שלום,
ביקורת זה טוב. יתירה מכך: ביקורת הכרחית לקדמה, לשיפור. אלא שכדי שביקורת על כתיבה תהיה ראויה לשם-תואר זה, ראוי כי תתבסס על קריאה אינטליגנטית, כזאת שיודעת להתייחס, לפחות, להקשר בו דברים נכתבים (עניין הדיזל, למשל. או, לחילופין, המובאה מהכתבה של שביט [עניין של הומור-מקומי-ישראלי, בהקשר זה]).
כתיבה שטחית? אולי, ייתכן. אבל בהחלט לא מספיק לטעון זאת. אולי כדאי להביא דוגמה (במקרה הזה בפרט, לגבי שאר העניינים בכלל).
אני יודע שהבון-טון הוא לכתוב משהו נלהב על עיתונים בריטיים (למרות כמות לא קטנה של פשלות, כולל סתירות פנימיות, התעלמות מעובדות וגניחות חסרות-בסיס - כן, גם בקאר), וזה מאוד נחשב להעביר ביקורת על "אוטו". אבל בבקשה: לפני שכותבים בעברית עילגת למדי ביקורת שאין בה אמירה קונקרטית, כדאי לדאוג להפעיל קודם כל כלי ביקורת ראויים, ולאחר מכן להעביר לבאי הפורום התייחסויות בעלות ערך (אני מקווה גם שרמת הכתיבה שלי התעלתה דיה כדי לעמוד ברף הגבוה שהצבת).
אם פניך לדו-שיח בעל ערך, בבקשה: הדוא"ל שלי פתוח בפניך.
בברכה,
יואל פלרמן