ביום שישי האחרון קראתי כתבה של נתן זהבי בה הוא מתאר את הנהיגה הפרועה בימי שישי על ידי צעירים לא מנוסים החושבים שכבישי ישראל הם מסלולי פורמולה 1.[
את הכתבה הוא סיים בשיר מצמרר שאחד המאזינים שלח לו, חובה לקרא.
להלן השיר:
"אל תשתה בן, תמיד אומרת אמא,
חזור הביתה בשלום.
אז למרות שהציעו לי,אמא,
שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת,אמא,
ושעשיתי את הדבר הנכון.
עכשיו המסיבה נגמרה,אמא,
ואני יודע שאגיע הביתה בשלום.
אני נכנס למכונית,אמא,
ומתחיל לנסוע בזהירות,
וזאת בזכות הדרך שחינכת אותי,אמא
האהבה והאחריות.
אני מתחיל לנסוע,אמא,
בזהירות בדיוק כמו שביקשת,
אך המכונית ממול,אמא,
לא מבחינה בי ופוגעת בי חזק.
אני שוכב כאן בצידי הדרך,אמא,
ושומע את דברי השוטר,
הנהג שממול שתה,אמא,
ואני הוא שצריך לוותר.
אני שוכב כאן גוסס,
אמא,הלוואי שתגיעי מהר.
איך זה קורה דווקא לי,אמא,
ולא לנהג אחר?
יש הרבה דם מסביבי,אמא,
אני חושב שרובו שלי.
אני שומע את החובש,אמא,
שלא נותר הרבה לעשות בשבילי.
רציתי רק להגיד לך,אמא,
לא שתיתי. אני נשבע!
אלו היו האחרים,אמא,
אלו שהיו במסיבה.
הנהג כנראה גם היה שם,אמא
בדיוק איפה שהייתי אני.
ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי,אמא,
ואני איפה שהנני.
מדוע אנשים שותים,אמא,
זה יכול להרוס את כל החיים.
אז אני מרגיש כאבים חזקים עכשיו,אמא,
חדים ודוקרים כמו סכין.
הנהג שפגע בי,אמא,מסתובב סביבי,מביט מהסס,
הוא שתה ואני פה גוסס.
מישהו היה צריך להגיד לו,אמא,
שלשתות ולנהוג זה לא כדאי.
אם רק היו אומרים לו זאת,אמא,
הייתי עדיין חי.
נשמת אפי מתקצרת,אמא,
עכשיו אני מתחיל לפחד,
אל תבכי עליי,אמא,
גם ככה קשה להפרד.
יש לי שאלה אחרונה,אמא,
לפני שאעצום את עיני,
אני לא שתיתי ונהגתי,אמא
אז למה אבדתי את חיי???