בד"כ מה שגורם לפיצוץ צמיג הוא תת לחץ מתמשך. זה גורם לצמיג להתעוות ("להימרח"), כך שמופעל לחץ על החלק של הדופן, עד למצב של יצירת בטן פנימה במרכזו.
זה גורם לעומס על חוטי המתכת של הצמיג והחלשותם גורמת בסוף לקריסה וקרע.
לחץ גבוה מדי (בדגש על מדי, כלומר גבוה בהרבה מנתוני יצרן הרכב), אכן יפחית אחיזה, כי לא כל הצמיג יבוא במגע עם הכביש, אבל מדובר בהרבה יותר מ-1 PSI. למעשה מגבלת הלחץ הפיסית של הצמיג רשומה עליו.
יותר מזה, במקרים של נהיגה תחת עומס, אם זה רכב עמוס או מי שמחפש לתקוף פניות, לחץ הגבוה בכ-10% (כלל אצבע, לצמיג קר) ישפר את האחיזה. גם יצרן הרכב מפרסם נתוני לחץ מתאימים לעומס גדול (מטען+נוסעים) לעומת עומס רגיל, בדיוק בשל כך (ואז לפעמים משנים גם את האיזון בלחץ בין הציר הקדמי לאחורי, בגלל משקל המטען בתא המטען).
לבסוף, כמו שכתבו פה, הלחץ משתנה תדירות עקב שינויים בטמפ', אם זה מזג האוויר וכמובן העומס על הצמיג, שמתחמם בנסיעה. לכן מומלץ לנפח כאשר הצמיג קר, כדי לתת נקודת התייחסות קבועה ללחץ המתאים.
לכן, הוראות היצרן הן איזשהו תחשיב ממוצע רצוי, אבל סטייה לא גדולה מדי מהן (למעלה, לא למטה...) היא לפעמים צורך ובכל מקרה אין בה סכנה, כל זמן שלא ממש מגזימים. בטח שאין סכנה לפיצוץ הצמיג כתוצאה מניפוח של 20% מהוראות יצרן, לדוגמא, אבל זה כן יכול להשפיע על ההיגוי והאחיזה.
בכל הקשור לסיכוי לפיצוץ הצמיג, גדול יותר ממה שאדם סביר יעשה. הלחץ המקסימלי רשום על הצמיג (ואין להתקרב אליו).
אפשר לשחק עם לחץ גבוה בכ-10% מהטווח שממליץ היצרן, בלי חשש לתקלה בצמיג, ולראות את הרכב מתנהג.
ברכבים מודרנים, עם הצמיגים הרחבים מאוד, הגאים חשמליים, משקל גבוה, ומערכות בטיחות אקטיביות, כבר הרבה יותר קשה לנהג להרגיש את השפעת הניפוח על התנהגות הרכב.
מה שמילאת יותר הוא לגמרי סביר, אבל אני בספק גדול (מאוד) אם הירידה המשמעותית בצריכת הדלק קשורה לזה.