לא יעזור כמה שנכתוב לבחור שהוא לא בסדר זה יחזיק כמה קות או מקסימום ימים.
מניסיון!!
מקרה ראשון:
ליפני כ 5 שנים נהרג לי חבר שיצא עם 3 חברים מהמרכז לאומן שבירושלים להנות מסוף שבוע (אני לא בקיא בפרטים אבל ממה שידוע לי הנהג איבד שליטה על הרכב בסיבובים שבעליות לירושלים, ונכנס בו רכב מסחרי בצד ימין, החברים שישבו ברכב הספיקו לשמוע את החבר צועק עודלעזרה אבל לצערנו הוא נהרג לפני שהגיעו כוחות ההצלה. והחברים האחרים שישבו ברכב יצאו עם מכות יבשות וטראמה לכל החיים.
ההלם החזיק כמה חודשים ואח"כ חזרתי לנהוג כהרגלי.
מקרה שני:
לפני כשנה וחצי בערך בן דודה שלי שקטן ממני ב3 חודשים יצא מאשקלון אסף את החברה מדימונה ונסעו לסוף שבוע באילת בדרך לאילת הם איבדו את השליטה על ה-205 ונכנסו במשיאת בה נהג הדוד של החברה.
המשפחות הרוסות. אומרים שהדוד לא נוהג יותר על משאית מאז.
הכאב מורגש כל יום אצלי בסובארו (שבסמלון) המאפרה נמצאת בחלק העליון של הדש... ומהסיבה שאני לא מעשן יש בה דפים (כמו הקטנים שיש במשרדים) והדף הראשון הוא מצד אחד תפילת הדרך ומצד שני תמונה של הזוג. כל פעם שאני מאבד את הכיוון ומתחיל לנסוע לא כחוק אני רואה את התמונה ומוריד את הרגל מהגז.
צירוף מקרים מעניין התמונה במאפרה מזכירה בזמן כתיבת שורות אלה לי את הפסוק:
"מעפר אתה ולעפר תשוב" נקודה מעניינת למחשבה...
נסיעה מהירה היא לא תמיד הגורם לתאונות אלא נהיגה לא זהירה ובחוסר ריכוז, אי התאמה בין הנסיעה לתנאי הדרך. אי הכרת הכב ומגבלותיו!!! תתחילו לנהוג חכם ולא ע"פ אינסטינקטים שימרו על עצמכם ומשפחותיכם. לראות משפחה ששכלה אדם בתאונה זה דבר הכי מזעזע אחרי הלוויה של הרוגים.
בקשה לקוראים:
חישבו לפחות פעם אחת לפני שאתם עושים משהו בכביש. לא לראות את רק הרכב שלפניכם שימו לב מה קורה לפניו.
שמות לא נכתבו כדי לא לפגוע בפרטיות המשפחות.
משה אזולאי.