בשנת 2000 קנינו קאוואליר חדשה לאחר מתיחת פנים.
למה?
* היה נוח לנו מאוד מבחינת מרווח
*מושבים קדמיים מעולים - חסרי אחיזה אבל מאוד רכים
*מנוע 2200 שמאיץ יפה גם בסל"ד נמוך
*מראה חיצוני
*מזגן מקפיא!
הרכב כיום ב140 אלף ק"מ, אין ולא הייתה מעולם שום בעיה ,וזה גם לא נראה כאילו הולכת להיות.
הרכב משרת אותנו נאמנה כבר 7 שנים.
וכבר תכננתי מה תהיה השברולט הבאה שלנו...
אז למה לעזעזל כל הדש- בורד מתפרק אחרי שנתיים?
ולמה לעזעזל הוא מקבל סדק בשמש ברכב חדש שלא טיפס על מדרכה!
ולמה הכל בפנים מתפרק ומקרקש ברכב חדש?
לפני כיומיים נכנסתי לרכב ונסעתי לקניןת,כהרגלי שכחתי מצית (אופס...)
החלטתי להדליק דרך המצת? הגיוני לא?!
שיט,נשארתי עם חלק מהמצת המקורי של הרכב ביד.
זה ידוע שאין הרבה שאוהבים קאוואלירים,אז למה גם לקוח שכן היה מרוצה צריך להתבאס מדברים שוליים?
ולהבטיח לעצמו שלא יקנה יותר לעולם?!
זה לא יאמן,בג'אסטי של סבא שלי שנת 92 לא מקרקש הדש בורד.
וברכב שנת 87 שהיה לי פלסטיק לא היה מרגיש כל כך זול ועדין.
מה הבעיה? מה הבעיה לעמוד בתקן ייצור סטנדרטי - ששום דבר לא יסדק במשך לפחות שנה אחת.
אני פשוט לא מבין את זה,וכנראה שגם לא יבין את זה.
והכי מצחיק שאמרו לנו בזמנו בתור ייעוץ לא לקנות רכב בעייתי,אז הרכב עמד בציפיות - ההרכבה שלו לא.
התנהגות הרכב כל כך גרועה שזה לא יאמן,אתה רוצה לפנות?
למה?
לא יותר כיף ליסוע ישר?
איך מייצרים רכב שמתנדנד כל כך בפניות בשנת 2000?
זה לא הגיוני,הוא פשוט מתנדנד כמו אמריקאית ישנה.
אחיזת כביש?
אין טעם לדבר על זה.
אני פשוט מבואס מרכב שאני כל כך אוהב.
וגם מהאימפאלה ומהאלרו התאכזבתי באותה מידה.
כן,אני דפוק שנהנה ממנו