אמיר יקירי, בדיוק כמוך חשבתי עד לפני כשלושה חודשים בשינוי נוסף: גם אם היו עוקרים לי את השיניים והציפורניים לא הייתי קונה רכב שמקורו/מרכיביו מגרמניה. מי ששינה את דעתי הוא אדוארד אטלר שכתב על הסיסמה הפרסומית "פולקסוואגן – כי חיים רק פעם אחת". שם הוא כותב: "מכוניות גרמניות הן סוג של פיצוי המגיע ליהודים מהגזע המקולל, שמפסי הייצור האידיאולוגיים שלו יצאו רוצחים מטורפים שכוחות הציוויליזציה במאה ה-20 הצליחו אך בקושי רב לעצור את זממם.
אז בקיצור: מכוניות גרמניות - כן, סיסמאות נפסדות – לא. הגיע הזמן שצ'מפיון מוטורס תחסוך אותן מאיתנו.".
בכל זאת לא היתי שלם וכתבתי לאדוארד בין השאר: "המניע להשתפכותי זאת (=בנוגע למאמריו), שהיתה אצורה בי זמן רב, היה נושא שעבורי היה ייהרג ובל יעבור והנה באת אתה והפרת את מחשבתי במחי משפט אחד. המדובר ב"אישורך" לקנות רכב מתוצרת גרמניה. אודה שבקוראי זאת לא האמנתי למראה עיני. נימוקך היה: זהו חלק מהנקמה ואפשר שנהנה מרכב גרמני.
עבורי, אם אדוארד אטלר אומר דבר כזה סימן שאני טועה.הנה - על סמך דבריך - מחר אני עומד בע"ה לקבל סקודה אוקטביה ואני לא שמח בכל זאת, למרות הערכתי הרבה לכל אות שאתה כותב – אני עומד להיות הבעלים של מכונית שבקרבה מנוע גרמני ועוד: ממפעל שקיבל את ההוראה לייצורו הראשוני היה הצורר ימח שמו וזכרו." סוף ציטוט ממכתבי.
אמיר, לא אכחיש, דבריך מחזירים אותי אחורה עם הסתכלות מפוקפקת על קבלתי את נימוק "הפיצוי" גם אם הוא בא מניצול שואה שמשפחתו הושמדה ע"י הגרמנים .
אמיר יקר, אם לא לכיוון זה כוונו מילותיך: "...מעדיף שיעקרו לי את כל השיניים (בלי הרדמה) לפני שאקנה אוקטביה" נא אמור לי הסיבה. ואם לכך התכוונת רכשת לך חבר מעריץ שמאמין שאנשים כאלה מכילים באופיים את כל הטוב האפשרי לבן אנוש.