כל אחד כאן מתעצבן וטוען שזה בלתי אפשרי וכולנו ניסע באופניים ואוטובוסים לאחר כמה שנים אם החוק יעבור.
סיפור ששמעתי, מעניין לקרוא:
מישהו נסע עם אשתו לשוודיה/פינלנד/נורווגיה - לא זכור לי בדיוק (אחת המדינות הנאורות הללו). נסעו בכביש בעיר עם נתיב אחד לכל כיוון, קו הפרדה רצוף באמצע. פתאום האישה רואה בית מרקחת ומבקשת מבעלה לעצור מהר, והיא חוזרת תוך חצי דקה.
הבעל עוצר, מחכה... עוברת דקה והאישה לא חוזרת... מציץ במראה המרכזית ושם לב שיש מכוניות מחכות מאחוריו. "כולם לבית מרקחת ?!". מוזר. הוא דווקא לא רואה שהבית מרקחת מלא באנשים.
אין צפצופים, אין כלום. האישה יוצאת אחרי כמה דקות טובות, והבעל מחליט לצאת מהאוטו לרגע ולשאול את המכונית מאחוריו למה כולם עוצרים. הרי אפשר לעקוף אותו, זה בדיוק שניה.
כששאל את הנהג המקומי למה הוא לא עקף, התשובה היתה משהו בסגנון "איך אפשר לעקוף ? לא חוצים קו הפרדה רצוף. אם עצרת, כנראה שהיתה לך סיבה טובה לעצור."
אז הם יקה-פוץ וחינכו אותם שקו הפרדה רצוף לא עוברים. אז הם לא עוברים. ככה זה נראה בכל תחומי החיים במדינות האלו ולכן הם נראים כמו שהם נראים ואנחנו נראים כמו שאנחנו נראים.
ואצלנו ? אצלנו היו נכנסים בו מאחורה, חוצים את הקו-הפרדה בלי בכלל למצמץ (עזובת'ך לעצור ולראות, ישר לעקוף, זה בשוונג של הנסיעה וחבל לעצור). כי זה בעיר וכוסעמק על הנהג וכל אחד יקלל אותו לפחות פעמיים בזמן שהוא עובר לידו.
וכן, גם אני מן הסתם הייתי עובר את הנהג הזה ומקלל אותו. ס'אוחתוק-אמא-שלו-זונה. כי אני ישראלי.
בשוודיה אף אחד פשוט לא עוצר סתם ככה. היו מחפשים חניה, למשל.
היה פשוט מצחיק לראות כמה אנשים כאן מרימים גבה. "אבל חסום לי הנתיב, אני חייב לעבור את הקו הפרדה !!", "הייתי מתנגש בו אם לא !!". אתם קולטים שזה הקו מחשבה שלנו, ולא קודם כל לעצור ? מפחיד.