reuven

ללא מילים

ממשיכים בפרוייקט:

יגאל, כבר רואים את הסוף

רמי בנה את סעפת הפליטה, הכל על פי חישובים של זרימה. מסכים איתך לגבי השעונים.

המשך:

כמי שלכל אורך חייו הבוגרים היו אלפות וסובארו (החל מ-GSR ועד ל-STI שאצלי בחנייה), יש משהו בשני המותגים האלו שאני חובב במיוחד (כמובן עם נטייה חזקה ביותר לכיוון האלפיסטי ), ה-146TI כפי שכתב לך אלעד מהנה במיוחד, כאשר תיישר קו תהנה מכל רגע במחיצתה. על פי התמונות היא נראית כמשהו שהולך לעשות לך כיף. תמסור ד"ש לאבי בתלתן. תתחדש ותהנה.

מתקדמים:

יופי של השקה, המון מזל טוב על הטטרה הנדירה והיפיפיה. שמחנו לקחת חלק.

תודה על הסקירה המעניינת, התצורה הזו כמובן קדמה לגולף באלפא סוד המיתולוגית

המשך: הגרר אחר בשבוע שלם ובעל המוסך היה קרוב מאוד לזרוק לי את האלפא לרחוב, הפעלתי חבר איטלקי שירגיע אותו, לבסוף היא הגיעה על הגרר ליעדה: נמל ונציה. לוקה, סוכן האוניה שהיה חביב לאורך כל הדרך, תמיד עם חיוך ומילים טובות דאג להעמיס את האלפא בקונטיינר, התקשר אליי והרגיע אותי "לה אלפא אריבה טוטו באנה" (האלפא הגיעה והכל בסדר). שבתי לארץ וספרתי את הימים להגעת האוניה לנמל חיפה, ביקשתי להיות נוכח בריקון המכולה. האוניה הגיעה למים מחוץ לנמל ביום רביעי ועקב עומס יתר המתינה יומיים לריקון (עצבים), ביום א' נסעתי לנמל (אוברסיז) ולאחר סיפור בעייתי שלא אלאה אתכם בו נכחתי בריקון המכולה. המתנתי מספר ימים לבו השמאי ולשמחתי הכל נסגר לשביעות רצוני ויכולתי להעמיס את האלפא על הגרר ולהביאה לביתי. סיפור ארוך עם המון קשיים אך לבסוף היא אצלי בחנייה. לגבי התקלה, מיכל הדלק מלא בחלודה וחלקים מוזרים שנצברו במשך 17 שנים של עמידה עם דלק במיכל... כעת נותרו עוד מספר דברים לסדר, מעט תיקוני פחחות וצבע ונותר להמתין לסיים הכל ולקבוע תאריך להשקה . תם ולא נשלם...

יש התקדמות:

המשך: האלפא הושארה לאחר כבוד במוסך שלא הצליח לפתור את הבעייה לאחר שסוכם עם סוכן האוניה שישלח גרר למחרת לקחת אותה לנמל בונציה. היה לי מאוד קשה להיפרד כך כאשר אני מותיר את "האהובה" החדשה בידיים ממש לא בטוחות, לא הייתה לי ברירה, לוח הזמנים דחק והייתי חייב לחזור למעבר הגבול בין שוויץ לגרמניה לסדר את הניירת הדרושה לייצוא הרכב מאיטליה לישראל. שכרתי רכב ונסעתי לאגם הבודנזה למעבר הגבול בקרויצלינגן, הגעתי מהצד הגרמני, חניתי את הרכב ועברתי רגלית לצד השוויצרי, לאחר שהפנו אותי לגוף המתאים עמדתי מעט בתור והופניתי לגברת שנראתה מאוד לא נעימה, הראיתי לה את מסמכי המכס הגרמניים שהיו ברשותי ואמרתי לה שאני צריך את המסמך השוויצרי המקורי (T1), לטענתה מסמך זה מתקבל רק כאשר הרכב נמצא במקום, מכיוון שאינו איתי ומכיוון שהוא אינו מוצא כעת משוויץ היא לא יכולה לעזור, הסברתי לה את המצוקה שלי שבלעדי מסמך זה איני יכול לשלוח את הרכב לישראל וזה לא ממש הזיז לה, לבסוף אמרה לי שיש לי שתי אופציות" 1. למכור את הרכב למישהו בשוייץ, לשלם מיסים ואז לקנות חזרה ולהוציא שוב עם המסמך 2. לרשום את האלפא בגרמניה ולעשול לה TUV - תקינה (לפי מקורות יודעי דבר זה כרוך בסכומי עתק) לאחר עוד דין ודברים היא הזמינה לי איש ביטחון שנפנף אותי... פניתי חזרה למכס בצד הגרמני, ראיתי איש מכס ששומר המסך שלו היה תמונה של BMW 2002 TII, שמחתי כשראיתי את זה, פניתי אליו וסיפרתי לא על הבעייה, הוא הלך איתי חזרה לשוויצרית, ניסה את כוחו ללא הצלחה, שבנו על עקבותינו ופנינו לעזרה למנהל בית המכס הגרמני בגבול, לאחר הסבר ממצא הוא טען שמדובר בבעייה אמיתית ללא פתרון, לאחר שיחה של כחצי שעה עם מנהליו במשרדי הממשלה הגרמנית ועוד כרבע שעה של שיחה עם אנשי המכס האיטלקיים סוכם שהגרמנים יתנו לי טופס שנקרא T2 ואני אשלם "קנס" בגובה 200 יורו למכס האיטלקי והאלפא תקבל אישור ייצוא מארצות ה-EU לישראל, ובא לציון הגואל ולראובן GTV6. בינתיים הגרר שהיה אמור לקחת את האלפא מהמוסך לנמל לא הגיע ובעל המוסך החל להיות עצבני... קבלו תמונה חביבה שצולמה בארץ לפני שאמשיך את סיפורי :

המשך: הגרר של ACI לקח את האלפא למוסך הקרוב בעיירה AFFI כ-8 ק"מ מהאגם גרדה, השעה הייתה 20:00 במוצאי שבת, הגרריסט פתח את המוסך שהיה נראה גדול ומרשים הכניס את האלפא לחנייה וסגר אחריו את השער באומרו "תבוא ביום שני בשמונה בבוקר (באיטלקית מתנגנת כמובן)", מול המוסך שכן לו מלון לא מפואר במיוחד שממנו יכולתי להשקיף על האלפא (תמונה מצורפת). הייתי גמור מעייפות אחרי היום המתיש הזה, חטפתי משהו זריז לאכול ונרדמתי מבואס, אני מפספס את הארוע שרציתי להיות בו: 50 שנים לאוטודלתה, כמובן גם עקב התקלה המעצבנת. ביום ראשון לאחר ארוחת הבוקר פניתי לקבלה והבנתי שמכיוון שזו לא עונת התיירות אין שום סוג של רכב להשכרה באזור, החלטתי לעשות צעדה ולטייל, הלכתי כ-20 ק"מ לעיירה גרדה וחזרה, "שרפתי" את היום במקום יפה. ביום שני על בוקר הלכתי מעבר לכביש למוסך, לאחר בדיקה קלילה אובחנה משאבת דלק תקולה שיש להזמינה מהעיר וורונה הנמצאת כמה עשרות ק"מ משם, אמרו לי לחזור ב-14:00. חזרתי כפי שהורו לי, המשאבה הגיעה אך אף אחד לא נגע באלפא, התחלתי ללחוץ, אמרתי להם שאני חייב להגיע כמה שיותר מהר לוונציה שהיא כ-160 ק"מ משם, התקינו את משאבת הדלק, הנענו, המכונאי עשה נסיעת מבחן, חזר שמח במיוחד, אמר שמזמן לא נהנה כך. הכנסתי את המזוודה, שילמתי ויצאתי לדרכי, כעבור כ-2 ק"מ כשלמזלי עדין לא עליתי על האוטוסטרדה המנוע החל שוב להשתנק באותה צורה כמו קודם, ממש מדכא. חזרתי למוסך, ניסו למצוא פתרון לבעייה עד 19:00 ולא הצליחו, אני כבר התייאשתי, ביקשתי מהם לא לגעת יותר באלפא, החלטתי לגרור אותה לנמל ולפתור את הבעייה בארץ. ואז סוכן המכס האיטלקי שטיפל לי בייצוא האלפא מאיטליה התקשר עם בשורת איוב "המסמכים שלך לא תקינים"... זוכרים שבתחילת הסיפור כתבתי שהרכב היה עם רישיון שווייצרי ובעת המעבר לגרמניה בוטלו ניירות המכס השווייצריים ובמקומם הוצאו גרמניים? אז זהו שמכיוון ששוויץ לא ב-EU הייתי חייב להמציא מסמך ששמו T1 וזה לא היה ברשותי מכיוון שהגרמנים לקחו אותו... המשך יבוא...

חן, תודה על הסקירה המעניינת, תמיד תהיה לי זכורה לטובה הסופרמירפיורי 1600 TC

היה ביקור מרתק, למדנו על כל אמצעי האכיפה של המשטרה, תוכניות ומטרות אגף התנועה, ביקור ב-"מרכז העצבים" וקיבלנו הרצאה מאלפת מאת בכיר באגף. המון תודות למארגני הביקור ולמשטרת ישראל. תמונות ניתן לראות בקישור הבא: https://www.facebook.com/media/set/?set=a.182247885270642.1073741849.100004562944883&type=1&l=4aaa048e9e

תודה לכולם, אם היה כאן "LIKE" כמו בפייסבוק הייתי עושה לכולם . המשך הסיפור: עברתי את הגבול בין אוסטריה לאיטליה כשבלב שמחה גדולה מכמה סיבות, הדרך מדהימה, ה-GTV6 מתקרבת בצעדיי ענק לארץ הקודש ואני באיטליה, המדינה שאני כה אוהב לטייל בה. כביש הדולומיטים בצפון איטליה שובה לב, האדרנלין בשמיים וכך גם התחושה, במהלך העליות הרגשתי לעתים השתנקויות קלות שקצת הדאיגו אותי, לא לחצתי אותה, נסעתי בעדינות ובפחד מסויים, בכל זאת היא עמדה 17 שנים לפני שהערנו אותה... הגעתי לעיירה היפיפייה בולזנו שבצפון איטליה, מזג אויר מעולה, השמש זורחת, 10 מעלות, חביב ביותר, עצרתי במסעדה איטלקית שבה יכולתי להתבונן באלפא בזמן חיסול הפיצה, האלפא מלאה מלח מהכבישים, אני כבר חולם על הניקוי שלה, אהבתי את התגובות של העוברים והשבים באיטלקית מדוברת . המשכתי באוטוסטרדה A22, המטרה הייתה להגיע בערב (שבת) למילנו, להשתתף ביום ראשון בארוע 50 שנים לאוטודלתה ובערב להגיע לונציה על מנת שביום שני על הבוקר להעמיס את האלפא בקונטיינר בנמל. ההשתנקויות שהרגשתי קודם הפכו למדאיגות יותר, נהגתי במהירות 130 קמ"ש לאורך כל הדרך, חשתי שהמהירות המקסימלית הפכה להיות 120 ויורדת, אני לוחץ על הדוושה והיא בשלה, הדלק לא ממש מגיעה בכמות הדרושה, איזה לחץ, מהירות הנסיעה יורדת ל-80 באוטוסטרדה, עצרתי בתחנת דלק באזור בלונו ולא ראיתי שום דבר מיוחד בתא המנוע, החלטתי להמשיך, הנסיעה הפכה להיות מרגע לרגע קשה יותר, הגעתי לעלייה והמהירות ירדה ל-50 קמ"ש, כולם צופרים, מקללים, זו אוטוסטרדה מהירה. המהירות ירדה ל-30 קמ"ש, אני מתפלל לתחנת דלק קרובה וזאת למזלי מגיעה, נכנסתי וביקשתי כלים, חשבתי שאולי פילטר הדלק סתום, פירקתי אותו והוא היה חופשי לחלוטין, זה אומר אולי משאבה. השעה הייתה 18:00 האזור היה צפונית לאגם גרדה, ניסיתי לברר אם יש מוסך אלפא באזור, כולם היו סגורים, ההצעה היחידה שבאה בחשבון היא להזמין את ACI (ממסי איטלקי שכזה) והם יפנו את הרכב למוסך הקרוב או לאחסנת לילה. המשך בקרוב...

קישור לכתבה, החל מדקה 13:30: http://cars.walla.co.il/testrishon/?w=//2648327

המשך:

למי שהפסיד היום את השידור מאמין שניתן יהיה לצפות בזה ב-"וואלה רכב", כל כך מרגש לראות את חיים והאלפא מככבים, הריגוש הזה מחזיר כל שקל וכל דקת עבודה שנעשו על הסוד המקסימה הזאת. חיים, כל הכבוד. כמה תמונות מההשקה שנעשתה במסגרת מועדון אלפא קלאסיק:

היא עברה הרבה יותר מזה , ככה היא נראית אחרי :

רן, כבישי אירופה המושלגים מפוצצים במלח, למחרת כשירדתי לחנייה קלטתי שהאלפא מכוסה במלח מהנסיעה בשלג יום קודם, לא יחסתי לזה חשיבות יתרה, חשבתי על הווקס והפינוקים שהיא תקבל אצלי בבית. אינסברוק נמצאת במקום נמוך יחסית והיציאה ממנה דרומה היא בעלייה עם נוף מדהים וכביש חלום לכל חובב הגה, נסעתי לכיוון מעבר ברנר הנמצא בגבול בין אוסטריה לאיטליה, חלום על גלגלים, במקומות האלו אתה צריך לצבוט את עצמך לפעמים לבדוק שאתה לא חולם, ועוד ב-GTV6... בתמונות שנלקחו קרוב לגבול ניתן לראות את כמות המלח על האלפא, מה שכן, מזג האויר השתפר פלאים.

תתחדש-תתישן, מזל טוב

כשהתקרבתי לכיוון אינסברוק החלטתי להתקשר לחבר שהכרתי מהמירוצים בגרמניה ולנסות לבקר אותו, היה בהחלט מעניין, יש לו אוסף חביב ביותר של מכוניות אלפא רומאו, הוא כל כך שרוט עד שהחליט לכנות את החצר שלו "VIALE ALFA ROMEO", משם המשכתי למלון באינסברוק, נראיתי מעט מוזר בכניסה לחנייה עם האלפא... תהנו מתמונות אצל החבר ומנופי אינסברוק:

עוד מהדרך:

הרמקול זה אחד הדברים שמזכירים לי את הנעורים שלי, תוצרת ROADSTAR של פעם.. המשך: נפרדתי לשלום מחברי בשעת אחר צהריים ובשלג די כבד ויצאתי לדרך, הרעיון היה להגיע מהיער השחור בגרמניה עד לאינסברוק באוסטריה, נופים מהממים, צליל מנוע שגרם לי במינוס חמש מעלות לפתוח חלון על מנת להקשיב למה שיוצא ממערכת הפליטה הנפלאה, כיף אמיתי, התרגשתי, עליות, ירידות, סיבובים, לא לחצתי את האלפא למגבלות מהפחד שמשהו עלול להשתבש ואני לבד עם עצמי...