zelik5

אבל כשהברז פתוח זרימת האוויר החם חופשית ולא ניתנת לויסות.

נכון מאד, זה המצב. כאשר הברז פתוח, אוויר חם נכנס ללא קשר לבורר הטמפרטורה. איזה חלק התקלקל שם? איך נראה, איך נקרא והיכן ממוקם?

אבל אצלי יש חימום. ברגע שפותחים את הברז בתא המנוע - החימום נכנס. האין זה אומר שהרדיאטור הפנימי תקין? שני הצינורות שבתמונה נכנסים לאן בדיוק? זהו חלק שממוקם עדיין בתא המנוע. ולאחר מכן? לרדיאטור הפנימי? ציינתי את פעולת המדחס כדי לומר שהכפתורים והחוגות תקינים ושככל הנראה הבעיה אינה שם. להבנתי מדובר בחלק שאחראי על ויסות כמות החום הנכנסת לתא הנוסעים בין 0 ל-100% בהתאם לבורר הטמפרטורה. באיזה חלק מדובר? והיכן ממוקם?

מה התקלקל אצל רוב המוניות (כך הוסבר לי) שמטעמי חיסכון התקינו שיבר על צינור החימום הפנימי? בניסיון להחזיר עטרה ליושנה, ובעידן ebay, אני רוצה לדעת איזה חלק עליי להחליף. ברכב מותקנת בקרת אקלים עם חוגת טמפרטורה. כאשר מעלים את המעלות, המדחס מפסיק לעבוד, ובמידה והשיבר סגור, נכנס אוורור. כמובן שאם השיבר פתוח, נכנס אוויר חם (גם אם המדחס פועל). כמו כן, איתרתי צינור מנותק בשני קצוותיו שאין לי מושג למה הוא שימש.

לפעמים כשמגשימים חלומות, מסתבר שבמציאות זה לא בדיוק מה שחשבת... רכשתי אותו לפני כחודש והבנתי שמכונה כבדה כזאת זה לא בשבילי. ומכיוון שגם אשתי לא מסכימה לנהוג בו, הגעתי למסקנה שעדיף להעביר אותו הלאה. הרכב מונית לשעבר עם 309,000 ק"מ על השעון (סיבוב שני) ובעל מנוע דיזל בנפח 2,500 סמ"ק, 5 צילינדרים (ללא טורבו), שעבר כ-300,000 ק"מ. גיר 5 הילוכים ידני ונדיר. המנוע והגיר תקינים והרכב חסכוני מאד - צורך כ-1:14 בנסיעה משולבת עם מזגן (נהגים רגועים יותר ממני ישיגו יותר בוודאות). ב-2,000 ק"מ שהוא אצלי - לא אוכל שמן כלל! מצבו החיצוני של הרכב קרוב לשלמות. עבר צביעה ולמעט פיצוצי צבע קטנים בטמבון הוא ללא רבב. ידוע לי על 2 תיקוני מרכב: אחד בכנף שמאל קדמית (בעקבותיה תושבת הפנס הקדמי מודבקת); ואחד בכנף ימין אחורית. מצבו הפנימי של הרכב טוב מאד. סלון העור שלם ותקין, למעט שפשופים קלים במושב הנוסע. דשבורד שלם וללא פיצוצים. טסט עד סוף 2014 (אגרה נמוכה של כ-1,400 ש"ח). מה לא עובד: 1. מפסק מראות חשמליות (כ-200 ש"ח כולל משלוח באיביי). 2. מנגנון קיפול משענות ראש אחוריות (לא ברור למה צריך את זה מלכתחילה... אבל ניחא). לסיכום, יכול להיות שרבים מכם כבר הוסעו ברכב הזה כלקוחות, אז הגיע הזמן לעבור למושב הנהג. כיאה לרכב עבודה רבים מהמכלולים הוחלפו לאורך השנים וסך הכל הרכב במצב נהדר יחסית לשנתון ולהיסטוריה. בחודש הקצר שהוא ברשותי הספקתי לנסוע איתו לאילת, ירושלים ועוד, עמוס מטען ואנשים כאשר הוא נוסע יפה וסוחב מצוין. המחיר המבוקש הוא 18,000 ש"ח עם גמישות קלה לסוגרי עניין. פתוח גם להצעות החלפה. הרכב גר בפתח תקווה. עדי 054-5454987

עדכון: אכן מדובר במשאבה התחתונה שנזלה. הנזק: 530 ש"ח כולל עבודה ומע"מ. בדיעבד ראיתי את הנזילה, אך מכיוון שמדובר בנוזל בלמים דליל ובהיר, חשבתי שאלה טיפות מים מהמזגן, שמתנקזות בנקודה דומה.

המצב כרגע הוא שהדוושה דבוקה לקיר (באמצעות הקפיץ של הדוושה. אני יכול להחזיר אותה ידנית), כלומר ללא מהלך כלל. זה קרה כמעט בפתאומיות, כלומר השלבים היו מושלם-בינוני-אין תוך שבוע. התחושה היא שמשהו בקצה השתחרר ולדוושה אין כל התנגדות לאורך המהלך כולו.

שלום לכולם, אמנםהרכב לא אספנות (1995),אך אני חש שזה הפורום המתאים ביותר להתייעץ לגביו. בשבוע שעבר התחלתי להרגיש שדוושת המצמד מתחילה להפריד בנקודה נמוכה יותר ממה שהייתי רגיל. זה קרה בצירוף מקרים (או שלא?) מייד לאחר שחרור הרכב מהמוסך (מדחס המזגן השתחרר ורצועת המנוע נהייתה רפויה. בוצעו הברגות חדשות והכל בסדר ואפילו המנוע שקט וחלק יותר מבעבר). במהלך השבוע החולף הבעיה הלכה והחמירה, אולם היו נסיעות בהן ההפרדה הייתה נמוכה, אך התבצעה בסדר, לעומת נסיעות בהן נהיה קשה לשלב הילוכים. היו גם נסיעות של גם וגם. אתמול הזזתי את הרכב בחניה לכיוון ברז השטיפה. בנסיעה של כ-10 מ' היה קשה מאד לשלב הילוכים (ראשון ואחורי). לאחר השטיפה, כשרציתי להחזיר את הרכב לחניה, דוושת המצמד נצמדה במלואה לקיר ואין מצמד כלל (נלחצת על ריק). בתחושה שלי מדובר במשהו מכאני, כמו משהו שהשתחרר לאיטו עד ניתוק סופי. זחלתי לדוושות ע"מ לבדוק את המשאבה העליונה - אין נזילה. לא הצלחתי לראות את המשאבה התחתונה. נוזל הבלמים תקין (אמנם קרוב יותר למינימום, אך אין לי אינדיקציה מה היה לפני). השאלות הן: 1. מה יכולה להיות הבעיה, והאם מישהו נתקל בבעיה דומה בעבר? 2. אם מדובר במשאבות, האם והיכן ניתן לרכוש תחליפיות במחיר הוגן (אזור המרכז - פ"ת)? 3. האם המצב מחייב גרירה? מכיוון שאני חדש בתחום, אשמח להמלצות על בעלי מקצוע הוגנים באזורי. תודה, עדי

מישהו??

חידוד: התנודות אכן מופיעות יותר בסל"ד נמוך ו/או לאחר עזיבת הגז ולחיצה שנית. הגמגום לפעמים נפסק עם עליית הסל"ד, אך לפעמים דווקא גובר עד שאני מרפה ולוחץ שוב על הדוושה.

היי, הרכב הוא מרצדס e250 דיזל ידני, 1995 (w124). לפעמים קיים מן גמגום כזה שמתבטא בניעות קדימה אחורה. זה יכול לקרות בכל הילוך/מהירות/סל"ד. בד"כ זה קורה מיד לאחר העברת הילוך, אבל גם כאשר ישנו שינוי בלחיצה על הגז. כשזה קורה, אני מרפה מהגז ולוחץ שוב - ולרוב זה מסתדר. עם או בלי קשר, קיים גם חופש קל בדיפרנציאל. לא יודע אם זה קשור. האם k44 ודומיו יעזרו? האם יש משמעות לכך שמדובר במנוע דיזל? האם נדרש ניקוי מצערת מקצועי יותר? או בכלל משהו בכיוון אחר?

בוקר טוב לכולם ולדרומיים בפרט. אני עכשיו על הרכבת בדרכי לב"ש לבדוק את הרכב הנ"ל. הבדיקה הראשונית תתבצע במוסך פחחות עם קרבה משפחתית ולאחר מכן אני מעוניין לקחת את הרכב לבדיקה במקום המתמחה ברכבים הנ"ל. אשמח לקבל המלצות בשעה הקרובה

שלום לכולם, שווי הרכב מעט מעל 30 אלף ₪ (במחירון. לא באמת). באופן הזוי הפרמיה השנה גבוהה בכ-200 ₪ משנה שעברה, ולא ידוע לי שהמחירון עלה. אני ממש מתלבט אם לעשות מקיף או להסתפק בצד ג' בלבד. יש לי חניה מתחת לבית והסיכון של פגיעות אנונימיות קלוש. מה דעתכם? פוקוס בכלל וגיאה בפרט נחשב לרכב גניב?

במקומך הייתי הולך למשפט. במשפט טוען קודם כל שאין סיבה להצמיד את הטלפון לאוזן שלא ע"מ ניהול שיחה (ויש טיעונים שתומכים בזה, כגון הסרטון שמוכיח שהרדיו עובד ופירוט שיחות שמוכיח שלא התקיימה שיחה). לאחר מכן ללכת על עניין קשר העין. שני הדברים ביחד יכולים לעורר (שלא לומר לצעוק) ספק אצל השופט שהייתה טעות בזיהוי.

עדכון לגביי המקרה: הדיון התנהל בפני השופט המכובד שלמה נחשון אטינגר, בו הוא לא נתן לי להשחיל יותר משתיים-שלוש שאלות לכל עד ו/או להציג מסמכים ותמונות רלוונטיות ממקום האכיפה. לא כל שכן, כל הפרוטוקול הוכתב ע"י השופט, ומפאת חוסר נסיוני לא עמדתי על כך שפרטים חשובים מעדות השוטרים יירשמו בפרוטוקול (כגון שלא היה קשר עין בין האתת לבין המודדת לבין הרכב הנמדד). מכיוון שהשוטרת המודדת לא הגיעה לדיון, הוא קבע מועד נוסף ובינתיים יצא לפרישה מוקדמת ולא מתוכננת. כבר אחרי הדיון הראשון נגמלה בליבי החלטה ללכת עם הסיפור עד הסוף, לרבות בקשה לפסילת השופט או ערעור, ולו בשל היחס המזלזל שהפגין השופט בדיון (כלפיי וכלפי העדים), תוך כדי שאני מוותר על הצעת הסדר מקלה של 100 ש"ח קנס ו-14 יום שלילה ע"ת. החלטתי לפנות לפרקליטות ולהגיש תצהיר לראש התחום, בתקווה לפקוח את עיניה ולהוכיח כי אין ממש בכתב האישום לאור הליקויים הרבים הזועקים ממנו. הפעם, על הכתב, יכולת לפרט את כל הליקויים ולצרף תמונות (ממש כפי שפירטתי כאן) - ואכן, כפי שחשבתי, כאשר התביעה עיינה במסמכים בפירוט ולא כבסרט נע, לא היה מנוס מהסקת המסקנה המתבקשת. אתמול התקבלה ההודעה המשמחת מהפרקליטות הצבאית כי כתב האישום מבוטל. מסתבר שאת ה-ז שלי מצאו כמו שצריך לילה טוב, עדי זליקוביץ ישה - לא חרטוט ולא נעליים. השופט הוא הקטגור. רק במקרים חריגים ניתן לראות תובע צבאי בבית דין לתעבורה. אין להם זמן לזה. השופט תחקר את העדים וגם אותי. צדקת כאשר הערכת כי לא כולם יגיעו לדיון, אולם השופט לא ויתר ולמרות הסתירות של שני העדים שכן הגיעו - התעקש לשמוע גם את השלישית וקבע מועד חדש לדיון.

קישור לקיט: http://www.amazon.co.uk/product-reviews/B007NZ244U/ref=dp_db_cm_cr_see_all_top/277-7862355-7699017?ie=UTF8&showViewpoints=1&sortBy=bySubmissionDateDescending שימו לב לביקורות ולהוראות ההתקנה שבסופן. אין צורך בריתוך. מספיק מפתח כוכב בגודל מתאים וחיזוק הגון. קישור ליוטיוב: https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=2&cad=rja&ved=0CDEQtwIwAQ&url=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DqpQQQn0beVg&ei=eFu_UajEGsvJPYaKgZAH&usg=AFQjCNE2GMmRboyuaWEFPlxSl770PK0JJA&sig2=WYlaZiiekge7cNggZCjy6Q על זה גובים כמעט 300 ש"ח על החלק ועוד כמעט 300 ש"ח עבור התקנתו (ותוסיפו מע"מ). אה כן, אם מתקינים זוג אז יש הנחה על העבודה של כ-150 ש"ח (כלומר 450 במקום 600).

ראשית, הרכב לא מליסינג, אך גם אילו היה ליסינג ובספר כתוב שהמערכת קיימת - יש פה בעיה. היבואן יודע יפה מאד להדגיש על מערכות מסוימות כאשר הן אופציה בלבד (עיין ערך מערכת ניווט מובנית בדגם הזה שלא הגיעה לארץ). שנית, אפשר לחסוך את דמגוגיית הבטיחות, שכן זאת אחת הסיבות שהעליתי את הנושא כאן לפני המעשה ולא בדיעבד. אם אתה מאלה שבשם אתוס הבטיחות ישלמו כל מחיר ללא בדיקה מקדימה של מה מתקינים ואיך - אחלה. אבל כשאני מוצא חלק באירופה שהוא מקורי של פורד בפחות משליש מחיר, זה נראה לי לגיטימי לחקור יותר לעומק לגבי קנייתו והתקנתו במחיר זול יותר ואפילו לבד (כי עם כל הכבוד, היד שלי יודעת להחזיק מפתח מומנט לא פחות טוב מידו של המכונאי במוסך). לכן אני שואל גם מה מידת המורכבות של הדבר. ייתכן ואתה צודק בסופו של דבר, אבל זה לא באופן אוטומטי רק כי המילה בטיחות משורבבת במשפט. והאמן לי, לא תהיה לי שום נחמה אם יקרה משהו אחרי שהחלק יותקן במוסך ולא באופן עצמאי, וכולנו יודעים שקרו דברים מעולם... בחברות. ומה לגביי ההטעיה בספר? זה הדבר המעניין באמת...

ברשותי פורד פוקוס משנת 2007 ברמת גימור ghia, הרמה הגבוהה ביותר הקיימת בארץ (מנוע 2000). בספר הרכב כתוב במפורש שברכב מותקנת מערכת isofix, אולם היא לא קיימת. במוסך מורשה נטען כי מדובר באופציה בלבד (לאחר בדיקה עם היבואן), ואני עדיין לא מבין מדוע בספר כתוב במפורש שהיא קיימת ובפועל אינה קיימת. האם ישנו צעד חוקי מול היבואן שניתן לנקוט? כמובן שהציעו לי באדיבות לרכוש ולהתקין במוסך בעלות של כ-600₪+. אגב, ניתן לרכוש ברשת חלק מקורי בכ-100₪ וההתקנה פשוטה ביותר (בורג מקורי לתוך השלדה במומנט הנכון). אני נורא מתלבט אם לעשות זאת בעצמי, אולם חושש מהשלכות בטיחותיות... מישהו התנסה בכך בעבר?

מישהו?

שלום לכולם, מדובר באופנוע מסוג הונדה הורנט 600 סמ"ק, שנת 1998, אולם אין שם טריקים שונים מאשר רכב... באופנוע קיים שעון חום, ללא נורה. בד"כ, המחט בשעון החום ברכיבה רגילה קרובה יותר לתחום הקר בשעון. המאוורר נכנס לפעולה שנת אחת אחרי קו האמצע - לכיוון התחום החם (מעולם השעון לא היה יציב על האמצע). כל הזמן הזה הנחתי שייתכן והתרמוסטט תקוע במצב פתוח וזאת הסיבה שהמנוע לא עובד בטמפרטורת עבודה יציבה (גם צריכת הדלק מרמזת על כיוון זה). לאחרונה שמתי לב שהמאוורר לא נכנס לפעולה גם כאשר הוא מתקרב יותר לתחום האדום. יש לציין שלא המשכתי בניסוי ממש עד התחום האדום. היום פתחתי את בית התרמוסטט - הוא נראה תקין. הוא היה סגור והקפיץ לא תפוס. כמו כן, אני מניח שאם בזמן רכיבה המנוע לא מתחמם זה סימן שיש מעבר מים תקין דרך התרמוסטט והם מתקררים מהרוח. פתחתי את פקק הרדיאטור והנחתי תרמומטר. רגע לפני שהוא התפגר מחום (סיני זול) הוא הספיק להראות 124 מעלות (מדובר בנוזל אדום של פרסטון עד 127 מעלות). בשלב זה הנוזל בעבע את דרכו החוצה מהרדיאטור. שעון החום, אגב, לא נכנס לתחום המסוכן בשלב זה. כל זה והמאוורר עדיין לא עבד. מבחינה פיזית הוא לא תפוס והנתיך תקין. ולשאלות: 1. איך אני מוודא שהמאוורר מקבל/לא מקבל מתח? גם פיזית מהיוניט וגם דרך קופסת הנתיכים. האם בנתיך קיים מתח קבוע או רק כאשר צריך לשלוח מתח למאוורר? 2. האם החיבור (הבודד) ביוניט צריך לקבל + או - ע"מ לעבוד באופן קבוע? 3. מה דעתכם על שעון החום וטמפרטורת העבודה הקרה בימים כתיקונם? 4. האם העובדה שהמנוע מתקרר ברכיבה אכן מאשרת שהתרמוסטט תקין? או שאין מנוס מלבשל אותו על הגז? 5. האם ניתן לרכוש יוניט בכל חנות חלפים, או שעליי לרכוש דגם מסויים עבור הכלי שלי בלבד? מה ההשלכות לכך? 6. כנ"ל לגבי היוניט לשעון החום. אשמח לעזרתכם, עדי

מכיוון שהייתי בנתיב השמאלי כשמימיני משאית שהתחלתי לעקוף. האתת עמד בשול, כמובן, כדי לא להידרס ע"י המשאית ונופף בידיו כאילו מנחית מטוס. לא הייתה שום חסימה ומכאן גם שלא הייתי לבד בכביש. מכיוון שאיני פורע חוק ובמיוחד בהיותי קצין במדים, לא יכולתי שלא לחשוב אם הוא מתכוון אלי או לא, לכן השלמתי את העקיפה ועצרתי בהמשך. אגב, בכלל לא עלה על דעתי באותו רגע שמדובר בעבירת מהירות.חשבתי שמדובר בביקורת... לצערי כל זה לא מצוין בדו"ח ולא בא לידי ביטוי בשרטוט באופן ברור (ומצד שני השרטוט גם לא מראה שהאתת עומד אחרי עיקול בכביש, דבר שנראה בבירור בצילום). בקיצור - סרט נע.

שמע, אין לי כוונה לחרטט אף אחד אבל באמת שיש לי ספק גדול אם עברתי על המהירות. אבל אולי כן. מה שבטוח זה שני דברים: 1. זו הייתה נסיעה רגועה עם עוד 2 קצינים ברכב במוד רגוע. לפני נסעה משאית שחזרה לימני ואני התחלתי לעקוף אותה. גם אם תו"כ עקיפה עברתי את המהירות - צריכים להתמלא כל הכללים והחוקים של הסרת ספק סביר. עבור לסעיף 2. 2. דווקא מכיוון שהתנדבתי מספר שנים במשטרת התנועה, אני יודע ומבין את החשיבות של מילוי כל הנהלים כלשונם לפני מתן דו"ח לאזרח. במקרה הזה די ברור שמדובר בסרט נע ללא הקפדה על כל הנהלים ומכיוון שמדובר במערכת בה המשמעת קודמת לצדק, רוב הנאשמים מודים וממשיכים הלאה, ולזה אני מתנגד. מקווה שאתה יכול להתחבר לזה.

המרחק מצוין: 057.4 מ'. מה לא משכנע בזה שעצרתי כ-500 מ' לאחר מכן? או יותר נכון מה צריך לשכנע? זוהי עובדה שמצביעה על כך שלא נשמר קשר עין בין המודדת לביני בוודאות, ובספק שנשמר עם האתת מכיוון שהייתי בעיצומה של עקיפה. אשמח אם תוכל לפרט.

אני מצטט מרובריקת "זכרון דברים", שמילאה לכאורה המודדת (חלק זה הינו חלק בלתי נפרד מהדו"ח, אך לא נמסר לי ביד בעת האירוע): במהלך הפעלת ממלז בכביש 40 ק"מ 194 לכיוון מזרח, מדדתי רכב מסוג יונדאי כסופה במהירות 120 קמ"ש. לאחר הפחתת 5 קמ"ש המהירות הינה 115 קמ"ש, דהיינו 25 קמ"ש מעל המותר. הקצינה XX דיווחה לתחנה ב' באמצעות מירס צבאי את סוג הרכב, צבע, נתיב נסיעתו ו-3 ספרות אמצעיות. הרכב נעצר בבטחה בשול הדרך ע"י השוטר YY. הסברתי והראיתי לנהג את המהירות והמרחק על צג המכשיר וכתבתי כנגדו דו"ח. כתב היד והחתימה (שם פרטי ומשפחה) זהים לכתב היד והחתימה בדו"ח שנמסר לי, קרי נכתב ע"י אותה רושמת (שלא מוזכרת ברשימת העדים). קיים "דו"ח מפורט לאתת בהפעלת ממל"ז", שמולא לכאורה ע"י האתת - גם הוא בכתב יד וחתימה של השוטרת המודדת. לא קיים כל מזכר של הקצינה שדיווחה. אגב, כביש 40 הוא צפון-דרום ובכל המסמכים כתוב שנסעתי לכיוון מזרח.

קודם כל, תודה מראש לכל מי שיקרא את המגילה המצורפת... הוספתי פרטים מאד פציפיים לגבי המקרה. ראשית, כל חומר החקירה מצוי בידי. החלטתי לכפור באשמה לאחר התייעצות עם סנגורית צבאית. למרות שלדעתה יש קייס במקרה הזה, היא הבהירה לי כי היא לא תהיה נוכחת בדיון והכל עלי. היא אמרה שבדיון לא יהיה תובע צבאי (כנראה בגלל קלות התיק), ולכן גם הסנגורים לא נוהגים להגיע לדיונים אלה. קצת תמוה בעיני איך דיון הוכחות מתנהל ללא תובע. האם זה יכול להיות? אמנם היונדאי נמצאת בשירות הצבא, אך זהו רכב ליסינג עם מספר צהוב (בדו"ח ברובריקת "סוג הרכב" כתוב "ליסינג" ). "סימן הזיהוי" היחיד כרכב צבאי הוא מדבקת "איך אני נוהג" (נוהל 6) המודבקת מאחורי הרכב. אגב, מרחק המדידה רשום 054.7 מ'. לכאורה מרחק קצר כדי לזהות ולדווח. מכיוון שהתנדבתי כ-5 שנים בית"מ, ניסיתי להבין באמת איך מוגדר לשוטרים הצבאיים למדוד, לעצור ולזהות רכב שעבר עבירה, לכאורה. מתוך זה שאני יודע איך זה מתנהל במשטרה הכחולה ואיך הזיהוי חייב להיות וודאי - יש לי ביטחון לנהל את המשפט בהוכחות (כנ"ל לגבי רישום הדו"ח, המזכרים והשרטוט, אליהם אגיע בהמשך). לשוטרים מוגדר לדווח 3 ספרות מרכזיות. הם מסתפקים בזה יחד עם סוג הרכב וצבעו, וכך גם כתוב בזכרון הדברים, אותו רשמה המודדת בסוף המשמרת: "הקצינה דיווחה לתחנה ב' באמצעות מירס צבאי את סוג הרכב, צבע, נתיב נסיעתו ו-3 ספרות אמצעיות". גם קצין המ"צ ששלל לי מנהלתית את הרישיון, אמר בפירוש שדי בכך כדי לזהות אותי (אגב, זה היה לפני שנתיים וחצי). כאשר הגעתי לאתת בנתיב השמאלי (להערכתי ממוקם כ-200 מ' בהמשך הכביש) הייתי בעיצומה של עקיפת משאית ומכוניות נוספות. איכשהו ראיתי בין המכוניות משהו צהוב עם כובע לבן מנופף בידיים ותהיתי אם הוא מתכוון אלי. השלמתי את העקיפה ועצרתי בשול הימני לאחר כ-500 מ'. לקח לו זמן להגיע וכאשר הגיע שאל אותי: "למה נסעת על 120?" עניתי: "לא נסעתי במהירות הזו" - וכך רשום גם בדברי הנהג בדו"ח. בטווח הזה, למודדת ולקצינה שלידה בוודאי אין סיכוי לשמור איתי על קשר עין, ואני בספק אם האתת הצליח לעשות זאת עד לאחר סיום העקיפה ועצירתי במרחק כה גדול. ביקשתי לקבל את הוראות קצין משטרה צבאית ראשי בנוגע לנוהל הפעלת ממל"ז, וקיבלתי (הוראה מס' 1320). אחד הדברים שרשומים בנוהל הוא שהש"צ המזומן לבית הדין, יגיע לעדות עם מחברת הפעלה של יום זה. לא ידוע לי מה מוגדר כמחברת הפעלה, אולם על אף מסמך שקיבלתי לא כתוב "מחברת הפעלה". כמו כן, בסיום הוראה 1320 קיים "דו"ח מפורת על הפעלת מד מהירות...(ממל"ז)", ורשום ש"דו"ח מפורט זה, מהווה חלק בלתי נפרד מהדו"ח הנ"ל". האם זוהי מחברת הפעלה? אם כן, היא לא מצויה בידי. האם זה משהו שאמור להיות בתיק ושאני יכול לראות, או שרק השוטר יכול להראות אותה בעת הדיון? לא ידוע לי מי זומן לדיון ההוכחות. האם אתה ממליץ לי לדרוש לזמן את כולם? מישהו מהם באופן ספציפי? יש לי גם עד הגנה פוטנציאלי - קצין שהיה איתי ברכב והיה עד לכל מה שאני רושם פה. העניין הוא שהקשר שלנו לא נשמר, ולאחרונה כשיצרתי איתו קשר, הוא סרב לקחת בזה חלק מכיוון שבדיוק התחיל תפקיד שטח טובעני. אני מבין אותו ולכן לא מסרתי את פרטיו לבית הדין, גם בשל העובדה שאני לא שש לזמן עד שלא באמת רוצה לעזור. האם נהגתי כשורה? האם בכל זאת למסור את פרטיו ולכפות עליו להגיע? צירפתי גם תמונה שצילמתי בטלפון בעת ההמתנה לרישום הדו"ח. האתת ממוקם לאחר עיקול בכביש, כך שאני בספק שיש בינו לבין המודדת קשר עין (אני מתכוון לנסוע לשם השבוע כדי לוודא). בעת ההמתנה לדו"ח שלי, ליד האתת, הייתי עד לדיווח על ג'יפ צבאי שנסע ללא אורות. מכיוון שהוא נסע מאד לאט, האתת חזר ושאל איפה הוא כי הוא לא רואה אותו. הוא אפילו היה צריך להתקרב ממש לכביש בשביל זה, וכל זאת מפני שהוא ממוקם לאחר עיקול בכביש. מי שרשמה את הדו"ח היא כאמור השוטרת הרביעית ברשימה. היא ישבה במושב האחורי של הניידת (בנקודה בה עמד האתת) וכמו בסרט נע נכנסים אליה הנהגים לניידת לרישום הדו"ח. היא אפילו לא רואה את פעילות האתת, אלא עסוקה כל העת ברישום. ראיתי על בלוק נייר צהוב את פרטי הרכב כפי שדיווחה אותם הקצינה (כולל נתיב נסיעתי - ימין). כשהגיע תורי, היא השלימה את מספר הרישוי מרישיון הרכב. אני ניסיתי להקשות ושאלתי אותה, מבלי שהאתת היה שם - באיזה נתיב נסעתי. היא השיבה: "ימין" (בניגוד למצוין בדו"ח ובשרטוט). קראתי לאתת לגשת לרכב ושאלתי את אותה שאלה, הוא השיב - שמאל (כנראה מפני שהגעתי אליו בנתיב השמאלי). השוטרת כעסה עליו ואמרה לו ללכת... היא, כאמור, המשיכה לרשום את הדו"ח וחתמה בשם המודדת. כלומר, בפרטי השוטר: המודדת. חתימה - שמה המלא של המודדת (בכתב ידה של הרושמת). עד 1: האתת. חתימה - שמו הפרטי של האתת (בכתב ידה של הרושמת). עד 2: הקצינה שדיווחה. החתימה רגילה (כתב היד שונה משל הרושמת, למרות שהקצינה כלל לא נכחה בזירה). ** לצערי הרב זה המקום לציין שהעותק שלי אבד ואני מסתמך רק על העותק שבתיק. הקצינה כלל לא נכחה בנקודת הרישום, אלא הייתה עם המודדת. לא ידוע לי איך כתב ידה וחתימתה הגיעו לדו"ח, בטח לא במעמד מסירתו לידי.** נקודה נוספת בקשר לכתב היד: בדף כיול המכשיר רשומים פרטי הקצינה כשוטרת שביצעה את כיול המכשיר. כתב היד והחתימה שונים מאד מכתב היד והחתימה על הדו"ח. בתיאור העבירה כתוב (מודבק): ... הרכב היה בודד. הנהג ראה את המהירות על צג המכשיר. נשמר קשר עין רצוף עם הרכב הנמדד מרגע המדידה ועד לעצירתו. פה נשאלת השאלה האם ניתן "להעביר" קשר עין מאיש לאיש, או שהכוונה היא שהמודדת צריכה לשמור על קשר עין עד לעצירת הרכב. חיזוק לזה נמצא בזכרון הדברים, שם כתוב: "היה קשר עין רצוף בין המפעיל והרכב הנמדד עד לעצירתו". נקודה אחרונה - השרטוט: השרטוט הינו סכמתי כמובן, אך אינו מתאר בדיוק את שאירע. - הרכב מבצע העבירה מצוייר בנתיב השמאלי. - לא מצוין העיקול בכביש (בשרטוט הכביש ישר). - לא רשומים מרחקים. - אין פרטים של מי ששרטט.