אמנם השימושים שאתה עושה ברכב, בשטח קשה, לא תואמים את השימושים העירוניים שלי, אבל התנסיתי בעבר גם עם קסנטיה (1800, מודל 94') וגם עם קסארה (1600, מודל 01') שהיו ברשות המשפחה שלי.
שתיהן מכוניות נוחות ומרווחות, עם אחיזת כביש לא רעה, תחושה בטוחה ובלמים טובים (הקסארה בלמה יפה מאוד והצילה אותי מתאונה, הקסנטיה התרסקה חזיתית לתוך עמוד תאורה במהירות לא נמוכה ואמי יצאה ללא שריטה, בלי כריות אוויר וABS).
אך בשיא הכנות, מעבר לכך אין לי ולו דבר טוב אחד להגיד עליהן.
משתיהן קיבלתי תחושה של רכב "עצלן" שלא סוחב, בייחוד כשהוא כבר זקן, עם שתיהן נתקעתי באמצע כביש ראשי בגלל שהגיר פשוט שבק חיים (אתה נוסע ולפתע במקביל הסל"ד עולה והקמ"ש צונח, תחושה איומה), עם הקסארה זה קרה כשהיא הייתה בערך 4-5 שנים על הכביש. ואגב, משום מה, דגמי סיטרואן מהשנתונים ההם נוטים לתופעת "אין קיקדאון", שבגללה גם לא הסכימו לעשות לנו טרייד-אין על הקסארה- אתה לוחץ את הדוושה למען קיקדאון בעקיפה או האצה לפני רמזור, והרכב פשוט מתעלם ורק ממשיך להעלות את הסל"ד.
ואפרופו הטיפולים, כפי שאמרו ידידינו כאן, בהחלט לא זולים, מערכת החשמל נוטה לתקלות במרכיביה השונים, והמערכת הפנאומטית שבמתלי הקסנטיה אכן דורשת השגחה וטיפול.
מאז הקסארה החלטתי שאני וסיטרואן צריכים פסק זמן, או להיפרד לתמיד, ובימים אלה אני רועה בשדות יפניים...
שיהיה בהצלחה
