NimW

כאמור, זה תלוי בנתוני הרמקולים המסויימים ובאפליקציה. אם יש בידך את הנתונים הרלוונטיים, אתה יכול לבדוק את הביצועים החזויים של שתי האופציות בתוכנת תיכנון ארגזים כדוגמת: http://www.linearteam.dk/default.aspx?pageid=winisd

לא בהכרח קוטר גדול יותר יכול לרדת נמוך יותר. פרמטרים שונים משפיעים על היענות הנמוכים של רמקול, מלבד הבסיסיים של האלמנט עצמו (T/S), בין היתר תכנון נכון של הארגז וכן נפח חלל ההאזנה ומיקום הארגז בו. כמו כן, ישנו ה'משולש הבלתי אפשרי' הידוע... 1. 'לרדת נמוך...' 2. עצמה/נצילות 3. מחיר אתה לא יכול לנצח בשלושתם. כל שניים שתבחר - כן, אבל בשלישי תצטרך לוותר/להתפשר

זה בערך כמו להגיד "מנוע סטנדרטי של פרייבט"... אם רוצים להפיק מרמקול (סאב..) את המכסימום (או לפחות לדעת מראש מה הולכים לקבל) יש להתאים לו ארגז שמתוכנן ומחושב בהתאם לפרמטרים הספציפיים שלו. כאן יש את כל מה שצריך לדעת עבור האלמנט הנ"ל, כמה אפשרויות של ארגזים, עם ההיענות והנצילות של כל תצורה: http://manuals.harman.com/JBL/CAR/Technical%20Sheet/GTO%201202D%20Enclosure.pdf

יש הרבה מחשבוני SPL ברשת... הנה אחד: http://www.crownaudio.com/apps_htm/designtools/elect-pwr-req.htm

לא כל 1 ואט שווה 3 דיבי... הכוונה לואט האחד והמסויים שבין 1 ואט ל- 2 ואט ש(רק) במקרה הזה מכפיל את ההספק...

מצב כזה אפשרי במקרה 'קיצוני' שבו הרמקול הראשון (בדוגמא הנ"ל) בנוי ל- 300 ואט אך מקבל רק 70, ואילו השני בנוי ל- 60 ואט ומקבל 60... אבל זאת לא חכמה... בד"כ הרי אנו משווים אלמנטים שהינם קרובים מבחינת ההספק (לפחות בסדר גודל דומה). מאחר ורק בדיקת מעבדה אקוסטית תגלה את הביצועים האמיתיים של הרמקולים שבמבחן, אפשר רק להניח שה Power Compression 'מתחיל' בנקודה דומה בסולם ההספק, ולכן שתגובתם של הרמקולים באיזור הקומפרסיה תהיה דומה. וכמובן שנתון זה אינו המייצג היחיד לאיכות רמקול. מדובר על נצילות.

זה נכון באופן כללי להתנהגות רמקול לכשעצמו (אם נתעלם מה Power Compression שמתרחש באיזור ההספק הגבוה ומעמיק ככל שהסליל מתחמם...) אבל נתון הנצילות משמש לצורך השוואה בין רמקולים, הוא ה'מדד' שמראה כמה SPL ייתן כ"א בהספק נתון/זהה.

לנתון ההספק (RMS) אין קשר לכמה 'חזק' יישמע הרמקול. נתון ה RMS הוא ההספק הממוצע המכסימאלי שהרמקול יכול לספוג/לפזר לפני שהוא עלול להיכשל. הנתון שמשקף את נצילות הרמקול (האלמנט הגולמי או במכלול הארגז) נמדד ומופיע בד"כ ב dB ב- 1 ואט ב- 1 מטר. כל 3 dB הם הכפלה של העצמה (האקוסטית). ז"א שלדוגמא רמקול בעל נצילות של (90dB(1w/1m ידרוש הספק כפול מרמקול בעל נצילות של (93dB(1w/1m ע"מ להישמע בעצמה זהה. כך לדוגמא, אם שני הרמקולים שציינת (של ה- 100 ואט וה- 140 ואט) הם במקרה בעלי אותה נצילות, הרי שהם יישמעו באותה עוצמה. ואם, למשל, הרמקול של ה- 140 ואט הוא בעל נצילות פחותה מזו של הרמקול של ה- 100 ואט, הרי שהוא יישמע אפילו יותר חלש ממנו !!

שלום חברים, האם למישהו יש קצה חוט... לגבי אפשרות חיבור ישיר של מקור אודיו חיצוני (AUX) לראש המקורי בסיטרואן C3 (שנת 2002)? או שרק באמצעות דונגל משדר FM שמקבל מתח משקע המצית? תודה,

אפשר לקחת מאריך USB שהנקבה מיועדת להתקנת פנל, משהו כזה: http://cable.co.il/sg_product~470199~2~68.htm או לפרק מאביזר שכזה: http://www.mediagalaxy.co.il/rec/553 בכל מקרה, את ממיר המתח (מ 12 וולט ל 5 וולט) יש לבנות על בסיס מייצב מתח 7805 לדוגמא: http://www.tkk.fi/Misc/Electronics/circuits/psu_5v.html בהצלחה.

אם למישהו יש מחשבות בכיוון... אחד הדרייברים המומלצים/מתאימים ל TAT/AT הוא ה JBL GTO804 אני רואה שהוא זמין במקומותנו בכ -.500 ש"ח: http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=378870 תוסיפו -.15 $ עבור תוכניות הבנייה איזה 150 ש"ח עבור פלטה סנדביץ 12 מ"מ (ועוד קצת לנגריה אם לכם אין מקום/אפשרות לעשות את הניסורים הראשוניים) עוד כמה שקלים עבור דבק, ברגים וכו' ויללה לעבודה...

ככל שהמספר יותר גבוה, הרמקול יותר יעיל/בעל נצילות גבוהה יותר. במקרה שלך, אם תזין את שני הרמקולים באותו הספק - הרמקול עם הנצילות של 89dB יישמע ב 2dB חזק יותר מהרמקול של ה 87dB. שים לב ש(כל) הכפלה של ההספק מתבטאת בתוספת של 3dB בעצמת הקול. ז"א שלדוגמא רמקול בנצילות של 89dB המוזן בהספק X, יפיק את אותה עצמת קול כמו רמקול בנצילות של 86dB המוזן בהספק 2X.

גם שלי...

הצבע הוא טופ-דור של טמבור. צבע פוליאוריטני דו-רכיבי המשמש לתעשיית האלקטרוניקה/רהיטים וכד'. לפני הצבע כמובן מילוי עם מרק פחחים וגימור/שיוף יסודי. צביעה בהתזה (עם אויר דחוס) של שכבה ראשונה בלחץ רגיל (4 - 5 אט') לכיסוי מלא ואחיד של כל השטח. לאחר כ 20 דקות, השכבה הראשונה כבר מתחילה להתמצק, ואז... התזה בלחץ נמוך (2 + אט') שיוצרת תרסיס גס (טיפות גדולות, יחסית) שיוצרות את החיספוס/טקסטורה. זה דורש קצת פרקטיקה, להכיר את התנהגות אקדח הצבע, סמיכות הצבע הנדרשת, מרחקי ההתזה וכו' אני עושה זאת כבר כמה שנים לארגזי ה PA (רמקולים/מוניטורים להגברה) שלי... ככה:

אכן קטן. כולה 800 או 600 ואט. משהו שוויצרי (Elu, אם אני זוכר נכון) שמשרת אותי הרבה שנים. כבר החלפתי לו מיסבים/פחמים איזה פעמיים אבל יופי של מכשיר. יש לו יתרון חשוב שה'סוליה' שלו קטומה עם שתי פאות ישרות כך שנוח להסיע אותו צמוד לסרגל מוביל. עם ביט טוב הוא עושה יופי של עבודה. למשימות קשות/עמוקות נעזרים בכמה מעברים ו... סבלנות

הלוואי... התעלות והמדרגות נעשו באמצעות רוטר ידני (מופיע בחלק מהתמונות) תוך שימוש במוביל ('סרגל') שהוצמד לחומר. האמת שזה היה יוזמה שלי וקצת Over Kill. בתכניות המקוריות החיבור של כל הפנלים הוא בהשקה פשוטה, בלי מדרגות/תעלות ובלי בטיח... כך שבמקור העבודה יותר קלה ממה שנראה בתמונות (שלי). אם משתמשים בדבק המומלץ (פוליאוריטני) מתקבלים החוזק והאטימה המספיקים גם כך.

ראה תשובה למעלה (בסוף הדף הקודם) האילוץ היחידי הוא שיש להשאיר (לפחות) כמה ס"מ מרווח בין פתח השופר לדופן תא המטען, ז"א לא לחסום את הפתח...

אמת. גודל התיבה/ארגז הוא פרמטר חשוב (ואם מידות תא המטען לא מאפשרות - קריטי) אבל לדעתי ההיבט היותר משמעותי הוא היכולת להתמודד עם הבנייה המורכבת יותר. אם יש מקום בבגאז', יש מקום 'לעשות אבק', קצת כלים, סבלנות וכן תקשורת עין - ראש - ידיים טובה... יש בהחלט מקום לשקול תיבה שופרית. ההוצאות המופחתות (אלמנט ומגבר צנועים ביותר) וכן 'כמות' ואיכות הסאונד מצדיקים את ההשקעה (שהיא כאמור, בעיקר בזמן עבודה) וואלה, רק אתמול הגעתי וכבר אני מוזמן לחפלה... ח"ח אבל התאריך לא מתאים לי. אולי בפעם אחרת/הבאה (ואם איפשהו יותר צפונה, מה טוב...)

התיבה המקורית (AT) מיועדת לשכון בתא המטען, בהנחה שהוא יכול להכיל את המידות 36 * 38 * 82 ס"מ. כך, לדוגמא (תמונה אקראית שמצאתי ברשת...):

1. לא מכיר את המושג תיבה אימפריאלית... יש מידות אימפריאליות, אינטש'ים, רגליים, יארדים וכו' 3. כן. ככה זה נראה ב 40 הרץ... במצב זה הרמקול מקבל קצת פחות מ 100 ואט (20 וולט ל 4 אוהם) השופר למעשה מעלה משהו את עכבת הרמקול כך שהיא מעט יותר מ 4 אוהם לכן ההספק שהרמקול לוקח בפועל הוא פחות מ 100 ואט. מד ה SPL מראה 116 דיבי (C Weighted)

בוקר טוב ושבת שלום, בלי לשקוע עמוק מדי בסמנטיקה... בעגה המקצועית מאיפה שאני בא... "סאב שופרי" (Horn Sub) הכוונה למכלול ארגז הסאב וופר הבנוי בעיקרון השופר. כפי שיש סאב פרונטאלי (שבו הרמקול מותקן ישירות בחזית הארגז) וכמובן וריאציות ושילובים כאלה ואחרים. ה"סאב" שאתה מתכוון אליו הוא למעשה הדרייבר, אלמנט הרמקול הבסיסי, המתמר שהופך אנרגיה חשמלית לאקוסטית. ה TangBand הספציפי הוא אחד האלמנטים המומלצים ל TAT/AT. אין פה שיקולים של מותג/מראה/מוניטין/פופולריות וכו' כדי לקבל מה"סאב השופרי" את הביצועים המיטביים, יש להשתמש בדרייבר המתאים (או לפחות קרוב ביותר) מבחינת הפרמטרים T/S הרלוונטיים/חשובים.

לא שיניתי שום דבר. הפרמטרים החשובים, קרי, הנפח האחורי, מידות ה Throat וה Mouth וכן אורך השופר וקצב ההתרחבות נשמרו באדיקות. זה דרש קצת זמן אוטוקאד וזהו. לא בדקתי את התכנון ב Hornresp. סמכתי על התכנון המקורי ורק 'קיפלתי' אותו מחדש... ה TAT יורד יפה עד סביבות 35 הרץ, זאת כמובן בתוספת Cabin Gain בחלל הגדול יחסית שאצלי. אני מתאר שבנפח קטן יותר (רכב פרטי) הביצועים יהיו משופרים.

לא דומה... עקרון ה Transmission Line דומה יותר לבאס רפלקס. בארגזי באס רפלקס (Ported) מושג הגבר של תחום תדר צר ע"י הפורט/ים שמכוייל/ים לתהודה בתדר המסויים הזה. ב Transmission Line ההגבר מושג ע"י עיכוב הגל האחורי באמצעות מוליך ארוך כך שייפלט לחזית בהפרש של 1/2 מופע לעומת הגל הקדמי ובכך למעשה יהיה זהה לו ויתווסף אליו. שלא תחלים...

ה MiniDSP עולה 100$. המשלוח (מהונג-קונג) עוד 40$. תבקש שירשמו על החבילה שווי/ערך של פחות מ 50$ אז יש סיכוי שתינצל ממכס ומע"מ... התוכנה היא למעשה הפלג-אין שעולה 10$. לאחר התשלום אתה מקבל גישה ל'פינת משתמש' שלך באתר שלהם ומוריד אותה משם (וכן עידכונים עתידיים חופשי) בדוק באתר שלהם, אני לא חושב שקיים לוח עם 6 יציאות אבל יש אפשרויות שונות לגישור של כמה לוחות לקבלת קונפיגורציות אחרות/רחבות יותר.

אותן מידות חוץ. התכנון הנ"ל מתאים גם לאלמנט "10 (אלמנטים ספציפיים כמפורט בתוכניות)