכב חסכוני ואמין לנסועה הררית של 32KKM - אני מגיע לישורת האחרונה עם שני רכבי דיזל ידניים: 1. סטפווי, 7/2016, 70KKM, אחריות לעוד שנתיים וחצי, 40 אלף ש"ח. 2. פיג'ו 208, 55KKM, אחריות לעוד שנה, 50 אלף ש"ח. ממה שיצא לי לבדוק ולהרגיש, שני הרכבים במצב טוב, בלי תאונות או תקלות. הפיג'ו יותר נוח ומאובזר ואמור להיות גם קצת יותר חסכוני ובאופן כללי מרגיש יותר אוטו מבחינת איכות החומרים. לתחושתי הרכב הרגיש גם קצת שמור יותר. לרעתו - הרגיש כאילו רצועת הכוח היעילה של המנוע קצרה מאוד מה שידרוש פעילות מוגברת של ההילוכים. הסטפווי יותר זול בקניה ומגיע עם תקופת אחריות ארוכה יותר לטובת השקט הנפשי... מבחינת האחזקה - לפיג'ו טיפולים כל 15KKM לעומת 20KKM בסטפווי אבל ידרוש החלפת טיימינג יקרה בעוד שנתיים בערך (בפיג'ו רק ב165KKM או 10 שנים). על מה הייתם הולכים ולמה? תודה לכל העונים

הי. אז הבוקר נהגתי שוב על הסטפווי דיזל, והיה בסה''כ בסדר. המזגן נתן עבודה, והמנוע עוצמתי ומורגש. תכל'ס הוא נותן עבודה, והדבר היחיד שהפריע לחויה היה רעשי הרוח החזקים החל מ90 קמש. בשקלול כולל הרכב די סבבה והיתרון של המחיר והאחריות די משמעותי. אם נתמקד רק בדיזל, אז מולו ניצבים הדיזלים של לובינסקי - 208/קקטוס שלפי הבנתי אמורים לספק חיסכון בדלק יחד עם חווית נהג טובה ונוחה יותר, אבל החיסרון שלהם הוא במחיר ובהיעדר אחריות. עד כמה נראה לכם קריטי העניין של אחריות לרכב בן 2-3? האם שווה להתפשר על הנוחות בשביל זה ובשביל חיסכון במחיר הקנייה (אבל עלייה בצריכת הדלק)?

ממה שהתרשמתי, הרנו אסטייט ממש לא נפוץ וגם משמעותית יותר יקר אז לא נראה לי שהוא יכול להיות אופציה ריאלית. לגבי הקקטוס - יכולה אכן להיות אופציה מעניינת. החיסרון לעומת האפשרויות האחרות הוא שהמחיר שמבקשים על המעט שמוצגות למכירה הוא בסביבות ה-60, קצת מעל התקציב שלי, והאחריות שנשארה למודל 2016 היא סביב השנה בלבד. האם אני יכול להניח שהיא תשמור על הערך שלה טוב יותר מאחרות? המזגן בקליאו הוא כמו המזגן בסטפווי דיזל או כמו בסטפווי בנזין?

שלום לכולם, בהמשך לשרשור הקודם, אני מחפש רכב חסכוני לנסיעה של 30K ק''מ בשנה, התקציב המתגבש הוא בסביבות 40-50 אלפי ש''ח. האופציות שלפניי הן: 1. דאצ'יה סטפווי דיזל, 2016-17, עם בערך 60-70 אלף ק''מ, והיתרון הגדול שאפשר להשיג עם אחריות לעוד שנתיים+-. החיסרון - נסעתי ברכב והוא מרגיש קצת ספרטני, ובנוסף אני חושש שהמזגן לא יענה על הצרכים שלי (ח-ם לי...) 2. פיג'ו 208- קשה להשיג דיזל, יש אחת-שתיים בלוחות. אם אמצא זה נשמע לי כמו פיתרון מועדף אבל יקר יותר. נסעתי בבנזין הידני והוא היה משמעותית יותר נוח מהסטפווי. מצד שני אין אחריות והמחיר גבוה יותר בסביבות 10k לרכבים עם נתונים דומים. האם אפשר להניח שהפער הזה יישמר גם במכירה של רכב דיזל בן 5-6 עם 150-170k ק''מ, או שרכבים כאלה נמכרים במחיר דומה בלי קשר ליצרן? גם אופציית הבנזין לא ירדה מהפרק, למרות שמרגיש לי שהוא יהיה קצת חלש מדי. 3. חשבתי על כיוון קצת אחר ולגמרי מחוץ לתקציב, אבל עם המימון הזול הוא בכל זאת עלה- קליאו חדשה 0.9 טורבו ידני, מחיר לניילונים 72. נראה שבהינתן המבצע הזה, ירידת הערך של רכב חדש מפחידה פחות (25-30 אלף ש''ח ב3 שנים? לרכב חדש באחריות זה יפה, לא?) ויש אחריות כמובן. הביצועים והצריכה מוצלחים פחות מהדיזל, אבל האבזור והנוחות יותר מאשר בסטפווי, ובדומה ל208 רק עם אחריות. אז מה דעתכם - נוחות מול אחריות? כוח ויעילות מול איבזור ואיכות חומרים? תודה מראש למי שיתפנה להתייחס ולסייע לי.

אני בהחלט מבין את ההיגיון שבזה, מצד שני סביר להניח שהשפעות הנסועה המרובה יגיעו בשלב מאוחר יותר - אחרי שתיגמר האחריות, לא?