שלום רב,
עד היום הייתי זן נדיר במשפחה שאוהב מכוניות ורוצה קצת יותר מסתם 1.6 אוט' שמתקלקל כמה שפחות ונמכר כמה שיותר מהר.
ההסטוריה המוטורית של המשפחה -> כרגע פוקוס 1.6 שנת 2003, לפניה דייהו נובירה 1.6 שנת 2000, לפניה יונדאי לנטרה 1.6 (דווקא ידנית!) שנת 1996, לפניה פיאט טיפו שאני לא זוכר יותר מדי כי הייתי קטן.
בקיצור מכוניות לא ממש איכותיות לא ממש מרגשות . לא ממש מכוניות אלא כלי להעברת נוסעים.
אתמול אחרי שחזרתי מהצבא אבא שלי שואל אותי מה דעתי על טויוטה פריוס, הייתי מופתע ולא העליתי בדעתי שהוא חושב לרכוש אחת, ועוד חדשה. את הפוקוס קנינו מליסינג כלשהו והייתי בטוח שזה מה שנעשה גם הפעם, נקנה מכונית יד ראשונה משעממת כזאת עם אבזור של ליסינג. בהחלט הופתעתי מהמכונית, וגם עלינו בתקציב מסביבות 100-120 ל150 פחות או יותר.
דיברנו קצת ואבא שלי החליט שהוא רוצה קצת להינות מהנסיעה, ולהיכנס לרכב שנותן משהו מעבר לדרך תחבורה.
אז אחרי האקספוזיציה החופרת הנה הדרישות:
נפח מנוע - 1600, אין צורך ביותר מזה.
גיר - רק אוט'.
חסכוניות - עדיפות גבוהה.
אמינות - עדיפות גבוהה.
נוחות נסיעה, שקט - עדיפות גבוהה.
ייחוד - עדיפות גבוהה שום מאזדה 3, שום טויוטה קורולה, אבא שלי לא רוצה מכונית המונית, לא רוצה מכונית שהוא ינסה למכור השוק יהיה מוצף. בנוסף הוא רוצה להרגיש לא כמו כל המדינה.
סחירות - עדיפות.
מרחב פנים - שיהיה מרחב טוב, לא צריך מכונית גדולה, רק שלא יהיה צפוף.
אבזור - שיהיה מעניין, חדשני, כמה שפחות משעמם מבחינת אבזור פנימי.
בטיחות - עדיפות. לאמא שלי הייתה תאונה לפני כשנה, אני מאמין שזה שיקול.
בקיצור אני חושב שהבנתם את הראש של אבא שלי, עד עכשיו נסע במשפחתיות ליסינג משעממות כאלה, עכשיו הוא רוצה קצת יותר, קצת פינוק, קצת עיצוב, קצת גאדג'טים, קצת אבזור, נוחות, חסכוניות, אמינות, פאר (במידת האפשר).
לסיכום - אמינות, חסכוניות, שמירת ערך של יפנית, נוחות נסיעה, עיצוב, אבזור של אירופאית.
אני יודע שהדרישות רבות מדי, אבל רציתי לשמוע מה דעתכם.
ובנוסף דעה ספציפית על טויוטה פריוס, שאני אישית חושב שזאת אופציה לא רעה בכלל במיוחד עם החסכוניות של המנוע ההיבריד, האמינות והסחירות של טויוטה והעיצוב הבהחלט מעניין ויוצא דופן שלה.
סליחה על החפירה,
תודה מראש,
אופיר.