Blaz00r

עזר להם...להשיג סטוץ או קשר קצר (מאוד), אני מניח. בסופו של דבר הטריקים שלומדים שם ממש לא יעזרו לקשר אמיתי לטווח ארוך, כי ככל שיעבור הזמן, יתגלה האדם האמיתי מאחורי כל המסכות, המשפטים והאסטרטגיות.

אני חייב להגיד שאני מסכים עם אושריקו בקטע הזה. "זה יבוא לבד", "גורל" ושות', אני לא מאמין בזה, אני מאמין שאם אתה רוצה להשיג משהו, אז תעבוד, קשה אם צריך, עד שתשיג אותו, ואל תבנה על כל השפעות/התערבויות חיצוניות. בגלל זה התחלתי עם אפליקציות ההיכרויות, בגלל זה קראתי המון על הנושא עד שהגעתי לרמה טובה++, בגלל זה אני ממשיך לקרוא על הנושא, כי כרגע להשיג דייטים נהיה החלק הפחות בעייתי (אבל עדיין לא הכי קל בעולם), אלא ליצור מהם קשר (זה בהקשר של דייטינג, כמובן). מתחיל לקרוא עכשיו ספר שנקרא "Models: Attract Women Through Honesty" של Mark Manson, מהמעט שקראתי הוא קולע בול ומתאר סיטואציות דומות (מהמציאות) של אנשים שאני לגמרי יכול להזדהות איתן. בגדול הגישה שלו היא ש"טריקים" של "אמנות פיתוי" אמנם עובדים, אבל לטווח הקצר בלבד (קרי מי שרוצה להשיג טונות של סטוצים יכול להשתמש בהם בכיף), אבל לקשר רציני לטווח ארוך - הן חסרות תועלת, והשינוי שצריך לעשות הוא שינוי פנימי. יהיה מעניין לקרוא את ההמשך.

לא היו יחסי מין. ולא יודע...שהייתי בזה דווקא אהבתי את זה, אמרתי לעצמי שהיא לוקחת את הקשר הזה בשיא הרצינות, שסוף סוף מצאתי מישהי "פסיכית" כמוני (בקטע של הלחץ לקשר ולזוגיות) ושיש פה משהו שכנראה לא הולך להשבר ולקרוס משום מקום. וואו, כמה שטעיתי...

כן, אתה צודק. אני פשוט לא מבין איך אפשר להגיע ככה מ0 ל100 ל0, סה"כ יום אחד לפני ה"שיחה", היא דיברה על זה שפעם הבאה שתסע לצפון אני אצטרף אליה, על זה שאחפש עבודה קרובה לאיפה שהיא גרה בכדי שאוכל לגור אצלה, אפילו על הפאקינג תכניות שלה לעתיד על ילדים דיברה...ויום אחרי - בום. מה זה...

קודם כל, תודה על המילים החמות. אני אכן מנסה לקחת את הדברים החיוביים, אבל זה לא קל כרגע. מה שאתה מתאר קשה, כי באחורה של הראש יש לי תמיד את המחשבה ש"עוד רגע זה הולך להתפרק", בדיוק כמו שתיארת, ואין לי מושג איך למנוע את זה. אני יכול להגיד שדווקא כן הלכתי בקצב שלה, אם היא לא היתה רצה בעצמה, עם הצעות לבוא להורים שלה לסופ"ש, לעבור לגור איתה, הרבה תכניות לעתיד, הודעות מלאות לבבות ונשיקות בוואטסאפ - אז אני לא הייתי עושה את זה בעצמי, זה היה נראה לי כמו סימן טוב וחיובי, אז לגמרי זרמתי עם זה. בדיעבד, זו כנראה היתה טעות פטאלית...

אני לא לגמרי יורד לסוף דעתך, אתה חוזר על המנטרה הזאת של ה"חייבת משהו" כמה פעמים בשרשור...לפי הגישה הזאת להבדיל אלפי הבדלות גם בחורה שהיתה בקשר שנתיים לא חייבת כלום לבן זוגה, הרי היא החליטה פתאום שלא טוב לה ומותר לה לחתוך. לא טוען שהיא חייבת לי משהו, כן טוען שזה לא פייר כלפיי, להתחיל את זה, *להתמיד* בזה ולבנות לי בראש עתיד ורוד (תבוא איתי לצפון, תגור אצלי, יהיה לנו טוב וכו'), ואז בעצם להודות, שלא היה שם כלום, אף פעם. זה לא תירוץ, אם תקרא את כל הסיפור (מהתגובה שלך אני מנחש שאתה לא מעורה בכל מה שפירטתי פה?..) תבין שהבחורה אכן מתוסבכת קשות עם הרבה מטענים. הכרנו בטינדר, ואחד הדברים שדי ישבור אותי הוא לראות את הפרופיל שלה מופיע לי שוב (היא טענה שהיא לא הולכת לצאת עם גברים בתקופה הקרובה). בינתיים לא מגיב למה שהיא כתבה, למרות שמדגדג לי. מקווה שיהיו לי כוחות להשאיר את זה ככה... עריכה: אשלח יותר מאוחר את מה שמקס אמר.

לא, אני לא רוצה לסיים את זה ככה. גם כואב לי להתעלם, למרות שזה הדבר הנכון לעשות. מאוד רוצה לעמת אותה עם זה שהיא הוליכה אותי שולל לאורך כל הדרך, כי איך שזה נשמע היא בכלל לא מוכנה לזוגיות כרגע, וסתם הייתי "שפן נסיונות".

אזזז. שלחה לי הודעה: "חשבתי על זה.. זה לא משהו שמבחינתי יכול להבנות או להתפתח. אני ממש מתנצלת." ראתה שקראתי ולא הגבתי, אחרי רבע שעה עוד הודעה: "אני חושבת שאני פשוט לא מוכנה לזה נפשית עוד פעם". לא יודע מה לעשות עם זה בכלל, להגיב, לא להגיב...מבאס.

במקרה הזה, דווקא אין לי בעיה. היא מודעת לזה שיצאתי להמוןןן דייטים לפני שפגשתי אותה, ואפילו לדייט יום אחד לפני הדייט הראשון שלנו (ממש ביאס אותה משום מה), יודעת שהולך לי בכל אפליקציות ההיכרויות, ומודעת לזה ש"בחרתי" בה כי מצאתי בה משהו אחר. היא לא ברירת מחדל , היא מודעת לזה... גם לא הייתי משתמש במילה "מאוהב", קצת מוקדם לזה

oryo - בתיאוריה זה קל, בפועל, קצת פחות...דיסוננס, לרצות את זה ובאותו זמן לא לשדר שאתה רוצה, איך זה אפשרי? נוגד כל הגיון... זו, אגב, אחת הסיבות שכ"כ שמחתי מהקשר הזה. כי היא התנהגה כמוני, וגם הודתה בזה. עד עכשיו... כמו שאמרתי, אולי אתה צודק, אולי לא. את המסתורין עדיין אפשר לשמר, זו היתה הודעה בגדר "זה מה שאני חושב על כל הסיטואציה, תדעי את זה, תדעי שאת חשובה לי ושאני מוכן לעבוד קשה בשביל שזה יצליח, עכשיו המושכות בידיים שלך". לא מתכוון ליצור איתה קשר, אני מניח שהיא תעשה את זה לבד, ואם לא - מקסימום אצור איתה קשר עוד שבוע, לא מאמין שזה יגיע לזה אבל. אני רוצה רק להדגיש שוב - המשפחה והחברים הקרובים שלה מעורים בכל הקשר, היא מדברת עלי עם שני ידידים קרובים שלה ועם אמא שלה באופן שוטף, זו היתה אחת הסיבות למשלוח ההודעה, בטוח שהם יראו אותה, ובטוח שיקחו את זה כמשהו חיובי, בעיקר האמא, שהיא תופסת מהעצות שלה. אני יודע שזה נשמע דפוק, ואולי טעות, אבל אי אפשר לדעת כרגע. ואני רק רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיב ומגיב, אתם עוזרים המון.

ה"לא לוותר" קצת יותר מסובך מזה, יש לה מחסום פסיכולוגי כלשהו, שלאו דווקא קשור אלי, שאני רוצה לעזור לה להתגבר עליו ביחד, אם זה אפשרי. היה לה דבר דומה בתחילת הקשר בנוגע לגובה (גבוהה ממני במעט), היא אמרה שהיא אוכלת על זה סרטים וזה מפריע לה, אמרתי לה שאני לא נותן לזה לעמוד לנו בדרך ושהיא תראה שזה שטויות, וזה מה שבאמת קרה בסוף - התגברנו על זה. על זה אני מדבר. מה שאתה כותב לא נשמע הזוי, נשמע לגיטימי, ואולי אתה צודק. אולי ההודעה הזאת היתה טעות, אולי לא, אין לדעת. כמו שאמרתי, היא בטוח תראה אותה לאנשים שאיתם היא מתייעצת בנושא, ואני בטוח שהיא תפתח ותקרא אותה כמה וכמה פעמים, אם היא תעזור בסופו של דבר או לא - לא יודע, באותו הרגע זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות. מתבטא פה כנואש - אני מניח שכן, כי פה אני יכול לשפוך את הלב. מתנהג - יש מצב, למרות שלא נראה לי. אבל קשה לי לשנות את זה, אני במצב שאני כן רוצה זוגיות וזה מעסיק אותי ברמה יומיומית (כל האפליקציות, דייטים וכדומה), אולי אני צריך סוג של טיפול להרגע מזה, כי בסופו של דבר זה פוגע בי. מה שאתה אומר לא פוגע, זה לגיטמי לגמרי, ואני מעריך את זה.

השאלה, כמה זמן לא להתקשר - היום? מחר? עוד יומיים? בסופו של דבר אני כן רוצה לשמוע מה יש לה להגיד... לגבי הפרפרים בבטן - אני מסכים עם זה, זו נראה לי אחת הפאשלות שעשיתי במהלך הקשר, היינו מדברים כל יום כל היום, תמיד זמינים אחד לשני, וזה הרס את כל המסתוריות. בהתחלה בהתחלה כן הייתי מגיב לה רק אחרי זמן מסוים, אבל אחרי שהתקרבנו יותר, זה התמסמס, והייתי מגיב לה מיידית, תמיד. טעות... לגבי ההודעה - למה אתה חושב שהיא היתה מיותרת? לדעתי ולדעת כל מי ששיתפתי אותו היא היתה במקום, לתת לה להבין שאני לא מוכן לוותר עליה בכזאת קלות, אבל כן נותן לה את הזמן שלה לחשוב על זה ולהגיע למסקנות שלה לבד. מקס - אני מנסה לשלוח לך ה"פ, אבל התיבה שלך מלאה ואדים - היא לא כזאת. כשהיא פגשה את חברים שלי היא קנתה פיצוחים ושטויות בסכום של מעל 100 שקל, למרות שאמרתי לה שאין צורך.

תודה מקס. באמת, זה לא מובן מאליו. הכל עולה לי ולא רק בגללה, גילו אצל הכלב שלי סרטן בדיוק בתקופה שהתחלנו לצאת והיא היתה סופר תומכת בעניין, הכל קורה ביחד וקשה לי פתאום המחשבה שאתמודד עם זה לבד, אחרי כל העזרה, התמיכה והדאגה שלה. אני אכן נותן לה לחשוב. לא דיברנו ולא התכוונתי לדבר איתה כל הסופ"ש. היא אמורה לחזור היום בלילה, אז אין לי מושג אם יצא לנו להפגש היום, כנראה שלא. אז מה אני עושה, יוצר איתה קשר בלילה אם היא לא יוצרת? לא יוצר קשר בכלל ומחכה שהיא תעשה את זה?

מה שכתבתי לה היה כנה ב100%, פשוט נכתב במחשבה וידיעה שהיא לא היחידה שתקרא את זה. אמנם אתה צודק שזו רק ההתחלה, אבל אף פעם לא היתה לי התחלה כזאת. היה לנו חיבור מדהים, כאילט הכרנו שנים...לא חושב שאני "יורד לרצפה", אלא פשוט רוצה להלחם עליה. אני לא יודע עד כמה זה אפשרי כשהסיבה היא חוסר משיכה (שמההיכרות איתה נובעת מחסימה כללית, ולאו דווקא ספציפית אלי), אבל אני מוכן לנסות. הרגשה נוראית כרגע, כי כמה שלא ארצה, זה מה שאני חושב עליו כל היום, ואני בטוח שגם היא, היא אמרה את זה בעצמה לפני שנסעה.

איפה היית עם המם הזה אתמול, הייתי שולח לה את זה, מסר חזק ביותר. אממה, לא בטוח שהוא תופס במצב הנוכחי...או שכן? אני כבר מבולבל... שוב, יש משהו במה שאתה אומר. יש ספר מאוד מעניין (מומלץ) - The way of the superior man, שמדבר בדיוק על הדברים האלו. וכן שמתי לב לזה, אבל במצב הנוכחי, שכן רציתי (רוצה) להלחם, אין דרך אחרת, חוץ מלפנות לרגש. שים לב שההודעה הזאת ששלחתי היתה גם במחשבה תחילה שהיא תראה את זה למעגל הקרוב שלה - משפחה, חברים, ואני בטוח שהודעה כזאת תשפיע עליהם לחיוב (כבר יודע ממנה שהם אוהבים אותי ממש מהסיפורים שהיא סיפרה עלי), והם בתורם "ישפיעו" עליה, או ישברו לה את המחסום שיש לה כרגע. כן, זה נשמע מפגר ואולי קצת נאיבי, אבל זה מה יש.

בגדול אתה צודק, אבל קח בחשבון שמה שאני כותב פה, זה לפה בלבד, ולא בא לידי ביטוי מולה. פה אני מרגיש חופשי לשתף הכל. מולה הייתי הכי אסרטיבי שיש, לאורך כל הקשר, וגם בשיחה שעשינו אתמול פנים אל פנים (אחרי שהתעקשתי שנפגש ב12 בלילה לפני שהיא נוסעת לסופ"ש בצפון לחשוב כי רציתי שהיא תשמע מה יש לי להגיד לפני), הבהרתי לה שמבחינתי אני נלחם על הכל ולא מוותר, לא מוותר. אסרטיביות, כריזמטיות וכו', זו לא הבעיה אצלי...בגלל זה אני לא מצליח להבין מה כן, והיא גם לא מצליחה להסביר, פשוט "לא יודעת". חלק מהדברים שהיא צריכה לחשוב עליהם בצפון. גם אמרתי לה בהודעה היום שאני מקבל כל החלטה שלה, אבל שכמובן שאשמח להחלטה ספציפית שתעשה את שנינו שמחים. לגבי מה שאושריקו אומר, אני מבין אותו, זה מצלק. לאורך כל הקשר הזה, גם כשנראה שהיה הכי טוב בעולם, תמיד באחורה של הראש חששתי שפתאום משום מקום משהו יקרה והכל יקרוס, ובסוף זה באמת קרה. זה ממש לא נותן לי מנוחה, ואני מפחד שלא יתן גם בקשרים בעתיד, לפחות בהתחלה שלהם. מצב לא פשוט... בנימה "אופטימית" זו, תודה על התמיכה שלכם, למרות שיש לי חברים ומשפחה שממש משתדלים לעזור (כי כמו שאפשר להבין אני רגיש וממש חופר בקטע הזה), טוב לשמוע עוד דיעות מאנשים ניטרליים.

לפי מה שהיא אומרת, זה דווקא גם זה וגם זה, גם אין משיכה (פשוט לא מבין איך זה קורה פתאום, אני מבין שהיא כנראה רצתה שזה יעבוד ונתנה את הצ'אנס שכן תהיה משיכה, אבל היא לא נתנה שום סימנים כאלו, תמיד רצתה להתחבק, להתנשק, להחזיק ידיים וכו'..גם את רוב השיחות שלנו שהיו כל יום כל היום זו היא יזמה, גם בהודעות וגם בטלפון), וגם יש לה לא מעט תסביכים. אושריקו, זה לא יקרה, אני נשאר ככה, עד כמה שנראה שזה "פוגע" בי באספקט הזה. אני די אוכל את עצמי כרגע, כאילו מחכה למוצ"ש לשמוע את ה"גזר דין" שלה. שלחתי לה בצהריים לפני שנסעה לצפון הודעה ממש ארוכה של "מכף רגל ועד ראש" שמתארת את כל מה שאני חושב, שאני מוכן להלחם עליה ועלינו ולא מוכן לוותר, במחשבה שהיא מן הסתם תראה את זה לחברים/משפחה, ואולי זה ישחק לטובתי. אמרתי לה שאין לה מה להגיב על ההודעה ושנדבר פנים אל פנים כשהיא תחזור, ושרק תאשר שקראה אותה, והיא אישרה. אני יודע שאין מה לפתח שום ציפיות ושכנראה זה גמור, ואני עדיין מפתח. הורדתי מחדש את הטינדר ושות', אבל אין לי חשק להשתמש בהם. כרגע מה שהכי בא לי הוא פשוט להתחיל לצאת עם מישהי חדשה, שתשכיח אותה.

היא לא ציפתה...היא הבהירה שהיא רוצה שנקח את זה לאט מבחינת סקס כי היא רוצה שנכיר קודם בשביל שהוא יהיה פחות "טכני" ויותר רגשי, אני מבין את זה. "בחור טוב", "מכבד", "מקסים", אני שומע את זה כ"כ הרבה, עד שאני מקבל את הרושם שבדיוק זו ההתנהגות שמרתיעה אותן :/ לא שזה יגרום לי להתנהגות שונה, כי אני פשוט לא יודע אחרת.

אין ספק שאני "רוצה את זה יותר מדי". בגלל זה כל כך שמחתי כשפגשתי אותה, היא היתה בדיוק באותו ראש, של לרצות את זה ולהתקדם מהר. לא יודע אם זה תרם לפריינדזון או לא, באמת יכול להיות, אבל חוץ מהקארטינג, שאר הדייטים היו די סולידים, עם הכלבים נפגשנו בפארק ליד הבית שלי (היא באה אלי) וטניס גם כן שיחקנו במגרש חינמי ליד הבית (שוב באה אלי). בגדול, חוץ מ3 הפעמים האלו, שאר הפגישות היו שהיא באה אלי הביתה ופשוט היינו בחדר (בלי סקס כאמור). כן עשיתי לה מסאז', בעירום במיטה שלי, והיא לגמרי זרמה עם זה (למרות שהבהירה מראש שמשהו מיני לא יהיה), אז אין לי מושג איך אפשר להגיע מדבר כזה לפריינדזון /: לא התעסקנו בעבר, מעבר לסיפורים הראשונים שלה אמרתי לה שאני לא רוצה לשמוע יותר, והיא כיבדה את זה. אני לוקח קשה, כי כזה אני. לגבי האוניברסיטה - אני סטודנט באוניברסיטת ת"א ב3 שנים האחרונות, ולא ממש יצא לי משהו מהאוניברסיטה. מסיבות וכו' - לא הcup of tea שלי, לא אוהב. מהבחינה הזו - היינו בדיוק באותו ראש של למצוא משהו רציני, לכאורה לפחות, וזה מה שהורג אותי.

בעקרון, זה פשוט זרם. לא חשבתי אפילו, זה פשוט קרה, וזה מה שהיה יפה. היא מבחינתה, והיא גם אמרה את זה, מתקדמת בקשר גם כן מהר - אמרה שבחורים קודמים שיצאה איתם כבר הכירו את ההורים שלה אחרי חודש או פחות (שזה אומר נסיעה לצפון מהמרכז ושהייה בבית של ההורים שלה לסוף שבוע), אז זה היה נראה לגמרי טבעי לשנינו... אני אהיה בן 26 החודש.

החברים שלי, וגם אני, בדיעה שאם זה יקרה - זה יהיה אסון. אף פעם לא שמרתי על קשרי ידידות עם נשים שיצאתי איתן, כי זה גורם לך תמיד לחשוב שהנה, אולי עכשיו היא תרצה ונוכל להיות ביחד. צריך כוחות נפשיים עצומים בשביל ליצור הפרדה ולהגיד "עכשיו היא ידידה שלי ותו לא, ולא יצא מזה כלום". אני חושב שמהלך כזה ישבור אותי, כי אין לי ספק שמבחינתה היא תרצה שנשאר ידידים. אני באמת לא יודע מה לעשות כרגע.

ואדים, אין לזה קשר לאפליקציות היכרויות, זו לא הסיבה שהיא חתכה... לדבר/לצאת עם אחרים הפסקנו כבר אחרי הדייט הראשון...יש לה מטעני עבר והיא בגדול מאוד מתוסבכת, היא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה כרגע ואם החוסר משיכה זה ספציפית אלי או בכלליות תקופה כזאת, אמרה גם שאין לה חשק מיני בכמה חודשים האחרונים ושזה בכלל לא אופייני לה, שהיא צריכה לעשות מסע עם עצמה ולחזור לטיפול פסיכולוגי, כי אם היא בזוגיות היא תשקיע הכל בזוגיות ואז הבעיות שלה לא יפתרו... אבל היא היתה מקסימה ונהננו מכל רגע ביחד (והיו הרבה), אז למרות שעברו רק 3 שבועות (שהרגישו יותר), עם הרבה תכניות לעתיד בעיקר מצידה (מקומות ללכת אליהם, מגורים משותפים וכו'), אני לגמרי בדכאון כרגע. עד שחשבתי שסוף סוף מצאתי מישהי באותו ראש שלי בדיוק, הכל התפוצץ לי בפנים.

מעדכן... אז אחרי שלושה שבועות של היי מטורף וכיף לא נגמר בהם זו שיצאתי איתה כבר הספיקה לפגוש את ההורים והחברים, כבר דיברה על לנסוע איתה לצפון לסופ"ש לפגוש את ההורים שלה ועל לישון אצלה לפחות כמה ימים בשבוע, היום משום מקום היא החליטה שהיא "לא רואה את זה מתפתח לזוגיות". החליטה בין לילה שאין משיכה, שמרגיש לה שאני יותר כמו חבר טוב מאשר בן זוג, ושהיא לא יודעת אם זה בגללי ספציפית או בכלליות לכל גבר. הבחורה מאוד מתוסבכת (נכוותה מהרבה אקסים), אבל מבחינתי היא היתה שווה את זה. אמרה שהיא לוקחת את הסופ"ש לחשוב על הכל, אבל כמובן שהכיוון ברור. היא אמרה שהיא נהנתה כמו שלא נהנתה הרבה זמן, ושמאוד רצתה בעצמה שזה יצליח ויתפתח, אבל קשה לה לראות את זה קורה כרגע. דכאון רציני כל העניין. שוב כל האפליקציות, שוב לדשדש בין דייטים מעפנים, עד שחשבתי שמצאתי את האחת /:

ריאל לא "נטרלו" כלום (באותה מידה שלא נטרלו את באיירן), אתלטיקו פשוט שיחקה גרוע. התקפה גרועה, אם אני לא טועה 0 בעיטות לשער כל המשחק (0 למסגרת בוודאות), קישור רך על גבול הלא קיים והגנה בדיחה. ההבדל היחיד היה רונאלדו שנמצא בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון להבקיע שלושער. בלי שחקן כמוהו שמשום מקום לוקח את המשחק עליו (ע"ע בנזמה החלש), כנראה זה היה נגמר ב0-0 משמים. לי לפחות זה הרגיש כמו 0-0 משמים, פלוס משחק אדיר של רונאלדו.

האמת שהמשחק אתמול כמשחק כדורגל היה גרוע. אתלטיקו של השנה ממש לא קבוצה לרמות האלה ורואים את זה עכשיו, עברו את לברקוזן ולסטר בשמינית וברבע, רק בגלל ההגרלה הסופר-קלה הזאת הם בחצי. וריאל לגמרי לא הרשימו, 3 שערים שהם נטו רונאלדו (הדבר הזה פשוט מפלצת). השנה זה של יובה