CITRO

נראה שביטול אכיפת המהירות ושיפור התחבורה בישראל לא ממש מעניין פה אנשים, אז יאללה ביי. והנה מתנת פרידה מהממשלה לשרשור הזה: http://finance.walla.co.il/?w=/3/2635068

אני רואה שהתפתח פה ויכוח לגבי אכיפת המהירות. מה דעתכם על השרשור לגבי ביטול אכיפת המהירות + הורדת מחירי רכבים חדשים? כי השרשור הזה מדבר בדיוק על הדברים האלו, עם הצעות מפורטות.

דיברנו על אכיפת מהירות... זו התגובה של הממשלה: http://cars.walla.co.il/?w=/4705/2633115 (כותרת בוואלה מדור רכב: ההפתעות שמתוכננות לנהגים בזמן הקרוב) מפורטות שם התוכניות הגאוניות של הממשלה להמאיס את הנהיגה על עם ישראל ולהרוויח "מאות מיליונים" כל שנה מהקנסות. מאות מיליונים בשנה, וואו, כמעט כמו עלות הפקקים במונחי פיריון עבודה בחודש אחד, לא? הגאונים האלו בממשלה, איפה עם ישראל היה היום בלעדיהם??? אוקי אני רוצה לבצע פה סקר לגבי התוכנית (בדומה לסקר על מדבקת הפורום), איך אני עושה את זה?

מענה לגו-רייד (תגובה 33 בשרשור): "אתה מבין שמה שאתה מציע זה לא הגיוני. אני מסכים שאכיפת מהירות בערים היא חשובה יותר, ועדיין, אין דבר כזה ביטול אכיפת מהירות כלשהיא מחוץ לערים. יש חוק ויש לאכוף אותו. בנוסף, אתה בוודאי מבין שאין קשר בין משטרת התנועה למשטרת ההגירה. לא כל השוטרים אותו דבר." תראה זו הצעה. טכניקת מו"מ בסיסית. א' מציב גבוה. ב' מציב נמוך, והתקווה להיפגש היכנשהו באמצע. לי אישית אין בעיה ואני בטוח שאחרי כמה שבועות יהיו הרבה פחות תאונות כי כולם יהיו זהירים יותר בגלל "המטורפים". (נדמה לי במקסיקו לפני איזה 10 שנים נמצא שיש מעט תאונות דרכים קטלניות יחסית למינוע, והבינו שזה בגלל שאין אכיפה ולכן כולם עירניים יותר ונזהרים יותר). אתה רוצה אכיפה? אז שיהיה אכיפה עד 180 קמ"ש. לא יודע, אני לא מנהיג המחאה (וגם לא מתאים להיות אחד), אני רק מנסה להתניע אותה עם הצעות. בקשר לעניין השוטרים, אכיפת הגירה או שיטור רחוב קלאסי זה לא מדע טילים, וכך או כך בסמכות המשטרה (וזה לפעמים מיושם בפועל, למשל בהפגנות) להעביר שוטר מתפקיד לתפקיד. למה? כי אתה לא אוהב את מה שהם(אור ירוק) אומרים? עד היום לא הוכחה חוסר מקצועיותם. נזכיר רק שמייסד אור ירוק הוא אב שקול לבן שנהרג בתאונת דרכים. אז הוא, יותר מכולנו, מבין אובדן מהו. מספיק לציין את מקרה טל שביט ז"ל כדי להראות את חוסר מקצועיותה של "אור ירוק". המטרה שלנו היא מעבר להבנת אובדן. היא מניעת אובדן. בתחום הזה אני חושב שלמדען, ולאנליטיות בכלל, יש יתרון על-פני אב שכול וחשיבה רגשנית. מה הקשר? און יעקובסון תלוי במוסד ישראלי כלשהו? ראם סמואל תלוי במוסד ישראלי? שלטון זה כוח ואנשי השלטון יכולים להיות נקמניים וקטנוניים. לא סתם חלק חשוב בשמירה על דמוקרטיה זה אנונימיות, כדי למנוע מהשלטון לפגוע במי שמבקר אותו. אם און וסמואל יושבים בישראל וחלק מהלקוחות שלהם הם מוסדות מדינה או כאלו התלויים במדינה, אז הם לחיצים (אלא אם כן האג'נדה שלהם היא להיות קדוש מעונה, ואני לא ממליץ להמר על כך). ולמה שהממשלה תרצה לתקצב כזה דבר? כי כמו שאמרת, הממשלה זה אנחנו, והיא רוצה בטובתנו אבל דוגרי, ברור שהממשלה לא תרצה לתקצב, ולו כדי לשמור על סמכויות ומענייני תדמית בחירות. הפואנטה שאנחנו לא הולכים לשאול אותם בכלל. זו הכתבה של המחאה לממשלה ותיאורטית, כל עוד הממשלה לא מעבירה את הכסף, המחאה ממשיכה ומתעצמת. כן, כיפוף ידיים. אתה מכיר אירועים בישראל בעשורים האחרונים שבהם אזרחי ישראל ביקשו מהממשלה יפה והממשלה אמרה "אה, סבבה, אין בעיה, למה לא אמרתם קודם? אתם רוצים גם הטבת מס עם זה?" אתה סומך על שופט שיבין מה נכון ומה לא נכון ליישם? מה ההבנה של שופט בתחום התעבורה? כמו ההבנה של שמגר בתכנון צבא מודרני ומערכות הגנה ממוחשבות, או של וינוגרד בתחומים האלו. מה ההבנה של שופט בתחום הפלילי? הוא היה ראש ארגון פשע לפני? מכר סמים בפינה? לא, אבל הוא נדרש בכל זאת לשפוט. אישית, אין לי בעיה שהמדענים יהיו הגורם הסופי מול הממשלה, אבל שיערתי מראש שיתעוררו טענות "זה לא מקובל" וכו'. אז חיפשתי גורם שכן יהיה "מקובל" ושופטים זו בחירה טבעית, כי הם עושים דברים כאלו ממילא (אם יצא לך לקרוא פסקי דין של בית-משפט וספציפית בג"ץ, אז אתה רואה ששופט זה חיבור בין פילוסוף למדען לפקיד למנהיג מדינה - כי אין לו ברירה, זה נהוג מאוד לראות בפסק דין את התמונה הכוללת, ולכן עבריינים מקבלים הקלות בפסק-דין והציבור הרחב לא מבין למה). השופטים הם אנשים עם היגיון ושכל. המדענים ידרשו, לפחות בתמצות בן 2 העמודים, לכתוב את מסקנותיהם בשפה ברורה. אני לא רואה סיבה שהשופטים לא יסתדרו (ואגב, שופטים, ולא שופט, כי בד"כ בבג"צ זה כמה שופטים ביחד, שזה עוד יותר טוב בשבילנו. כמה שיותר, הסיכוי להחלטה הוגנת והגיונית גבוה יותר). גם אני נוסע על אותם כבישים והאכיפה לא מפריעה לי כלל. למעשה, לרוב אני מתלונן על היעדר אכיפה. גם אני מתלונן על היעדר אכיפה. למשל שלא מאותתים, שמחזיקים בסלולרי תוך כדי וכו'. אבל אנחנו מדברים פה על מהירות. בכל אופן, הפורום צריך להכריע אם הוא מאמץ את העמדה. ---------- ישנם כבישים שאפשר להנחית בהם מטוס ג'מבו, אבל איזה אדיוט הגביל אותם ל-70 קמ"ש ללא שום סיבה נראית לעין. לעין שלך. יש מקומות שבהם אתה צודק בהחלט, ויש לא מעט מקומות שבהם ההגבלה היא ראויה בשל עבודות בכביש, ראות לקויה, היעדר שוליים וכו'. הסיבה שאני מבקש לשנות כמעט לחלוטין את נושא אכיפת המהירות היא בגלל שלדעתי המחקרים שהממשלה התבססה עליהם הם מוטים מראש למטרה שהממשלה סימנה. איך אתה יודע איזה מטרות הממשלה סימנה? זה לדעתך בלבד. אמרתי את שלי, אמרת את שלך. הפורום יכריע בכך שהוא יאמץ או לא יאמץ את המחאה, או חלקים ממנה, למשל החלק הספיציפי פה לגבי מהירות. למה לבדוק אותך במהירויות שאתה לא אמור להגיע אליהם? באיזה מדינה בעולם עורכים את המסחנים האלה? לא חייבים לחפש כל הזמן דוגמאות ממדינות אחרות. אני חושב שכדאי גם לבדוק דברים בעצמנו, בעזרת כלי היגיון. בקשר למהירויות שמגיעים אליהם, יש הרבה אנשים שלא יודעים להסתדר בהפתעות גם ב-60 קמ"ש. זה לא אומר שצריך לתת עונש קולקטיבי לכולנו. תנסו לשפר את השאר לרמה שלנו או שתתנו להם אלטרנטיבות אחרות, במקום לתת להם רישיון ולקוות שהם יצליחו להסתדר כמונו על הכביש. לממשלה לא איכפת שאנשים מתים בתאונות דרכים, היא רק רוצה לתת להם דוח מהירות בדרך לקבר. זה ממש לא נכון. ההרוגים בכבישים עולים למדינה מיליארדים. אובדן ימי עבודה, תגמולי ביטוח לאומי, תביעות לביטוח החובה - הכל עולה למדינה הרבה מאוד כסף. ואני טוען שהממשלות לא יודעות את זה או לא מבינות את זה, או שיודעות ומבינות ולא איכפת להן והן מתמקדות בפיתרון הקל, שאפשר לראות מיד, גם אם הוא לא באמת פותר. כמה עשורים הממשלות מתמקדות באכיפת מהירות ועד כמה זה באמת תרם לצמצום תאונות הדרכים? גם את הירידה האחרונה הממשלה מתקשה להוכיח כתרומה של אכיפת המהירות. ------------ גישת ממשלות ישראל בנושא תאונות הדרכים היא שגויה לחלוטין. במקום לחפש כל הזמן איך לתת דוח, ממשלה צריכה לחפש איך לצמצם את תאונות הדרכים למינימום. אין קשר בין הדברים. יש אכיפת החוק - כלומר לתת דוחות, ויש פעולות לצמצום תאונות הדרכים כמו תשתית טובה, חינוך וכו'. לדברים אין קשר והם מתקיימים במקביל, לא במקום. נכון, אבל מה היחס בין ההשקעה באכיפה לבין ההשקעה בצמצום כדי שלא יהיה צורך לאכוף יותר? אם צריך לאכוף את החוק, סימן שעוברים עליו, ואם עוברים עליו בכמויות אדירות, אז יש בעיה. אני טוען שהבעיה היא בגלל שהחוק לא רלוונטי למציאות, מניסיוני האישי ובצפיה בכל הנהגים סביבי, בכל מקום בארץ, בכל שעה, מכל מין וסוג, שנוסעים כמעט תמיד מעל המהירות המורשית בתמרור, אלא אם כן יש סימן לאכיפה בסביבה. בכל אופן, על הפורום להכריע בנושא, זה ובכלל. אני לא רואה מה הטעם להמשיך בדיון אם מנהלי קארספורום לא מתערבים כדי להביע דעתם אם לאמץ את המחאה או לא, או דעתם על המחאה באופן כללי. אני יודע שזה לא מעניין הרבה אנשים כי זה "כבד" ו"ארוך" וכו', אבל כך זה עם נושאים רציניים. אנחנו לא ילדים קטנים. את החלק של הסיסמאות נשאיר לתחום התקשורתי, שהוא בשלב מתקדם יותר.

המשך מענה לגו-רייד, (תגובה 27 בשרשור) "4. מי הולך לממן את זה? מאיפה המדינה תביא את רזרבות הכסף, כדי למלא את החור שיווצר אחרי הפחתת המס על הדלק? בהתחשב בקושי להשיג דירה + המשכורות שלא עולות כבר שנים + המיתון בשוק והקושי למצוא עבודה + חוסר היכולת כמעט להסתדר ולעבוד בלי רכב פרטי למי שגר מחוץ למרכז ולפעמים גם באיזור המרכז + עלויות רכב חדש, אני חושב שדי ברור שבמצב הנוכחי לא ניתן להמשיך. שאנחנו לפני פיצוץ חברתי ופיננסי. חברתי כי האזרחים ישברו את הכלים, ופיננסי כי ברגע שישברו את הכלים, הממשלה תיכנס בהפתעה למצב של חור כספי. כרגע יש רגיעה כי אנשים חושבים שלפידבנט יפתרו להם את הבעיות ולכן אפשר להוריד את הגז מדוושת הלחץ על הממשלה. מתוך ההתנהגות של ביבי במו"מ הקואליציוני, אני מסיק שהרבה מאוד אנשים בישראל הולכים להתפכח קשות. אם מוסכם שלא ניתן להמשיך כך (אלא אם כן, אין בעיה מבחינתכם עם טפטוף עד קילוח של עזיבת טובי ילדינו לחיים מעט קלים יותר בחו"ל), ושהפיצוץ יגיע ממילא, אז עדיף לפעול ולהכין תוכניות מבעוד מועד. אז נשאלת השאלה "מאיפה יהיה כסף לממן את היעדים?" : ישראל קונה נפט, נכון? בכסף של מי? של עם ישראל. אם תשקיע בחלופות (ותימנע מהנטייה החשודה לציין דלקים מאובנים אחרים כ"חלופות", במקרה דלקים מאובנים שגם הם נמצאים אצל מדינות ערביות ומדינות מערביות וגם אצל תשובה), אז כבר יחסך המון כסף. מה הן החלופות? מה לא חלופה..? כן ניתן לומר שעוד לא נמצאה טכנולוגיה אחת להחליף את הנפט, בטח לא להנעת מטוסי קרב (מה שמעניק לנפט את חשיבותו הגדולה ביותר), אך יש מלא חלופות אחרות, שמשלימות אחת את השניה, שמתאימות לרוב התחומים בהם משתמשים בנפט ולא כאן המקום לציין אותם. אילו היינו משקיעים כבר משנות ה-50 בתחום אז כיום היה לנו את התל"ג של סעודיה וגם היה לנו כבר שלום מול המדינות הערביות ולו בגלל שלא יהיה להן כסף להילחם בנו. כמה כסף זה שווה? תאונות דרכים. ככל שהמיקוד יעבור ממתן דוחות לצמצום תאונות, כך יחסך יותר כסף. צמצום תאונות דרכים למינימום הפיזיקלי המקסימלי יעיל הרבה יותר מכל פרוייקט מצלמות. שיפור מאסיבי של התחבורה הציבורית + הפחתת ביטוח החובה, לפחות לאופנועים, משמעם פחות פקקים ושינוע של יותר אנשים ממקום למקום בזמן נתון. המשמעות היא הגדלת פריון העבודה במשק + הפחתת זיהום האוויר (משמע פחות הוצאות רפואיות וכל הנלווה לכך). אבל מה, לכלכלנים, במיוחד במשרד האוצר, יש בעיה בראש. הם לא יודעים לתרגם דברים כאלו למטבעות ושטרות. לכן הם טענו בזמנו שפיתוח טנק ישראלי יפיל את המדינה, למרות שטנק זה לא מעבורת חלל. בסוף גם פיתחנו את הטנק הכי זול בעולם בתחום הטנקים המתקדמים, גם קידמנו את תעשיית ההיי-טק בישראל וגם יצרנו מקומות עבודה לאלפי אנשים (משמע הכסף עושה סירקולציה במדינה במקום לצאת החוצה לממן אנשים במדינות זרות). עד היום הלוזרים באוצר מתחמקים מלהודות בטעות ומנסים לשכנע אותנו לקנות טנקים אמריקאים... אפשר גם להזכיר איך פיתחנו לוויינים בעשירית מחיר והפכנו למעצמה בתחום... לאנשי האוצר אין חזון, רק מחשבון. והוא מוגבל. אפשר לטעון רבות שפיתוח חלופות לנפט ותחבורה ציבורית משוכללת וצוללת גרעינית ומטוס קרב וכו' וכ'ו עולים המון והנה לדוגמא תראה כמה עשרות מיליארדים זה עולה לאמריקאים כל פרוייקט. ואפשר להביא את הדוגמא של אילון מאסק, הדרום-אפריקני (אם לא רוצים דוגמאות ישראליות), שתהה למה חלליות של נאס"א עולות כל-כך הרבה, החליט לבחון את העניין בעצמו עם צוות מומחים, וקלט שהשיטה האמריקאית היא דפוקה ובזבזנית (כנראה ככל שהתקציב יותר גדול, כך קל יותר לבזבז אותו, והתקציב האמריקאי הוא בטריליונים). וכך הוא הצליח לבנות חללית בעשירית המחיר (או משהו קרוב לזה, מה שבטוח, הוא בנה בחיסכון אדיר). 5. מי איתך? יש תחומים שבהם נעשה הרבה מאוד. מחאת הקוטג', מחאות האוהלים וגם התנהגות המתנחלים (שהם סוג של מחאה) כן פועלות. כמו המדינה כך גם האזרחים רוצים לראות תוצאות בטווח הקצר. מה שנעשה זה לא מספיק, אם אפשר לומר על זה שנעשה בכלל. חוק לימוד חינם מגיל 3 קיים עוד משנות ה-80 אם אני לא טועה. הממשלות פשוט דחו את קיומו ואחרי שלא יכלו יותר, אז מיתנו כמה שיותר את יישומו. בלי הלחץ של המחאה החברתית, אז המצב הנוכחי של יישום החוק לא היה מושג. יש מלא חוקים טובים במדינה. אבל הממשלה לא מקצה כוח-אדם לאכוף אותם. יש גם מלא תוכניות טובות במגירה. אבל הממשלות לא חשות לחץ ליישם אותם. המטרה שלנו היא להפעיל לחץ (רצוי מתמיד) על הממשלה, אם אנחנו רוצים שהממשלה תפעל ותנהל את המדינה כמו חברת-הייטק במקום כמו מונופול שמן ומהביל. כן, עקרונית, הממשלה היא מונופול. אבל היא פועלת הכי טוב כשהיא מרגישה תחרות, כשהיא מרגישה איום על הכיסא. בנורמלי, שמה בממשלה מרגישים את זה בעיקר לקראת הבחירות, ואז אתה רואה איך הפלא ופלא דברים מתחילים לזוז. המטרה שלנו במחאה הזו היא להזכיר לממשלה שיש לה תחרות כבר עכשיו ושאין בעיה להפיל אותה מהכיסא ולבחור ממשלה אחרת במקומה שתנהל את הדברים יותר טוב. אז מי איתי? אני מקווה שכולכם ואני בטוח שאפשר לשכנע את רוב עם ישראל, לא משנה איזה מטרות תבחרו למחאה הזו, טווח קצר או ארוך. 6. חוץ מהכתיבה כאן בפורום, מה הצעד הבא הפיזי שאתה - באופן אישי - הולך לעשות? לא רק הולך לעשות, כבר עושה: *שנים שאני מצליח לשכנע את משפחתי להחזיק לכל היותר רכב משומש. יש כאלו בקרב משפחתי שכבר מתניידים באופניים. *אני גר בת"א. אני לא מצליח למצוא סיבה להחזיק בת"א יותר מאופניים. אישית, אפילו אופניים אין לי ואני מסתדר אחלה. *הצלחתי לשכנע חבר לקנות אופניים במקום רכב סאלון. משום מה הוא מאוד מרוצה ומתלהב מהם נורא, למרות שלא נעים לי לומר לו, אבל הוא קנה אופניים של בנות. * הצבעתי בבחירות. פתק של ארץ חדשה. זה היה עניין של WIN אם הם דוברי אמת (משמע הם היו נלחמים בהרבה שחיתויות) וWIN אם הם דוברי שקר, משמע הרבה אנשים מעופפים בישראל היו מתפכחים כנראה סופית (ובלי להכניס את ארץ חדשה לכנסת אי-אפשר היה להשיג זאת). *בנוסף אני חבר ליכוד, הצבעתי בבחירות הפנימיות של המפלגה לעיצוב הרשימה. לשאמה הכהן. ושאת כל המחשבה שלך ילווה המשפט הבא: המדינה זה אני. אנחנו לא גוף נפרד מהמדינה. אנחנו והממשלה, הם חלק אינטגרלי אחד מהשני." אתה חוזר שוב ושוב על ההקבלה בין הממשלה למדינה. אלו דברים נפרדים. כשמוסדות רשמיים משתמשים במילה "המדינה", הם מתכוונים להחלטות שגם ממשלות עתידיות מחוייבות, עקרונית, לקיימן. כשאני אומר "המדינה" (ואני לא אומר כמעט, כי ההתמקדות פה היא בממשלה), אז הכוונה לאזרחים. ואיתם אין לי בעיה. כמעט. כשהאזרח חושב "המדינה זה אני", זה לרוב מתבטא באופן חיובי. כשהממשלה / ראש-הממשלה חושבים "המדינה זה אני" זה לרוב מתבטא באופן שלילי, סגנון לואי ה-14. מחאות כאלו, כמו זו שאנו דנים עליה, עוזרות להזכיר לממשלות שאמון, הזדהות והמוכנות של האזרחים להקריב אינם מובנים מאליהם, שאנחנו לא משאב בלתי-נדלה. שהידוק החגורה לא תמיד יוכל לבוא רק אצלנו והם ימשיכו לנסוע ברכבי פאר גרמניים.

המשך תגובה לגו-רייד (תגובה 27 בשרשור) פירוט מדוייק יותר של מטרות המחאה: (ניתן כבר פירוט לגבי אכיפת המהירות בתגובה קודמת) 2) בקשר למחירי הדלק (שאגב, חלקם בהכנסות המדינה הוא קטן בהרבה מההכנסות ממכירת רכב חדש) + מחירי רכבים חדשים + מחירי ביטוח החובה והעברת ניהולם במוסד ממשלתי במקום ע"י חברות פרטיות + שיפור ניכר לתחבורה הציבורית + עניין אכיפת המהירות שהוזכר בתגובה הקודמת וכמובן סדר העדיפות, אז...... בטווח הארוך, מה שטוב למדינה זה צמצום מקסימלי של התלות בנפט + חיזוק מאסיבי של היכולת של כל אזרח להגיע בקלות לכל מקום במדינה וכמובן, צמצום או מניעה מוחלטת של תאונות דרכים. המשמעות העיקרית של זה, איך שזה נראה לפחות מבחינת המדענים, היא צמצום עד ביטול הרכב הפרטי והקמת מערך ענקי סופר יעיל של תחבורה ציבורית נקייה במגוון גדלים וסוגים. בטווח הקצר, אנו מעוניינים לשפר את חיינו כאן ועכשיו, לא רק את החיים של ילדינו ונכדינו. המשמעות היא בעיקר טיפול בנושא הרכב הפרטי: כלומר חיתוך מחירי ביטוח החובה בחצי ללא שינוי בכיסוי (והעברת ניהול ביטוח החובה ליידי הממשלה, כראוי לכל מס), הורדת מחירי רכבים חדשים בחצי, ביטול אכיפת המהירות כאמור בתגובה הקודמת והתקנת גישה חדשה לגבי תאונות הדרכים, וכמובן גם שיפור התחבורה הציבורית. מבחינתי, סדר העדיפות הוא "צמצום מקסימלי של התלות בנפט" + "גישה חדשה לגבי תאונות הדרכים" (כפי שצויין בתגובה הקודמת) ורק אח"כ כל השאר. אבל זה מבחינתי. אתם אלו שצריכים להחליט, אני רק מציע את הדרך + מוכן להתנדב כמיטב יכולתי + עושה למען המטרה כמיטב יכולתי, כפי שעוד מעט אפרט, לפי בקשתו של גו-רייד. ברגע שתיבחר הנהגה ותהיה הצבעה לגבי מה המטרות שאתם בוחרים מתוך סל המטרות, אז אני אתן פירוט נוסף. צמצום מקסימלי של התלות בנפט לא הוזכר בתוכנית המקורית, אבל לדעתי הוא לא יזיק והוא גם שייך לשני הטווחים. אני לא יודע אם יש צורך לפרט, מאחר וביבי כבר הניע תוכנית לצמצום התלות הישראלית בנפט. מה שכן, אני מציע לדרוש מכל ממשלה דיווח חצי-שנתי (עם מינימום עמודים) על התקדמות התוכנית + בחינה מחדש של תקציב התוכנית וסעיפי התוכנית ע"י מדעני פיזיקה+הנדסה+כימיה וכו' ובמינימום הכפלתו.

מענה לגו-רייד, תגובה 27 אני אתחיל מהסוף: 1) הגדרה מדוייקת יותר של מטרות המחאה (כפי שאני מציע. ואגב, כבר פירטטתי אבל זה פירוט הרבה יותר נרחב): א) בקשר למצלמות המהירות: העברת כל המצלמות לתפקיד של מצלמות רמזור+מהירות בתוך תחומי הערים בלבד וביטול הצבת מצלמות או ביצוע אכיפת מהירות כלשהי מחוץ לתחומי הערים (שיעבירו את השוטרים לסיורי רחוב בכל המקומות שבהם נמצאים המהגרים מאפריקה או למשימות קלאסיות אחרות). א.1)להטיל על גוף חוץ ממשלתי (למשל התנועה לאיכות השלטון או מועצה זמנית של עיתונאי הרכב, אבל בשום פנים ואופן לא "אור ירוק") הקמה של ועדת מדענים + מספר חוקרי תנועה מחו"ל בלבד (מארצות דוברות אנגלית) + מספר מדריכי נהיגה מתקדמת מחו"ל בלבד (כמובן, דוברי אנגלית) - למה מחו"ל? כדי לבטל תלות במוסדות ממשלתיים ישראליים. א.2) התקציב לוועדה יבוא ללא תנאי וסייג מהממשלה, ותפקיד הוועדה יהיה לבחון ובעצם להציע דרך לצמצם או למנוע לחלוטין את תאונות הדרכים, כולל עלויות כספיות ומסגרת זמן. חלק מהבחינה תכלול בחינה מחודשת של מחקרים קודמים. חוות דעתם תפורסם בפומבי באתר אינטרנט של הוועדה הזו שיוקם למענה ע"י מי שהיא תבחר ובתקציב של 5000 ש"ח. הועדה תחוייב לצרף לחוות דעתה תמצות של חוות הדעת ב-2 עמודים. א.3) הוועדה תורכב ממספיק אנשים (שזה יהיה כל תפקידם) כדי לסיים את עבודתה תוך שנה. א.4) מאחר ומדובר בנושא קריטי (אם אינני טועה, כמות האנשים שנהרגו בתאונות דרכים בישראל היא יותר מבמלחמות) אז מסקנות הוועדה יועברו למושב מיוחד של בית המשפט העליון, שהוא יכריע מה על הממשלה ליישם אם בכלל. עדיף לבג"ץ, כי לממשלות ישראל יש נטיה להיענות לבג"ץ יותר מאשר למבקר המדינה. כמו כן, פסק הדין של בג"ץ יוגבל ל-5 עמודים. א.5) לי במקור פשוט הפריע שאי-אפשר לנסוע יותר כמו בנאדם בכבישי ישראל, בגלל האכיפה המטורפת של המשטרה. ישנם כבישים שאפשר להנחית בהם מטוס ג'מבו, אבל איזה אדיוט הגביל אותם ל-70 קמ"ש ללא שום סיבה נראית לעין. הסיבה שאני מבקש לשנות כמעט לחלוטין את נושא אכיפת המהירות היא בגלל שלדעתי המחקרים שהממשלה התבססה עליהם הם מוטים מראש למטרה שהממשלה סימנה. העניין הוא שאם מדברים על מניעת תאונות דרכים ושיפור התחבורה הציבורית, אז הנושא מסתעף לכיוונים שיתכן שאתם לא תאהבו. למשל יתכן שיגיעו למסקנות שיש לקיים מבחנים מיוחדים למבקשי רישיון, כמו מבחני מצבי סכנה, בחינת אינסטינקטים, ואולי יעלו את הרף של שדה הראיה וכו', ואז הרבה פחות אנשים יוכלו לנהוג. רובנו כאן נהגים מיומנים, אין לנו בעיה להסתדר במהירויות של מעל 200 קמ"ש ואין לנו בעיה להתנהל במצבי סכנה. אבל כמה כמונו יש בישראל? אולי אפילו יגיעו למסקנות שטובת המדינה מחייבת תחבורה ציבורית בלבד (כולל רכבים "פרטיים" רובוטיים לשימוש המוני - מין סוג של מונית, אבל לא מאויישת). בקיצור, נראה לי שהמסר (הפרובוקטיבי בכוונה) של המחאה בנושא הזה הוא : לממשלה לא איכפת שאנשים מתים בתאונות דרכים, היא רק רוצה לתת להם דוח מהירות בדרך לקבר. אם זה פרובוקטיבי מידי אז יש את זה: גישת ממשלות ישראל בנושא תאונות הדרכים היא שגויה לחלוטין. במקום לחפש כל הזמן איך לתת דוח, ממשלה צריכה לחפש איך לצמצם את תאונות הדרכים למינימום. בתגובה הבאה ינתנו המשך הסברים לגבי הפירוט שגו-רייד ביקש. נא לא לשים תגובות היום, כדי שניתן יהיה לעקוב בצורה קלה אחרי הדיון.

לקחתי לתשומת ליבי את הרמזים על חפירות ואשתדל מעתה לצמצם למינימום האפשרי כל הודעה (עם זאת אני מתעקש להימנע מתשובות סיסמתיות, לפחות בפורום הזה) ספורטיבו, תגובה 22. 1) קודם כל, התוכנית הנוכחית לא כוללת דרישה שהממשלה תתפטר ("להפיל את הממשלה"). אם ההנהגה שתיבחר למחאה הזו תשתכנע ותשכנע שיש בכך צורך, אז אין לי בעיה לתמוך בכך, כי אין שום בעיה חוקית בלהפיל את הממשלה, או לדרוש את הפלת הממשלה, בדרכים הדמוקרטיות. בתוך הכנסת למשל זה נקרא "הצעת אי-אמון". 2) כשאנשים כאן אומרים "זה לא יעבוד", חשוב לעשות הבדלה: א. יש "לא יעבוד" מבחינת אי-צבירת מאסה קריטית של אנשים (שהרי בלי מאסה קריטית אין למחאה אפקט). ב. ויש טענת "לא יעבוד" מבחינה שגם אם נעשה את כל מה שהתוכנית אומרת, לא יהיה אפקט. אז בקשר ל-א. אני חושב שהשנים האחרונות בישראל הוכיחו שקל לצבור מאסה קריטית ועוד במהירות, אפילו דרך כלים אינטרנטיים. בקשר ל-ב. אין תוקף לטענה, כי במצב שבו כל סעיפי התוכנית מבוצעים, המשמעות היא שהרבה פחות כסף נכנס ליבואני הרכב, למשווקי הדלק ולממשלה (טוב, לממשלה זה נזק פחות קריטי, אבל עדיין מורגש מאוד). אם ברצון הגורמים העסקיים (אלו התלויים בשוק הישראלי) להמשיך להתקיים, הם חייבים להתקפל. אם ברצון אנשי הממשלה להמשיך לכהן ולהיבחר לקדנציה הבאה, הם חייבים לפחות להראות שהם תומכים במחאה. כדי שהתוכנית לא תעבוד במצב כזה, קרוב לוודאי שידרשו צעדים אנטי-דמוקרטיים מצד הממשלה, וגם זה לא יעבוד לאורך זמן.. בקשר להערותייך בנוגע ל"איך עוברים מדיבורים למעשים" (המספור הוא לשם נוחות הקריאה ולא כהתאמה להערותייך): 1) אם תקרא שוב, תראה שבעצם עניתי לאמיר כרונולוגית, אבל הפוך מבחינת סדר הצעדים. אז בקצרה: הכלי המרכזי הוא אפקט העדר, אותו ניתן כיום ליצור גם באמצעים אינטרנטיים, אשר לא עולים הרבה כסף בכלל ויכולים להתבסס על מערך מתנדבים (אם יש מספיק מתנדבים). 2) בלי להיכנס לדיון מה זה אקטיבי ומה זה פאסיבי, אני בטוח שאפשר להסכים שתהיה תועלת רבה אם, כחלק מהמחאה, יופצו מדריכים פשוטים לציבור הרחב שיסבירו כיצד להימנע מהמצלמות / כיצד להסתדר בלי רכב חדש או בלי רכב בכלל / כיצד להימנע כמה שיותר מתשלום על דלק וכו'. חשוב גם לציין שלמתגוררים באיזורים מסויימים בארץ אין כמעט אפשרות להסתדר בלי רכב פרטי. לכן חשוב שהמחאה לא תכניס אנשים כאלו לקטגוריית "הבוגדים", שמתעלמים מהמחאה, אלא תשתמש בהם כדוגמא למצב התחבורתי העגום של המדינה. ישנם ישובים שאוטובוס מגיע אליהם רק 3 פעמים ביום (אם בכלל מגיע לשם אוטובוס). למתגוררים בישוב כזה אין יכולת למצוא עבודה בהתבסס על תחבורה שכזו. לכן הרבה צעירים בישובים כאלו רוצים להגר למרכז. במצב הנוכחי, אתם תראו איך בשנים הקרובות כמה ישובים כאלו, לא רק שיתכווצו, אולי אפילו יסגרו ויעלמו. 3) לא סתרתי את עצמי ואני אתמצת לך: אם העם לא לוקח יוזמה, הוא משועבד. אם אנחנו לא נבחר הנהגה למחאה עכשיו ובעצמנו (ובהסכמה שהמחאה לא יכולה להתקיים ללא הנהגה, מפאת חוסר גדול של אנשים רציונליים ואנליטיים בקרב הציבור), אז המחאה תהיה הרבה פחות אפקטיבית וגם תהיה בסכנה של השתלטות של גורמים עוינים (האיש הרע והמושחת). 4) "בנימין נתניהו הינו אישיות משכילה ומלומדת". אישיות משכילה ומלומדת הייתה מכריזה, לפחות כבר בקדנציה הראשונה שלה (שנת 1996) על תוכנית לאומית לניתוק ישראל מנפט (הבעיה העיקרית של ישראל ושל העולם), ולא ממתינה לשנת 2010 (37 שנה אחרי חרם הנפט הערבי) ולבואו של יוג'ין קנדל, כדי להכריז על תוכנית שכזו. (ואגב, מה לגבי דיווח שנתי על מצב התוכנית? יש אפילו פיצוציות שעושות דיווח שנתי על איזה משהו) במבט גיאו-פוליטי טכני, ביבי היה והיננו ראש-ממשלה די טוב. אבל הוא לא מצויין. תפקידנו במחאה הזו וכאזרחים בכלל הוא להפוך את ביבי מטוב למצויין.

מענה לGORIDE - מצטער, משום מה יש איזה בעיה עם הציטוט ("ההודעה קצרה מידי, הכנס לפחות 5 תווים" אין לי מושג מה זה רוצה). ראשית, אני שמח על האכפתיות. שלך CITRO, ושל אחרים כאן, שמשקיעים מזמנם ומחשבתם איך לשפר את חיינו. הרוב הוא רוב דומם, וחי את חייו בלי לשאול את עצמו מה טוב ומה לא טוב, ומה הוא רוצה לשפר. "זורמים", זה המונח. אז קודם כל, אני מכבד מאוד את האכפתיות. לצערי אתה צודק, וההיסטוריה מראה זאת שוב ושוב, אכן רוב האנשים פשוט מורידים את הראש וזורמים עם מה שיש. זה נובע מכל מיני סיבות, שאם נאמר אותן בפנים לאותם אנשים הם יעלבו מאוד. אפשר לכעוס על הזורמים ואפשר להחליט שעושים ומקריבים בשביל הרוב הדומם והזורם, ולקוות שתכונת העדריות של הזורמים תבוא לידי ביטוי ברגע שנצבור מספיק מומנטום. ועם זאת, לא מדובר כאן בתגלית גאונית, ש7,000,000 איש לא הצליחו לחשוב עליה ב65 שנה. המשוואה של אם-ניסע-פחות-נצרוך-פחות-דלק היא ברורה. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת מכדי שאפשר יהיה לשנות אותה בארבעה (או שישה או עשרה) סעיפים שרושמים בפוסט באינטרנט. גם הפגנה - מאורגנת ככל שתהיה - יכולה להעלות למודעות הציבורית נושא, אבל לא לשנות קוי יסוד שעל פיהם הדברים פועלים. אני מדגיש שוב, לא מדובר בהפגנה.קרא שוב את התוכנית: מדובר בהצעה להתנהגות תחבורתית, צרכנית ואזרחית מסויימת. (ואף שההיסטוריה מוכיחה שהפגנות מסוגלות לשנות דברים - למשל מצב זכויות השחורים בדרום ארה"ב בשנות ה-60', אני מדגיש שלא מדובר בהפגנה ומציע להימנע מכל הפגנה בנושא). נקודת הפתיחה של הדברים היא שגויה לדעתי. אנחנו לא מנהלים כיפוף ידיים מול המדינה. אני דווקא כן מציע לנהל כיפוף ידיים מול ההממשלה (המדינה זה משהו אחר).זה האמצעי המוכח להשגת היעדים. למה? כי אם באמת היה איכפת לחבר'ה שמה במגדל השן, אז לא היינו צריכים לחשוב על התוכנית הזו. הם בעצמם היו הולכים למדענים וכלכלנים וכל איש מקצוע רלוונטי כדי להבין איך אפשר לצמצם למינימום האפשרי את תאונות הדרכים ואיך אפשר לייעל את הנגישות לתחבורה בישראל (שאלו בעצם שני הנושאים העיקריים של הפוסט הזה).זה לא שכל ליטר שאנחנו מתדלקים מישהו בכנסת יושב ומחייך בהנאה. כל פעם שאנחנו בוחרים לזרום, כל פעם שאנחנו פותחים את הארנק כדי לשלם על הדפיקה היומית, הם שמה בממשלה דווקא כן מחייכים בהנאה כי הם יודעים שהם לא צריכים להתאמץ, שהם לא צריכים לחשוב, "שהכל בסדר" וש"הציבור מסכים למצב והכיסא מתחת לישבן לא רועד". המיסים שאנחנו משלמים בכל הדרכים, מגיעים לקופת המדינה כדי לחזור אלינו. המיסים שאנחנו משלמים מיועדים אכן ע"פ חוק לחזור אלינו, אבל בפועל עד כמה החוק נאכף? וע"י מי? בפועל כמה חוזר אלינו? יש לך נתונים? האם הנתונים האלו באמת מפורסמים איפשהו (יחס כספי מיסים למוצרים ושירותים בפועל) ?כל דוח תנועה שמישהו מקבל מתרגם בסוף לעוד שירות שהמדינה מספקת לתושב. דוגרי, לפחות איך שאני מרגיש ורואה את הדברים בתור בנאדם שקיים על הפלנטה וספציפית ישראל כמה עשרות שנים, השירות העיקרי שכל דוח תנועה מתרגם אליו הוא בעיקר מריחת קקה על הפנים שלנו. סלח לי על הגרוזינית. פחות כסף בקופת המדינה משמעו פחות כסף שמושקע בנו כאזרחים. נכון, אבל תכף אני אגלה לך משהו, פה מיד למטהיכול להיות שסדר העדיפויות שבהם הכסף מוחזר אלינו הוא לא לרוחך, אבל זה כבר נושא אחר שלא קשור לדלק ומהירות. זה באבו-אבוא קשור, זה לב העניין!הם לוקחים כסף כדי לשמור על חייך ולשפר בהתמדה את רמת החיים במדינה, לא כדי לרדוף אותך עם מצלמות, ללא קשר לתועלת מול תאונות הדרכים, ולא כדי להמשיך את התלות של מדינת ישראל בנפט או להקשות עליך יותר ויותר לחיות במולדתך. הנה הגילוי שאני לא יודע אם מדברים עליו בשיעורי כלכלה באוניברסיטה: ממשלות מטבען הן עצלניות. מיסים זה לא חקוק בסלע. זו רק אופציה אחת למימון הממשלה. כסף במובן של מזומן, זו המצאה אנושית לבטא אנרגיה (במובן הפיזיקלי של כמות עבודה בזמן נתון, סלח לי אם אני מפשט פה למקסימום את ההסבר, לפני, עכשיו ואחרי). אבל מאחר ורוב הממשלות עצלניות (או שנמצאות במיקום טוב - כמו ערביה הסעודית, שיש לה מלא נפט - שמהווה דוגמא לחומר גלם בטבע שמאפשר המרה נוחה לאנרגיה ומשם למליון מוצרים אחרים - , אז היא כמעט ולא גובה מיסים), הממשלות פונות ישר לאפיק של לקיחת מיסים מהאזרחים, שזה אומר, שהן מסתמכות על העבודה (אנרגיה) שאתה ושאר אזרחי המדינה עושים, כדי לקחת חלק מהרווחים שלך ולהבטיח לך שיתנו לך תמורה על כך (שזה בעצם ההסכם שלך ושל כל אזרח במדינה מול הממשלה, שבתמציתו הוא "אני האזרח ממנה אותכם, הממשלה לדאוג לבטחוני ורווחתי ולייצג אותי מול ממשלות אחרות, ואם יהיה צורך, אקציב לכם אחוז מסוים מרכושי כדי לממן את הפעולות שלכם", ראה האמנה החברתית, ג'ון לוק, תומאס הובס וכו', ויקיפדיה). כמובן שהן לא לוקחות באופן שווה מכל האזרחים. הן לוקחות קודם כל ממי שקל לקחת ממנו. ממי שקשה לו למחות ולהתנגד.שזה הציבור הרחב, מעמד הביניים. לנסות לקחת מיסים מטייקון זה קשה, בטח כשהוא מממן אותך בבחירות.(בטח שמעת על כל מיקרי העמותות. זה בגלל שבמצב הנוכחי, פוליטיקאי לא יכול להיבחר מבלי להשיג מימון באמת רציני. מימון שהוא לא יכול להשיג בדרך המורשית בחוק הקיים. אז הוא פונה לטייקונים ושאר עשירים. אז מדוע ברגע שהם כבר בכנסת, הפוליטיקאים לא מעבירים חוק שאוסר על כל מימון חיצוני ונותן מימון לכל קמפיין בחירות מקופת המדינה בלבד? הרי זה יכול לחתוך כל-כך הרבה אפיקי שחיתות... המממממ)לקחת מיסים מהטייקון זה קשה, כי אם לא עוזרים לו כל הטריקים החשבונאים והמשפטיים, אז הוא יכול ברוב המקרים פשוט לעבור למדינה אחרת יחד עם עסקיו (ואגב, קשה לי לכעוס ממש עליהם, הם פשוט מודעים יותר להשפעה של פוליטיקה על רכושם וחייהם, ואקטיביים יותר בנושא, עוד מלפני שהפכו טייקונים). רוב האזרחים לא יכולים לקום וללכת. והממשלה מנצלת את זה. מה שנותר לאזרחים זה שכל (שלרוב, לצערנו אין להם, ולכן כל-כך קל לנצל אותם), ושליטה בהוצאות (משמע שליטה בתשלומי המיסים שלהם) וכמובן הכוח הכי חזק (בדמוקרטיה לפחות): פתק הצבעה והתפקדות למפלגה. בשורה התחתונה, בניגוד לרושם שעלול להיווצר פה, לאזרחים יש כוח אדיר, שבגלל שכלם המועט, הם לא מנצלים אותו.הבשורה הטובה/רעה, היא שגם לממשלה יש שכל מועט (אחרת הפוסט הזה לא היה מתקיים), אז יש סיכוי טוב לנו, האזרחים, לנווט את הממשלה להחלטות יותר הגיוניות ושימוש מושכל יותר בכסף שהאזרחים נותנים לה.דבר שני, דברים בהחלט נעשים כאן. לא בקצב הרצוי אולי, אבל בהחלט נעשים. איכות הסלילה השתפרה בעשרות מונים העשר השנים האחרונות. בשנות ה80 מישהו היה יכול לחלום על איכות כבישים כמו כביש 6, 431, 531? אין סיכוי. בשנות ה90 מישהו היה יכול לחלום על תחבורה ציבורית שעובדת עם רב-קו שמתאים גם לאוטובוס, גם לרכבת וגם לרכבת הקלה? אין סיכוי. בתחילת שנות ה2000 מישהו היה מאמין שמדינת ישראל תחייב את יבואני הרכב ליבא מכוניות עם ESP? שתפתח את השוק ליבוא מקביל? שתמנה מפכ"ל שתומך בהעלאת המהירות המירבית? ממש לא. לא הכל עובד טוב. יש הרבה בזבוז. קבלת החלטות מוטעית לעיתים. לפעמים מתוך עבירה על החוק ממש (ע"ע רכבת). אבל התקדמות יש וצריך לראות אותה. "דברים נעשים" זה לא מספיק. מכיר את הפרסומת "זה טוב, אבל זה לא מצוין" ? בדיוק. תאשים אותי שאני פרפקציוניסט, אבל מבחינתי הדברים האלו טובים אולי בהשוואה למדינת עולם שלישי. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה טוב, היא חייבת להצטיין, ולו בגלל המצב הגיאו-פוליטי שלה. אבל לא ניכנס לזה, אותנו מעניין צמצום תאונות הדרכים (משמע ביטול אכיפת המהירות הדרקונית וחסרת ההיגיון), והעלאת רמת החיים שלנו (משמע הגדלת הנגישות התחבורתית שלנו). תכל'ס מה שאנחנו אמורים לעשות זו אותה מדיניות של החבר'ה במשרד האוצר לגבי תקציב הביטחון: הם יודעים שהיחס בין עלות לתמורה בתקציב הביטחון הישראלי הוא מעולה ביחס למדינות מערביות אחרות, אולי בין הטובים ביותר בעולם (אתה יכול לבדוק גם בעצמך באינטרנט). אבל הם ממשיכים לקרצץ בנושא כל שנה מחדש. למה? כדי שזה ישאר לאנשי משרד הביטחון בראש, כדי שהם לא יחושו שהם יכולים לבזבז כסף, כדי שהם יהיו כל הזמן בתהליך של התייעלות מתמדת. (ושים לב שכמעט בכל הכתבות בנושא וכל ההתטאויות של האוצר בנושא, אין טבלת השוואה נורמלית למדינות במצב דומה, כי הם יודעים שזה יראה ההפך ממה שהם טוענים). אפשר להסכים עם המדיניות הזו של משרד האוצר או להתנגד לה, אבל כל עוד המדינה לא מנוהלת ע"י מדענים עם מחשב על, שנותנים לך תשובות בלי טיפת אגו על כל שאלה תקציבית שתשאל, אז אולי כך זה צריך להתנהל, דירבון תמידי. דבר שלישי, והוא המהותי ביותר: מאז קום המדינה ועד היום, שום דבר אמיתי לא נעשה מצד האזרחים בנושא. כשאתה כותב בקארספורום, אתה נופל על קהל שבוי ומכור. כולם כאן אוהבים מכוניות, נושמים מכוניות, ואני מניח שהרוב כאן גם עושה לביתו (כלומר, מקפיד על רכב מתוחזק, נהיגה מושכלת ורמת בטיחות גבוהה). אבל זה לא הרוב על הכביש. העובדה שעד היום לא נעשה שום דבר בנושא הבטיחות בדרכים, איכות הדרכים ומחירי הדלק מצביעה על זה שכנראה המצב לא מציק לרוב האנשים. או שהם פשוט "זורמים", כמו שאתה אמרת בעצמך, והם רק מחכים לאנשים כמונו כדי להפסיק לזרום. כל עוד הפוליטיקאי רואה שאנשים "זורמים", הוא לא חש לחץ לשנות את המדיניות שלו. חברות הליסינג לא יפסיקו לקנות מכוניות - זה העבודה שלהם. כמו שתבקש מחר מקבלני בנייה להפסיק לקנות בלוקים. את העובדים זה לא מעניין כי הדלק בחינם. והם לא יוותרו על המכונית כי מדובר בהטבה כספית גדולה. אני לא מחפש את חברות הליסינג ולא חושב שאנחנו צריכים לחפש אותן או כל אחד אחר. אני גם לא מחפש לפגוע בפרנסה של אנשים. אנחנו כולנו מחפשים דרך לשפר את המדינה, ומה שכן, חשוב לי לציין פה, אסור שנבוא בגישה של "זה מה שאנחנו רוצים, אז תמצאו דרך לעשות את זה." חשוב מאוד שנציע כבר על ההתחלה, בעזרת אנשי מקצוע, דרכים ופתרונות והצעות אלטרנטיביות, רצוי מאוד תוך ציון העלויות הכספיות.אני בטוח שנוכל להוכיח שהאלטרנטיבות, לא רק טובות יותר, אלא גם זולות יותר.אז בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי לחיות. ולחיות עולה כסף. ואנחנו רוצים לחיות יותר, בכיף, ובפחות כסף. ..

אני אשמח לשמוע למה אתה מציע להתמקד רק בהעלאת המהירות המותרת. אולי זו באמת הדרך הנכונה, במיוחד שכבר נראה שיש הישגים בנושא. מצד שני, רוב הסימנים מראים שההחלטה של כץ הייתה לא יותר מהחלטת בחירות (ולו בגלל שהתקבלה חודש בערך לפני הבחירות, למרות שהיה לו כבר ב-2010 דו"ח על השולחן שהמליץ לו להעלות את המהירות). באותה קלות שבה התקבלה, כך היא יכולה להתבטל. אז איך אנחנו יכולים לגרום לשר התחבורה הנוכחי (עדיין ישראל כץ) להמשיך במגמה? חשוב להבין משהו: בגלל השיטה הדמוקרטית, הפוליטיקאים מעניקים את החשיבות לשני מקומות עיקריים שהם, 1) הצבעה בבחירות הכלליות. 2) נוכחות מתפקדים והצבעתם באירועים פנים מפלגתיים, כשהפריימריס (דירוג הרשימה לבחירות הכלליות) בראשם. אלו הדברים שבאמת יכולים לקבוע גורלו של פוליטיקאי, ולכן אין לו ברירה אלא להעניק להם את עיקר החשיבות. פוליטיקאים מעניקים חשיבות פחותה לטוקבקים ולהפגנות כי מטקבק או מפגין איננו שווה ערך מיידי להתפקדות למפלגה (וקול של מתפקד הרבה יותר גורלי לפוליטיקאי מטוקבק). מה עוד, שלדעת הפוליטיקאי, אם הנושא באמת חשוב למפגינים, אז הם היו מתפקדים במקום להפגין. אם הם לא מתפקדים, אז צריך להמתין לראות מה צפוי בבחירות הכלליות (ובו-זמנית הפוליטיקאים שנגדם מפגינים עושים הכל כדי למסמס את הנושא ואת תמיכת הציבור בו). אם הפוליטיקאי רואה שהוא צפוי להיפגע קשות בבחירות הכלליות, וגורלו הפוליטי חשוב לו, אז הוא ינסה קודם כל לשנות את המצע ולהתאים את מסריו לרוח ההפגנות. הוא גם יכול להעביר החלטות פופוליסטיות שאח"כ הוא יבטל או ימסמס (למשל לדחות יישום או להוריד סעיפים). הליכוד בראשות ביבי למשל, משום מה לא ממש התאימו את עצמם לצפוי בבחירות הכלליות האחרונות. בתמורה הם נענשו במספר המנדטים. למה אני לא חושב שיש לתת אמון בממשלה הנוכחית ולקוות, בעקבות החלטת כץ, שהם "שינו דיסקט"? כי במקום לקבל את המצב ולהפוך את הליכוד לבנטלפיד 2, ראינו איך הליכוד מנסים להכניס בכוח את ש"ס ולהתיש עד הסוף את בנטלפיד. התנהגות כזו היא של אנשים המשרתים אדונים אחרים במקום את הציבור הרחב. הדרך העיקרית, הזולה והאפקטיבית ביותר ללחוץ עליהם ולנווט אותם לרצונות מעמד הביניים (ואגב, למי שתוהה, אני לא קומוניסט או סוציאליסט) היא התפקדות למפלגות. רצוי למפלגה העיקרית בקואליציה (הליכוד) שכן לה יש את הכוח העיקרי בעיצוב המדינה. אם המפלגות יעבירו תקנות שיצמצמו עד מאוד את כוחם של המתפקדים, אז אינני יודע מה להציע, כי מדובר במהלך אנטי-דמוקרטי בעליל. אולי לפנות לבג"ץ, אולי לשים פתק לבן, אולי לעזוב את הארץ. לא יודע. אבל לא צריך להרים ידיים מיד. לצערי אלו מאבקים שלוקחים הרבה מאוד שנים וצריך לקבל את זה.

על כך ועל חלק מהסעיפים לעיל ניתן לענות עם החתימה שלך: "כל מה שתעשה בחיים, יהיה חסר חשיבות. אך חשוב מאוד שתעשה אותו, כי איש לא יעשה אותו מלבדך. "

חבר'ה, אני חש איזה עקצוץ מוזר בגוף, אני חושב שזה נקרא "איכפתיות". אז בקיצור, איך מתקדמים מפה? יש עוד ביקורת על התוכנית? יש איזה בכיר שרוצה להעיר הערותיו? ולפני שעוד מישהו אומר ש"התוכנית מסובכת", בחייאת זוםזום, קודם תקראו אותה לפני שאתם קובעים זאת. אין שום דבר מסובך ב: 1) להימנע ככל הניתן מלחטוף דוחות מהירות, כדי לפגוע ישירות בפרוייקט המצלמות. 2) לא לקנות יותר מכוניות או אופנועים חדשים (לפחות לא כאלו שמונעים ע"י מנועי נפט). 3) להמעיט למינימום את הנסיעה ברכב פרטי. 4) לנהל רישום מסודר של כל הפוליטיקאים המושחתים (זה משהו שאתם אמורים לעשות ממילא בתור אזרחים במדינה דמוקרטית), כדי לדעת למי לא להצביע. 5) להתפקד למפלגה שחבריה ארגנו את פרוייקט המצלמות ולהצביע לאלו שהתנגדו לפרוייקט (או פשוט להתפקד למפלגה מסויימת ולהצביע למי שמקדם את מטרות המחאה). 6) ליצור מסגרת רשמית למחאה הזו, בסגנון חרם הקוטג', כדי ליצור עדריות חיובית, כלומר להפוך את המחאה לאופנתית וקולית. תת-סעיף 6: לפעול בערוצי תקשורת לא רשמיים (כלומר בעיקר אינטרנט - פייסבוק, יוטיוב, מיילים, פורומים וכו'). רשמתי פה בפוסט קודם גם הצעות לאיך עוברים מדיבורים למעשים...

שליליות וכעס זה לא דבר רע בהכרח, זו עוד דרך להוציא עצבים ולפעמים היא כיפית מאוד. הבעיה היא שהיא לרוב לא יעילה כל-כך בהשגת פיתרון. כתבת: "בחלק מהסעיפים ענית לעצמך, למה זה לא יעבוד. נקודה קטנה לגבי רישום הפוליטיקאים שדפקו אותנו, זה רק אני או שכעבור קדנציה אחת דגימה אקראית של 100 מחברות תניב רשימה שכוללת את שמות כלל הפוליטיקאים? " הרושם שיצרת אצלי הוא שאתה חושב מראש שהתוכנית לא תעבוד, שהפוליטיקה היא מסלול חסר תועלת שיש בו רק שחיתות ואני משער שמן הסתם זה מכעיס אותך. ובכל זאת, הביקורת שלך הייתה עניינית כי התייחסה לדברים ספציפיים ואני חושב שעניתי חזרה תשובות ענייניות. בכל זאת, אם נפגעת, אני מתנצל. בקשר לג'ננה של האזרחים, אתה צודק. אבל יש ג'ננה ויש ג'ננה. אזרחים כעסו על המצב במדינה עוד לפני דפני ליף, אבל ברגע שהיא וחבריה הקימו אוהל, הסכר נשבר והכל פרץ החוצה. מאחר והאזרחים התמקדו בעיקר בהפגנות, במקום במערכת הפוליטית, הם לא השיגו הישג משמעותי (עוד מוקדם לקבוע את התועלת מלפיד ובנט), אבל תכל'ס, זה עדיף על כלום (וחשוב לי להדגיש פה שהתוכנית שהצעתי אינה כוללת הפגנות, אם זה לא היה ברור מקודם. אין צורך בהן). בקשר לאי-שיפור תחבורה ציבורית ואי-בניית כבישים חדשים: ציינתי את הדברים האלו כתגובת הנגד של הממשלה, ואני חושב שזה ברור שאינני מאמץ אותם או שמח עליהם או שמח מכך שקרוב לוודאי הם לא יושגו במהלך התוכנית הזו. רק אמרתי שלא ניתן להשיג הכל בבת-אחת. ועכשיו לשאלת התכל'ס "איך עוברים מדיבורים למעשים" : 1) אמיר74 טוען שעם ישראל מפונק מידי מכדי לבצע תוכנית כזו. בשביל זה ציינתי את אפקט העדר. אם מספיק אנשים יבצעו את התוכנית הזו, המפונקים אוטומטית יחושו שלא בנוח על שאינם מקיימים אותה. 2) אמיר74 טוען שכדי שמספיק אנשים יבצעו את התוכנית, נדרש "פרסום נרחב בטלויזיה בעיתונים ובאינטרנט". אמיר צודק. פרסום כזה דורש הרבה כסף, אבל לא בכל חלקיו. יש פרסום אינטרנטי שלא נחשב פרסום קלאסי. למשל משתמשי פייסבוק, יוטיוב וכו', ש"מפיצים את הבשורה". אם זה עובד אצל הערבים מול הדיקטטורים, אין סיבה שזה לא יעבוד בישראל מול יבואני רכב מונופוליים וחברות ביטוח עושקות. קרוב לוודאי שהטלוויזיה והרדיו ינסו להתעלם ממחאה כזו עד כמה שאפשר, מפאת תלותם בגורמים מסחריים ובממשלה. לכן יש לחפש ערוצים עוקפים, כמו למשל דואר אלקטרוני, פורומים שונים ומשונים, סטיקרים או סימן מזהה על הרכב או הבגד שאומר שאתם תומכים במחאה, או חולצות עם כיתוב או שלטים על הבית וכו' וכו'. יש להקפיד בכל פרסום לציין שערוצי הטלוויזיה והרדיו מתעלמים בכוונה מהמחאה כדי להתגרות בהם ולעצבן אותם ולגרום לחוסר אמון של הציבור ברדיו ובטלוויזיה ובאתרי החדשות באינטרנט (חוסר אמון שמגיע להם בהחלט). יש להקפיד על הפצה חוזרת של המסרים, כל הזמן, כדי להשאיר את המחאה בתודעה. 3) נאמר לי שהתוכנית ארוכה מידי. צודקים. לכן יש לפרקה לצעדים קטנים, כדי שיהיה קל יותר לעכל ולזכור אותה. אבל עם כל פרסום של סעיף בתוכנית, יש להזכיר לאנשים שמדובר כחלק מתוכנית כוללת, שאפתנית ופשוטה, כדי לסקרן אותם ולגרום להם לזכור טוב יותר שיש תוכנית כזו. 4) כאמור, לא מעט מהסעיפים בתוכנית הם פאסיביים בעיקרם. הם יותר אל תעשה מאשר תעשה. ובכל זאת, הטבע של אנשים הוא עדריות. הם רוצים שמישהו יוביל אותם, שמישהו יקח עליו את האחריות ויפתור להם את הבעיות ויעשה בשבילם. הבעיה היא שלרוב מי שלוקח את היוזמה הוא האיש הרע, המושחת, ואז אנחנו מוצאים עצמנו מונהגים ע"י אדם או ארגון שלוקחים מאיתנו הרבה כסף, דורשים מאיתנו הרבה הקרבה, ובתמורה מורחים לנו קקה על הפנים (במקרה הטוב). מאחר ולא ניתן להתחמק מהצורך האנושי של העדריות, ומאחר והתוכנית תהיה הרבה יותר אפקטיבית עם הנהגה נבחרת שתיקבע את מהלך המחאה, יש צורך לבחור בהנהגה שכזו בהקדם האפשרי, כדי לא לאפשר למחאה כזו להתמסמס וכמובן לא לאפשר למושתלים להסתנן ולמשוך את המחאה לכיוון פרובוקטיבי או לא רצוי אחר. לכן אני מציע שקארספורום יאמצו את התוכנית הזו ויערכו אסיפה פיזית של הפורום לשם בחירה של הנהגה לתוכנית. ניתן להשאיר את מאפייני המנהיגים הרצויים לאסיפה או לנסות לקבוע אותם כבר עכשיו. אגב, שמתם לב אילו דרישות עצומות יש במשרות ניהול, אפילו פשוטות, לעומת הדרישות ממי שמתמודד לכנסת ולראשות הממשלה? טוב, בואו לא נסטה מהנושא, אבל שיהיה לכם חומר למחשבה. 5) אם ברצוננו לקבוע כבר עכשיו את המאפיינים, אני מציע שקביעת המאפיינים תיקבע על-פי הגורמים שחשובים להצלחת המחאה: א. הבנה של פסיכולוגיה, יחסי-ציבור ופרסום באינטרנט וניסיון של כמה שנים בתחום. ב. כריזמה וכושר התבטאות בכתב ובע"פ (יש אנשים שבכתב מתבטאים יפה אך לצערם מתקשים להעביר מסר ברור בעל-פה). ג. מראה ייצוגי (לצערי, בני-אדם שופטים מאוד ע"פ מראה חיצוני ולא ניתן להתחמק מכך). ד. בקשר לסעיף ב, חובה גם באנגלית. ה. התמצאות במחשבים ואינטרנט (שלא יהיו מוגבלים כמו זה ששיתף בטעות במייל שלו את שלי יחימוביץ'). ו. שיוכלו להתנייד בקלות (אופנוע או מכונית) כדי להיות מוכנים לשלב של ראיונות טלוויזיה או אסיפות או הפגנות או מי יודע מה. ח. זמן פנוי לעסוק בכך (ובכך אני מסיים להיום, כי לצערי אני לחוץ במשימות וחייב לזוז).

אני לא זוכר שתוכנית כזו נוסתה בעבר (ולא טענתי שהיא חדשנית*), ובלי להיכנס לדיון על הנחיצות בחדשנות בתחומים כאלו, אני חושב שמה שחדש בה הוא השילוב בין המון כלים שונים שלא דורשים מאמץ מיוחד (מלבד סעיף 2 לאנשים באיזורים גיאוגרפיים שאינם מישוריים - משמע לא קל להתנייד בהם באופניים רגילות). איך לגרום לעמישראל לבצע את התוכנית הזו? 1) לקבל ביקורת על התוכנית ולבצע דיון כדי לראות אם היא כדאית, אם יש מה לשפר (בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לך על הביקורת שאתה נותן). 2) להפיץ את התוכנית המשופרת לכמה שיותר במות פומביות כדי שהיא תיכנס לתודעה של כמה שיותר אנשים. 3) התוכנית אינה דורשת מנהיג או הנהגה, אך היא תהיה עוצמתית יותר אם תהיה הנהגה שתשמור על הסדר ותחליט מתי היעדים הושגו, או תמליץ לציבור הרחב על דרכי פעולה בעקבות תגובות הממשלה (רוב תגובות הממשלה שציינתי אינן דורשות תגובות נגד, אלא רק המשך התמדה בתוכנית). אני חושב שקארספורום הוא מקום טבעי להתחיל בו ומקום טבעי להצמיח הנהגה לתוכנית הזו. *כשכתבתי "דברים כאלו הם אולי חדשים בישראל, אבל בארה"ב חרם (של עדר) צרכנים זה כלי ותיק ומוכח." חשבתי שיהיה ברור שאני מתכוון לחרם צרכנים. שזו מהותה של התוכנית הזו, כי כסף מסובב את העולם. כמה מאבקי חרם צרכנים בישראל אתה זוכר, שלא היו של חרדים, אלא של הציבור החילוני (מעמד הביניים בהכללה גסה)?

שלילי לא יעזור לך בחיים, ואם אתה רוצה להוציא כעסים, אני ממליץ על התעמלות ושימוש בשק איגרוף או כרית. נתחיל מהסוף: נגיד וכל הפוליטיקאים מושחתים. הברירות הן או לא להצביע בכלל (לא יודע אם יהיו לכך השלכות חיוביות), או להמתין שיכנסו פוליטיקאים חדשים או להצביע להכי פחות מושחת (כמו שדמוקרטיה היא צורת השלטון הכי פחות גרועה מבין כל האפשרויות הנוכחיות). בקשר לסעיפים שאתה טוען שלא יעבדו, אני משער שאתה מתכוון לסעיף 1 ו-3. תגובת הממשלה בסעיף 1 (הורדת סף האכיפה) היא אכן בעייתית, אבל הצד החיובי הוא שזה יכול להביא להרבה אנשים את הג'ננה ולדחוף אותם מעבר לסף השפיות וכך להאיץ את התהליך. סעיף 3 (שיפור תחבורה ציבורית שישאר בעיקר על הנייר): שמע, לא הכל אפשר להשיג בבת-אחת. מאבקים כאלו דורשים אורך-רוח והרבה.

תוכניות של שורה וחצי? "אל תקנו מכוניות ואופנועים חדשים + תתפקדו למפלגות כדי לקדם רק את הפוליטיקאים הישרים + תצביעו בבחירות למפלגה הכי פחות מושחתת." אני מקווה שגם זה לא ארוך מידי.

אני בטוח שלכולם פה ברור שאכיפת המהירות רק תחמיר בשנים הקרובות ובסופו של דבר כולם יאלצו לנסוע כמו רובוטים ולהירדם על ההגה. בנוסף, אני בטוח שלכולם ברור שהמחירים של רכבים חדשים, ללא קשר למספר הגלגלים שיש להם, הם מטורפים. זה נובע משמירה על מונופולים וממיסים אדירים שאנחנו לא רואים שום תמורה מהם. התוכנית שאני מציע היא רב-אפיקית (את הכל אפשר לבצע במקביל ובלי מאמץ), דורשת ארגון מינימלי, ודי מזכירה את חרם הקוטג', במובנים מסויימים: 1) דבר ראשון, כולם צריכים להקפיד לנסוע לאט כדי להיזהר מתשלום מיסי מהירות וכך גם לא תיפגעו אישית בכיס, וגם הממשלה לא תקבל כסף מהפרוייקט המטופש הזה שלא חוסך שקל למדינה (שהרי 0 תאונות דרכים יחסכו הכי הרבה). (תגובת הממשלה תהיה להוריד עוד את המהירות, כדי "להכריח" את האזרחים לעבור את המהירות "המותרת" ולשלם לממשלה). 2) לא לקנות רכב חדש עד ש: א. תופסק ההתמקדות המטורפת באכיפת המהירות. ב. תוקם תחבורה ציבורית נורמלית ברחבי ישראל. ג. המחירים של רכבים חדשים ירדו בחצי. ד. ביטוח החובה יעבור למוסד ממשלתי, כראוי לכל מס, או לחילופין, שהמחירים ירדו ב-50% (כן, גם מכוניות, גם אופנועים). יש מלא אלטרנטיבות להשתנע במצב כזה, וגם אפשר לשלב ביניהן (רכב משומש, מונית, רכב שכור, אופניים, תחבורה ציבורית, רגליים). אם זקנים בני 200 עושים קניות בשוק בלי רכב פרטי, אני בטוח שגם שאר עם ישראל יכול. (התגובה תהיה הורדה דרסטית של מחירי החדשות ומלא הכרזות ממשלתיות על פרוייקטים של תחב"צ, שבפועל יהיו על הנייר). 3) להמעיט למינימום האפשרי את הנסיעה ברכב פרטי, כדי למנוע עוד מיסים לממשלה (דלק, רישוי וכו'). (ולכן אותם פרוייקטים של תחב"צ שהממשלה תכריז עליהם ישארו על הנייר, וכמו כן, הממשלה תפחית בניית כבישים חדשים). 4) לנהל מחברת / קובץ, שבה כותבים בצורה מסודרת, כמו ילד קטן, מי הפוליטיקאי שדפק אותכם, איך דפק, תאריך, ומי התנגד לו. (שימו לב איך העיתונים מציירים את כולם כמושחתים. למה לעיתונים יש אינטרס לגרום לכם להתייאש ולהתרחק מהמערכת הפוליטית? מי הבעלים של העיתון ולמי הוא מקושר ובמי הוא תלוי....חשוב, אבל לא קריטי לתוכנית. אבל שיהיה לכם חומר למחשבה...) 5) להתפקד למפלגה שחבריה ארגנו את פרוייקט המצלמות ולהצביע לאלו שהתנגדו לפרוייקט (ורצוי להצביע לאלו שלא מופיעים לכם במחברת כמי שדפקו אותכם). (הממשלה תפעיל מערך תעמולה חשאי - לרוב בדמות טוקבקים בתשלום - שבו ינסו לשכנע אותכם שכל המהלכים שתוארו לעיל הם מטופשים, פוגעניים במדינה ובוגדניים במדינה וספציפית, ינסו לשכנע אותכם שמי שמתפקד חייב גם להצביע לאותה מפלגה - שזה בולשיט - וינסו לשכנע הפוך על הפוך בעזרת תגובות כאילו אותנטיות (כולל בקארספורום...) "מה פתאום שאני אתפקד למפלגה המושחתת הזו, אני בחיים לא אצביע להם" שזה שילוב פסיכולוגי של "אני אתכם + "להתפקד אליהם = להסכים לשחיתות שלהם" + הטיעון השקרי הקודם "להתפקד = חובה להצביע בבחירות הכלליות לאותה מפלגה".) נשמע מסובך? כשרוב האזרחים הם טיפשים, חסרי מושג בכלכלה ופוליטיקה, שזורקים את הכסף שלהם בקלות לכל מושחת עם כריזמה, אז אותם מושחתים יהיו מוכנים להשקיע המון כסף וזמן ומחקרים פסיכולוגיים ליצירת שיטות פרופגנדה יעילות כדי להישאר באותה פוזיציה שמאפשרת להם להשיג כסף קל (מיסים מאזרחי מעמד הביניים, ג'ובים עם ג'ובות, ואפשרות נוחה לסדר ג'ובים למקורבים ופרוייקטים והטבות לטייקונים). 6) ליצור מסגרת רשמית למהלכים האלו, בסגנון חרם הקוטג'. אם האזרחים הם עדר, אז יש לפעול לפי פסיכולוגיית העדר, וליצור בראש האזרחים את המסר, שמי שלא משתתף ולא נוקט במהלכים האלו הוא בוגד / משת"פ / פראייר. יש להקפיד להסביר שלא מדובר בחרם מיסים, שזה כמובן לא חוקי (בדיוק כמו שפושע חזק מספיק יעביר "חוק" בשכונה, שזה לא חוקי לסרב לשלם פרוטקשן), אלא בפעילות צרכנית אזרחית חוקית: A) "אנחנו לא קונים מכוניות חדשות כי הן מאוד מהירות ומהירות זה מסוכן" "אנחנו לא קונים מכוניות חדשות כי הן מאוד יקרות" / "אנחנו לא נוסעים הרבה כי הדלק מאוד יקר". B) "אנחנו לא מצביעים למי שדפק אותנו" / "מתפקדים למפלגות כדי להעיף את המושחתים החוצה" (אגב, עוד צעד שינסו לעשות זה למנוע מאזרח להיות חבר ביותר ממפלגה אחת. אין מה לדאוג, זה לא פוגע מספיק באפקטיביות של המהלך). חשוב להבין שהצבעה בבחירות הכלליות והתפקדות למפלגות (ושליטה בהוצאות - משמע שליטה מסויימת במיסים שאתם משלמים) אלו דברים שרצוי שאזרחים יעשו בלי קשר. אלו כלים שנותנים כוח אדיר לאזרחים בדמוקרטיה, וככל ששיעור ההצבעה וההתפקדות בדמוקרטיה יורדים, כך השחיתות יותר פושה בה וכך היא מתקרבת יותר להתפוררות או למעבר לדיקטטורה, שזה בדיוק מה שמושחתים רוצים, כי אז הם יכולים להתעשר הכי מהר. רוב האזרחים הם מפונקים וטיפשים ולא מבינים זאת, ולכן הבאתי את צעד 6 (מסגרת רשמית בסגנון חרם הקוטג'), כי זה עובד גם על טיפשים, ודברים כאלו הם אולי חדשים בישראל, אבל בארה"ב חרם (של עדר) צרכנים זה כלי ותיק ומוכח. NO PAIN, NO GAIN

יש הבדל בין לראות תמונה במחשב לבין לראות בעיניים. ברור שזה לא אחד לאחד (דהההההה), אבל בסופו של דבר מדובר בעיצוב, ושתיהן יוצרות את אותו רושם של עוצמה וספורטיביות. (אגב עיצוב, רוב העיצובים של פרארי, עד שנות ה-90, היו בסגנון FASTBACK, שאפשר לראות אותו גם בסאפרן למשל). בקשר לעלויות, אני לא חושב שיש מה לחשוש יותר מידי ממכוניות ישנות. אם אנשים בישראל מצליחים לתחזק מכוניות בנות 70 שנה, אז אין סיבה שלא יצליחו לתחזק הונדה (!!) לג'נד משנת 2001. ניתן להזמין חלקים דרך המוסך (שהוא בעצם מתווך בתחום הזה) ולשלם יקר, או להזמין לבד או דרך מישהו שכבר עשה זאת ויש לו ניסיון (ואני בטוח שיש מלא), ולחסוך. ניתן לתקן במוסך מורשה או מוסך קל"ב "שמבין", אך למעשה מחפף או מעמיד פנים שהוא מבין ברכב, או לתקן אצל מישהו בעל ניסיון, שהומלץ ע"י בעלי ניסיון, אפילו אם מדובר ב"מוסך מדרכה", כל עוד הוא עושה לך תיקון שעובד ומחזיק ובפחות כסף. בקשר למונית מרצדס, נשמע לי רעיון טוב, אילולא הבחור היה חושש משכנו, פקיד השומה. אולי במקום להשקיע ברכב מיוחד בגלל פקיד שומה, עדיף לבחור להשקיע ברואה חשבון ועו"ד כשיגיע היום בו שכנו פקיד השומה ינסה לעשות עליו סיבוב (תרתי משמע). אנחנו (פחות או יותר) מדינת חוק. היות השכן פקיד שומה לא הופכת אותו למוכתאר של הכפר.

בפנדה הזו הרובוטי הוא DSG?

למה זה עשה לי סמיילי לחלק מהמספור? אגב, פייטון, אם אתה מוצא אחת לבנה, עם חישוקי מראה, היא יפייפיה.

בהתחשב בתקציב שלך, ובהתחשב בצורך להשאיר מזומן בצד לבלת"מים (וכנראה הולכים להיות לך לא מעט, המכוניות האלו לא בהכרח אמינות יותר, מאחר והיצרן לקח בחשבון שלקהל היעד המקורי שלהן הרושם קודם לאמינות ואין לקהל זה בעיה לממן אמינות ממוצעת) ובהתחשב בכך שהחשיבה במוסכים בישראל היא, שאם יש לך רכב כזה, אז יש לך כסף ולכן על כל צ'ופצ'יק רגיל וסטנדרטי שנמצא גם בכל רכב אחר אפשר לגבות ממך עליו מחיר כפול ומשולש, ובהתחשב בכך שרכבים בשנים האחרונות הפכו להיות גדולים ומרווחים יותר (סאלון היום זה כמו פאר של פעם), אני מציע לך לבדוק את הרכבים הבאים (לפי הABC): (אל תיבהל) 1) אופל אומגה (הגרסה האחרונה, נדמה לי 2004, חלפים של ג'נרל מוטורס) 2) אלפא 166, לפני מתיחת הפנים (בשחור מבריק היא נראית מקדימה כמו פרארי. טוב, סוג של). 3) ביואיק לה-סייבר (אני לוקח בחשבון שאין הרבה מה לעשות מול שיטות אכיפת המהירות הנוכחיות בישראל ועל כן אין צורך ברכב יותר מידי חזק, אלא כזה שמספיק לבצע עקיפות בטוחות בעליה). 4) ג'יפ גרנד צ'ירוקי (רב שימושי, גם פאר, גם שטח). 5) הונדה לג'נד (הגרסה הקודמת) 6) וולוו S80 הקודמת, לא חייב גרסת T6 (אגב, אל תסתכל במכוניות על כ"ס, אלא על קג"מ מול סל"ד + 0 ל-100 בהתאמה לסוג הגיר (ידני/אוטומטי) + מהירות סופית וזה פחות או יותר יסכם לך את הביצועים הצפויים מהרכב, אבל לא את ההתנהגות כביש שלו). 7) יתכן איזו לקסוס LS400 מתחילת שנות ה-2000, אבל אני לא בטוח. (הן נראות די כמו הלג'נד). שמונה) היונדאי סונטה 3.5 ליטר (אמורה להיות מרווחת מספיק כמו פאר של שנות ה-90). (עריכה: אני חושב שהדגם הזה הוא מעל התקציב שלך) 9) ריינג'-רובר 1998-99 אולי אפילו יותר מאוחר, צריך להיות פחות מ-50 אלף. 10) לנצ'יה קאפה (לא נראה לי שהיא סופר מרווחת, אבל אם אתה לא גוליבר אז זה לא אמור להפריע לך). 11) מאזדה קסדוס 9. 12) ניסאן מקסימה 2004 (או סביבות 2004). 13) סאניונג מוסו (ג'יפ). 14) יתכן שסובארו B4 מנוע 3.0 ליטר. 15) יש גם סובארו אאוטבק, אבל בתקציב שלך אני די בטוח שרק הישנות מאוד (הן לא פחות גרועות, אבל מצד שני, אני לא יודע עד כמה אתה מפונק). 16) סיטרואן C5 מנוע 3 ליטר, אם תצליח למצוא (אני יודע שיש מהדגם הראשון, לא ראיתי מהמתיחת פנים, והחדשה לא רלוונטית). הרכב אגב סופר מרווח וסופר אוחז, אפילו בגרסת ה 1800 סמ"ק. הבנתי שיש פחות הרבה פחות תקלות במע' ההידראולית אבל חשמל זה כרגיל אצל הצרפתים. ה-C6 שהציעו לך תהיה מאוד בולטת, היא נראית כמו חללית. 17) אם אתה מכיר איש רכב גאון, אז אתה יכול לקחת סיטרואן XM. אותו גאון, אם תמצא אחד בארץ, יוכל לשדרג לה את המערכת ההידראולית לכזו שלא דולפת יותר לעולם (החלפת כל הצינורות לצינורות מסוג שונה), לחווט לה מחדש את החשמל כך שלא יתקלקל ואתה מקבל רכב מעולה (אם זה הV6, או הטורבו). אגב, עבודה כזו עדיין תהיה חצי מהתקציב שלך (כי הרכב עולה איזה 15 אלף גג). 18) אם אתה מוכן לקחת הלוואה קטנה, אז אתה יכול ללכת על הסופרב (2008-9) 19) אני לא בטוח לגבי המחירון, אבל באמת יתכן פאסאט TSI. 20) המונדיאו טיטניום היא ענקית וסבירה מבחינת כוח ואבזור. (עריכה: יתכן שהדגם הזה הוא מעל התקציב שלך) 21) פיג'ו 607 מנוע 3 ליטר (אם תמצא) 22) פיג'ו 605 זה די אותו סיפור כמו הXM... היא גם מרווחת מאוד, אבל תצטרך לעבוד על האבזור והפינוק. 23) קאדילק STS (הדגם שנדמה לי יוצר עד 2005). אפשר גם את זו שלפניה (SLS קראו לה?) 24) קרייזלר ויז'ן או M300 (אל תתבלבל עם הC300). 25) רובר 75 (יש גם דגמי MG). 26) ראיתי רנו ספראן אחת בארץ, ב-2002 (היא הייתה אז חדשה, זו עם המנורות המלבניות מאחורה), צבע שחור, נראית כמו פרארי. אני זוכר מספר צהוב, אז היא כנראה עדיין בארץ. 27) שברולט מאליבו LTZ (אבל נדמה לי שתצטרך הלוואה קטנה). 28) שברולט טריילבלייזר (אני די בטוח שיש כמה בתקציב שלך). 29) אמממ. זהו. מספיק לא?

אז לא קונים עד שמקבלים אחריות כמו שצריך. המלצתי היא לא לקנות בכלל רכב חדש בישראל, כי זה פשוט לא משתלם במצב הנוכחי.

האם אנשים יפסיקו לקנות מכוניות? אני מקווה שיפסיקו לקנות מכוניות חדשות (אנשים פרטיים, כי איך שזה נראה, עסקים לא ממש שמים פס). מלאי המשומשות אמור להספיק לשנתיים וממילא תוך חצי-שנה היבואנים ירדו על הברכיים ועיניו של לפיד באוצר יראו עוד יותר שחורות, מבחינת תקבולי המיסים. חשוב להבין שממשלות מטבען הן עצלניות. מיסים זה לא חקוק בסלע. זו רק אופציה אחת למימון הממשלה. אבל מאחר ורוב הממשלות עצלניות (או שנמצאות במיקום טוב - כמו ערביה הסעודית, שיש לה מלא נפט, אז היא כמעט ולא גובה מיסים), הממשלות פונות ישר לאפיק של לקיחת מיסים מהאזרחים. כמובן שהן לא לוקחות באופן שווה מכל האזרחים. הן לוקחות קודם כל ממי שקל לקחת ממנו. ממי שקשה לו למחות ולהתנגד. שזה הציבור הרחב, מעמד הביניים. לנסות לקחת מיסים מטייקון זה קשה, בטח כשהוא מממן אותך בבחירות. הטייקון יכול ברוב המקרים פשוט לעבור למדינה אחרת יחד עם עסקיו. רוב האזרחים לא יכולים לקום וללכת. והממשלה מנצלת את זה. מה שנותר לאזרחים זה שכל (שלרוב, לצערנו אין להם, ולכן כל-כך קל לנצל אותם), ושליטה בהוצאות (משמע שליטה בתשלומי המיסים שלהם) וכמובן הכוח הכי חזק (בדמוקרטיה לפחות): פתק הצבעה והתפקדות למפלגה. לפנות לבג"ץ זה נחמד, אבל בג"ץ גם יכול למשוך זמן או להחליט נגדך מטעמים זרים. הם לא טלית שכולה תכלת. בכל אופן, במאבק האופנועים, אפילו ש(נדמה לי) פחות מ-10 אלף התפקדו בסוף לליכוד, זה עדיין הפחיד את ביבי ואת חברות הביטוח והן התארגנו מהר לזרוק עצם למוחים. בשורה התחתונה, לאזרחים יש כוח אדיר, שבגלל שכלם המועט, הם לא מנצלים אותו. הבשורה הטובה/רעה, היא שגם לממשלה יש שכל מועט (אחרת הם לא היו מתמקדים באכיפת מהירות למשל), אז יש סיכוי טוב לאזרחים לנווט את הממשלה להחלטות יותר הגיוניות ושימוש מושכל יותר בכסף שהאזרחים נותנים לה. התוכנית שאני מציע היא רב-אפיקית (את הכל אפשר לבצע במקביל ובלי מאמץ) ודורשת ארגון מינימלי: 1) כולם צריכים להקפיד לנסוע לאט כדי להיזהר מתשלום מיסי מהירות וכך גם לא תיפגעו אישית בכיס, וגם הממשלה לא תקבל כסף מהפרוייקט המטופש הזה שלא חוסך שקל למדינה (שהרי 0 תאונות דרכים יחסכו הכי הרבה). (תגובת הממשלה תהיה להוריד עוד את המהירות, כדי "להכריח" את האזרחים לעבור את המהירות "המותרת" ולשלם לממשלה). 2) לא לקנות רכב חדש עד ש: א. תופסק ההתמקדות המטורפת באכיפת המהירות. ב. תוקם תחבורה ציבורית נורמלית ברחבי ישראל. יש מלא אלטרנטיבות וגם אפשר לשלב ביניהן (רכב משומש, מונית, רכב שכור, אופניים, תחבורה ציבורית, רגליים). אם זקנים בני 200 עושים קניות בשוק בלי רכב פרטי, אני בטוח שגם שאר עם ישראל יכול. (התגובה תהיה הורדה דרסטית של מחירי החדשות ומלא הכרזות ממשלתיות על פרוייקטים של תחב"צ, שבפועל יהיו על הנייר). 3) להמעיט למינימום האפשרי את הנסיעה ברכב פרטי, כדי למנוע עוד מיסים לממשלה (דלק, רישוי וכו'). (ולכן אותם פרוייקטים של תחב"צ שהממשלה תכריז עליהם ישארו על הנייר, וכמו כן, הממשלה תפחית בניית כבישים חדשים). 4) לנהל מחברת / קובץ, שבה כותבים בצורה מסודרת, כמו ילד קטן, מי הפוליטיקאי שדפק אותכם, איך דפק, תאריך, ומי התנגד לו. (שימו לב איך העיתונים מציירים את כולם כמושחתים. למה לעיתונים יש אינטרס לגרום לכם להתייאש ולהתרחק מהמערכת הפוליטית? מי הבעלים של העיתון ולמי הוא מקושר ובמי הוא תלוי..........) 5) להתפקד למפלגה שחבריה ארגנו את פרוייקט המצלמות ולהצביע לאלו שהתנגדו לפרוייקט (ורצוי להצביע לאלו שלא מופיעים לכם במחברת כמי שדפקו אותכם). (הממשלה תפעיל מערך תעמולה חשאי - לרוב בדמות טוקבקים בתשלום - שבו ינסו לשכנע אותכם שכל המהלכים שתוארו לעיל הם מטופשים, פוגעניים במדינה ובוגדניים במדינה וספציפית, ינסו לשכנע אותכם שמי שמתפקד חייב גם להצביע לאותה מפלגה - שזה בולשיט - וינסו לשכנע הפוך על הפוך ע"י כאילו תגובות אותנטיות "מה פתאום שאני אתפקד למפלגה המושחתת הזו, אני בחיים לא אצביע להם" שזה שילוב פסיכולוגי של "אני אתכם + "להתפקד אליהם = להסכים לשחיתות שלהם" + הטיעון השקרי הקודם "להתפקד = חובה להצביע בבחירות הכלליות לאותה מפלגה". נשמע מסובך? כשרוב האזרחים הם טיפשים, חסרי מושג בכלכלה ופוליטיקה, שזורקים את הכסף שלהם בקלות לכל מושחת בעניבה, אז אותם מושחתים יהיו מוכנים להשקיע המון כסף וזמן ומחקרים פסיכולוגיים ליצירת שיטות פרופגנדה יעילות כדי להישאר באותה פוזיציה שמאפשרת להם להשיג כסף קל (מיסים מאזרחי מעמד הביניים, ג'ובים עם ג'ובות, ואפשרות נוחה לסדר ג'ובים למקורבים ופרוייקטים והטבות לטייקונים). 6) ליצור מסגרת רשמית למהלכים האלו, בסגנון חרם הקוטג'. אם האזרחים הם עדר, אז יש לפעול לפי פסיכולוגיית העדר, וליצור בראש האזרחים את המסר, שמי שלא משתתף ולא נוקט במהלכים האלו הוא בוגד / משת"פ / פראייר. יש להקפיד להסביר שלא מדובר בחרם מיסים, שזה כמובן לא חוקי (בדיוק כמו שפושע חזק מספיק יעביר "חוק" בשכונה, שזה לא חוקי לסרב לשלם פרוטקשן), אלא בפעילות צרכנית אזרחית חוקית: A) "אנחנו לא רואים את ההיגיון באכיפת המהירות" / "אנחנו לא קונים מכוניות חדשות כי הן מאוד מהירות ומהירות זה מסוכן" "אנחנו לא קונים מכוניות חדשות כי הן מאוד יקרות" / "אנחנו לא נוסעים הרבה כי הדלק מאוד יקר". B) "אנחנו לא מצביעים למי שדפק אותנו" / "מתפקדים למפלגות כדי להעיף את המושחתים החוצה" (אגב, עוד צעד שינסו לעשות זה למנוע מאזרח להיות חבר ביותר ממפלגה אחת. אין מה לדאוג, זה לא פוגע מספיק באפקטיביות של המהלך). חשוב להבין שהצבעה בבחירות הכלליות והתפקדות למפלגות אלו דברים שרצוי שאזרחים יעשו בלי קשר. ככל ששיעור ההצבעה וההתפקדות בדמוקרטיה יורד, כך השחיתות יותר פושה בה וכך היא מתקרבת יותר להתפוררות או למעבר לדיקטטורה. רוב האזרחים הם מפונקים וטיפשים ולא מבינים זאת, ולכן הבאתי את צעד 6 (מסגרת רשמית בסגנון חרם הקוטג'), כי זה עובד גם על טיפשים, ודברים כאלו הם אולי חדשים בישראל, אבל בארה"ב חרם צרכנים זה כלי ותיק ומוכח.

אתם מודעים לכך שמצלמות המהירות החדשות פועלות בזוגות? זה לא מספיק להאט ליד המצלמה, כי המצלמה הבאה משווה את הזמן בו חלפתם לידה עם המצלמה הקודמת שחלפתם לידה, ואז מחשבת אם איפשהו באמצע עברתם את המהירות המותרת (בעזרת חישוב המהירות הממוצעת שלכם). איפשהו ביוטיוב פורסמו גם שיטות אכיפה חדשות של המשטרה. לצערי לא הצלחתי למצוא את זה שוב. כל מה שמצאתי זה ביוטיוב: "כך אורבת משטרת התנועה לנהגים מהירים" שמציג מארבים בצד הדרך ע"י שוטרים עם חליפות הסוואה צבאיות. (אני לא יכול לפרסם כרגע קישור, פשוט תכניסו את המשפט הזה לחיפוש ביוטיוב) מה שאני חיפשתי הראה שימוש גם במל"טים ובבלונים עם מצלמות מיוחדות. וגם את הטריק הישן של גובה-מס (שוטר תנועה) נסתר שמפעיל את הגלאי ומדווח לגובה-מס גלוי בהמשך הדרך שעוצר אותכם. דרך ההתמודדות היחידה נגד הדבר הזה היא, לפי דעתי, 1) לא לקנות יותר מכוניות חדשות. 2) לא להצביע למנוולים שארגנו את כל זה. 3) להתפקד למפלגה שארגנה את זה ולהעיף מהרשימה שלה את אלו שאחראים לכך אישית, שילכו לטייל בלשכת האבטלה.

אני לא אוכל ארבה, תתביישו לכם! חלק מהחברים הטובים ביותר שלי הם ארבה. ומה זה הקטע הזה של מינימום 25 הודעות לפני שאפשר לשלוח הודעה פרטית לכל חברי הפורום?? בסה"כ אני צריך טלפון של פחח, מה פשעתי שאני צריך להמתין 25 הודעות עד שאוכל לקבל את המספר? טוב, מי אני? האזרח הקטן. מאיפה באתי? ממדינת עולם שלישי. נקראת ישראל. במה אני עוסק? במציאת דרכים לעוף ממדינות עולם שלישי. איזו מוזיקה אני אוהב...? עדיף לשאול איזו מוזיקה אני לא אוהב... התשובה הכי מדוייקת שלי היא "כל מה שנשמע טוב". עכשיו ברגע זה אני שומע Threshold - Ground control (אם יש לכם סף ריכוז נמוך, תעבירו לאמצע). מה עוד שאלתם שמה? איזה אוטו יש לי? היו לי מלא מכוניות קטנות, אבל היום אני גדול ונתתי אותם לקטנים. היו לי מכוניות במחשב, אבל משחקי המכוניות היום הם כל-כך ילדותיים ומפגרים, ממש כמו גלגלי עזר על תלת-אופן. או שהם סתם תקועים בעבר (ראה GRAN TURISMO). היו לי כמה מכוניות צרפתיות נערצות (ע"י אנשים אחרים, אני סתם נהניתי, כשהן עבדו...), אבל בשלב מסויים נמאס לי להרגיש כמו חלק מפס-הייצור והתחזוקה של היצרן. רכב צריך להיות בנוי כמו מכונת כביסה מזרח-גרמנית: יוצא עובד מהמפעל וממשיך לעבוד בלי הפסקה לפחות 30 שנה. היה לי אופנוע אבל נטשתי אותו אחרי שלא הצלחתי להבין את הבדיחה האחרונה של ביטוח החובה בישראל. עכשיו אני בלי רכב בכלל, אבל זה בסדר כי אני נמצא במדינת ת"א, איפה שאפשר להסתדר גם בלי אופניים. בכל זאת, איכשהו, יוצא לי לנסוע ולנהוג בכל מיני מכוניות כל חודש, כך שאני עדיין חש עצמי ראוי להתקיים בקארספורום. "יאללה, הבא בתור!"