avipel

עוד כמה תמונות של Nga Uru Hoe, האינדיאן שלי. אגב Nga Uru Hoe (אבנים רותחות עפות) הוא השם האינדיאני מאורי של הר נחמד שטיפסתי עליו בחבל טונגרירו שבצפון ניוזילנד . לעומת זאת יש המכירים אותו בשם "מאונט דום", מסרט חובבים כושל בשם שר הטבעות. אבי .פ.(רודו)

אהלן כולם, לאחר דיונים כבדי משקל וחריטות אינטלקטואליות מוארות, הגעתי למסקנה שאני מעוניין באופנוע אספנות. בצעד איתן, ניגשתי לבנק. ושדדתי אותו. המשטרה רדפה אחרי, ימים כלילות הסתתרתי בבגאז'ים שונים, בינהם של פיאט 500, ולאחר שבוע שבועיים המשטרה החליטה שאין להם קצה חוט וכנראה יאלצו לחפש "בין הבלטות". התרוצצתי ברחובות חסר כל, רק אני, המסטיקים הדבוקים לרצפה, והמון כסף שיועד ל2 גלגלים וגם איזה מנוע שמחובר אליהם. החלטתי לברוח לחו"ל, הסתתרתי בתא המטען של בואינג 056 ונחתתי באוסטרליה. האינטרפול עלה על צעדי הקטנים, אז החלטתי לטוס לתאילנד, שם המשטרה התאילנדית מתעסקת בדברים יותר חשובים, כגון חמוצים ובורקס. נחתתי בתאילנד, שם ראיתי אותו לראשונה. שמתי פעמיי לכיוונו והתיישבתי. ההרגשה הייתה מסחררת, כל גופי נאלם לכוח, ולרעש המנוע. החלטתי שאני חייב להכניס את האדון המכובד הזה ארצה, ולנהוג עליו בכבישי ישראל. הובלתי אותו לקופסא סגורה, שבאמצעותה אוכל להבריח את האינדיאני המכובד הזה מחוץ לארץ המלוכסנת הזו. למקום בו יכבדו את הוויתו ואת השרדותו לאורך השנים. העלתי אותו למטוס, תיק הגב הכביד מעט, והדיילים חשדו בלי הרף, אך למזלי התמזל מזלי והסתתרתי באחד מכיסי האוויר. הגענו ארצה. השלב הבא, המכס הארציישראלי. התכוננתי רבות לשלב הזה, דאגתי לכל הקשור בהסוואה, נתתי לעצמי אופי של מטייל מסטול, ללא שום כוונת רווח. הדבקתי שיער מתולתל ארוך וזקן , ומלמלתי מילים בתאילנדית סאטלנית טיפוסית. קצין הביטחון לרגע אפילו לא חשד. החבילה שלי הורדה מהמטוס והופיעה ממולי, למול כביש פתוח ורחב המוביל משדה התעופה החדש, משם ולחופש. שלי ורק שלי. עליתי עליו. אני מנסה להניע, לאחר מספר נגיעות הוא מניע, והאינדיאן העתיק מגרגר בשנית! אני שם על ראשון, ידית ההילוכית החיצונית נותנת הרגשה בטוחה, משחרר את הקלאץ' אט אט ואנחנו בדרכים. כל הדרך מפה ועד הבית. אני מגיע הביתה. חונה את האינדיאן 348 צ'יף בחניה, ומביט לכיון הפז'ו. הפז'ו מביטה בי חזרה במבט מייבב. כן מותק, מעכשיו את כאן ההיסטוריה... עכשיו אני מכתיב את העניינים! התעוררתי בבהלה. מביט על המדף. הוא עדיין שם. אני קם, שם סנדלי שורש, ויורד לטפל ברדיאטור של הפז'ו... בתקווה בציפיה, בשנה הבאה על 2 בירושלים הבנויה. שנה טובה לכולם. אבי.פ. האיש הקטן שוב בארצנו... בעלים גאים של אינדיאן 348 צ'יף 19488). מיני.

בדקתי על אחד מהם מתח, והיה. העניין הוא גם שאין לי מושג איזה מתח צריך להיות שם. בכל מקרה קיצרתי את הפינים ולא זזו המאווררים כלל וכלל. בעיקרון הרכב עמד ב8 חודשים האחרונים ורק הונע כל כמה ימים, המצבר נפטר לאחר כמה חודשים, אולי זה יעזור לאינדיקציה.

אוקי לאחר עוד כמה בדיקות, ניסיתי לקצר את הפינים באמצעות המוליכים של הרב מודד, ושום דבר לא נדלק, לא מהירות גבוהה ולא כלום. מצד שני יש מתח למאוורר אם בדקתי נכון. האם מדובר בבעיה ביוניט? כי ישנם 2 מאווררים עם 2 כניסות שונות של מתח, ושניהם לא נדלקים. אבי פ.

וואו ג'ק תשובה מדויקת, אנסה זאת דבר ראשון מחר על הבוקר. אגב, למקרה שהיוניט לא תקין, מה הפרוצדורה לפירוקו? ומהו והיכן ריליי המאוררים? או שזה אותו דבר? תודה לכולם בנתיים! אבי .פ.

אוקי, השכלתי ולאחר מספר בדיקות המסקנות הן: הצינורות בכניסה וביציאה של הרדיאטור באותו טמפרטורה. המאווררים לא נכנסים לפעולה גם אחרי חצי שעה, וגם לא לאחר שהמזגן דולק (המזגן לא מקורי אז יכול להיות שזה לא רלוונטי). בצד ימין של הרדיאטור ישנם 2 חיבורים שמחוברים לרדיאטור עצמו, אחד עם 3 פינים שמתחתיו יושב מין חלק שאני מנחש שקשור לעסק, ומימין לו עוד קונקטור עם עוד חוטים. ניתקתי את החיבור עם 3 הפינים, כלום לא קרה, מתחתיו זה התרמוסטט של המים או של המאוורר? ואיך ניתן לפרק אותו? אבי .פ.

אוקי, לאחר בדיקה קלילה של חצי שעה בערך בעמידה, המאווררים לא נכנסו לפעולה כלל. מה אפשר לעשות הלאה? האם החלפת יוניט או תרמוסטט של המאווררים יפתור הבעיה? והיכן הם ממוקמים? סליחה על ריבוי השאלות ותודה, אבי .פ.

אוקי,תודה. איך אפשר לבדוק האם מדובר בתרמוסטט? המאווררים לא עבדו אם אינני טועה בזמן הנסיעה, שהייתה רובה בפקק. ולאחר מכן נפתח התרמוסטט? עדיין לא הבנתי מה קורה פה... איך אפשר לבדוק זאת? שיצאתי מהפקק (לאחר ההנעה בשנית) הנורה לא נדלקה כלל... אבי .פ.

שלום לכולם במסגרת ההתעללות המסיבית שהפג'ו מעבירה אותי, היום לאחר נסיעה קצרה יחסית ראשונה, 30 דקות, נורת חום מנוע וסטופ נדלקות לי באמצע צומת בית דגן, כמובן שהחלטתי להחזיר לבת*** ולא לעצור בצד (אם נותנים להן אצבע הן רוצות את כל היד), והחלטתי רק לכבות את המנוע ברמזורים עד חולון. לאחר מכן נדלק שוב, ואחרי שכיביתי את המנוע לדקה בערך, לא חזרה שוב ההתראה ב10 דקות הבאות(!?). ניחוש פרוע, המאווררים לא נכנסו לפעולה בזמן הנכון? אם בכלל.מה הטמפ' עבודה שלהם? איך אפשר לדעת בפג'ו מסריחה? אגב האוטו עמד ב8 חודשים האחרונים, ורק הונע לסרוגין. ידעתי שהייתי צריך ללמוד צרפתית בבית ספר. למישהו יש מושג מה לעזאזל קורה פה? בתודה ובתסכול, אבי.פ.

תודה לכולם. אתן לצרפתיה העצבנית לנוח שישישבת וביום ראשון נרביץ בה תורה, מצברים ואיטלולה. אבי .פ.

למרות שאני אוהב גם לאבחן מחלות עור בלי תעודת דוקטור, לצערי אין לי מושג מה קורה שנוסעים ללא הפקק של מיכל המים החיצוני, למרות שאני מבין מה שאתה אומר, עדיין נדמה לי שמנוע מתחמם גם מעבר לרגיל...לצערי אין לי מד חום ברכב האשפתי הנ"ל

שלום לכולם למי שלא זוכר אותי, אני והפז'ו הסקסית (ללא הבחור) בסימלון שלי נהגנו לטייל בשבילי הארץ יום ולילה, עד שהגעתי למסקנה שכבישי אוסטרליה כנראה יותר קוסמים לי, ונטשתי את הפז'ו ל8 חודשים בחנייה אבודה ובודדה. עכשיו שחזרתי, אותה פז'ו דואגת להראות לי שהזנחה לא באה בקלות. ועושה קצת חיים קשים. מספר שאלות. 1.ניסיתי להניע את הבובה, אך המצבר גמור, אבי (שיחיה) הניע כל שבוע כמעט את הרכב למספר דקות. אגב המצבר בן שנה בערך. חיברתי עם כבלים, הרכב הניע וקיבל כוח והשארתי אותו קרוב לחצי שעה עובד ומחובר, אך לאחר שניתקתי את הכבלים, וכיביתי, לאחר כמה דקות הוא סרב להניע, כאילו אין מצבר אפילו כדי להצית את האמוביילזר הפשוט, שעבד אך לאט לאט החל להתעמעם. המצבר? אלטרנטור? יצר רע? 2. לאחר חצי שעה עבודה, ממיכל המים החיצוני של הרדיאטור החלו לצאת מים מורתחים, לרכב מעולם לא הייתה בעית התחממות ולפתע הוא החל להשפריץ כאילו פגש את בר רפאלי. יש קשר להעמדה? אולי השמן בעייתי (גם כן בן שנה וחצי)? 3. גמד קטן ושפל גנב לי את הפקק של המיכל מים של הרדיאטור, אם אותו גמד קורא מילים אלה, אשמח אם תכווין אותי היכן אפשר להשיג כזה פקק משומש, ואני מאחל לך שתבלע מטריה והיא תיפתח לך בבטן. עד כאן התסכול ותודה על התשובות. אבי .פ. שוב בארץ.

הו! טוב לראות שאנשים לא שוכחים חברים , גם אם יש להם רכבים חדשים יותר אך איזה מוזס זה היה, ועוד קיבלתי סיבוב אחרי זה לערבב את ההמבורגר איזה כיף. חשבתי על זה הרבה אם לחזור או לא, למזלי מנהל הבנק שלי שמח לשמש לי פסיכולוג ולשכנע אותי שלא כדאי לי לחזור לתא עם סורגים... גברת חצילה, לידיעתך, אני סומך על אל על במאה אחוזים, שיבטלו את הטיסה וישבתו בדיוק ביום שאני חוזר, ולכן אין שום צורך לברר אם הכרטיס בסדר. הם כבר יודיעו לי את זה בנימוס הומופאתי שאסע במונית עד לשדה תעופה ואבזבז את הדולרים האחרונים על השכרת ספסל ללינה בשדה התעופה. בנתיים כל טוב, אשמח לראותכם ביום חגי, בהגיעי למצוות. אבי.פ.

שלום לכולם.... לאחר תקופה אכן לא מבוטלת של התבודדות מסיבית מאמצעים אלקטרונים כגון אינטרנט ומחשבים, אני חוזר וחוזר בגדול. לזיקני הפורום שעוד זוכרים את שמי, אני נושא ברכה, וגם כן חדשה מרעישה! ב 2- לאוגוסט, אבי, האיש והדוכן, חוזר לארץ. ועתה לאחר שעיכלתם את החדשה המרעישה הזו, תקציר הארועים. לפני כ8 חודשים, עליתי על מטוס, לכיוון הרחוק ביותר שמצאתי, וכך מצאתי את עצמי נוחת באוסטרליה, מוקף בעולם חדש ותרבות חדשה. לאחר התאקלמות מהירה ושבועיים בסידני, יצאנו מספר חברים לטיול ברחבי החוף המזרחי של אוסטרליה, כשמטרתנו היא חוויות חוויות וגם קצת בירה. במשך חודשיים טיפסנו אט אט באוטובוסים במעלה היבשת, שכל רכושנו על גבינו, ומכאן בעצם בא הכינוי האוסטרלי של התרמילאים - BACK PACKER . יום עובר ויום בא, ועברו חודשיים, בהם הספקנו מרחק השווה לקו אוירי תל אביב איטליה. התחנה הבאה וגולת הכותרת- ניו זילנד. שלוש וחצי שעות טיסה, ונחתנו בעולם אחר. ניו זילנד, למי שלא יודע, נחשבת בפי רבים "אולי המקום הכי יפה עלי האדמות". ירוק ששורף בעיניים, והרים שמיתמרים עד העננים. החלטנו לטייל בצורה עצמאית לחלוטין, ושלושת הבקפקרים קנו ניסן סנטרה סטיישן, שנת 89. עליות, מורדות,הרים, עמקים, אספלט, חול, הרבה חצץ וגם בוץ, עברו במשך חודשים תחת גלגלי הרכב המסכן, שלא ידע לאיזה ידיים הוא נופל. טיילנו בשני האיים של ניוזלינד, בכל חור אפשרי ובכל דרך אפשרי. והמחיר? ללא תחרות, 1350 דולר אוסטרלי. לאחר חודשיים של קריעת האגזוז, שינה מרוכזת ואכילה באוטו , חבריי לטיול החליטו להשאיר לי את הרכב למכירה, ולהמשיך כל אדם לעצמו. נשארתי עם ניסן הרוס בסוף עונת התיירות של נוזילנד, והחורף כבר נותן אותותיו, אך זה כבר סיפור אחר. לאחר נסיונות המכירה של ניסן (הכפרה) המשכתי לבדי לאוסטרליה בשנית, בניסיון למצוא עבודה, או תעסוקה כל שהיא, כיון שלא היה לי מושג מה הלאה.. נחתתי שוב בסידני, והתחלתי להתגלגל מפה לשם. מצאתי דירה ועבודה מכובדת בשטיפת כלים במסעדה של איזה איטלקי מטורף שזורק מחבתות. לאחר חודש של מחבתות וחבטות החלטתי להמשיך להתגלגל, ומצאתי את עצמי במיצובישי ואן ישן עם בחורה לסבית, בחורה פסיכית, מגבניק וגלשן. לאחר שבועיים פחות או יותר של גלישה וחופים, החלטתי לחזור לסידני ולהשתקע עד התאריך הקבוע מראש, הכרטיס המכורטס לתאילנד. שיעמם לי. עבדתי ב-בניין, גננות, ירקות, שטיפה, נהיגה, סבלות ועוד כמה עבודות מזדמנות, כמובן שלא הצלחתי לחסוך בכלל . היום הנכסף הגיע, הטיסה לתאילנד, בירת השייקים, והנודלס. בום, נחתי בקוואסאן, רחוב הישראלים בבנקוק. ריח של ביוב, קארי, וערפיח שמזכיר טיפה של בית. חולצות ב20 שקל, וילדים שמוכרים פרחים כדי שיהיה להם מה לאכול. הפתעה נוספת, הגברת (שחיכתה בבית בערגה ליום החזרה שלי) החליטה להצטרף לטיול. נסענו לאיים לנוח ולפוש. חודש וחצי עבר, ואת המייל הזה אני שולח מצפון תאילנד, מעיר בשם צאנג מאי... איך ניתן לסכם תקופה של 8 חודשים בעמוד אחד. איך ניתן לסכם תקופה של חוויות במספר מילים? הטקסט הוא אותו טקסט, אבל לכל מילה, יש כובד, של חוויות שלא יחזורו, ואולי אפילו יום אחד ישכחו... המספרים מעניינים, אלפי קילומטרים שחציתי, מאות כלי הרכב שנסעתי בהם, עשרות שנהגתי, מטוסים, ספינות, אופנועים קטנועים, מה לא. ועדיין, אחרי תקופה כזו ארוכה, אני חייב לשאול את עצמי שוב. האם לעולם אסתכל אחורה בערגה, וארצה להיות שם שוב? ולמה לא, בעצם, לחיות את החיים, כחוויה, כאטרקציה, ולאו דווקא כהמתנה לאחת. למה כל יום שעובר, אנחנו בציפיה לאותו יום חופש, שכל חיינו עבדנו בשבילו, למה לא לעשות כל יום כיום חופש. לאחר מסע אולי קצר אולי ארוך, אני מתקשה להסיק מסקנות, אבל יש מספר דברים שאני בטוח בהם. 1. המים בשירותים באוסטרליה יורדים בכיוון ההפוך. 2. החיים, הם מה שאתה עושה מהם. את הסיפורי המוטוריקה המטורפים שעברו עלי, אני אשאיר לפעם אחרת...כדי להשאיר לכם טעם של עוד... בנתיים, נשאר לי שבוע כאן בתאילנד, אני אנסה לנצל אותו בצורה המקסימלית, ולאחר מכן, ישנה טיסה של 11 שעות לארץ. בנתיים כל טוב, תשמרו על עצמכם, ואחד על השני. עדכונים בהמשך. אבי .פ. (א.דוכן במיל') סוף לנוודות.

שלום לכולם שוב! ימים עוברים וחולפים ואנחנו ממשיכים לטייל לאורך החוף המזרחי. וכעת הגענו לתחנה האחרונה שלנו ביחד, ובה כל אדם הולך לדרכו. בחודש האחרון ראיתי בערך 15 עיירות חוף, אנשים מכל העולם הרחב, מכוניות מדהימות, וחיות הזויות. ןהתחנה הבאה, מי יודע. בנתיים אני תקוע באיזור קיינס שבצפון אוסטרליה עד ה16 לחודש, ואז טיסה לניוזילנד, ושם אני נפגש עם החבר'ה בחזרה. שלשום עברה מולי הזדמנות חד פעמית להצטרף לרכב של חבר ישראלי ולעשות את הנסיעה חזרה דרומה דרך המדבר. אחרי התלבטויות מגוונות החלטתי להשאיר את זה בצד בנתיים, אולי אחרי ניוזילנד... המרחקים פה עצומים, קשה אפילו להסביר כמה שזה מוזר, יצא לי לנסוע מספר פעמים באוטובוס 13 שעות ויותר. אני מנסה לדמיין איך היה אפשר לטייל בעולם אם היינו יכולים פשוט לקחת אוטו מישראל ולטייל בעולם, כמו שעושים באירופה. אולי בעתיד מי יודע. בנתיים יש לי שבועיים שאני מחפש מה אני עושה עם עצמי פה, אני מקווה להגיע למפרץ ולנסות להשיג עבודה זמנית על איזו ספינה, או לפחות בקטיף תפוחים או משהו כזה. מחר אני נוסע לעשות שנורקלינג במקום הכי מיוחד בעולם, זוהי שונית אלמוגים עצומה, שנחשבת לאחד מפלאי התבל (ניתן לראות אותה מהחלל), כל זאת בתנאי שמזג אויר ישתפר כיון שבנתיים כבר 3 ימים שיורד גשם ללא הפסקה, גשם עם 30 מעלות בצל, ו80 אחוז לחות.... בקרוב אני אנסה להעלות את כל שאר התמונות אנחנו מנסים להספיק כמה שיותר אז אין לנו זמן להתעסק עם האינטרנט. ולגבי החיידק שלנו יוצא לי לראות פה ושם מכוניות מעניינות אבל משום מה הם מעדיפים להתעסק פה בצפון יותר בסוסים ופרות, מוזרים שכאלה... האיזור הכי מאוכלס ומעניין שהייתי בו מהבחינה הזו הייתה כמובן בסידני, באיזור העשיר שלה, לפני חודש בערך. אולי בקרוב שיהיה לי מעט יותר זמן ואפסיק להתרוצץ בין עיירות, אחפש את החיידק אצל המקומיים. בנתיים תשמרו על עצמכם, ושתו עוד בירה עם בוטנים בשמי. שמעתי שהמצב לא מזהיר בארץ, אבל בתכלס מי יכול עלינו. אוהב, אבי, קיינס אוסטרליה. http://www.showme.co.il/picture.asp?u=sivanw8&album=54232&pid=1941432

it was my second that day. after that came 2 more.... irit! dont no worries the cars will arrive, i;m planning to put them all 2gether. love ya all. Avi

ho! god demm irit you shouldnt publish my freaki'n belly on the net! well just to you to know i have started to work out in order to get in shape again, everyone here is so good looking so i feel like a hot potato like that. on shabat starting our trip north from here. next stop- newcastel best regards love ya all Avi

אהלן כולם! השעה אצלכם עכשיו 4 וחצי לפנות בוקר, זו השעה שבדרך כלל אני הולך לישון בארץ אז החלטתי לשלוח מייל. קצת ממה שעבר עלי בשבוע האחרון. אחרי הנחיתה באוסטרליה ולאחר 22 שעות טיסה החלטנו שאנחנו גמורים מעייפות, אז החלטנו לצאת ולחרוש את העיר בכל מקרה כמה מילים על המקום, מדובר בסידני שבאוסטרליה, עיר נמל בעלת חופים מדהימים והרבה אופי. יש כאן קהילה יהודית גדולה ותיירים מכל העולם. בשבוע האחרון ישנתי בדירה במקום שנקרא צפון בונדאי, שאפשר להקביל אותו להרצליה פיתוח, יש לנו דירה יפה של משפחה של חבר, למרות שביומיים הקרובים התכנון הוא לקנות רכב, או לתפוס אוטובוס, ולהמשיך לכיוון צפון, ולחרוש את אוסטרליה. דמיינו לכם עיר נמל מדהימה בחופיה, מפוצצת בתיירים ותיירות מכל העולם, ובניהם המכוניות המדהימות בעולם....ברצינות, המוטוריקה כאן כל כך מפותחת ואני פשוט מתמוגג מכל רגע. כמויות של מכוניות אקזוטיות ישנות וחדשות מדהימות, מכוניות ספורט כמו זבל, אתמול עברתי ליד סוכנות של פארארי ומזרטי לדוגמא, כמויות של MG, וולוואים נדירות (מלאכים למיניהם) מרצדסים, מיני, אמריקאיות, שוודיות, פשוט הכל מהכל . כן, אני מחליף תחתונים לעיתים קרובות... אני אנסה בקרוב להעלות תמונות כדי להראות לפחות קמצוץ ממה שחווים פה. בנתיים, הרבה אהבה ממני, ותמונה מגוגל כדי להראות לכם איפה אני בשבוע האחרון (אני גר בקצה ההר) אבי.פ.

אהלן כולם. אני זקוק לתוכנה או אתר חינמים שיתרגם ביעילות ובזריזות מספר מסמכים. אם מישהו מכיר כאלה אשמח לשמוע. תודה. אבי.פ. (מחר באוסטרליה...)

אני מתנצל על התעלקות השאלה, אך גם אני מקפיא את הפזו' בקרח למשך חצי שנה. ההורים ידאגו להזיז קדימה ואחורה כל שבוע. האם יש משהו מיוחד שצריך לשים לב אליו? אגב לטמפרטורת עבודה אי אפשר להגיע לאחר חצי שעה של הנעה רצופה בעמידה? תודה וסליחה מייט אבי.פ.

החצוף הזה, מאז שנתתי לו סיבוב בפז'ו הרים שלי, גנב את התחתונים של סבא עזרא ומאז לא ראיתי אותם שוב! ועכשיו הוא אפילו משתמש בעורכי דין מושחטים לחזק את עדותו בעניין! בוש והכלם לך פרח שכמוך

חברה חברה בלי לחץ. זכרו שלכל עולל (ושמר) היום יש אינטרנט ויכול לרשום מה שבא לו. עד שמגיע הבוס הגדול. אני בטוח שאותו ילדון נמצא כבר משוטט ברחבי המדיה האלקטרונית, ומחפש את כפתור ביטול החסימה מהאתר. אבי .פ.

שלום לכולם. במשך רוב חיי (23 שנים "ארוכות") חסכתי כסף למטרה כל שהיא. המטרה תמיד הייתה לוטה בערפל אך ידעתי שיום יגיע ואדע מה הדבר הנכסף שכספי ייתרם לכבודו. בכלל, לכסף מסתבר יש ערך מוסף, לא מדובר לפעמים בכמה, אלא באיך, שנותן את המשמעות לערך האמיתי, מעבר לערך הגשמי. עברו השנים, וסדר העדיפויות השתנה ימינה ושמאלה... למעלה ולמטה. מפיאט אספנות פתוחה ועד סירת מפרש, מעסק פרטי ועד טיול תרמילאי במקומות רחוקים. היום, אני יושב מול כרטיס הטיסה שלי, לאוסטרליה, ב-25 לחודש (בעוד שבוע), ומבין שכל אותם ימים שנאלצתי להתאפק ולא לרכוש את הטרנטה התורנית השתלמו. תיאורטית הרבה עברו תחת ידי, פיאטים, ב.מ.וו, רודסטרים, ג'יפים ועוד, אך למזלי העקשנות ניצחה. אך החיידק לא עוזב, ומי כמוכם יודע, שכל רכב אספנות, קלאסי, מעניין, מרופט או מצוחצח שיעבור מול עיני, יקבל את תשומת הלב המיועדת, ובציפיה את עדשת מצלמתי. ומשם לשרשור המעניין (מקווה) הזה. אשמח לשמוע על אירועים, תצוגות, מקומות מעניינים מבחינה מוטורית ובמיוחד אספנות(!), במיוחד כשלפי השמועות המקומות האלה שופעים בתחביב שלנו. נו מיל(ו)א, ה-MG הפתוחה שלי שמחכה שאקנה אותה תאלץ לחכות מעט יותר... אשמח אם המנהלים ישאירו את השרשור כאן, כדי שאוכל להעלות תמונות של חלומות קלאסים מהחצי השני של העולם, בשביל כולנו. נתראה בקרוב אבי .פ. 25/12/06 ת"א-סידני. 25/07/07 אוקלנד-סידני-ת"א.

אז בשביל זה הרובה התת ימי....!

רן- תהיה פוליטיקלי קורקט, בפורום אספנות אל נא תאמר מקרר, אלא פריג'ידר.