fastcars

ממליץ על פיג'ו 206/207 ידנית (לא אוטומט! בגלל האמינות) לפני שנתים קניתי פיג'ו 206 1400 ידנית שנת 2006 יד ראשונה ב 16,000 ש"ח (125,000 ק"מ). אני בטוח שהיום כבר ניתן לרכוש אחת חדשה יותר בתקציב שלך. זה רכב שני במשפחה שמשמש אותי בנסיעות לעבודה (25 ק"מ ביום), עולה את הקסטל לירושלים פעמיים ביום בלי בעיה. ומדי פעם גם נוסעת לתל אביב. עד היום לא היו לי תקלות, וצריכת הדלק סבירה. יחסית לרכב קטן, הוא נח ועונה לדרישות שלך של "מפנק". הרכב לא חזק במיוחד אבל גם רחוק מלהיות חלש. הסיבה העיקרית שקניתי רכב כזה, היה כי בחניה בעבודה כל הזמן דפקו לי את הרכב. היתה לי מזדה 6 2010 לפני כן (קניתי אותה חדשה), שדפקו לי אותה בלי סוף בחניה הצפופה של מקום העבודה. אני חייב לציין שאני נהנה לנהוג יותר בפיג'ו, יש משהו כיף ומשחרר לנהוג ברוטאה ידנית

לאשתי יש בדיוק את הגדם הזה. GLI 2009 גיר רובוטי. הרכב אצלנו יד ראשונה עם 80,000 ק"מ עד היום פרט לטיפולים שוטפים לא היו לנו בעיות עם הרכב יתרונות: * הרכב חסכוני משמעותית לרכבים אוטומטים מקבילים מהשנתונים האלו, אצלינו הרכב עושה בממוצע 1:13 בירושלים (הרבה עליות) עם פקקים. * הרכב מרגיש חזק ומהיר יותר מהמקבילה האוטומטית שלו. * מזגן פצצה! מקרר מהר מאוד. אפילו טוב יותר מאשר במזדה 6 שלי. חסרונות: * החיסרון המרכזי זה שהעברות ההילוכים מורגשות, כמו רכב ידני. ממליץ לנסות מאחר ולא מתאים לכל אחד (לנו לא הייתה בעיה עם זה) * ההילוך החמישי קצר מידי בנסיעות בין עירוניות, המנוע עובד על בערך 3,000 סלד בנסיעה של 110 קמ"ש. * צריכת דלק בין עירונית סבירה, 1:15

בהמשך למה שכתבו פה, אני מסכים שיום המיונים בעייתי, גם מבחינת המבחנים וגם מבחינת הזמנים (אני עשיתי 6 תחנות מ 16:30 עד 23:00 ביום הראשון). לפי ההיגיון שלי נהג מרוצים (לא משנה באיזה סוג רכב הוא נוהג) חייב להיות בעל הכישורים הבסיסים של: 1. יכולות תגובה מהירות 2. יכולת טכנית גבוהה (קואורדינציה, ראיית מרכב, "הרגשת הרכב" וכ"ו( וכל זאת ללא קשר לניסיון העבר שלו (במיוחד אם המטרה הייתה לאפשר לכל אחד ואחד את ההזדמנות). מעבר לכך שחלק מהמבחנים פשוט לא בודקים כלום (כבר דובר פה מספיק עליהם) אני חושב שכל הקונספט של צורת המיונים שגויה. לדעתי היום הראשון צריך להיות מחולק ל 2 חלקים, 3 מבחנים פשוטים כמו הג'ימיקאנה, סימולטור (איכותי) ומבחן כושר קצר שמטרתם היא לנפות את כל אלו שהם בוודאות לא מתאימים, כמו כאלו שאין להם כישרון נהיגה בעליל, כאלו שגם עוד שנה לא יכנסו לכושר וכאלו שאין כישורים מוטורים מספיקים. לדעתי בסוף המבחנים האלו לנפות כ 30% מהמתמודדים ולבנות קבוצות חדשות עם ה 70% הנותרים ולהמשיך להעביר אותם עוד מבחנים עם מעט יותר הקדשה ותשומת לב ליכולות של כל אחד ואחד. לגבי מה שנאמר פה בתחילת השרשור שרובם לא "יהרגו" בשביל זה, לא כל אחד שמוכן ל"הרוג" בשביל זה מתאים ובשביל זה יש את הראיונות האישיים (שאם יעשו בצורה מקצועית יוכלו לנפות את אלו עם המוטיבציה הנמוכה, אם הם לא נשרו כבר בגלל כל הזמן שהיו צריכים לחקות במיונים J). תחנת האופניים 360 – נראה לי יותר הגיוני לבדוק בתחנה הזו יכולת תפקוד בתנאים קיצוניים מאשר כוח רגלים. אבל גם תפקוד בתנאים קיצוניים התחנה הזו לא ממש בודקת, כל שהייתי צריך לעשות זה לפדל. יש לי הצעה לתחנה בשבילכם – חברו את הסימולטור על מתקן ה 360 או לקרוסלה גדולה ותראו מי מסוגל לנהוג בזמן שהוא עושה לופים או סיבובים מהירים בקרוסלה (נראה לי יותר דומה לכוחות הפועלים על נהג פורמולה). למה מספר המתמודדים שיעברו את הקורס ירד מ 50 (באוגוסט) ל 30 (בספטמבר). האם יכול להיות שזה תלוי מס' הנבחנים בימי המיונים (הכנסות) מהמיונים? או שכמו כל דבר בישראל רצים קדימה מבלי לתכנן ואז מתאימים את התוכנית למציאות? ברצוני לסיים בנימה חיובית, ולכן אני מוריד את הכובע בפני המארגנים. סוף סוף זז משהו לכיוון ספורט מוטורי. נ.ב. אני מקווה שהמסלול יהיה מסלול ייעודי ולא סתם קונוסים על מגרשי החנייה של נמל אילת כדי שבסיום התחרות יישאר מסלול מרוצים שכל אחד יוכל להגיע עם רכבו וליהנות כמו בחו"ל, ואז לא רק ה 30 הנבחרים יהיו אלו שייהנו.