שלום.
כפי שהנכם רואים אני משתמש ותיק עם קצת תגובות, אני נהנה לקרוא כאן ולומד הרבה מהפורום.
ברצוני לשתף אתכם בתאונה הראשונה שלי.
קצת על עצמי, אני בן 21, ברשותי רשיון נהיגה לרכב מגיל 17, ולקטנוע מגיל 16. הייתי שליח על קטנוע תקופה די גדולה, ואת הרכב הראשון שלי קניתי איך שנגמר לי המלוה(פיג'ו 405). עם הרכב ההוא נהנתי תקופה די גדולה, כמעט 4 שנים.
בתקופה שהייתי עם הפיג'ו אומנם חוויתי תאונה, אך זאת היתה נשיקה בלבד של מישהו שלא שמר זכות קדימה מאחורי, ולא נזקקתי לשום תיקון אפילו לא קוסמטי. לעולם לא עשיתי שטויות עם הרכב.
ביוני החלפתי את הרכב.
עשיתי טרייד אין והשתדרגתי כמה שנים קדימה(10 ליתר דיוק), ורכשתי סיטרואן קסרה מודל 02.
איזה רכב נהדר הקסארה, אומנם אוטומט לעומת הידני שהיה לי, אבל איזה נוחות, איזה קלאסה(שוב לעומת הפיג'ו).
והכי חשוב איזה זנב שובב, או שזה הצמיגים שקיבלתי איתה, אבל השליטה עליה פנומינאלית.
ונעבור ללפני כמה שעות, אני נוסע לי ברגוע עם החברה לצידי ואימה במושבים שמאחורה.
כביש עירוני חד סיטרי 2 נתיבים, אני בשמאלי עוקף משאית על כ60 קמ"ש (המהירות המירבית המותרת).
מתקרב לצומת T לא מרומזר, מצד שמאל עומד רכב שרוצה לבצע פרסה, שום דבר לא שגרתי.
פתאום צצה לה פיג'ו 405 שמבצעת פניה בלי להסתכל, בלי להתחשב בשדה ראיה שאין לה, ובלי לתת לי את זכות הקדימה שמגיעה לי.
מימיני משאית, משמאלי רכב עומד.
בום.
הרבה עצבים בהתחלה, דאגה רבה לחברה ולאימה, ועוד עצבים.
קריאה למשטרה, "אנחנו לא מביאים ניידת אם אין פצועים".
קריאה לאמבולנס, פינוי החברה.
ניידת, עוד ניידת סיור עירוני, "רשיונות וביטוח".
מחכים, עוברת לה שעה, שעה וחצי.
מגיע לו הגרר ואוסף את הפיג'ו, מגיע לסיטרואן, מרים אותה מהחרטום, שומעים הרבה פלסטיקים מתרסקים, כואב הלב ובא לי לבכות.
מפנים את הפלסטיקים המרוסקים מהכביש, לוחץ יד לנהג השני, נוסע למיון.
מחר על הבוקר נלך לבוחן תנועה ונראה מי מה מו, כואב הלב, התאהבתי ברכב .
אשמח לכל עצה.
מציב לרשותכם כמה תמונות, מה דעתכם, אובדן או תיקון?
Shot at 2011-08-03
Shot at 2011-08-03
Shot at 2011-08-03
נ.ב. קצת מוזר לי הצירוף מקרים הזה שהרכב הראשון שאיתו אני מתנגש זה רכב כמו שכבר היה לי. זה כאילו הפיג'ו נפרדה ממני בדרך משלה.