alfred

אלפרד דווקא חשב שהשדון מבטא את עצמו נפלא בג'נטים הוורודים הללו...

אלפרד בהחלט מוקיר מחוות שכאלו. שמת לב, אגב, שיש נזילה מאטם בסיס העקב, כן?

ויניל? מי לעזאזל מלביש אותן בויניל? זו בדיוק הבעיה שם. הכל כאילו. אין לכרוב אחד כזה עם בימרים, רק עם מייק פאטון במקום אליס קופר?

אהההההההההההההההההההה.......... כזה?

רק בשמחות. האוויר בערד סביר?

http://www.mni.gov.il/heb/static/message_2003_8_25_cont.htm

זה נגמר רע. כזכור, גרסת ה RR לדקאר לא ממש צלחה שיווק באופן סדרתי. למעשה, קיט ההסבה לדקאר עלה, איך לומר, בדיוק כמו עוד אופנוע. לא יותר ולא פחות. בדיעבד, במקום לייצר כל מיני הכלאות רוטקס ואפריליה למינהן, היה על הבאווארים פשוט לרכוש משכניהם את האדוונצ'ר 640, לטפל קצת בהנדסת האנוש הכושלת (אם כי כאן המקום גם לתהות מה עדיף, רגלית צד שאינה מסוגלת לתמוך במשקל האופנוע, או רגלית אמצע בלתי ניתנת להנפה, "בעליל" כפי שהיו בוודאי רושמים במקום אחר), לחזק כמה ברגים, לטפל בספוגיות הנושרות הללו בקוקפיט ולהדביק עליו את לוגו חוצה המדבריות. אלפרד טוען שככה בדיוק היתה צריכה להיות גרסת ה GS דקאר המקורית.

http://ewan.pitas.com יאללה קמור, לשלוח את דוד עדיקא ל"חוצה ישראל". שייתן לגויים בראש.

סתם כי לא נדבק.

אלא מתחילת שנות השמונים, "גרסת הדמו" הושקה בדקאר של 79', וב 80' החל השיווק הסדרתי בגזירת קופון על הזכיה (אוריאול בדז'ה-וו קל, כן?) צר להודות, אבל ה GS, עם כל הסנטימנטליות, עדיין לא בר השוואה. הרבה יותר כבד, הרבה יותר רך והרבה פחות חד. מלא אופי כרימון (שזה, בעברית, מדוע לכחד, עגלה) דווקא כן. ה GS אופנוע מדהים ללא ספק (אין יום שאלפרד לא מתגעגע, ובו-בזמן גם לא מצטער על המכירה. ואין סתירה, לפחות אצל אלפרד), אבל זכאי, וגם הרוויח את זה, לקטגוריה נפרדת משל עצמו. שוב, ה-GS באמת נפלא, אבל לרוכב המורגל ביפני, מדובר בפרק הסתגלות לא קצר, אם בכלל. לפעמים, בלילות ארוכים וקשים, אלפרד עוד חולם על R100R .airheads נניח. בגרסת המיסטיק. בוקסר כמו שצריך. מנוע ושני גלגלים. הרבה ברזל. ככה בונים אופנוע (או שאלפרד באמת מזדקן).

קנה בארבע, תוריד שתיים על ה"בלי ניירות", והעמד בסלון (לא לפני ניקוז שמן כמובן). ככה הרווחת בזול את מופת העיצוב האופנועני. אלפרד לא מוצא ולו סייג אחד להצעתו המהפכנית. ככה המקסמקס גם יוכל להמשיך ולהדחיק את מה הוא חושב על האיטלקים (מעבר ליכולתם הפנומנלית לעצב אופנועים, אם כי ההוא ממוצא ארגנטיני בכלל), ומה השתנה, אם בכלל, מאז הפאנטה ההיא שנשנקה כל הדרך לשיבטה.

כובעון אדום של אלפרד. ועוד צעד קדימה: כובעון אדום של אלפרד עם קסדה של ת'ור (לשיפור האחיזה הצידית כמובן). בובות? בובות כרוב יצאו מהאופנה כבר מזמן.

XR קצת חלש לטעמך ו DR חזק (שמא היה זה "מאוד")?

"שהרי האופנועים הללו יפהפיים. נראים כאילו נעים במהירות תלת ספרתית גם בחניה"? אם כי יש לסייג ולציין שדלת אחורית אינו מושג זר לחלוטין לאלפרד.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=397591&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 וכל זאת חינם אין כסף?

אשכרה. תבוא כבר. נענע. שלוש סוכר.

יכאב לך הגב. לא חבל? ותגיד, האדוונצ'ר ההוא. מוכר?

עשרים דקות על השעון החזיק אלפרד על ה-VTX. "הכלים האלו מתאימים בצורה מדהימה ולא מפתיעה לכבישיה הישרים עד אין סוף של צפון אמריקה?" שלא נדע מצרות. לעפולה, דרך כביש הסרגל, אלפרד לא היה רוצה לרכב איתו (אם להניח שיש לאלפרד מה לחפש בעפולה. שהרי הדרך היא המטרה). ובניגוד לשדון, אלפרד גם חוש שהוא מכוער להפליא. ליתר דיוק הוא נראה כמו הרלי שעבר "שיפור" אצל ארלן נס, ולאו דווקא בטוב טעם (שאת זה, במחשבה שנייה, אפשר בעצם לומר על כל הקטלוג של ארלן נס).

רק מלראות את זה כואבות לאלפרד הביצים.

פשוט הוא לא משווק באדום.

דבר אחד קטן רק חסר לו. המנוע של הוי-מקס. על זה אלפרד מוכן לרכב. יאללה בלגרדה, לעבודה.

(חוץ מעניין הבריזרים). אלפרד תמיד גרס שהארלים (אם לזקק את עניין הקאסטומים, ויסלח לו קולט לרגע Iאייקון מקיאI), מזקקים את החווייה הקולנועית שברכיבה. דהיינו, מצטלם נפלא, מלא נוכחות כרימון ומרעיש כדבעי. הכל לפי הספר. מאידך, אלפרד מאמין שהרלים הם במובן מסוים אופנועים לנהגים. רוצה לומר: למי שלא חווה אופנוע מימיו, ככה בדיוק עשוי להיראות אופנוע. חזק (זאת אומרת שיא ההספק, יען כי שישים כ"ס בשלושת אלפים סל"ד), כבד ורועש. כאילו "יש לי אופנוע כבד". ועל זה אי אפשר להתווכח. אלפרד, בדומה לשדון, לא מאמין שזה עניין של גיל. בגיל הנכון אלפרד מעדיף וי-סטרום יד שמינית (לא ראה שטח). ובטח לא ספורטסטר 883. כבר עדיף R65. משהו אחד עושה את זה לאלפרד בהארלי. פעימות המנוע הלא סדירות. מאידך, אלפרד מעדיף לסגור ברז דלק פעם בחצי שעה ולא לרכב על הארלי. בינתיים.

יש מצב לפתיחות?

שיכור אלפרד. שיכור.

אלפרד, גם פה, עם הנערה. אפשר תמונה? (גם) אלפרד כבר לא קורא מוטו.