שלום חברים,
אני עומד לקנות סופר-מיני משומש, וחושב ללכת שוב על רכב מעט יותר ישן במחיר 30K ש"ח,
מאשר "למתוח קצת" ולקנות רכב יותר חדש ב 50K ש"ח (למרות שיש לי את התקציב).
ההסבר שלי הוא מעניין, ונובע לחלוטין מירידת ערך האוטו:
גישה א' -
לקנות סופר-מיני משומש בן 7, שעולה סביב 30K ש"ח.
להשתמש בו 7 שנים ככה, עד שהוא מתחיל להתפרק, ולמכור ב 5K.
ההפסד בערך הרכב בשבע שנים: 25K ש"ח.
תשלום על ביטוח מקיף לאותן שבע שנים: 3K (כי כשרכב יורד משווי של 20K ש"ח לדעתי אפשר לוותר על ביטוח מקיף)
לכן עלות ירידת ערך+ביטוח חובה לשבע שנים: 28K ש"ח.
גישה ב' -
להשקיע מעט יותר, ולקנות סופר-מיני בן 3, שעולה 50K ש"ח.
להשתמש בו 11 שנים, עד שהוא מתחיל להתפרק, ולמכור ב 5K.
ההפסד בערך הרכב ב-11 שנים: 45K ש"ח.
תשלום על ביטוח מקיף לאותן 11 שנים: 7K (כי רק כשרכב יורד משווי של 20K ש"ח לדעתי אפשר לוותר על ביטוח מקיף)
לכן עלות ירידת ערך+ביטוח חובה ל-11 שנים: 52K ש"ח.
אני יודע שהמספרים שזרקתי לא סופר מדויקים, אבל הכיוון עדיין נכון בעיני, וברור מאד: יכול להיות שיותר משתלם לקנות רכב שכבר ספג את רוב ירידת הערך שלו, הן מבחינת ירידת הערך עצמה, והן מבחינת תשלום פחות על ביטוח מקיף.... ורכב כזה, מההיכרות שלי, הוא רכב שנמכר ב 30K ש"ח בערך....
אם אתה קונה רכב כזה אתה אמנם כמובן מגיע ל"גיל הבלות" מהר יותר, וצריך לחפש שוב רכב ולראות טיפה מוסכים כל 7 שנים במקום כל 11 שנים...
אבל אני חושב שבשביל פער עצום כזה של יותר מ 20K ש"ח זה יכול להיות די שווה את זה.
אשמח לשמוע הערות לגבי הקביעה הזאת
ברכות
סיון