דודי ויצמן

שיפרו את מערכת החשמל ובעיות שנבעו מקונקטורים באיכות ירודה אבל עדיין מדובר ברכב שבתור רכב משפחתי קשה מאוד לתחזוקה בארץ

הרכב מאוד מיוחד וגם אני כמעט התפתיתי לאחת כזו. הבעיה היא שמדובר ברכב מורכב ביותר ותקלות מסוימות כמו נזילה מהמסרק הגה לא ניתנות כמעט לתיקון בארץ.אני מכיר מישהו שרכש אחת והשבית אותה בגלל בעיית חלפים למרות קשרים בצרפת ולאחר מכן קנה עוד אחת במחיר מצחיק וגם היא הושבתה בגלל נזילה מהמסרק הגה שלא לדבר על זה שבשביל לתקן כזה דבר אתה צריך לפרק עד כמה שזכור לי גם את המנוע וגם את הגיר.

דלתא hf turbo שנת תשעים מקורית לחלוטין

הוא מתכוון לציפוי קרמי למערכת הפליטה-לא לציפוי מתכת במתכת אחרת על ידי אלקטרוליזה-זה קיים בארץ בשפע.ציפוי קרמי קיים רק בחברה שציינתי למיטב ידיעתי

מדובר עד כמה שאני זוכר בציפוי קרמי למתכת על ידי "ירי" בלייזר של חלקיקי קרבון או זירקוניה על המתכת. ישבתי בזמנו עם המנכ"ל של חברת אדיונים בצור יגאל בנושא אחר והוא הראה לי ציפוי שהם עושים למשאבות מים לרכבי ניסאן.מדובר בפתרון מושלם לשחיקה של מתכת קורוזיה ובידוד מחום .יכול להיות שהם מבצעים עבודות פרטיות אבל המחיר גבוה. http://adionim.com/WP/?page_id=61

לאדוארד אטלר הייתה הפולביה זאגאטו עם מנוע 1.6. מחיר רכב כזה בחו"ל במצב טוב נע סביב ה25000 יורו. הפולביה שאתה מתאר במצב טוב מאוד שווה באירופה כ5000-7000 יורו חפש כאן http://www.mobile.de שיפוץ של פולביה למצב יפה (מכני,חשמל,קוסמטיקה....) יעלה לך כמה עשרות אלפי שקלים.קשה קצת להשיג חלקים למרות שזה אפשרי.אני כרגע משפץ לנצ'יה אחרת ופעם חשבתי על פולביה כזאת. מכל בחינה אפשרית יבוא של רכב כזה יהיה הרבה יותר זול משיפוץ שלו.שיפוץ כזה מיועד רק למי שיכול (בדגש על באמת יכול) לבצע שיפוץ כזה להנאתו באופן מקצועי-הסתייעות בבעלי מקצוע תעלה לך הרבה יותר.מכל שאר הבחינות אם אתה כל כך אוהב את הדגם עדיף לייבא.

לדעתי זה לא מדוייק העיסקה בסופו של דבר בוצעה מכרטיס האשראי שלך שהנתונים שלו נשמרים אצל פייפאל מדובר בעיסקה במסמך חסר-כלומר עיסקה ללא חתימה שלך -מה שאומר שאתה יכול להתכחש לעיסקה עד שנה מזמן ביצועה והמוכר לא יכול לעשות הרבה פנה לחברת האשראי ובטל אותה

אתה פונה לפייפאל ופותח dispute מתלונן שהחלק לא הגיע ומקבל את הכסף חזרה

tatra t-77 או 87 http://www.jaylenosgarage.com/video/tatra-t87/277881/

לפני מספר חודשים יצר איתי קשר עזרא דושי -איש יקר ואספן שלא היה מבייש בידע ובאוסף שלו את מיטב האספנים בעולם. במשך מספר שעות זכיתי לסיור מרתק באוסף הפרטי שלו שמכיל דוגמאות מושלמות בדגש על רכבים אמריקאים משנות ה 50 השאיפה שלו היא להגיע לרמת שחזור קפדנית בכל מחיר ולהעלות את רף השיפוץ בארץ.הסיבה לביקור הייתה פרוייקט שיפוץ של יגואר Mk II. פרוייקט יפהפה ( וחבל שלא לקחתי את המצלמה). את הסיור המרתק סיימתי עם חלקי עץ ודשבורד של היגואר שהועמסו אחר כבוד בזהירות ונלקחו לסדנת בניית הגיטרות Two Tone Guitars שם אני משפץ להנאתי גיטרות עתיקות. הסדנא שייכת לקיקי (יותם) גולדשטיין ואלירן בראשי. חלקי העץ היו במצב גרוע. החלקים עבר בשלב מסויים שיפוץ סביר אבל עם עצים לא נכונים וגימור לא כל כך מוצלח. אחת הבעיות בשחזור מסוג זה היא חוסר ההבנה של משפצים ואספנים למיניהם בהבדלים שבין העצים וגם בהבדלים בסוג הגימור והחומרים השונים לאורך ההסטוריה. למעשה תעשיית הרכב עברה שלוש צורות גימור שונות לאורך ההסטוריה שלה. השיטה הראשונה היא שימוש בשלאק או במה שנקרא French Polish שיטה זו מבוססת על שימוש בשרף של עצים שעוכל על ידי זן של חיפושיות שחי להנאתו בהודו ונקרא בקיצור "לק"-מכאן המילה "לאכה" או "של-אק" כלומר קליפת חיפושית לק. החיפושיות מפרישות את השרף המעוכל על גבי הביצים שלהן כדי לספק להן הגנה. את גושי השרף אוספים וממיסים באלכוהול נקי ומסננים. התוצאה היא פתיתים של שרף מזוקק. את הפתיתים ממיסים באלכוהול ביחס מסויים ובתהליך ארוך וסיזיפי יוצרים גימור יפהפה .שיטה זו יושמה ברכבים עד אמצע שנות העשרים וזו הטכניקה היפה ביותר בעיניי. מאמצע שנות העשרים עברה תעשיית הרכב לשימוש בניטרוצלולוזה שהיא תערובת סינטטית שעדיין מבוססת על שרפים.בניטרו השתמשו גם לצביעת הרכבים וגם לצביעת חלקי העץ.השיטה הרבה יותר מהירה ונוחה אבל גם כאן אם בעל הרכב לא היה דואג לשמור על המכונית מפגעי החום השמש והקור הניטרו היה נסדק ובכל מקרה מצהיב במהירות (היום יישון מסוג זה מאוד מבוקש ויש לו את היופי שלו).הגימור המודרני הוא של תרכובות אפוקסי למיניהן.מדובר בגימור עמיד וחזק אבל עם מראה פלסטי לחלוטין שנותן מראה סינטטי לעץ . במקרה של היגואר הבעיה הייתה זיהוי הפורניר בחלק העליון. הפורניר התגלה כשורש של אגוז ולקח שבועות ארוכים לאתר מעבר לים את הפורניר המדוייק. הדשבורד עצמו מורכב משלוש שכבות שונות שנחשפות בפינות חלקי העץ השונים. השכבה הראשונה היא מהגוני מהונדורס שהיה מאוד נפוץ ברכבים בריטיים עד שנות השישים. מעליו שכבה של אלון ואת הכל חותם פורניר שורש אגוז. לאחר קילוף שרידי הפורניר המתפורר המקורי נתגלו בחלק מהמקומות שרידי מילוי של פילר לרכב. מדובר בנסיון שגוי לתיקון מכיון שאי אפשר להדביק פורניר על גבי פילר.השיטה להדבקת פורניר היא שימוש בשקיות ואקום מיוחדות .בתמונות תוכלו לראות את השלבים הראשונים של העבודה של הקילוף ההדבקה .ברוב החלקים הדבר היחיד שנשאר הייתה השכבה הבסיסית של המהגוני.לאחר מכן מתחילה עבודה מייגעת של ליטוש השכבות והצדדים כדי לחשוף את שכבות העץ השונות בצורה מדוייקת ( את התמונות של סיום שלב הליטוש אני אעלה בהמשך).

דבר עם קיקי 0547627517 לגבי בניית כיסוי עץ בכל מקרה אם אתה מוכן להתפשר על מקוריות ולחסוך ראיתי מספר הגאים מעץ בסגנון וינטאג'י שיכולים להתאים בפיט סטופ

דבר עם אבי ממוסך התלתן ,לאחד העובדים שם יש 205 gti 1.9 מדוגמת. לי הוא פתר זיופים בסרק ברכב אחר תוך שעה. הפלאפון שלו הוא 0578883038 תגיד לו שדודי עם הhf הפנה אותך

http://www.baruch-glass.co.il/MyPage1.aspx?p=137

היי ישראל-צילמתי את הדשבורד לפני יותר משבוע מרוב התלהבות-הם עבדו המון זמן על כל אות כי לא מדובר בdecals של מילים שלמות-אבל התוצאה מרשימה .במידה ואתה זקוק לתבנית הגומי אתה יכול לייצר לבד על ידי ייצור של תבנית עץ נגטיבית עם ראוטר ושוליים בגובה הרצוי ולאחר מכן מילוי התבנית בסיליקון קר-24 שעות לאחר מכן יש לך תבנית גומי.הבעיה שהחומרים שאני מכיר באים בצבע לבן אבל גם זה פתיר-יש ספריי גומי שחור (רכשתי פעם אחד ברחוב המסגר והתוצאות יפות מאוד).

מוגדש-יש שסתום

אני יכול לנקות לך אותם בחינם באולטרסוניק -אני באזור המרכז

מקווה שהפחח יזכה לראות את הנכדים שלו הסיבים המיקרוסקופיים נשארים בריאות לתמיד ויוצרים נקודות דלקתיות זעירות שבסופו של דבר עלולות לגרום לcopd או לסרטן.

תודה,ואגב ישראל בירור קצר העלה שהציירת הייתה המורה לציור של אבי כשהוא היה בכיתה ב. באופן מוזר דווקא הספור על הפיאט 128 והתיאור של של הכלבה שרצה אחרי הפורד הישנה יצר את הקישור בזכרון שלי.הפיאט 128 הייתה הרכב המשפחתי שלנו בשנות השבעים ואחד מזכרונות הילדות שלי הוא של אחד הגורים של הכלבה שהיתה בחצר של סבי וסבתי רץ אחרי הפיאט לאורך כל רחובות אחרי שלקחנו אלינו לאימוץ את אחד מהאחים שלו. הבית היה ברחוב הכרם 8 עם עצי פרי רבים ובמקומו יש היום בניין מכוער חוץ משני עצי זית מזן קלמטה שהעירייה חייבה את הקבלן להשאיר.לדעתי גם הייתי בבית הוריך. בכל מקרה הילד ברישום הפך לרסטורטור ידוע של רכבים בריטיים עתיקים ובדיעבד הוא דומה לאביו וגם סגנון הכתיבה קרוב.... אני מצרף דוגמא לשחזור שעשיתי לtailpiece של גיטרה.הייתי זקוק לגירסא מקוצרת של החלק השמאלי שהוא בן 90 שנה. את החלק הימני יצרתי nפליז והוא ישלח לציפוי ניקל לקבלת גוון אחיד. אם יש צורך בשחזור או שכפול של עיטורים וקישוטי מתכת ברכב תקבל שירות חינם on the house

כאחד שעוקב אחר תהליך השיפוץ של הרובר 10 של ישראל -הרמתי גבה לפני כשבועיים לאחר שקראתי (ואפילו חשתי עלבון קל) שאין אף בארץ שיכול לשחזר את חלקי העץ ברובר.לכן יצרתי קשר עם ישראל והזמנתי אותו לסדנת בניית הגיטרות של Two Tone Guitars של קיקי (יותם) גולדשטיין ואלירן בראשי שם אני משפץ להנאתי גיטרות עתיקות.וכך בשבוע שעבר התייצב לו ישראל בסדנא עם חלקי עץ צרובי זמן ושמש.כאשר יצאתי לפתוח את השער הופתעתי לראות את הרובר המפורסמת הראשונה שלו עומדת במלוא הדרה בפתח. הוא הביא אותה כדי להראות את חלקי העץ שחסרים בחלונות. מבט קל בעץ זיהה אותו כמהגוני ולא כעץ אגוז והמשקל הקל שלו לימד שמדובר בהונדורס מהגוני.זן שהיה נפוץ בשימוש עד שנות החמישים מארבע סיבות:הוא קל,הוא נח מאוד לעיבוד ,הוא יפה והוא חזק. כל התכונות האלו כמעט הכחידו אותו מן העולם וכיום ניתן לסחור בו רק על ידי אמנת סייטס (שלצערי לא מיושמת כמעט בארץ מה שנותן פתח עצום לסחר בבעלי חיים וצמחים אסורים) כיום כדי להביא את העץ לבניית גיטרות הייתי צריך למצוא קשרים בהונדורס עצמה אבל זה כבר ספור אחר... בכל מקרה הלכה שבה השתמשו ברובר היא לכת הניטרוצלולוזה.בלכה זו השתמשו בפעם הראשונה בתעשיית הרכב ב1923 והרובר יצאה מהמפעל בבריטניה עם לכה כזו.הבעיה שהיא מצהיבה ונסדקת במהלך השנים ולכן הוחלט להשתמש בלכה מודרנית ועמידה יותר.בנוסף היה צורך לבנות מחדש את המושבים הקדמיים שמה ששרד מהם היה עץ סנדביץ' מתפורר; ולכן הם שוכפלו כפי שתוכלו לראות בתמונות.בתמונות הראשונות הם לפני ליטוש ,הסרת שרידי הלכה הישנה והכתמים ותיקון חלקים בחלק התחתון של הקונסולה. התמונות הבאות הן בעצם של אמצע התהליך לאחר שכבה לאחר שתי שכבות לאטימת הנקבוביות(העץ היה כל כך ישן ויבש שהוא ספג כמויות גדולות) ולאחר מכן עוד שתי כבות כאשר בין כל שכבה לשכבה מבוצעת עבודת ליטוש יסודית.נותרו עוד שלוש עד ארבע שכבות נוספות ולאחר מכן עבודת ליטוש וגימור יסודית עד לקבלת ברק אחיד של מראה (ללא עיוותים או גלים) או כמו שהמורה שלי לבניית גיטרות אמר לאחר עבודת גימור יסודית לגיטרה-"את זה לא תקבל בפחחות רכב......" למרות שבתיאוריה זו בדיוק העבודה שאמורה להתבצע גם בצביעת רכב. המוזר בכל הספור הוא שמשהו צלצל לי מוכר בבלוג של ישראל עם הספורים על רחובות ומשום מה קפצה לי לזכרון תמונה ישנה שהייתה בבית סבי וסבתי ברחובות שסבתא שלי קבלה במתנה ,תמונה מ1949 של ציירת ידועה....

אני מחפש בארץ כי פשוט אין לי כח להתעסק עם הטפילים אוכלי החינם בדרך ההגנה ובמשרד התחבורה-בפעם האחרונה זה כמעט הסתיים באלימות קשה מצדי....

למישהו יש מושג היכן ניתן למצוא חיישן הצתה לhf טורבו וגם קפיצים קדמיים צריכים החלפה.

יכול להיות שנוכל לבנות את הדשבורד ושאר חלקי העץ בצורה מדוייקת עם אותם חומרים. אני עוסק כתחביב בבניה ושיפוץ של גיטרות של תחילת המאה שעברה עד שנות ה50.מצורף לינק לפרוייקט שבניתי ושמתי בדף האוהדים שלי בפייסבוק והוא לפני סיום. כעיקרון בניית דשבורד כזה פשוטה בהרבה מבניית גיטרות כאלה אבל צריך לבדוק שמבחינת הציוד שקיים הוא מתאים לגודל של דשבורד לרכב.אגב כל הגוף של הגיטרה עשוי מאגוז אפריקני (לא רואים את זה בתמונה כי את הטופ בניתי מפליימד מייפל.) במידה וזה אפשרי אפשר יהיה לבצע את כל השיפוץ בסדנא ביפו. אתה מוזמן ליצור קשר דודי

אשמח לפרטים וקשר עם הבעלים

השיפוץ האהוב עליי חזר תודה על העדכון-תענוג!!!

לדעתי עקב בעיות במציאת תעסוקה למקורבים ממציאים תפקידים ומחלקות ע"ח משלם המיסים. "מחלקת בלתי משוחדים" סגן ניצב האבטלה הסמויה